אכזבה לצרכנים: רף הפטור ממסים על קניות באינטרנט לא יעלה

אכזבה לצרכנים: רף הפטור ממסים על קניות באינטרנט לא יעלה ויישאר על 75 דולר, זאת לעומת הממוצע העולמי העומד על פטור של 200 דולר - כך קבעה ועדת ההיגוי שהוקמה בהחלטת ממשלה ביוני האחרון, שבראשה עמדה שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בשיתוף עם מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, שי רינסקי. לציבור הרוכשים אונליין ממליצה הוועדה על שורה של הקלות שיקלו על תהליך הקנייה.

הוועדה תעביר שורה של המלצות להסרת חסמים ביבוא האישי (קניות אונליין), שיתמקדו בנושא השילוח ובפרוצדורות רגולטוריות המעכבות קניות מקוונות, למשל בהיבט הכמויות והאישורים הנדרשים ממשרדי הממשלה השונים. מבחינת משרדי האוצר והכלכלה, היבוא האישי הוא אפיק צרכני להתמודדות עם יוקר המחיה דרך רכישת מוצרים מחו"ל שמחירם זול בעשרות אחוזים מהמחירים בחנויות בישראל.

אין פלא ששיעור הקונים ברשת מצוי בגידול. נקודת המוצא של הוועדה והרקע להקמתה מתייחסים להיקף הקניות המקוונות בקרב הצרכנים הישראלים: מבדיקה שנעשתה עבור משרד הכלכלה עלה כי נכון לשנת 2016, היקף ענף הקמעונאות המקוון בישראל עומד על כ-7 מיליארד שקל, מתוכו היבוא האישי בישראל מוערך בכ-2.9 מיליארד שקל, כלומר כ-40% מסך המסחר המקוון בישראל שהתבצע על-ידי 3.7 מיליון רוכשים. בהשוואה לשנת 2013, השוק גדל בשיעור צמיחה שנתי של 22%, וכמות הקונים גדלה ב-5%.

תקרת הפטור ממסים ליבוא אישי בישראל, הנמוכה משמעותית מזו הנהוגה במרבית מדינות העולם (בארה"ב הועלתה תקרת הפטור ל-800 דולר), היא נושא שנידון לא מעט ועלה גם בדיוני הוועדה הן מכיוון העוסקים בתחום השילוח והמכירות המקוונות והן מכיוון הצרכנים עצמם, אבל הלחץ להגן על העסקים המקומיים, בעיקר הקטנים, לא פעלו לטובת הצרכן, והפטור הנמוך בארץ ימשיך להוביל לכך שהיקף הקנייה הממוצע של הישראלים תואם לתקרת הפטור, כלומר עומד על ממוצע של 70 דולר לחבילה ופחות מזה (רבים למדו לפצל את הקנייה בהתאם, אולם יש לזכור כי קנייה בסמיכות של ימים ספורים תושב על-ידי המכס כחבילה אחת).

ההקלות בהן מתמקדת הוועדה נוגעות כאמור לפרוצדורות המייקרות והמעכבות משלוחים כיום ובעלויות השילוח, כאשר אם וכאשר הן ייושמו, לצרכנים יהיה קל יותר לבצע קניות גם בקטגוריות שכיום פחות נפוצות דוגמת חלקי חילוף לרכב.

ההמלצות הסופיות של הוועדה שיפורט להלן יגובשו לדוח סופי בימים הקרובים. הדוח יוגש לשרי האוצר והכלכלה ויועבר לשימוע ציבורי לאחר החגים.

בין מסקנות הוועדה צוין כי "עודף הדרישות הרגולטוריות גורם לתהליך השחרור של המוצרים מהמכס להתארך, לעתים לתקופת זמן ממושכת ביותר, הופך למורכב ולא ברור עבור הצרכן ועלול להשית עלויות גבוהות שהופכות את העסקה ללא כדאית כלכלית. קיימים חסמים ליוזמות עסקיות בתחום היבוא האישי, לדוגמה רק כ-30% מהמוצרים הקיימים באתר אמזון האמריקאי נשלחים לישראל, בין היתר, מכיוון שלא קיים משלוח ישיר לישראל".

להלן עיקרי המלצות הוועדה: 

■ הקלות בשילוח:

מסקנות הוועדה, ולא במקרה, הן שמחירי המשלוח לישראל יקרים באופן יחסי למדינות השכנות ובכלל. הוועדה ממליצה לעודד תחרות במקטע השילוח כך שייבדו תעריפי חברות הבלדרות במקטעים השונים במטרה לוודא כי אלה נקבעים באופן הוגן.

עוד ממליצה הוועדה כי הנספחים הכלכליים-מסחריים במשרד הכלכלה והתעשייה יפעלו מול מטות חברות השילוח הבינלאומיות על-מנת לשנות את קטגוריית השיוך של מדינת ישראל לקבוצת המדינות הנמנות עם עלויות שילוח נמוכות יותר, הכוונה היא שבמדיניות השילוח של חברות הבלדרות, המדינות מחולקות לפי אזורי חלוקה וישראל משתייכת למזרח התיכון - כשהתוצאה היא מחירים גבוהים, בדומה למדינות השכנות שלנו. זאת לעומת קפריסין לדוגמה, שלא נמצאת במרחק גדול מישראל אולם אליה מחירי השילוח זולים יותר היות והיא משתייכת לאירופה.

הוועדה ציינה את נכונות רשות ההגבלים העסקיים לבחון בחיוב שיתופי-פעולה במקטע השילוח על-מנת לעודד את התחרות במקטע זה ולעודד יוזמות עסקיות למתן שירותים ליבוא אישי ולהוביל להגברת התחרות במקטע זה. 

פעולה אחרת תנסה להגביר את התחרות במקטע השילוח לישראל ולהגדיל את מספר הסוחרים המשלחים מוצרים לישראל - כך לדוגמה באמזון רבים מהמוכרים לא שולחים כלל לארץ ישירות, בהם קינדל למשל, וכך גם אתרים של מותגים שונים - בין היתר בכדי ל"שמור" על היבואן הבלעדי.

■ כמות מותרת ליבוא:

הוועדה ממליצה לקבוע "כמות סבירה" ביבוא אישי לפי הכלל הבא: במשלוח שעלותו מעל 1,000 דולר אפשר יהיה לייבא עד 5 יחידות מאותו המוצר (למשל מחשב נייד, מכשירים סלולריים וכדומה), במשלוח שעלותו נמוכה מ-1,000 דולר ניתן לכלול בחבילה עד 30 יחידות מאותו המוצר (עבור מוצרים קטנים למשל בתחום הקוסמטיקה, אביזרי אופנה וכד).

כדי להמחיש את הרעיון, רק לאחרונה בסאגת טארגט שביטלה אלפי משלוחים שהזמינו ישראלים דרכה במסגרת מבצע ללא דמי שילוח - עשרות חבילות נתקעו לאור פרוצדורה המצריכה אישורי יבוא למשל עבור משלוח שהכיל עשר יחידות של משחת שיניים קולגייט. מעתה, ההמלצה היא שמקרה כזה יענה על ההגדרה כמות סבירה שלא תדרוש אישור יבוא מיוחד.

עוד מודגש כי אם צרכן יבקש לרכוש יותר פריטים מהכמות המצוינת מעלה, המכס יוכל לאשר חריגות (במידה וישתכנע שמדובר ביבוא אישי ולא מסחרי), למשל במקרה שבו צרכן שמבקש לרכוש אריחים לריצוף והמדובר הוא בעשרות יחידות של מוצרים.

■ הקלה בניירת:

ביטול חוקיות יבוא על מוצרים ביבוא אישי במובן של אישורים רגולטורים הנדרשים כיום כך למשל על-ידי משרד הבריאות במקרה של מוצרי טואלטיקה או משרד התחבורה כאשר מדובר על חלקי חילוף לרכב. "במידה והרגולטור מעוניין בחוקיות יבוא למוצר, ברירת המחדל תהיה לשימוש בהצהרה אשר עליה חותם הצרכן בעת קבלת המוצר. במקרים חריגים הנובעים מחשש מהותי לנזק בריאותי או בטיחותי יידרש אישור למוצר".

■ הפחתת רגולציה:

משרדי הממשלה השונים הציגו לוועדה את דרישות הרגולציה בתחום היבוא האישי למוצרי הצריכה שבאחריותם, וכן את השינויים שבכוונתם לבצע על-מנת להביא להסרת החסמים ביבוא האישי בתחומם. לדוגמה במוצרי התעבורה (חלקי חילוף לרכב) יישום ההמלצה יוביל לשינוי משמעותי בכמות הפריטים הנעצרים במכס לצורך בדיקה (הפחתה מ-20 אלף מוצרים לפחות מ-70 מוצרים).

דוגמה אחרת מתייחסת למשלוחי מזון ותוספי התזונה שלא יעוכבו יותר במשלוחי בלדרות ולא תיגבה אגרה בגינם. במוצרי תמרוקים ממליצה הוועדה כי לא תידרש חוקיות יבוא עבור מוצרים ביבוא אישי; במוצרים אלחוטיים (עליהם אחראי משרד התקשורת) הוועדה המליצה כי משרד התקשורת יפעל ליצירת מנגנון לפיו לא תידרש חוקיות יבוא של לפחות 90% מהמוצרים ביבוא אישי; במוצרים הדורשים אישור מכון תקנים ליבוא אישי כגון גריל גז מומלץ כי ייעשה מעבר למודל הצהרה בעת קבלת המוצר; במוצרי מזון לבעלי חיים שאינם מייצרים מזון הוועדה ממליצה שלא תידרש חוקיות יבוא ועוד.

■ הפרדה בין יבוא אישי למסחרי:

בהתאם לחקיקה כיום אין הפרדה מוחלטת בין אפיק ליבוא אישי או למסחרי. ההמלצה היא להוביל לחקיקה שתאגד את כלל הדרישות הרגולטוריות לעניין יבוא אישי. הוועדה מציעה כי שר הכלכלה והתעשייה יתקין "צו יבוא אישי". צו זה יקבע הפרדה ברורה בין צו יבוא חופשי שיעסוק בדרישות הרגולטוריות ליבוא מסחרי, לבין הדרישות הרגולטוריות מיבוא אישי.

■ הנגשת מידע:

כדי שהדרישות יהיו ברורות, שקופות ופשוטות עבור הצרכנים, מציעה הוועדה להקים אתר אינטרנט ממשלתי בו אפשר יהיה לקבל מידע על הפעולות הרלוונטיות ליבוא האישי לרבות מידע על חוקיות היבוא הנדרשת ופרטי קשר של המשרדים הרלוונטיים לצורך בירורים. עוד יכלול האתר קישורים לטפסים מקוונים ואת עלויות המיסוי והאגרות הצפויות. כמו כן, מומלץ כי אישורי המשרדים יהיו מקוונים וכי המערכות תהיינה מסונכרנות עם מערכות המכס לצורך פישוט וזירוז שחרור המוצר מהמכס.

■ "אמנת שירות":

מוצע שהרשויות המוסמכות יקבעו "אמנת שירות" לעניין היבוא האישי, על-מנת להגביר את השקיפות ואת הוודאות של הצרכן בהליך היבוא האישי ובזמני קבלת אישורים. האמנה תעוגן במסגרת החקיקה לעניין יבוא אישי ויתבצע מעקב אחר זמני שחרור המוצרים בין הרשויות המוסמכות השונות. ההמלצה היא לעגן בצו יבוא חופשי כי ככלל אישורים רגולטורים ליבוא האישי יינתנו תוך שני ימי עסקים אלא אם קבע שר הכלכלה והתעשייה אחרת ועיגן זאת בצו יבוא אישי.

הוועדה שהוקמה בהחלטת ממשלה ביוני האחרון בחנה במשך 3 חודשים את החסמים הקיימים ליבוא האישי בישראל וכעת כאמור היא מציגה את המלצותיה שהן במידה מסוימת מצביעות על העובדה שהמשרדים הממשלתיים הפנימו כי כדור השלג של הקניות המקוונות כבר צבר תאוצה ומיותר להקשות על הקונים. ההקלות יעשו סדר אבל בעיקר על קניות שהן נישתיות יותר. עיקר הקניות כיום הם של בגדים ופריטי אופנה - וכאן ייחלו הצרכנים להקלות ממשיות בדמות העלאת הפטור והיכולת להכניס לחבילה אחת יותר פריטים על פני פיזור החבילה והזמנות במרווחים כדי לעמוד בתקרת הפטור.

המדינה כבר הפנימה שהמחירים בחו"ל זולים עד כדי כאב. משרד הכלכלה מפרסם מעת לעת טבלאות מחירים הממחישות את ההבדלים שהצרכנים מכירים היטב ומכאן שהוועדה ממליצה על המשך המעקב הממשלתי אחר מחירים בזירת היבוא האישי, כולל השוואות בינלאומיות כולל הרחבת הכלים המוצעים לצרכן ביבוא האישי לרבות בחינת מנגנון לפישוט הליך זיכוי המע"מ במידה וחבילה שנרכשה הוחזרה לחו"ל.

"המלצות הוועדה התבססו על הנתונים והחסמים שעמדו לנגד עיני הוועדה לפיהם המשק הישראלי מאופיין ברמת ריכוזיות גבוהה, אשר מהווה את אחד הגורמים המרכזיים לכך שרמת המחירים של חלק נכבד ממוצרי הצריכה בישראל גבוהה מרמת המחירים הממוצעת בקרב מדינות ה"' OECD.לשון הודעת משרד האוצר. "על-פי נתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שיעור היבוא המסחרי של מוצרים לצריכת משק הבית ביחס להוצאות משק הבית עומד על 10% לעומת ממוצע OECD של 19%. נתון זה מעיד בין היתר על חסמי סחר מכסיים ולא מכסיים אשר קיימים במשק הישראלי לשם הגנה על התעשייה המקומית".

עוד מציינים כי "גם בשווקים בהם הייבוא מהווה ערוץ מרכזי, קיימת פעמים רבות דומיננטיות של יבואן או יבואנים רשמיים, כדוגמת משווקי המזון והתמרוקים, אשר מגבילה את התחרות. אלה, והעובדה שפערי המחירים בישראל לעומת מדינות ה-OECD משמעותיים במוצרי צריכה רבים, תורמים לאטרקטיביות של היבוא האישי, לצד עידוד היבוא המסחרי. בהיבט זה, היבוא האישי עשוי להוות ערוץ נוח המספק אלטרנטיבות זולות, וכן מגוון רחב של מוצרים, עבור הצרכן הישראלי. היבוא האישי יתרום לתחרות ולהפחתת הריכוזיות בשווקים".

בוועדת ההיגוי לקחו חלק אתרים מובילים בהם איביי. מנתונים שהעבירה ענקית המסחר עולה כי ישראל היא בין 15 המדינות המובילות מבחינת כמות הקונים והמוכרים ביבוא האישי נכון לשנת 2017. 95% מהגולשים בישראל הם גם קונים, לעומת 81%, בגרמניה ו-77% בארה"ב. הישראלי רוכש בממוצע 36 פעמים בשנה, לצורך ההשוואה, הכמות בארה"ב עומדת על 43 ובבריטניה על 32.