"לסאטיה יש יכולת להגיד לאנשים באופן נחמד שהם טועים"

בפברואר 2014 הפך סאטיה נאדלה למנכ"ל השלישי של מיקרוסופט. נאדלה, איש רך דיבור יותר מקודמיו, ביל גייטס וסטיב באלמר, נטל לידיו את הגה החברה באחד הפרקים הסוערים ביותר בתולדותיה. באלמר - לקראת סוף תקופת כהונתו בת 14 השנים - רכש את חטיבת הטלפונים הניידים של נוקיה ב-7.2 מיליארד דולר), אך לא הצליח לנגוס במעמדן הדומיננטי של אפל וסמסונג. נאדלה מיהר לסגת משאיפות אלה, ובמקום זאת הגדיל את ההשקעה בבינה מלאכותית ובשירותי מחשוב ענן לעסקים. התוצאה היתה הבראה מרשימה שכללה צמיחה משמעותית בהכנסות משירותי ענן, הכפלה של הרווח לעומת אשתקד ומחיר מניה שהעפיל לשיא של כל הזמנים.

בספרו החדש Hit Refresh: The Quest to Rediscover Microsoft's Soul and Imagine a Better Future for Everyone (שיצא לאור אתמול), מסביר נאדלה בן ה-50 את הטרנספורמציה התאגידית הזו, מתווה את חזונו מלא התקווה להתקדמות טכנולוגית ומספר על חייו האישיים. הוא נולד בהודו לאם שהתמחתה בחקר השפה הסנסקריטית ולאב מרקסיסט שעבד בשירות הציבורי. ביום הולדתו ה-21 ב-1988 היגר נאדלה לארה"ב כדי ללמוד לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת וויסקונסין.

ב-1992 הוא הצטרף למיקרוסופט כ"אוונגליסט" של מערכת ההפעלה חלונות NT, ונסע ברחבי ארה"ב כדי להציג תוכנה ללקוחות תאגידיים. הוא ניצל את סופי השבוע כדי להשלים לימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו. בעודו מעפיל לאטו בסולם הדרגות הארגוני במיקרוסופט, הוא התחתן (הוא הכיר את אשתו, אנו, בהודו באמצעות משפחתו ומשפחתה) והוליד שלושה ילדים. נאדלה זוקף לזכותם של ילדיו - כולל בנו בן ה-21, זאין, שנולד עם שיתוק מוחין חמור - את התרככות יחסו לעבודה ולחיים.

בהקדמה לספר שיבח גייטס בן ה-61 - שנמנה עם מייסדי החברה שעליה חלש במשך רבע מאה, ושמכהן כעת כיו"ר משותף של קרן ביל ומלינדה גייטס - את צניעותו ומעשיותו של נאדלה. גייטס גם ציין את הכמות המפתיעה של אזכורים ספרותיים (רילקה, ניטשה, גתה) בספר הראשון שכתב אי פעם נאדלה, וכן את אזכורי הקריקט (נאדלה היה שחקן קריקט חובב ונלהב והוא ממשיך להיות אוהד שרוף של המשחק). לאחרונה הציץ גייטס למשרדו הפינתי של נאדלה בקמפוס רחב הידיים של מיקרוסופט ברדמונד, וושינגטון, כדי להצטרף לדיון שנגע במגוון נושאים - החל מאתוס הניהול ומדיניות ההגירה וכלה בהבטחות ובסכנות הכרוכות בהתקדמות הטכנולוגית.

- למה לכתוב ספר זיכרונות באמצע הקריירה?

סאטיה נאדלה: "נתקלתי בסטיב באלמר אולי חודשיים-שלושה לפני שהוא סיים את תפקידו כמנכ"ל, ושאלתי אותו: 'היי, אתה כותב ספר?', והוא הסתובב אליי ואמר: 'לא. זה כבר שייך לעבר. עכשיו אני עסוק בעתיד'. ומה שעלה אז בדעתי היה שאולי כשאני עדיין עסוק בכל זה אני בעצם צריך להרהר על מהות התהליך. בכנות, כתיבת הספר היתה חוויה מזככת עבורי, ועבור העובדים שלנו, מכיוון שאנחנו עוברים את הטרנספורמציה הזאת. זה לא כדי לומר שהגענו ליעד כלשהו, אלא כדי להרהר ולכתוב על התהליך בעת התרחשותו".

- בספר שלך נטען שטיפוח האמפתיה מוציא את המיטב בחברה. כיצד משתלבת האמפתיה בסגנון הניהול שלך?

נאדלה: "להיות הארד קור ובעל מוטיבציה אימתנית - זה חיוני היום יותר מאי פעם בעבר. אבל צריכה להיות גם ענווה. הסיבה לשימוש שלי במילה 'אמפתיה' היא שמטרתנו העסקית היא לספק את הצרכים הלא-מסופקים והלא-מבוטאים של לקוחות. זהו טיבה של החדשנות. אין שום דרך שאתה תוכל לעשות את זה טוב בלי שתהיה לך אמפתיה וסקרנות".

גייטס: "במהלך הקריירה שלי פיתחתי הערכה גוברת לאמפתיה. בהתחלה היתה לנו אובססיה למהירות, היינו נשארים כל הלילה במשרד וחושבים 'אה, אתה איטי יותר ב-5% בתור מתכנת? אז אין לך מקום כאן'. זה היה מאוד הארד קור. סטיב ג'ובס - האופן שבו הוא ניהל את צוות מקינטוש - הוא היה דוגמה קיצונית של זה בתחום - וואו, הם עשו המון, אבל תוך שנה כולם כבר לא היו שם. אני חושב שהתעשייה הזאת הבשילה, וגם הציפיות לגבי מה שמנכ"ל צריך לעשות. לסאטיה יש יכולת טבעית יותר ממני לעבוד היטב עם המון אנשים, להגיד לאנשים באופן נחמד שהם טועים, ולאפשר לפידבק להגיע אליו".

- סאטיה, אתה כותב שקריאת Mindset: The New Psychology of Success של הפרופסורית לפסיכולוגיה קרול דוק, השפיעה על מאמציך לעצב מחדש את תרבותה התאגידית של מיקרוסופט. מה דיבר אליך בספר הזה?

נאדלה: "אשתי קראה את הספר שנתיים-שלוש לפני שהפכתי למנכ"ל, והיא הכריחה אותי לקרוא אותו גם כן. זה שינה את החיים שלי. הספר עוסק בדפוסי חשיבה מקובעים לעומת דפוסי חשיבה צמיחתיים. כשיש לך דפוס חשיבה צמיחתי, אתה תמיד מוכן ללמוד. התחלתי לחשוב על מה שקורה בראש שלי, ושאלתי את עצמי אם כחברה יש לנו תרבות של למידה. האם יש לנו סקרנות. כשהצגתי את זה כמנכ"ל, תהיתי אם אנשים יקבלו את זה. ומרבית האנשים חשו שזה לא סתם הדוגמה החדשה שיש לסאטיה בשבילנו, אלא שזה משהו עלינו כבני אדם. הרי בסופו של דבר אדם 'שלומד הכל' תמיד יבצע טוב יותר מאדם 'שיודע הכל'. אתה תהיה הורה טוב יותר, בעל או אישה טובים יותר, חבר צוות טוב יותר ומנהל טוב יותר".

- החזרת את ביל גייטס חזרה למיקרוסופט כשהפכת למנכ"ל. מה גרם לך לפתות אותו חזרה?

נאדלה: "ביל הוא כוח מדרבן. כשאנשים נפגשים עם ביל, הם תמיד רוצים לעשות את העבודה באופן הטוב ביותר. אי אפשר לשכפל את זה. אתה יכול לחלוק על דעתו של ביל, ואם אתה צודק אז הוא יהיה הראשון שיודה בזה. אבל אתה לא יכול להיות עצל או נטול יושרה אינטלקטואלית. זה מועיל לכולם שיש מישהו כמו ביל כאדם שאליו אתה יכול לפנות כשמדובר בהחלטות קשות".

גייטס: "זה כיף. אני מקדיש זמן רק לאסטרטגיית מוצר, אז זה פגישות כאן בסיאטל עם אנשים מאוד חכמים. קרוב לוודאי שסטיב באלמר היה מספר לך שכשהוא היה המנכ"ל אני הייתי מבולבל לגבי מה זה לא להיות המנכ"ל, ושהייתי צריך ללמוד להיות האיש מספר 2. אבל את זה כבר למדתי. והיי, להיות מנכ"ל זה קשה".

- ביל, מה שונה בסצנה שמולה ניצב כעת סאטיה, לעומת הסצנה שמולה ניצבת אתה כשהיית מנכ"ל?

גייטס: "טוב, החברה מורכבת יותר. יש לנו יותר מוצרים. והתחרות - כעת יש ארבע חברות ענק אחרות ו-200 חברות חשובות נוספות. פעם - תאמין או לא תאמין - היתה תקופה שבה הכסף היה מוגבל. למתחרים שלך היה כסף מוגבל, ואם הם לא הצליחו למכור הרבה מוצרים הם לא היו יכולים לקיים צוותי פיתוח גדולים. כיום - בגלל האמונה בתחום הזה, הכסף שזורם לחברות סטארט-אפ והמוצרים הסופר רווחיים - חברות יכולות להוציא סכומים כסף עצומים. ומבחינת הלקוח פירושו של דבר הוא שקצב החדשנות בכל החברות האלה הוא בלתי ייאמן".

נאדלה: "מעולם לא היתה תקופה שבה היו שלוש חברות שמוציאות יותר מ-10 מיליארד דולר על מחקר ופיתוח טכנולוגי. משהו כמו 12 מיליארד דולר - אמזון מוציאה את זה, גוגל מוציאה את זה, אנחנו מוציאים את זה".

גייטס: "אפל ופייסבוק מוציאות פחות אבל יש להן משאבים ללא גבולות".

- גם מיקרוסופט וגם קרן גייטס הן מאמינות גדולות בכוחה של הטכנולוגיה לשפר את האנושות. מהן הדרכים שבהן לדעתכם ניתן להשתמש בטכנולוגיה כבכוח לעשיית הטוב?

נאדלה: "אני מדבר על מציאות מעורבת, בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי כעל שלושה דברים שהולכים לעצב חלק ניכר מהטכנולוגיה בעתיד. למשל, המדינה שבה אני חי כיום, וושינגטון, וגם מדינת המחוז שבה נולדתי בהודו - שתיהן משתמשות באותה טכנולוגיית למידה חישובית מבוססת ענן כדי לצפות את מספר הנושרים מבית הספר התיכון.

"זה בגלל שאתה רוצה לקחת את משאבי המדינה המועטים ולהתערב בנעשה כדי לעזור לאלה שזקוקים הכי הרבה לעזרה - אלה שהכי צפויים לנשור מבית הספר. השימוש ביכולת הענן הזאת לחיבור תחזיות שיהיו בעלות תועלת רחבה לקהילה - זה שימוש מעשי בבינה מלאכותית".

גייטס: "בעבודה של קרן גייטס אתה בעצם רוצה לעקוב אחרי מה שהולך לשים קץ לשחיתות. נניח שיש מלגה עבור עובדים בשירותי הבריאות בניגריה. אם זה כסף דיגיטלי ניתן לעקוב אחריו ולוודא שהוא שולם לאדם מסוים ומתי הוא שולם. ואז אתה יכול לערוך ביקורת חשבונות ולומר: 'זה באמת קרה?'. אתה לא רוצה לומר לתורמים ש-3% מהכסף מצאו את דרכם למקומות אחרים. היום כשיש אפשרות לבצע מעקב דיגיטלי במקום כמו ניגריה, שבה השחיתות היא בעיה אדירה, אנחנו יכולים לצמצם את זה.

"חלק ניכר מהאופטימיות שלנו בקרן מתייחסת לטיפול במחלות, לחינוך ולשירותים הפיננסיים. זוהי הסיבה שהמעורבות הנמשכת במיקרוסופט אינה רק כיף מבחינתי האישית. זוהי גם דרך ליצירת סינרגיה. במסגרת תפקידי בקרן אני רואה היכן הכלים הדיגיטליים עובדים והיכן הם אינם עובדים, ואז אני בא לכאן ושואל: 'איך זה שאנחנו לא עושים את זה טוב יותר?' או 'מה הלאה?'".

- האם קיימת סכנה שהאוטומציה תגנוב מקומות עבודה מבני אדם ותיצור מצוקה כלכלית?

נאדלה: "אבטלה טכנולוגית היא בעיה אמיתית. אבל זה לא הולך להיות שינוי בינארי. יהיו סוגים חדשים של עבודות. אנחנו נהיה זקוקים לחינוך ולהכשרה מחודשת. במהלך חיינו, אם יהיה עלינו למצוא סוגי תעסוקה שונים, יהיה עלינו ללמוד ללא הרף. ללא פריצות דרך טכנולוגיות, לא תהיה לנו צמיחה מספקת, וזה לא יהיה טוב לאף אחד. אז בואו נמקסם את הצמיחה ובמקביל נפתור את האבטלה הטכנולוגית וניצור לכידות משמעותית בקהילה כדי שאנשים יחושו שהם מסוגלים להשתתף ולתרום".

- אילון מאסק דואג שהבינה המלאכותית תהפוך את בני המין האנושי ל'חתולים מבויתים' ברגע שהמחשבים יהפכו לחכמים יותר מאתנו. הבינה המלאכותית מהווה איום קיומי על האנושות?

גייטס: "בעיית השליטה לכאורה שמדאיגה את אילון אינה בעיה שאותה תופסים אנשים כבעיה מיידית. בנושא הזה אילון ואני לא מסכימים. אנחנו לא צריכים להיתפס לפאניקה בגלל זה. אנחנו גם לא צריכים להתעלם בקלילות מהעובדה שבסופו של דבר זו עלולה להיות בעיה".

נאדלה: "עיקרון הליבה שמנחה אותנו בשלב זה בתחום הבינה המלאכותית הוא כיצד לקדם את המין האנושי. יש עדיין המון החלטות שנלקחות - אפילו במערכות למידה חישובית - ושיכולות להילקח בידי בני אדם. אז אנחנו יכולים לוודא שאין שום הטיה או נתונים גרועים במערכת הזאת. לדעתי יש המון דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לעצב את העתיד שלנו במקום לחשוב: זה פשוט הולך לקרות לנו. השליטה היא עניין של בחירה. אנחנו צריכים לנסות ולשמור על השליטה הזאת".

- אתה יכול להסביר במשפט אחד לאמי בת ה-72 מה זה מחשוב קוונטי?

נאדלה: "אני לא חושב. הלוואי שיכולתי. אבל במלים פשוטות, לדעתי אנחנו מגיעים לשלב שבו אנו נתקלים במגבלות מסוימות בכל הנוגע ליסודות שסייעו לנו להשיג את כל כוח המחשוב הזה. השאלה היא מהי פריצת הדרך הבאה שתאפשר לנו לקיים את הצמיחה האקספוננציאלית הזאת בכוח מחשוב ולפתור בעיות - בין אם מדובר באקלים, בייצור מזון או בגילוי תרופות? לדעתי זוהי הנקודה שבה ישחק המחשוב הקוונטי תפקיד. זה משהו שטבעי לנו להשקיע בו מכיוון שאנחנו אחד המשקיעים הגדולים במחשוב ענן, ואנחנו חושבים על זה כעל הדור הבא של הענן שלנו".

גייטס: "אני חייכתי כשאמרת שאנחנו צריכים לנסות להסביר את המחשוב הקוונטי. זה אחד התחומים של מיקרוסופט שבו מציגים שקופיות שאני באמת לא מבין. אני יודע המון פיזיקה והמון מתמטיקה. אבל התחום היחידי שבו הם הציג שקופיות ומבחינתי זה כמו כתב חרטומים - זה המחשוב הקוונטי".

איך הפך מהגר הודי למנכ"ל מיקרוסופט ומה חושבים גייטס ונאדלה על טראמפ

- סאטיה, הספר שלך מתאר את האתגרים שבפניהם ניצבתם אתה ואשתך כמהגרים הודו. הספר גם מאזכר את הצהרתו השנויה במחלוקת של האסטרטג הראשי לשעבר בבית הלבן, סטיב באנון, שיש יותר מדי מנכ"לים אסיאתים במגזר הטכנולוגיה. איך אתה מגיב לרטוריקה של הבית הלבן על ההגירה?

נאדלה: "אני תוצר של שני דברים אמריקאים מדהימים: הטכנולוגיה האמריקאית שהגיעה אליי כשגדלתי בהודו, ומדיניות ההגירה האמריקאית שאפשרה לי לבוא ולחיות ולשגשג בארה"ב. בכנות רבה, אין שום מקום אחר בעולם שבו יכול היה סיפור חיי להתפתח באופן שבו הוא התפתח. אז אני חש שאני מבורך להיות במדינה הזאת. תחשוב על זה: בחור כמוני מגיע לכאן ומסוגל לשגשג. על כמה מקומות אחרים בעולם אתה יכול להגיד דבר כזה? אז כך אני רואה את זה. על מה מבוססת התחרותיות שלנו? על היכולת של אנשים לבוא, לתרום, לשגשג. וזה משהו שלדעתי ייחודי לנו, ואסור לנו לוותר עליו. זה לא אומר שאנחנו צריכים לנהוג ברפיסות לגבי הגבולות שלנו, או שלא צריכה להיות לנו מדיניות הגירה, או שאנחנו לא צריכים לחשוב על דרכי התמודדות חכמות עם תופעת החלפת זהות בעלי אישורי עבודה בארה"ב. כל אלה הן בעיות חשובות באמת, וצריך לחשוב היטב על המדיניות. אך באופן בסיסי, אני חושב שיש משהו שאמריקה מרוויחה בגלל שהיא מדינה שמקדמת בברכה מהגרים, ואסור שנפסיד את זה. מה שאמרתי לך כרגע זה משהו ששיתפתי עם הנשיא טראמפ ועם הממשל, ואני תמיד אטיף לזה".

גייטס: "מדינות אחרות מנסות לחקות אותנו. בכל מדינה, כשאתה נפגש עם ראשי ממשלה, הם אומרים: 'או.קי., מה אנחנו מחמיצים שאין לנו עמק סיליקון במדינה שלנו?'. אז אמריקה עשתה המון דברים באופן נכון, ואנשים צריכים לחשוב פעמיים לפני שהם הולכים ומשנים את הדברים האלה. ברטוריקה שיוצאת מהבית הלבן היה בהחלט שינוי במובן מסוים. מגזר הטכנולוגיה - אני עצמי, סאטיה - אנחנו יוצאים בפומבי בדברים נגד מדיניות שלדעתנו מזיקה למדינה. אז אנשים ישאלו אותנו: 'אתם לא פשוט מדברים כדי לקדם את האינטרסים של עצמכם?'. כן, אנחנו מוטים. אנחנו אוהבים טכנולוגיה. אנחנו אוהבים את מיקרוסופט. אבל אנחנו לא הולכים לפחד מהבעת דעתנו בפומבי".