אוהבים שניצל? עודפי גידול הפטם יפחתו, וזה מה שיקרה למחיר

עודפי גידול הפטם יפחתו, ומה יקרה למחיר לצרכן? הסכם וולונטרי שטרם נחתם סופית יתגמל את מגדלי העופות, שיצמצמו את היקף הגידול בחודשים בהם הביקוש יורד. מדובר על התקופה שבין חודש נובמבר לאמצע פברואר, במהלכה יורד הביקוש לעוף ולמוצריו בשיעור של כ-15% (ביחס לתקופות חגי תשרי ופסח בהם הביקוש עולה).

גורם בענף סיפר ל"גלובס" כי מטרת התוכנית, יוזמת המגדלים בה תומכים ארגונים למען בעלי החיים, היא למנוע ייצור עודף בתקופות אלה, משום שכאשר נוצר ייצור עודף, המגדלים בשוק החופשי נאלצים למכור עופות במחיר הפסד מקסימלי, ובכך הם מושכים את מחירי הענף למטה. האבסורד הוא שהצרכן לא נהנה מהוזלת המחירים הזו, כשהמרווחים נותרים אצל הקמעונאים שמשלמים פחות ליצרני העופות.

לאור הביקוש לבשר פטם מצונן וטרי בתקופה בה יש עודף נוצר בלאי, משך ימי התפוגה של עוף טרי עומד על 5 ימים בלבד. אלטרנטיבת הקפאת התוצרת בתקופה בהם הייצור מוגבר רלוונטיות ליצרנים בודדים, שלמשחטות שלהם יש "מנהרת צינון" מיוחדת המאפשרת הקפאת העופות בהתאם לרישיון השירותים הווטרינריים. 

מדובר בתוכנית זמנית בדומה להסדרים דומים שהיו בעבר, כשהתוכנית מבוססת על תגמול על כל אפרוח שלא יגודל. המתווה קובע תמחור של 2.5 אגורות לכל "יום נמנע" לתקופה מרבית של עד 73 ימים - כלומר סך של עד 1.825 שקל לכל אפרוח שלא יגודל.

נציין כי מחירי הפטם אינם מצויים בפיקוח ממשלתי, והם נקבעים במסגרת השוק החופשי. עוד יצוין כי לאורך השנים האחרונות חלה עלייה בביקוש לבשר פטם לאור חיבת הישראלים לעוף ומוצריו (שניצלים ופרגיות). 

בתקופה האחרונה נוצרו בשוק עודפים גדולים אשר הובילו לירידת המחיר למגדל, אולם ירידה זו לא שורשרה לצרכנים, שכן ככלל, עודפים אלה מועברים להקפאה ושיווק כמוצרים קפואים. אך גם למוצר זה הביקוש מוגבל, בעיקר בגלל שינוי בטעמי הצרכנים, המעדיפים מוצרי עוף טרי.

בנוסף, בעודפים בכמויות הצפויים כאמור, כושר הקליטה במשחטות אינו מספיק, ולכן נדרשת מעורבות יזומה של המועצה לענף הלול בטיפול בעודף. כמו כן, הצורך בהקפאת העופות גורם לפיגור בהוצאת העופות מהמגדלים, שכן לא כל המשחטות יכולות לקלוט עופות להקפאה ולשווקן כמוצרים קפואים. כתוצאה מכך נגרמים למגדלים נזקים כבדים הבאים לידי ביטוי בירידה בתמורה ופדיונם, מבלי שהצרכנים נהנים מירידת מחירים בשל העודפים.

יתרה מכך, עודף הייצור עלול להוביל לצער בעלי חיים, הן בשל ייצור מעל כושר השחיטה היומי הכולל המותר למשחטות, והן בשל ייצור עודף ברבייה הכבדה (ביצים לאפרוחי פטם). העודפים מוערכים בכ-8,000 טון בשר עודף לחודש.

במשרד החקלאות מדגישים כי "על אף היותו של הענף לא מתוכנן, סעיף 52 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) מאפשר למועצה לענף הלול, באישור שרי החקלאות והכלכלה, להבטיח למגדלים תמורה הוגנת בעד תוצרת הלול בדרך של קניית עודפים.

"יצוין כי הבקשה להסדר היא לכמות שעד 4,000 טון מתוך עודף של 8,000 טון לחודש, וסוכם עם המועצה שהמהלך המוצע יתבצע בשלבים, תוך תשומת-לב לכלל הביקוש בקרב הצרכנים ותוך מעקב ובקרה על כמויות האפרוחים וצפי השחיטה בחודשים אלה.

"כמו כן, סוכם כי התוכנית תיפסק כ-6 שבועות לפני חג הפסח, על-מנת לאפשר התארגנות להספקה סדירה ובכמות הנדרשת לחג. בנוסף, במקרה של אירוע העשוי להוביל לפגיעה בייצור בהיקף גדול, למשל במקרה של התפרצות מחלת עופות חלילה, תהא רשאית המועצה לקצר או לצמצם את היקף התוכנית".

עוד מציינים במשרד כי "בהתאם לנתוני המועצה, צפוי שהתוכנית תקטין את המרווח הקמעונאי, מאחר שהמחיר המשולם למגדל יחזור למתכונתו הקודמת, כפי שהיה בשנים עברו. להערכתנו, אין כל סיבה שהקמעונאים יעלו בעקבות זאת את המחיר לצרכן, וצפוי כי המרווח לקמעונאי יקטן מ 50% ל-35%".

להערכת המשרד, "אי-ביצוע התוכנית יביא לכך שהמגדלים לא יקבלו תמורה הוגנת עבור תוצרתם, וייגרמו להם הפסדים כספיים גדולים. הפסדים אלה עלולים להוביל לקריסת משקים קטנים (שכידוע נמצאים בעיקר באזור גבול הצפון), אשר לא יוכלו לספוג את ירידות המחיר למגדלים. לפיכך, ומאחר שלא צפויה השפעה על הכמויות המשווקות ועל המחיר לצרכן, המליצו גורמי המקצוע במשרד על ביצוע התוכנית".