פרשנות: כך מעוותות החלטות פוליטיות את שוק הרכב בישראל

מיסוי ופוליטיקה תמיד הלכו יד ביד, וכך גם מיסוי הרכב בישראל. החלטות פוליטיות של שרי ממשלה ושל ועדות כנסת עיצבו בעבר את שוק הרכב, השפיעו על החלטות רכישה של הציבור והאיצו, או כיווצו, את גודל השוק.

כמובן, בימים רגילים אף אחד לא "סופר" את צרכן הרכב הישראלי, ומצד אחר רוכשי הרכב ומשתמשיו נוטים להפגין אדישות כלפי גזירות מס. ההמונים, שיצאו לרחובות בגלל קוטג', אינם מנידים עפעף נוכח מסי הרכב, מהגבוהים בעולם, ומס הדלק שנע בין 65% ל-70%. האוצר אפילו הצליח "להשחיל" למגזר הארגוני והעסקי המקושר היטב תוספת גבייה של כמעט 2 מיליארד שקל בשנה באמצעות מס שווי השימוש, בלי שאף אחד שילם על כך מחיר פוליטי.

אבל בתקופות "רגישות" כמו זו הנוכחית, כשריח הבחירות כבר נישא באוויר, שיקולים אלקטורליים משתלטים על תהליך קבלת ההחלטות בתחום מיסוי הרכב. שתי החלטות חשובות אמורות להתקבל באוצר לקראת ינואר 2018: הראשונה היא אם להפחית את הטבת מס הקנייה המוענקת לרכב היברידי (30% לעומת 82% ברכב רגיל) ולרכבי פלאג-אין (20% בלבד), שנקבעו בתחילת העשור בצו זמני, שתוקפו עומד לפוג בינואר. ההחלטה השנייה היא אם להאריך "מס רכבי היוקרה", שהטיל בזמנו שר האוצר יאיר לפיד על כלי רכב מעל 300 אלף שקל, באמצעות הוראת שעה לארבע שנים.

רשות המסים מפעילה בחודשים אחרונים לחץ לא מבוטל לשינוי התקנות ולהקטנה סלקטיבית של הטבות המס על כלי רכב כאלה, אבל נמהר ונספק לקוראינו "ספוילר" לפיזור המתח: על פי מקורותינו שר האוצר כבר קיבל החלטה שלא לשנות מאום בתקנות הקיימות, כך שבתקופה הקרובה ייחתם צו שיאריך את תוקף הטבות המס על כלי רכב היברידיים ורכבי פלאג-אין ואת תוקף מס היוקרה.

מעצבות את השוק

לא קשה להבין מדוע שר האוצר, אולי בעצת יועציו, בחר שלא לבצע רפורמה, שעלולה להתפרש כהגדלת המיסוי על המעמד הבינוני ועל מקבלי הרכב הצמוד. אבל גם החלטת השר "לא להחליט" ולשמר ללא שינוי את הטבות המס הקיימות בנישות רכב "ירוקות", עשויה לעצב בשנים הקרובות את המפה התחרותית של שוק הרכב הישראלי. להמחשה נצרף כאן כמה מספרים מאירי עיניים.

בתחילת העשור, ערב כינון "המיסוי הירוק", נמכרו בישראל קצת פחות מ-3,000 מכוניות היברידיות. הביקוש שיקף במידה רבה את ההיצע, שהוגבל באותה תקופה לקומץ דגמים מבית טויוטה והונדה. בשנה שעברה כבר חצו מסירות ההיברידיות את רף ה-7,000 יחידות אבל 2017 היא זו שבאמת תירשם כשנת מפנה. במחצית הראשונה של השנה בלבד נמסרו בישראל כ-11 אלף כלי רכב היברידיים, לא כולל רכבי פלאג-אין יוקרתיים. מדובר בזינוק מרשים של 264% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובשיעור הצמיחה הגבוה ביותר בפלח כלשהו של שוק הרכב.

בהתחשב ברמות הביקוש המתמשכות לדגמים ההיברידיים, שלחלקם יש כיום הזמנות ארוכות טווח, הרי שהפלח הזה יסיים את 2017 עם כ-20 אלף מכירות, פלוס מינוס. על פי קצב המכירות השנתי החזוי מדובר על נתח שוק של כ-7% עד 8%.

לא נשמע מרשים? אז הנה עוד פרופורציה. כמחצית מהמכירות השנתיות בפלח ההיברידי ב-2017 (יותר מעשרת אלפים יחידות בשווי של כ-1.4 מיליארד שקל) יתרכזו בשתי האחיות הקוריאניות יונדאי איוניק וקיה נירו, שחולקות פלטפורמה ומערכת הנעה. שתיהן הצטרפו לשוק רק השנה וכך גם טיוטה CH-R, שהגרסה ההיברידית שלה מסרה בששת החודשים הראשונים כ-2,400 יחידות. כיוון שהשוק כולו לא צפוי לגדול השנה באופן משמעותי, אם בכלל, אפשר להניח שחלק נכבד ממכירות ההיברידיות הללו יבואו השנה על חשבון מכירות המשפחתיות ה"רגילות", הן מהשוק הפרטי והן מהשוק המוסדי, ואולי גם על חשבון רכבי פנאי רגילים מסגמנט B ו-C, מה שמכונה "ג'יפונים".

ביחס לפלחים הרלוונטיים, מקבלים נתח שוק "היברידי" שכבר מתקרב ל-20% ואולי אפילו ל-25% - ואלה בהחלט אינם מספרים "בשולי התמונה" התחרותית. בהנחה שהטבת המס תימשך ללא שינוי גם ב-2018 ותנאי הרקע - בעיקר שערי מטבעות היבוא ויכולת האספקה של היצרנים - לא ישתנו מהותית, אפשר להניח שנתח השוק של ההיברידיות יגיע בשנה הבאה ל-30% עד 40% מפלח ה"מיינסטרים".

הדילמה של ה"פלאג אין"

ואם הטבת המס הפכה את ההיברידיות לכוח משמעותי בשוק הרכב הישראלי, הרי שדגמי הפלאג-אין מתחילים ליצור כיום מצב של "אם אתה לא שם, אתה לא קיים". אין לנו מספרים מדויקים על נתח השוק של רכבי הפלאג-אין מכלל רכבי הפאר והיוקרה כיוון שזו זירת מכירות פעילה מאוד של כלי רכב ביבוא אישי ועקיף, אבל ההערכות בענף הן שהנתח של רכבי הפלאג-אין מהפלחים הרלוונטיים - פלח D "פרימיום" (ב.מ.וו סדרה 3, מרצדס C וכו'), פלח E , פלח S ורכבי פנאי יוקרתיים - כבר חצה את ה-50% וצועד בבטחה לעבר ה-75%.

מעבר לעובדה שעיקר הלקוחות הנהנים מההטבה בפלחים הללו נמנים עם המאיונים העליונים, הטבת המס גם מעצבת באופן אגרסיבי את המבנה התחרותי בשוק היוקרה. לחלק לא מבוטל מהמותגים המתחרים בשוק פשוט עדיין אין דגמי פלאג-אין, או אפילו היברידיות "רגילות" משלהם. חובה לציין שישראל היא לא המדינה היחידה שבה הטבות מיסוי הביאו לזינוק חד בביקוש לרכבי פלאג-אין. בבריטניה, למשל, נרשם בשנה החולפת זינוק של מאות אחוזים בביקוש לכלי רכב כאלה וכך גם בארה"ב, במדינות סקנדינביה ובשווקים רבים באירופה. עיקר הביקוש מגיע מציי רכב, שנהגיהם נהנים מהטבות מס גדולות.

התופעה הזאת הביאה לפולמוס לא קטן בקרב מקבלי ההחלטות בכמה מדינות והתוצאה הייתה עדכונים במערכת המיסוי וההטבות ה"ירוקות". בריטניה, למשל, הציבה לאחרונה רף מחיר עליון למחיר כלי רכב ירוקים (כ-40 אלף פאונד) שממנו והלאה ההטבה נעלמת. בהולנד, מדינה עם מערכת מיסוי "ירוק" מהמתקדמות באירופה, הכניסה הממשלה בשנה שעברה שינויים במערכת המס לכלי רכב היברידיים ורכבי פלאג-אין, שבעקבותיהם צנח הביקוש להם בעשרות אחוזים. מדינות אחרות בעולם מטילות כיום "מכסות" של מכירות כלי רכב כאלה, שמעבר להן מצטמצמת ההטבה. אפילו סין צמצמה בשנה האחרונה את היקף הסובסידיה לרכב "ירוק'".

בכל המדינות שהוזכרו מס הקנייה על כלי רכב נמוך הוא משמעותית מאשר בישראל ולפיכך ההטבות מתמקדות בעיקר בזיכויי מס הכנסה, הטבות במס רכב צמוד, אגרה שנתית וכדומה. ישראל היא כנראה המדינה היחידה בעולם כיום שבה שווי ההטבה על רכב פאר פלאג-אין יכול להגיע ל-60-70 אלף דולר ליחידה.

לא יהיה כלום

את התסריט הזה, ואת השפעתו האפשרית על הכנסות המדינה ממסים, חזו עוד בתחילת העשור מעצבי "המיסוי הירוק", וזו הסיבה שהטבת המס על כלי רכב היברידיים ורכבי פלאג-אין נקבעה בהוראת שעה, עם מתווה מדורג להפחתתה על פני השנים. בפועל, עד היום הוארכה ההטבה כמעט אוטומטית וכאמור זה מה שיקרה גם בינואר.

ומה לגבי מס "רכבי היוקרה", שמעלה את מס הקנייה על מכוניות מעבר ל-300 אלף שקל? לכאורה, הארכת תוקף המס הזה היא צעד "חברתי", אבל בפועל, כאשר רוב שוק רכבי היוקרה נע כיום לעבר דגמי פלאג-אין, שנהנים מהטבת מס גורפת, "מס היוקרה" הופך לסיסמה ריקה מתוכן. הדרג הפוליטי החליט שלא "להעלות גלים" למרות המלצות הדרג המקצועי ולשמר את ההטבות. מלבד העיוותים התחרותיים, ההחלטה גם תביא לצמצום הכנסות המדינה ממיסוי על רכב. לא שאנחנו דואגים, חלילה, להכנסות השמנות של האוצר משוק הרכב, אבל הניסיון לימד אותנו שאם ההכנסות מתכווצות באגף אחד, מישהו כבר ידאג ללשלוח יד לכיסים שלנו באגף אחר - לפני או אחרי הבחירות.

"למה להיות קטנוניים", יהיה ודאי מי שישאל, הרי מטרת ההטבה היא להעלות על הכביש כלי רכב יותר נקיים וירוקים. האם זה לא מצדיק את האמצעים? הכול נכון, למעט העובדה שזהו בקושי עלה תאנה תדמיתי, שאמור לכסות - בפני גופים כמו OECD - על מחדלים סביבתיים חמורים. נוכחנו בכך השבוע בעת ביקור בוקר באזור מפרץ חיפה. מבעד לצחנה שעלתה מהקישון ולעיניים הצורבות מריח נפט יכולנו להבחין בשלל עמדות חדשות להטענת רכב חשמלי ופלאג אין שצצו על מדרכות ברחבי העיר. ועל זה כנראה חוברה החידה הידועה: "מה זה ירוק מבחוץ ומסריח מבפנים?"

 מסירות רכב היברידי ינואר יוני 2017