חברת שירותי המחקר סמארט אסייס בשת"פ אסטרטגי חדש

חברת סמארט אסייס (Smart Assays) הישראלית, שמעניקה שירותי מחקר בתחום הביומד, חתמה על הסכם שיתוף-פעולה מחקרי ומסחרי עם חברת Aptuit הבריטית-איטלקית, מהחברות המובילות באירופה בתחום של היערכות לניסויים קליניים וביצוע הניסויים עצמם. Aptuit היא חברה בת של חברת גילוי התרופות Evotech, אשר רכשה את Aptuit לפני מספר חודשים תמורת 300 מיליון אירו.

במסגרת ההסכם סמארט אסייס תעזור ל-Aptuit בחדירתה לשוק הישראלי, ואילו מערך השיווק של Aptuit יתמוך בהרחבת פעילותה של סמארט אסייס בשווקים בינלאומיים. ד"ר רפאל מאיר, מייסד ומנכ"ל סמארט אסייס, ציין כי שיתוף-הפעולה האסטרטגי בין שתי החברות יתמקד בין היתר בפיתוח מודלים חדשניים לניסויים פרה קליניים.

מאיר ייסד את סמארט אסייס לאחר 9 שנים בחברת QBI, שהחלה את דרכה בתחום המשיק של ביצוע סריקות מקיפות כדי לקשר בין מולקולות RNA לבין הפעילות הביולוגית שלהן.

QBI, היום קווארק פארמה, הפכה לחברת פיתוח תרופות וגם מאירי יצא לעצמאות במטרה להקים חברת פיתוח תרופות משלו. "אלא שבינתיים צריך להתפרנס. עשיתי זאת על ידי מתן שירותי פיתוח בתחום התרופות, וראיתי שהתחום הזה מאוד מתאים לי. היום אנחנו חברה של שמונה אנשים, ואנחנו נותנים שירות שלא נותנות הרבה חברות בעולם". החברה פועלת מרחובות והתממנה עד היום על בסיס הכנסותיה ממתן שירותים.

מאירי מסביר כי רוב חברות שירותי המחקר הן חברות ענק שיוצרות שיתופי-פעולה אסטרטגיים עם חברות תרופות גדולות, ומבצעות עבורן את כל הפיתוח על כל רכיביו, בפרויקטים עליהם עובדים 150-200 איש מתוך חברת השירות והם עולים עשרות אם לא מאות מיליוני דולרים.

"חלק מחברות התרופות הגדולות עושות היום רק שיווק, ובכלל לא מעסיקות אנשי פיתוח. אפילו את הגילוי עושות חברות השירות, שצומחות מהר יותר מחברות הפארמה", הוא מספר.

חוזה מסוג אחר קיים בין חברות שירות קטנות יותר לבין חברות סטארט-אפ בתחום הפארמה, או חברות פארמה קטנות. לרוב חברות השירות הקטנות יתמחו בתת תחום של פיתוח התרופות, ויציעו רק את הרכיב הזה.

הייחוד של סמרט אסייס הוא העובדה שמדובר בחברת שירות קטנה, אך כזו שמציעה מגוון רחב של שירותים, ובכך היא מתאימה לתעשיית הביוטק הישראלית, שבה כמעט כל החברות הן סטארט-אפים ושום פרויקט אינו דומה לקודמו.

אחד השירותים הוא בדיקת היתכנות פרויקט. "נניח שקרן מחליטה להשקיע בפרויקט שמקורו באקדמיה", מסביר מאיר. "עד שתקים חברה ותגייס אנשים ואפילו תשלים את רישוי הפטנטים, היא תאבד המון זמן. כל שנת פטנט שאבדה, פירושה אובדן מכירות פוטנציאליות של מיליארד דולר. כך גם מסתכלות על זה חברות גדולות שמעוניינות להשקיע או לרכוש את אותה חברה צעירה. אם כך, כדאי כבר בשלב הקמת החברה להתחיל לגלגל את הפרויקט אצלנו. כמו כן, בארה"ב נמצא כי 80% מהפרויקטים מהאקדמיה נכשלים בשחזור התוצאות כשהם מגיעים לשלב המסחרי. אני מציע לקרנות לבדוק את הפרויקטים אצלי. אני מנוסה בזה, וגם אין לי סנטימנטים לפרויקט כפי שיהיה לחברה שהרגע הוקמה סביב אותו פרויקט. יהיה לי קל יותר לספר לקרן בכנות על מצבים בהם התוצאות מן האקדמיה לא משתחזרות".

שירות נוסף שמעניקה סמארט אסייס הוא 'פתרון בעיות' מחקריות דווקא בשלבי מחקר מתקדמים. "חברה נכנסה לניסוי קליני מתקדם, וכסטארט-אפ היא לא יכולה כבר בשלב הזה להרשות לעצמה להמשיך ולהעסיק את צוות המחקר והפיתוח הראשוני. אלא שאז ה-FDA שואל שאלה מחקרית לגבי אופן הפעולה של המנגנון, נניח להראות שהוא אינו עושה לרקמות נזק שמוצר אחר מאותה הקטגוריה עשה. אנחנו יכולים לתת להם את הבדיקה הזו בלבד".

מאירי מציין כי לעתים ה-FDA דורש מחברות להסביר כיצד המוצר שלהן עובד, והן אינן יכולות להסביר זאת, אך סמארט אסייס מצליחה לפענח את המנגנון. במקרה כזה, היא תוכל לפרסם יחד עם החברה הלקוחה מאמר מדעי משותף.

"בישראל כ-800 מיליון שקל מושקעים בכל שנה במו"פ בביוטק, מתוכם כ-25% עוברים דרך המדען הראשי, והרוב המוחלט יוצא לחו"ל, כי תעשיית שירותי המחקר בארץ לא גדולה. זאת, משם שאין כאן חברות גדולות שצורכות את השירותים האלה.

"לאחרונה חלה התפתחות בתחום. חברות עולמיות בתחום השירות החלו להתעניין בפעילות בישראל, לפתוח כאן סניפים או לבקש מאיתנו הפניות הדדיות. כיום כבר 25% מההכנסות שלנו הן מחו"ל. יש לנו גם שיתופי-פעולה בפיתוח מוצרי מחקר משותפים (כלומר מוצרים המאפשרים את המחקר). כעת אנחנו הולכים לדרך חדשה עם Aptuit, ונראה לאן היא תוביל".