הכלכלה העולמית נמצאת בכיוון הנכון, ובזכות ההתפתחויות העולמיות בתחומי השכר, הדיגיטציה והרובוטיזציה - אין מה לחשוש מהתפרצות אינפלציונית בעתיד הנראה לעין. עם זאת, שוק המניות בארה"ב מתומחר ביתר, בוודאות, בעוד ששוק המניות בצרפת קצת בתמחור חסר, והגרמני קצת בתמחור יתר. את הדברים הללו ורבים נוספים אומר ל"גלובס" לודוויק סוברן, הכלכלן הראשי ביולר הרמס, חברת ביטוחי האשראי הגדולה בעולם, וראש המחקר המאקרו-כלכלי הגלובלי בחברה האם שלה - ענקית הביטוח הבינלאומית אליאנז. סוברן ביקר לאחרונה בארץ, לציון 60 שנה לבססח - חברת ביטוחי האשראי הישראלית שיולר הרמס מחזיקה במחצית ממניותיה, לצד קבוצת הראל.
לאורך השנים עבר סוברן בסקטור הציבורי בצרפת, בארגון המזון העולמי באו"ם - שם עסק בסיוע במזון במצבי משבר בעולם, ובבנק העולמי - שם ניהל בכמה מדינות באמריקה הלטינית. במסגרת תפקידים אלה ביקר במדינות רבות בעולם, בהן אפגניסטן, ונצואלה, דובאי, איראן, קוריאה הצפונית וכמובן - ישראל.
לדברי סוברן, "אנשים מדברים על שינוי מהותי בשוק החוב, ועל רמות החוב הענקיות, וזה אמנם חשוב מאוד. אבל לאחר שבמשך 5 שנים אנשים פחדו לקחת סיכון, והפסיקו להסתכל על מדינות אחרות, זה משתנה, ומה שחשוב זה שהכלכלה העולמית סוף-סוף משתפרת ומשנה כיוון.
"האינפלציה עולה בעדינות, וזה טוב, והצריכה וההשקעות במחזורים טובים יחסית כשגם המדיניות הפיסקאלית וגם המדיניות המוניטרית תומכות בכך עדיין - וזה אומר שהכל מתיישר לכיוון הנכון. בהתחשב בכל הדברים הטובים הללו, מוזר אפילו שהצמיחה אינה איתנה יותר. זה מעיד על עומק המשבר שהיה".
- מה דעתך על מפת הסיכונים בכלכלה העולמית, ועל מצבה של הצמיחה בעולם, כעשור לאחר המשבר הכלכלי הגדול?
"אנו חיים בתקופה טובה מבחינת הכלכלה. סוף-סוף אנו יוצאים מהחלק הרע והקשה לניהול של המשבר הכלכלי הקודם - החלק שהתבטא בשלב האי-צמיחה שהיה ב-5 השנים האחרונות. בשנים הללו לא הייתה צמיחה בגלל חוסר בתמריצים להשקעה, וגם בגלל צמיחה נמוכה בפריון, ועוד.
"המחירים לא זזו"
"הבעיה הייתה לא רק בהיקף הצמיחה, שהייתה מתחת ל-3% במשך שנים, אלא גם בכך שלא הייתה אינפלציה, ושהמחירים לא זזו - וזה אמר שאיש לא רצה להשקיע, כי לא היה בטוח שיקבל את ההחזר על השקעתו. אז נכון שהמשבר עצמו היה בעייתי, אבל הלימבו הזה היה למעשה המשבר הקשה ביותר.
"הכול בכלכלה העולמית נעצר. ממשלות פופוליסטיות בעולם נבחרו, חברות הפסיקו להשקיע ושבו למדינות שלהן, נוצר פרוטקציוניזם והקשר בין יבשות הורע. זה קרה כתוצאה מהמשבר של 2008, אבל בעיקר בגלל האי-צמיחה".
בהתייחס לאירופה, אומר סוברן, כי "שם היה קשה למדי, מספר החברות חדלות הפירעון נסק מעלה והתעסוקה פחתה, במיוחד תעסוקת צעירים. עתה, ב-2017, לראשונה זה שנים נשבור את תקרת הזכוכית, ונצמח ביותר מ-3%. יש יותר יציבות בליבת אירופה.
"האינפלציה לדעתי מתחילה לחזור, אך במידה מתונה, מכיוון שהמשכורות לא עולות, מה שמונע התפרצות שלה. למעשה, עולם השכר משתנה, ולא צומח כפי שצמח בעבר, וזה ישפיע על המחירים. כמו כן, הפריון ישתפר בעיקר כתוצאה מרובוטיזציה ולא מהעלאת שכר לעובדים - וגם זה יגרום לכך שהאינפלציה לא תנסוק. הוסף על כך הדיגיטציה מביאה השפעות מבניות נוספות של הפחתת מחירים. לכן, האינפלציה תתעורר מחדש באופן איטי".
- אז אנו לא לקראת משבר נוסף באותו סדר גודל.
"אנו עשור לאחר המשבר הגדול. ארה"ב צומחת, ונמצאת במצב טוב למרות טראמפ. אנשים ציפו שטראמפ יביא לאינפלציה ניכרת, וזה לא קרה. גם הפדרל רזרב עדיין נינוח ואטי בעדכוני הריבית. באירופה הבחירה של מקרון בצרפת תרמה ליציבות האיחוד - לאחר הברקזיט ועל רקע המצב באיטליה - כך שאם גרמניה וצרפת יתגברו על כמה הבדלי גישות, האיחוד במצב טוב.
"אפרופו אירופה, יש עתה חלון הזדמנויות אדיר לאיחוד האירופי ליצור תחום פיננסים 'ירוק' אחראי חברתית, שפועל לטובת הכלכלה האמיתית. אם מרקל ומקרון יסתדרו היטב, הם גם יגנו על אירופה, אך הם גם יקדמו סקטור פיננסים חדש וטוב מאירופה לעולם. אנשים רוצים סקטור פיננסים אחר - זה תחום שירותים טוב אך יש לחדשו".
- אז אירופה יצאה מהמשבר שלה?
"ב-2012 היה לחץ רב על אירופה, ועתה זה מאחורינו. עדיין יש לחץ באירופה ויש צורך בשוקי הון מאוחדים יותר שם, ולא בשווקים רבים מבודדים. כיום יש קניבליזם. לדעתי מקרון ומרקל צריכים למצוא דרך למנוע את הקניבליזם ההדדי באירופה, בבירות העסקיות. יש להיות גאים באירופה, ולפתור את בעיותיה במכה, ולא אחת אחת, ולדאוג לה שתגדל. ב-5 השנים האחרונות שיחקנו הגנה, ועתה על אירופה לעבור להתקפה".
- הזכרת את טראמפ. בחירתו נראית כחלק מהתחזקות של ממשלות פופוליסטיות ואנטי-גלובליות. האם זה מהווה איום על הכלכלה העולמית?
"הגל הראשון של הגלובליזציה הוריד מחירים, בגל השני הייצור זז ממקום למקום, וזה יצר השפעות כמו יצירת מעמד של מי שאיבדו את עבודתם ומאוימים ואינם רואים עתיד. איום על הכלכלה העולמית? מבחינתי האיום האמיתי הוא במזרח התיכון - איראן וסעודיה. המלחמה בטרור של דאע"ש מצליחה, אך עדיין אין יציבות במדינות רבות באזור, וזה סיבוך. אמריקה הלטינית אינה מהווה סיכון מיוחד.
"כמו כן, בארה"ב מה שמעניין הוא שאנו קרבים לסוף מסלול צמיחה שנמשך שבע שנים. כעת מדובר בצמיחה מתונה, שאינה מיתון, אך הצמיחה מאטה. לכן, מה שיכול לקרות הוא שבעוד ששאר העולם - אירופה, סין, ואפילו יפן - יציג צמיחה נאותה, ארה"ב לא תעשה מהלך גדול.
"מה שיעזור לארה"ב זה מדיניות פיסקאלית של הנשיא. הוא הבטיח תוכניות כאלה, אך לא עשה דבר עד כה. הוא הבטיח תוכניות אדירות בתשתיות ובמסים, ואנו מאוד רחוקים משם. השווקים הגיבו בעליות יתר בתחילה, מתוך אמונה שטראמפ יספק חלק מההבטחות, ונכון לעכשיו גם זה לא קרה. שוקי החוב כבר יישרו קו עם הצמיחה הנמוכה שתהיה, בעוד ששוקי המניות בארה"ב משקפים צמיחה גבוהה ביחס לצמיחה האמיתית שצפויה, והם עוד צריכים ליישר קו.
- מה לגבי דרום מזרח אסיה וקוריאה הצפונית?
"הצרכן הסיני אמנם רוכש יותר, וצורך הרבה מוצרים ושירותים מהעולם, ויפן וקוריאה הדרומית מחוברות לעולם, וגם הודו ענקית. לכל המדינות הללו אינטראקציות טובות עם העולם, אבל אין סיבה שזה תמיד יהיה כך".
"גם אסיה רוצה"
"ישנם הסקנדלים בקוריאה הדרומית, מה שקורה עם מנהיג הפיליפינים, או המתיחות הרבה סביב קוריאה הצפונית. סין ויפן מתגברות את הצבא שלהן ומתחמשות, ולמלזיה ולאינדונזיה בעיה אמיתית עם דאע"ש. אסיה טרם הפכה שחקן משמעותי בזירה העולמית. לכן, מה שקורה הוא שאסיה - שהייתה רק שחקן כלכלי - רוצה להיות שחקן משמעותי יותר בזירה העולמית, בעיקר מהזווית הביטחונית.
"מה זה אומר? עלינו להבין מה הם רוצים, ועלינו להבין כיצד הם ישתמשו בכלים החדשים שבידיהם כדי להשפיע על העולם. קוריאה הצפונית מבטאת את הקיצוניות של זה. זו מציאות חדשה, והמדינות הללו צעירות בהיבטים של שימוש בכוח. הן יהססו פחות להשתמש בכוח, ויהיו פזיזות יותר לעומת מה שנהוג בעולם המערבי, שמכיר טוב יותר את המחיר של מעבר מאיום לפעולה".
- ולסיום, יש בועות בעולם? שוקי המניות והאג"ח מתומחרים גבוה מדי?
"שוק המניות בארה"ב מתומחר ביתר, בוודאות. זה לא הגיוני מבחינת הנתונים הכלכליים. ואולם, אנו על ספו של רנסנס כלכלי-טכנולוגי, ולכן התמחור של השווקים מתבסס על כלכלה שאינה בהכרח נכונה. אני רוצה להאמין שהתחזיות שהבועה תתפוצץ ברעש רב שגויות. יהיה תיקון, אבל לא משמעותי.
"אני אופטימי, כי יש התפתחות אמיתית טכנולוגית, שתשנה את הכללים. כמו שהיה בעבר עם תחילת תעשיית הטלקום, למשל. עכשיו זה קורה בסקטור ההיי-טק. אני חושב שגם אם נראה כי קיים תמחור יתר בשווקים מסוימים, הרנסנס הכלכלי החדש מצדיק זאת. באירופה, שוק המניות בצרפת קצת בתמחור חסר, והגרמני קצת בתמחור יתר.
"כמו כן, הדולר חלש מדי, וזה לא מצב נורמלי. רואים את ההשפעה של טראמפ על הדולר ועל האמון של העולם בארה"ב, גם אם הוא אינו מטביע חותם על הכלכלה".
"בהכללה, ובזהירות - רמת הסיכון במשק הישראלי אינה נמוכה"
"הכלכלה משתפרת, אך יש השפעות מנוגדות, והסיכונים שקיימים לחברות גדולים - וגדלים ככל שהכלכלה העולמית הופכת גלובלית יותר. בהכללה, ובזהירות, רמת הסיכון במשק אינה נמוכה". כך אומרת בראיון ל"גלובס" חגית ציטיאט לוין, מנכ"לית בססח, שיושבת בצומת מרכזי בעולם היצרני בישראל.
חברת ביטוח האשראי בססח פועלת מאז 1957 ומציינת בימים אלה 60 שנה לקיומה. החברה מבטחת כיום עסקאות ביצוא ובשוק המקומי בהיקף שנתי של יותר מ-60 מיליארד שקל, ופעילה בתחום ערבויות לפרויקטים בארץ ובחו"ל. ציטיאט לוין מכהנת בתפקידה מאז אפריל 2016.
בססח נמצאת בבעלות שתי קבוצות ביטוח גדולות בהרבה: 50% ממניותיה בידי קבוצת הביטוח הראל, והיתרה (50%) בידי ענקית ביטוחי האשראי הבינלאומית יולר הרמס (EULER HERMES), שהנה מבטחת האשראי הגדולה בעולם, ושנמנית בעצמה עם קבוצת ביטוח גדולה ממנה, ומהגדולות בעולם: קבוצת הביטוח אליאנז (Allianz).
עתה, בראיון לציון יובל ה-60 לחברה, אומרת המנכ"לית ציטיאט לוין כי "זו בהחלט חגיגה עבורנו. החברה הופרטה ב-2001, ואז היא פוצלה - ביטוחים ארוכי-טווח באשרא, הממשלתית עדיין, ובססח, שנותנת כיסוי לטווח קצר ובינוני עד שבע שנים. הכשרה ביטוח רכשה את החברה מהמדינה, ולאחר מכן - ב-2006 - היא נרכשה על-ידי ביטוח חקלאי, הראל ויולר הרמס, והחל מ-2013 מדובר בחברה בבעלות הנוכחית".
יש תחרות גדולה
לדבריה, "הבעלים המשותפים בחברה מעניקים לנו יתרון שכל חברה ישראלית יכולה רק לחלום עליו. איזה? מצד אחד אנו חברה ישראלית, אך מצד שני אנו מתנהלים כחברה בינלאומית, עם מוקדי חיתום רבים בעולם, וכיסוי ב-140 מדינות, הודות ליולר הרמס".
- יש לך שתי מתחרות - כלל ביטוחי אשראי עם אטרדיוס (20%), וקופאס, שנכנסה לתחום בשנים האחרונות. איך התחרות מולן?
"אנו חברה ישראלית שמקבלת את החלטותיה בישראל עם מידע ותמיכה בינלאומיים. אנו יושבים על מערכות של יולר הרמס, ואילו חברה זרה שיושבת פה - החלטותיה מתקבלות מחוץ לישראל, איפשהו בעולם. כלל אשראי היא חברה ישראלית, שאיני יודעת להעריך את יתרונות הקשר שלה עם אטרדיוס. יש תחרות גדולה בינינו לבין שתי החברות האחרות בישראל, והיא מחד מאתגרת, אך מאידך היא גם מסייעת, בכך שהיא מגדילה את השוק ומגדילה את המודעות למוצר".
- את חברת מונוליין - הפועלת בתחום אחד, ולא בשלל תחומי ביטוח, עם יכולת צמיחה מוגבלת בשל כך. מהיכן תבוא הצמיחה?
"ביצענו מהלך בשנה החולפת, שבמסגרתו ערכנו שינוי מיתוגי ושינוי ארגוני, וגם הרחבנו את סל המוצרים. הגדלנו את הכיסויים לטווח בינוני, בארץ ובחו"ל, לצד שיתופי פעולה עם המערכת הבנקאית בתחום הפקטורינג. נטפל לא רק בחברות גדולות, עם מחזור של 100 מיליון שקל ומעלה, כי אם גם בחברות קטנות עם מחזור של 10 מיליון שקל. גם הרחבנו את תחום הערבויות, ובסיטואציה הזו יש לנו מספר רגליים, ואנו כבר לא חברת מונוליין טיפוסית, אלא חברה עם סל מוצרים".
- כחברת ביטוחי אשראי, שעובדת עם חברות עסקיות רבות - בשלל סקטורים ואזורים גיאוגרפיים - איך הכלכלה הישראלית נראית?
"הכלכלה נראית טוב, עם נתוני בסיס טובים. ישראל גם נתפסת טוב בעיניים חיצוניות, אך יש לבחון זאת. למשל, היצוא גדל לאורך השנים, אך כשבוחנים זאת לעומק, רואים שהיצוא גדל בעיקר בתחום השירותים, ובמיוחד בהיי-טק. מהצד השני, היצוא בתעשייה מסורתית יורד, ויש לזה השפעות ברורות. מהבחינה הזאת יש קושי במגזרים רבים, בחקלאות, בקמעונות, בבנייה למגורים - בעיקר קבלני הביצוע - בתעשייה המסורתית, בשוק הרכב - והליסינג. כלומר, קיימים פה סיכונים.
"גם בעולם אנו רואים התאוששות בצמיחה ובפעילות, אבל בארה"ב, למשל, יש שורה מאוד גדולה של פשיטות רגל, שהאחרונה הגדולה בהן היא של טויס אר אס, ויש עוד חברות רבות בסכנה של ממש, כגון אליטליה או סירס. כך, הכלכלה מצד אחד משתפרת, אך יש השפעות מנוגדות, והסיכונים שקיימים לחברות גדולים וגדלים, ככל שהכלכלה העולמית הופכת יותר גלובלית".
- יש כאן איום של גל פשיטות רגל בכל מה שהוא לא היי-טק?
"לא איום. אבל, בהכללה, ובזהירות, רמת הסיכון אינה נמוכה".
כתבות
ני"ע
