בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" ב-2002, צ'רלס קינדלברגר, פרופסור בדימוס לכלכלה ממכון MIT ומחבר הספר "מאניה, פאניקה ומפולת", התוודה שיש לו תחושה של סיפוק מכך שהוא חזה את פקיעת בועת הטכנולוגיה שנתיים לפני כן. החשש הבא של הפרופסור בן ב-91, היה משוק הדיור. "אילו הייתי צעיר ב-30 שנה, הייתי כותב ספר קטן על פאני מיי ופרדי מק (חברות מימון המשכנתאות שהולאמו על ידי הממשל במשבר של 2008)", הוא אמר.
קינדלברגר הלך לעולמו שנה לאחר מכן, והעולם לא למד הרבה מן הבועות הפיננסיות שהוא תיעד, החל בבועת פקעות הטוליפים ההולנדית המפורסמת משנת 1636.
ארבע שנים אחרי מותו, שוק הדיור האמריקאי קרס ברעש גדול, והממשל נאלץ לחלץ את פאני ופרדי, שתי ענקיות מימון הדיור, ועוד מוסדות פיננסיים רבים נוספים שנלכדו במשבר.
המשבר גרם לכך שהקסם שהבועות הפיננסיות הילכו על פרופסור קינדלברגר הפך לאובססיה של רגולטורים, בנקאים מרכזיים, אנשי כספים וכלכלנים שנאלצו ללמוד את לקחי העבר.
משמעות מתמטית
מה אנחנו יודעים על בועות? מהיכן הן מגיעות? איך אפשר למנוע אותן ואת הפגיעה בפרנסת אנשים כה רבים?
מרקוס ברונרמייר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון הרים את השרביט שהותיר אחריו קינדלברגר, והוסיף קצת משמעת מתמטית לממצאים ההיסטוריים של העמית המנוח מ-MIT.
כפי שקינדלברגר שיער, בועות נוטות לפרוח סביב חדשנות טכנולוגית - בין שמדובר על תעלות מים ומסילות רכבת במאה ה-19, מהפכת האינטרנט בסוף המאה ה-20 או מכשירי אשראי כמו CDO's (חבילות של אג"ח) בתחילת המאה ה-21, אומר ברונרמייר. אי הוודאות סביב ההשפעה של ההמצאות הללו יכולה להוביל לספקולציות ולתמחור מוגזם.
במובן הזה, אומר ברונרמייר, בועות אינן בהכרח דבר רע. הן יכולות לדחוף השקעות בתחומים בשלים חדשים של כלכלה. "ללא הבועה", הוא אומר, "יש דברים שלעולם לא היו ממריאים".
ובאמת, אפשר לשאול בימינו איך היה העולם נראה בלי גוגל או אמזון.
אבל בועות עלולות להיות גם רעילות והרסניות כאשר ההשקעות בתחומים החדשים מתודלקות על ידי חובות. "אנחנו מוצאים שהחומרה של המשבר הכלכלי שבא אחרי פקיעת בועה פחות קשורה לסוג הנכס ויותר למימון של הבועה", אומר ברונרמייר בבדיקה שהוא ערך ב-2015 של בועות החל ב"טוליפמאניה" במאה ה-17.
"המשברים הם החריפים ביותר כשהם מלווים בבום של אשראי והלוואות, ובמינוף גבוה של פעילי השוק, וכשהמוסדות הפיננסיים עצמם משתתפים בחגיגת הקניות", הוא אומר.
לדוגמה, פקיעת בועת הטק בארה"ב הובילה לשיעור אבטלה של 6.3% בשנת 2002, ואילו פקיעת בועת הדיור הובילה לאבטלה של 10% ב-2009.
החובות של משקי הבית והמוסדות הפיננסיים נסקו בבועה האחרונה, אבל לא במיוחד בבועת הדוט קום. הלווים מצאו את עצמם עם נכסים בערך יורד, ונאלצו למכור או לפשוט רגל, ובכך יצרו סחרחורת של צניחת ערכי נכסים. האשראי, סם החיים של ההשקעות וההוצאה, התייבש והחיש את הירידות.
מאחר שהאשראי מלא תפקיד כה מרכזי בהצמחת הבועות המסוכנות ביותר, הרגולטורים הפנו את עיקר תשומת הלב שלהם בעידן שאחרי המשבר להתערבויות במערכת הפיננסית. עד למשבר נכסי הדיור של 2007-2009, ההשקפה הרווחת בוושינגטון הייתה שמוסדות פיננסיים יכולים למשטר את עצמם בצורה הטובה ביותר. מאז 2009, הפדרל ריזרב והרגולטורים האחרים הקימו מערכות מסובכות כדי להבטיח שבנקים גדולים יהיו חסינים, עם יותר הון ופחות תלות במימון קצר טווח שיכול לברוח למראה סימן המצוקה ראשון.
העולם חסון יותר
לפי כמה מדדים, העולם נראה חסון יותר היום. החוב במגזר הפיננסי האמריקאי ירד ביוני ל-15.7 טריליון דולר מ-18 טריליון דולר ב-2008, לפי הפד. זהו סימן לירידה ממינוף שהפכה את הבנקים לפחות נוטים למשברים.
אבל במקומות אחרים יש עדיין סכנות. ההלוואות במגזר הלא פיננסי בארה"ב כאחוז מהתמ"ג היו גבוהות יותר בשנה שעברה ביחס ל-2007, לפי הבנק להסדרים בינלאומיים, BIS. היחס בין האשראי לתוצר בסין זינק ב-2016 ל-258% מ-145% ב-2007.
סין היא ברשימת הבועות הפוטנציאליות של ברונרמייר, לצד מטבעות דיגיטליים כמו הביטקוין ויריבו אתריום. מחירי שניהם המריאו בשנה האחרונה, אבל ירדו בשבועות האחרונים כאשר סין החלה לפעול נגד ספקולציות במטבעות וירטואליים.
כפי שבום האינטרנט בסוף המאה שעברה או בום התעלות ופסי הרכבת של סוף המאה ה-19 הובילו לפריחת שפע של חברות סטארט-אפ - חלקן ללא ערך כלכלי רב - כך קרה גם עם פריחת המטבעות המוצפנים. אתר האינטרנט coinmarketcap.com מציין 1,097 מטבעות כאלו, שלרבים מהם אין ערך כלכלי.
הכלכלה, כך נראה, לא שינתה את הדחף האנושי לרוץ אחרי רעיונות חדשים למקומות בלתי הגיוניים לפעמים. הרגולטורים רק מקווים שכשהמשבר הבא יתחולל, הם יבנו מערכת פיננסית שתוכל להחזיק מעמד.
תקציר ההיסטוריה של בועות פיננסיות
1634-1637
צבעונים
מחיר פקעות הצבעונים נוסק בהולנד, וזה כולל יצירת שוק של חוזים עתידיים ומכירה באשראי
1720
חברת מיסיסיפי והים הדרומי
ספקולציות ושערורייה סביב מניות של חברות שהיו קשורות להיקפים המתרחבים של הסחר הגלובלי
שנות ה-30 וה-40 של המאה ה-19
רכבות וכותנה
פאניקה תוקפת את בריטניה וארה"ב אחרי עליות במניות של חברות רכבות ויצרניות כותנה
שנות ה-20 של המאה ה-20
מניות אמריקאיות
בועת המניות האמריקאיות מתפוצצת ב"יום שלישי השחוק" באוקטובר 1929, ומציתה את "השפל הגדול"
שנות ה-90 וה-90 של המאה ה-20
מניות נדל"ן יפניים
השלטונות היפניים נועצים סיכה בבועה, ומובילים לעשור אבוד בכלכלה
שנות ה-90 של המאה ה-20
מניות אינטרנט
טירוף ספקולטיבי סביב מניות הדוטקום מוביל למיתון קל, שרוסן בזכות העדר הלוואות כבדות לחברות שעסקו בתחום
שנות ה-2000
דיור בארה"ב
העליות במחירי הבתים בארה"ב שנקשרו בחידושים פיננסיים בתחום המשכנתאות הובילו למיתון עולמי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
