האם הגגות והקירות הירוקים הם גחמה או פתרון אמיתי?

אנחנו רואים אותם יותר ויותר: מבנים שיש להם גגות ירוקים, ולאחרונה גם חזיתות מגוננות. יש שיגידו שמדובר בגחמה עיצובית, שמשמשת בעידן של בנייה אינטנסיבית וצריכה מואצת למירוק המצפון. לעומת זאת, האדריכל אריה קוץ, מחלוצי שילוב הצמחייה במבנים, מאמין שזה פתרון פנטסטי למצוקת היעדר הנוף הירוק, ושזה אפילו כלכלי.

- גגות וקירות ירוקים הם פיצוי להיעדר של שטחים ירוקים?

"יש להם הרבה ממדים. מעצם טיבה העיר זוללת שטחי טבע. גגות ירוקים הם אכן סוג של פיצוי על האובדן של שטחים ירוקים לטובת הציבור.

"אם נכנסים לשיקולים אקולוגיים יותר רחבים, אז צמחים סופחים co2 (פחמן דו חמצני) ויש גם עניין של בועת החום העירוני, תופעת מיקרו אקלים שבלב הערים יותר חם מאשר בכפר. בתנאי מיקרו אקלים קיצוני זה יכול להגיע לרמה של 10 מעלות צלזיוס. בניינים, רחבות וכבישים פולטים חום ומחממים את הסביבה, והשטחים הירוקים קולטים חום.

"יש גם נושא של השהיית מי גשם בזמן אירועים חריגים (שברי ענן). כל הסביבה העירונית היא סביבה של משטחים קשים ומטחי גשם גורמים לשטפונות. הגג הוא מיכל גדול ומצע הצמחיה עוצר את הגשם. גג נטוע יכול בקלות לספוג ולהחזיק את המים ולשחרר אותם למערכת העירונית באיטיות. "גגות ירוקים גם מסייעים לשמירת המגוון הביולוגי שנעלם מהעיר. גם אם הגגות פחות נגישים, זה מאפשר, למשל, קינון של ציפורים".

- גגות ירוקים זה נחמד, אבל תראה את הביקורת שניתנה לשצ"פ (שטח ציבורי פתוח) שהעירייה הקימה מעל הקניון בפרויקט השוק הסיטונאי בתל-אביב (קניון גינדי). איך מגיעים לגינה שעל הגג? למי היא מיועדת?

"חלק מהעניין זה לדאוג שהגינה תהיה מונגשת וזמינה. זאת שאלה של תכנון אדריכלי. יש דוגמאות נפלאות מהעולם. אדריכל הנוף פול פרידברג נקרא לאוניברסיטת FORDHAM בלינקולן סנטר, בניו יורק, שם הוא הפך גג של ספריה למרכז חיי הקמפוס. המקום כולל דשא, עצים ופינות ישיבה, פסלים ואפילו מתקני ספורט. האוניברסיטה פתחה את הגן ועיריית ניו יורק איפשרה לעשות מדרגות ומעלית שמזמינה את הציבור לעלות מהרחוב לפארק מדהים באמצע העיר. מנהטן הצפופה קיבלה פארק".

- למה שיזמים ישקיעו ממון בגג, או בחזית ירוקה?

"יש משהו בכל אחד ואחד מאיתנו שאוהב ירוק. לא צריך קמפיין בשביל לגלות שאנשים מטפחים גינות. אפילו בשכונות מצוקה אתה רואה עציצים ליד הבתים. גם יזמים וגם דיירים מטפחים גינות. אבל יש גם צדדים כלכליים: גג צומח הוא גם מבודד, מחום וגם מרעש. זה מפתיע לגלות שהגג הירוק הוא הדבר הכי טוב שאפשר לעשות למערכות האיטום. האויב הכי גדול של מערכות האיטום זה קרינת השמש וחום. גג ירוק מבטיח קיום אינסופי של האיטום. ניתן לעשות גינות ירוקות גם בגגות קיימים, שכביכול אי אפשר להעמיס עליהם. אנחנו היינו מעורבים בתכנון של "גינת השרון", בגן החשמל. אנשים לא מאמינים שמדובר בגינת גג. יש שם כבר עצי צאלון בוגרים.

- בניין חברת צ'ק פוינט הוא הראשון בארץ שיש לו חזית ירוקה. מאיפה בא הרעיון?

"הם קנו בניין קיים שהיה בנוי מראש על חצי מהמגרש ונותרו עוד זכויות. הם עשו תחרות אדריכלית, ואנחנו באנו עם קונספט שחלק ממנו היה הקיר הירוק. האגף החדש יוצר חזית מזרחית גדולה, זאת שמש מאוד אכזרית. אפשר היה לעשות תריסים, או וילונות שיהיו סגורים מרבית הזמן. אז אתה עושה חלון שאתה לא נהנה ממנו. במסגרת התחרות החלטתי להציע קיר צמחייה, כמו משרביה אורגנית, שתיתן פילטור של השמש המזרחית".

- בקיר במימדים כאלה יש לקחת בחשבון גם הוצאה ניכרת על גנן במשרה קבועה והשקיה.

"זה שווה ערך לגינה של 2 דונם, כמו מגרש יפה בסביון. לא מדובר בעבודה יומיומית. במסגרת הבנייה הירוקה הגענו לכך שמי המזגנים של הבניין מייצרים כמות גדולה של מים. האדניות מושקות תמיד כך שיש עודף. יחד עם חברת המתמחה במים מושבים בנינו מערכת שכל המים העודפים מגיעים למיכל במרתף. יש מערכת שמנטרת את איכות המים, שמוסיפה את מה שחסר מבחינה כימית ומוסיפה את מי המזגנים שמדללים את הריכוזים. מהערכות של המומחים שלנו, לא יצטרכו להוסיף מים מעבר למה שמגיע ממערכות המיזוג. זאת מערכת חכמה, פשוטה וחסכונית במים".

- על פניו, מדובר בפריבילגיה. אנחנו לא רואים שהגגות הירוקים והחזיתות המגוננות הפכו לפופולריים מדי. לא רואים את זה בבנייה ציבורית או מבני מגורים.

"גינה, באשר היא, גם על אדמה, היא החלטה שעולה כסף. עובדה שכולנו עושים גינות. גם מי שעושה בית משותף עושה גינה. אז מי אמר שגינה על הגג צריכה להיות יוצאת דופן? אנחנו היום מדברים הרבה מאוד על בניית גינות על גגות של מוסדות חינוך. הערים הולכות ומצטופפות ובתי הספר הולכים לקבל מגרשים יותר קטנים ממה שהם קיבלו בעבר. באותה נשימה צריך להגיד שאם החצרות קטנות, יש שימוש גם לגגות. בתי הספר יהיו בחזית העשייה. זה משאב שבית הספר צריך אותו. חלק מהגגות יהיו מגרשי כדורסל, חלק גינות וחלק חקלאות. על הגג של דיזנגוף סנטר למשל מגדלים חסה".

המחיר: מ-800 עד 2,000 שקלים למ"ר

גיא בר נס מחברת גרין וול מספר שהמחירים של קיר ירוק בשיטת "ורטיקל פורסט", כלומר, אדניות, יכולים לנוע בין 800 ל-1,500 שקל למ"ר. קיר ירוק בטכנולוגיה שבה הצמחים שתולים בכל גובה הקיר הוא יקר יותר, ויכול להגיע ל-2,000 שקל למ"ר. תחזוקה שנתית של קיר ירוק עולה כ-10% מעלות הפרויקט. לדברי בר נס, החיסכון באנרגיה יכול להחזיר את הכסף בתקופה של עד שמונה שנים.

- מי בד"כ יוזם גגות ירוקים?

"יש הרבה ערים שיוזמות גינות על גגות. אחרי 400 שנים של אורבניזציה, טוקיו התעוררה וגילתה שאין לה מספיק ירוק, וקבעו שם יעדים ל-20 שנה. כל גג של בניין מעל גודל מסוים חויב לתת אחוזים מסוימים כגג ירוק. מצאו שם משהו שפרט על הנימים של כל נפש - העובדה שטוקיו איבדה את ציפורי השיר. במקום שכותרת הקמפיין תהיה להחזיר את הירוק, דיברו על החזרת ציפורי השיר, וזה תפס חזק. באזורים מסוימים של טוקיו אתה כבר רואה ירוק מציץ מכל מיני מקומות".