מניות שהוקצו בטעות

לאחרונה נדרש בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב להכריע בשאלה האם מניות שהיו רשומות על-שם הבעל לפני פרוץ סכסוך הגירושים הן ברות-איזון, כטענת האישה - או שמא, כטענת הבעל, מדובר ברישום שגוי, ועל כן המניות לא יכולות להיכלל במסת הנכסים המשותפים, מכיוון שמעולם לא היו שייכות לו.

לטענת האישה, לפני פרוץ הסכסוך עסק הבעל, בין השאר, בפיתוח והשקעה במיזמים וחברות הזנק, וכשנה לפני תחילת ההליכים המשפטיים ביניהם אף הקים שתי חברות הזנק יחד עם שותף נוסף. לבעל הוקצו חלק ממניות החברות, וכן הובטח לשלם לו שכר עבור פיתוח אפליקציה בכפוף ליציאתה לשוק.

הבעל מצידו הודה כי בעבר החזיק באחוז מסוים של מניות אחת מחברות ההזנק, אך הציג מספר גרסאות לעניין אחזקותיו במניות. בין השאר נטען על-ידו כי רישום המניות על-שמו היה רישום שגוי, ולא שיקף את הבעלות האמיתית במניות. לכן, משהוסבר לו כי הייתה טעות ברישום המניות, הוא התבקש, ואף הסכים, לוותר על מניותיו ללא קבלת כל תמורה, ולכן במועד הקרע לא היו בידיו זכויות אשר יש לחלוק אותן עם האישה.

בעניין זה טעה הבעל לחשוב, כמו רבים אחרים, כי אם במועד הקרע אין רישום של זכויות על שמו, יש בכך קביעה כי אין בידיו זכויות ברות-חלוקה עם הצד השני, ואין הדבר כך.

מכירת זכויות או העברתן עשויה להיחשב כהברחת רכוש אם נעשתה בסמוך למועד הקרע, גם אם בעבר הנכס או הזכות היו רשומים רק על-שמו של בן הזוג שעשה את העסקה. השאלה האם מדובר בזכויות משותפות וברות-איזון תוכרע רק על-ידי בית המשפט, שיבחן את הנסיבות.

בענייננו, בית המשפט קבע כי גרסת מנכ"ל אחת החברות, שזומן לחקירה על-ידי האישה, כמו גם גרסת הבעל, שמדובר ברישום שגוי של המניות, אינן אמינות, בין השאר מכיוון שאין זה סביר, כי בעליה של חברת הזנק יקלו ראש ברישום מניות החברה, אשר קובע את חלוקת הרווחים ביניהם, היה וחברת ההזנק תצליח.

גם העובדה שהבעל והמנכ"ל בחרו שלא להציג לבית המשפט מסמכי התאגדות של החברה, טופס הקצאת המניות וכיוצ"ב, עמדה כנגדם.

בסופו של יום בית המשפט קבע כי הבעל אכן החזיק במניות החברה כטענת האישה, והעביר אותן מתוך חשש כי הוא צפוי להליכים משפטיים. לכן מדובר בנכס אשר נחשב כנכס אשר עדיין מוחזק על-ידי הבעל וייכלל במסת הנכסים לאיזון בין הצדדים, והבעל אף חויב בתשלום הוצאות משפט.

שווי מניות החברה לא נישום על-ידי המומחה שמינה בית המשפט, והאישה הודיעה כי היא מסתפקת בכך שייקבע שהמניות הן נכס בר-איזון, וכך אכן נקבע בפסק הדין. לכן פסק הדין יצר מצב לפיו לחברת ההזנק יש שותפה נוספת, שכלל לא ברור שחברת ההזנק מעוניינת בה.

החברה יכולה לעתור לבית המשפט בבקשה לרכוש את חלקה של האישה, ובמצב זה תעמוד השאלה על-פי איזה שווי יוערכו המניות שבחזקת האישה.

על-פי לשונו הפשוטה של חוק יחסי ממון, שווי הנכסים לחלוקה בין בני הזוג נבדק במועד הקרע, כלומר הפרידה של הצדדים, אולם במקרה של מניות בחברת הזנק, קשה לתת הערכה לשווי המניות במועד אקראי עבורה, שהוא מועד הקרע שנקבע בהליכים שבין הבעל לאישה, שכן מדובר בחברות שאינן נסחרות, אין להן שווי שוק ברור, (ככל שהן נמצאות בשלב מוקדם יותר, השווי שלהן יכול להיות אפסי), והתנודתיות רבה בין שווי המניה יום לפני גיוס כספים ממשקיעים, לבין היום שאחרי. בנושא זה ניתנה לאחרונה פסיקה חדשנית, שנסקרה במאמר "כשסטארט-אפיסט מתגרש".

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר ww.divorceinfo.co.il