ח"כ מרגי להורים: אל תשלמו את תשלומי התל"ן לבתי הספר

שנת הלימודים כבר החלה ועמה תשלומי ההורים שאישרה המדינה, לפיהם גם השנה ישלמו ההורים אלפי שקלים לתלמיד, בין היתר לאור אישור לגבות מאות ואלפי שקלים בשנה עבור תוכנית לימודית נוספת (תל"ן) - אבל יש מי שלא מוכן להשלים עם רוע הגזירה.

בעקבות תלונות רבות של הורים לוועדת החינוך, קיימה הבוקר (ג') הוועדה דיון בנושא תוכניות לימוד נוספות ורכישת שירותים מרצון (המצאה אחרת המאפשר גבייה של מאות שקלים בשנה עבור סעיפים שהם מעבר לתוכנית הלימוד).

יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, קרא להורים שלא לשלם, ואמר בדיון כי "תוכניות הלימוד הנוספות (תל"ן) מרחיבות את הפערים בין התלמידים. אין שום הצדקה לגבות תל"נים למעט בצע-כסף".

לדבריו, הסעיפים בטבלת תשלומי ההורים העוסקים ברכישת שירותים מרצון ותוכניות לימוד נוספות אינם נדרשים את אישור ועדת החינוך. "הסיחו את דעתנו בתשלומי הרשות והחובה, כשלמעשה עיקר הגבייה מתבצע היום תחת שני הסעיפים הללו", אמר מרגי את מה שההורים כבר יודעים מזה שנים.

מרגי קרא לפורום ועדי ההורים היישוביים להרחיב את מרד תשלומי ההורים גם לתשלומים הנוספים, ולא רק לגבי התשלומים הנוגעים לסל תרבות, טיולים שנתיים, מסיבות ושל"ח.

גור רוזנבלט, מנהל מינהל רישוי בקרה ואכיפה במשרד החינוך, הציג את מדיניות משרד החינוך בנושא הבקרה והאכיפה של תשלומי ההורים, שעיקריה הורדת נטל התשלומים על ההורים, שקיפות של מערכת התשלומים ו"הימנעות מיצירת בתי ספר לעשירים בלבד". עם זאת, מהלכים קונקרטיים דוגמת הוזלת התשלומים לא נראים באופק. רוזנבלט הזכיר את חובת בית הספר לקבל אישור מוועד הורים עבור גביית תשלומי ההורים באמצעות חתימה על פרוטוקול ולהחתים כל הורה בנפרד על רכישת תל"ן.

אם תהיתם כמה שילמו ההורים בפועל - לפניית "גלובס" בשעתו למשדר החינוך בבקשה לקבל את היקפי הסכומים ששילמו ההורים במסגרת תשלומים הרשות (תשלום החובה היחיד הוא עבור ביטוח תאונות אישיות, תשלום של כ-50 שקל), השיבו במשרד החינוך כי אין נתון כזה. יש להניח כי מדובר במיליארדי שקלים, משום שרוב ההורים אכן משלמים את התשלומים, מפאת החשש כי ילדיהם ימוגרו מפעילויות בית הספר (בין היתר לאור העובדה ששיעורי התל"ן, למשל, נערכים במהלך שעות הלימוד).

ההורים שנכחו בדיון הלינו על גבייה עודפת, כלומר דרישה מעבר לטבלת התשלומים שאישרה הכנסת. "אנחנו לא מעודדים תשלומים עודפים במערכת. המציאות בשטחה הייתה שבבתי הספר הדתיים התקיימה גביה עודפת שאנחנו מנסים להוריד אותה", אמר רוזנבלט בהקשר זה, כשלדבריו, הוצב יעד של 3 שנים לפני 3 שנים, אך הוא חלף, והיעד המחודש הוא 3 שנים מהיום. "לא הצלחנו לעמוד בכל היעדים, ויש עוד עבודה לפנינו".

לפי מצגת שהציג בדיון, עשרות בתי ספר עלו לדיון בוועדת חריגים בשל גבייה עודפתי בהם בתי ספר ייחודיים ללימוד טבע/אמנות, בתי ספר דמוקרטיים ועוד. עוד הציג כי יש גני ילדים שגבו סכומים שהגיעו ל-15,000 שקל לילד, כשלאותם גנים ניתנה אפשרות להפחתה מדורגת וגבייה מרבית של עד 3,000 שקל בשנה. ככלל, לפי נתוני המשרד, שיעור בתי הספר שחרגו בהיקף התשלומים שדרשו היה נמוך יחסי, אולם באחת הדוגמאות נמצא כי 27% ממוסדות הלימוד לילדי שכבת כיתות ה' גבו מההורים סכום כסף עבור טיול שיועד ליומיים אך בפועל התקיים למשך יום אחד.

בדיון נכחו הורים שניסו לשקף את תמונת המצב בעקבות נטל התשלומים שהפך להיות קבוע במסגרת חינוך ה"חינם" בישראל. אורלי ארביב, יו"ר ועד הורים עירוני רמלה, אמרה בוועדה: "היכן האחריות של המדינה? האם מדינת ישראל מכוונת את תלמידיה רק לתעודת בגרות? אנו ההורים מכירים בחשיבות הטיולים וההצגות, אך לא מסוגלים לממן זאת עבור עצמנו. רובנו עסוקים בהישרדות כלכלית, אל תגזלו את זה מילדנו".

פיצ'י דובינר, פעיל חברתי, אמר בדיון: "לא נעים לנו שמשרד החינוך מטיל את מימיו על הפרצוף של ההורים. המדיניות של משרד החינוך קוברת את העתיד של מדינת ישראל. אם רוצים להפריט את החינוך תצאו בהחלטה של הפרטה, אם לא, תפסיקו את התל"ן לגמרי".

יואל זוהר, אב מהמועצה אזורית שפיר, התייחס לגבייה החריגה בבתי ספר ממלכתיים דתיים: "מזה שנתיים שאנחנו מנהלים מאבק מול משרד החינוך על שימושים אסורים בכספים שנגבו מההורים. בבית הספר שלנו אין שקיפות של התקציב. במשך שנתיים אנחנו מעבירים למשרד החינוך תלונות ולא מקבלים תגובה. הכספים שאנחנו משלמים עבור תל"ן ורכישת שירותים מרצון לא מגיעים לילדים שלנו אלא לצרכים אחרים, כגון כיסאות ושולחנות ויועץ תקשורת לבית הספר בעלות של 18,000 שקל. בדוח הסופי שהתקבל מרואה החשבון ששכרנו מצוינים 321,000 שקל עבור שימושים לא תקינים".

את ממדי החריגות המחישה אם ל-4 ילדים מירושלים, שאמרה בדיון כי בגני הילדים של ילדיה היא נדרשה לשלם 1,000 שקל בשנה עבור כל ילד, וזאת למרות שהגבייה המקסימלית עומדת על 217 שקל לשנה.

בתום הדיון קרא היו"ר מרגי לבטל לאלתר את האישור שניתן לבתי ספר לגבות כספים עבור יום לימודים ארוך, משום שלדבריו מדובר בגבייה כפולה, שכן הארכת יום הלימודים מתבצעת כבר בכספי התל"ן.

עוד הוא אמר כי מערכת האכיפה והפיקוח של משרד החינוך לוקה בחסר: "למרות ההתחייבות שלכם להיכנס לעובי הקורה ולא לאשר גבייה לא חוקית, הדבר עדיין מתרחש".

לעניין הגבייה המאושרת על-ידי משרד החינוך עבור תוכניות יחודיות ותורניות, אמר היו"ר מרגי כי על ההורים לדעת על-פי אילו קריטריונים התשלום נגבה, והאם הכספים מומשו בהתאם להצהרות. "זהו דיון ראשון מתוך סדרת דיונים שמטרתם להבין כיצד נפרצו הגבולות ומדוע מתאפשר לבתי ספר לגבות כספים עבור תוכניות חינוכיות שלאו דווקא מיושמות בשטח, אך בעיקר מחדדות את הפערים בין תלמידים במדינת ישראל".