מה אפשר ללמוד מההפסד של מארק צוקרברג?

עמק הסיליקון הקדיש יותר מ-10 שנים כדי לאפשר למייסדי חברות שליטה רבה יותר. כשפייסבוק ניסתה לעשות זאת באחרונה היא נתקלה בהתנגדות מצדם של בעלי המניות.

גוגל השיקה את המגמה ב-2004 כשהנפקתה הראשונית לציבור העניקה למייסדים, לארי פייג' וסרגיי ברין, זכויות הצבעה מעבר לאחזקותיהם הכלכליות בענקית החיפושים. גם גרופון, זינגה ופייסבוק נקטו מהלך דומה, והשנה מכרה סנאפ מניות שאינן נושאות שום זכויות הצבעה.

בכל אחד מהמקרים שיתפו המשקיעים פעולה, וקיבלו את הטענה שהמייסדים צריכים לשלוט בחברה כדי שיהיה ביכולתם להגשים את חזונותיהם ארוכי הטווח. היו מקרים שבהם הגישו המשקיעים תביעה משפטית, אך הפסידו בכל אחת מהן.

ב-2015 הגדילה פייסבוק לעשות והציעה ליצור סדרת מניות חדשה שתבסס לנצח את אחיזתו של המייסד המשותף מארק צוקרברג על ענקית המדיה החברתית, גם אם ימכור את כל המניות האחרות שברשותו. בעלי המניות שוב הגישו תביעה משפטית, והפעם הם זכו. ביום ו' שעבר ביטלה פייסבוק את התוכנית, ימים ספורים בלבד לפני דיון משפטי בתביעה ייצוגית נגד המהלך.

"זו באמת מכת מוות לניסיונותיהן של חברות קיימות ליצור סדרת מניות שאינן נושאות זכויות הצבעה", אמר קן ברץ', מנהל המועצה למשקיעים מוסדיים, ארגון שלא למטרת רווח שמקדם משטר תאגידי חזק.

יש סימנים נוספים לשינוי בהלוך הרוחות. בזירה הפוליטית והרגולטורית יש תנופה חדשה למאמצים לרסן חברות אינטרנט אמריקאיות, שהפכו בשנים האחרונות לתאגידים הציבוריים בעלי שווי השוק הגבוה ביותר בעולם.

בשוקי ההון החליטה לאחרונה S&P Global שלא להכליל במדדי המניות האמריקאים המרכזיים שלה מניות של חברות שמנפיקות כמה סדרות מניות - למעט סנאפ, אך גם פייסבוק קיבלה פטור מאיסור זה. FTSE Russell, אחת מיחידות London Stock Exchange Group, פרסמה רשימה של יותר מ-30 חברות שמניותיהן לא ייכללו במדדים שלה אם לא יגדילו חברות אלה את אחוז זכויות ההצבעה, לדברי משקיעים ציבוריים.

גם ספקית המדדים הגדולה MSCI יצאה לאחרונה בפומבי נגד מבני מניות כאלה.

"כשאתה יוצר סדרות מיוחדות של מניות שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים הכלכליים של בעלי המניות, יש שיטענו שמדובר במשטר תאגידי גרוע", אמר ג'ורג' מריס, מנהל השקעות בג'אנוס קפיטל. "בעצם זה ניסיון גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה. אתה רוצה את הכסף של מישהו אחר, אבל סוג המניות שאתה מציע אינו מספק את מה שרוצים בעלי המניות".

לעתים קרובות מקורם של הסדרי מניות מיוחדים אלה במגזר הטכנולוגיה הוא משקיעי הון סיכון שתומכים בחברה כשהיא עדיין פרטית.

לטראוויס קלאניק, למשל, היתה שיטה מורכבת לשמור על השליטה באובר (Uber). אבל אפילו חברות פרטיות צריכות לתת דין וחשבון לבעלי המניות. קלאניק התפטר השנה בעקבות שורת שערוריות בספקית הנסיעות בהזמנה.

עורכי הדין הקוראים תגר על פייסבוק טוענים כי לאחר שצוקרברג משך את תוכניתו, "השגנו כל מה שקיווינו להשיג", לדברי לי רודי, שותף בקסלר טופז מלצר וצ'ק.

"הפרשה הזו חשובה במאבק הנמשך בין עמק הסיליקון והאמונה שמייסדים צריכים לשמור שליטה אולטימטיבית", אמר סטיוארט גרנט, עורך דין ממשרד גרנט ואייזהופר שמייצג בעלי מניות. "ברגע שאתה מבקש כסף ציבורי, זה משתנה".

לא כולם משוכנעים שהחלטתו של צוקרברג תוביל לדילול השליטה של מייסדים אחרים. צוקרברג, מצדו, אמר כי קיבל את ההחלטה מכיוון שמניית פייסבוק התייקרה כל כך שהוא כבר לא זקוק לסדרת מניות חדשה כדי לשמור על שליטה.

כתב התביעה נגד פייסבוק הכיל גם חשיפות מביכות שככל הנראה המנכ"ל לא רצה לדון בהן בבית המשפט.

ייתכן שהחברה ביטלה את התוכנית כדי לחסוך לעצמה מבוכה, ולא כדי לפייס את בעלי המניות החיצוניים.

צוקרברג מתמודד גם עם כמה משברים פוליטיים, בייחוד החקירות נגד פייסבוק בחשד שרוסיה השתמשה בפרסומות פייסבוק כדי להצית סכסוכים בתקופת מסע הבחירות לנשיאות ארה"ב אשתקד.

עוצמתן של ספקיות המדדים נובעת מהעובדה שמאות מיליארדי דולרים מושקעים על בסיס המדדים המובילים שלהן, אך לא ברור אם יחסן השלילי כלפי ריבוי סדרות מניות יספיק כדי להרתיע מייסדי חברות שרוצים לשמור בידיהם את השליטה.

"אם S&P וספקיות מדדים אחרים הצהירו כי לא יכלילו את המניה במדדים, אז חברה כמו פייסבוק יכולה להגיד: 'טוב, אל תכלילו אותנו במדד' - זו שאלה של מי מנפנף בכלב", אמר מאט מאלי, אסטרטג מניות במילר טבק ושות'.