השפעת רפורמת המס על הדולר

מעט לאחר היבחרו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, פרסם הנשיא הנבחר את תוכניתו לעידוד הצמיחה ובמרכזה הפחתה משמעותית של מס החברות. להפחתה זו יש מספר מטרות, וביניהן שכנוע חברות הענק לדווח על רווחיהן בארה"ב (חברות כמו גוגל, פייסבוק ואחרות) ולשלם מס מופחת. כמו כן, הגדלת הכדאיות של הקמת חברות חדשות ופתיחת מרכזי פיתוח בארה"ב תתרום מעבר לתשלום המס גם לגידול משמעותי ביצירת מקומות תעסוקה ולעידוד הצמיחה.

כמו תוכניות אחרות ואינספור הבטחות במהלך קמפיין הבחירות, גם כאן רבים הטילו ספק ברצינותה של התוכנית וביכולתו של טראמפ ליישמה. אולם בניגוד להצהרות בומבסטיות בנושאים אחרים, תוכנית זו עשתה הרבה שכל, והיה ברור שבמתווה כזה או אחר היא תעבור. ואכן, בשבוע שעבר נראה כי הוסרו כל המכשולים בדרך לאישורה.

יישום התוכנית אמור להעניק תמריץ אדיר לכלכלת ארה"ב, להמשך ההתאוששות מהמשבר הגדול ולהמשך המתווה של עליית הריבית. לא לחינם עשה הדולר זינוק מרשים לעומת אינדקס המטבעות העולמי וההערכות הן כי המטבע האמריקאי ימשיך להתחזק. רוב המטבעות נחלשו לעומת הדולר, חלקם משמעותית, לבד ממטבע אחד שכמובן שום דבר לא עושה עליו רושם - השקל.

מי שהרים גבה בפליאה ולא הבין איך השקל לא נחלש, כנראה שהיה בחופשה בשנים האחרונות. הקשר בין כלכלה, נתונים שאמורים לגרום לשינויי שער והשקל התנתק לחלוטין בעקבות מלחמת המטבעות. גם כשפער הריבית בין הדולר לשקל מתרחב, גם כשיצוא בירידה, גם כשהצמיחה נחלשת משמעותית וגם כשהעודף בחשבון השוטף יורד- את השקל , או ליתר דיוק את חובבי השקל זה לא מעניין.

מי שצריך להיות מודאג מכך אפילו יותר מבנק ישראל הוא שר האוצר. לרפורמת המס תהיה השפעה ישירה ומרחיקת לכת על המשק הישראלי, אפילו אם לא תתרחש מהיום למחר. אין ספק שהתמריץ לחברות להקים מרכזי פיתוח בישראל פוחת. אין ספק שתמריץ המס שעד כה גרם לחברות לדווח על רווחים מישראל ולהשאיר כאן את הקניין הרוחני על-מנת ליהנות מהטבות המס פוחת מעתה דרמטית. המשמעות היא אחת- ירידה בהשקעות, פחות מקומות עבודה, פחות צמיחה וקיטון נוסף של העודף בחשבון השוטף. השילוב הקטלני של שקל חזק מדי והרפורמה האמריקאית אינו מבשר טובות למשק הישראלי.

מה יעשה שר האוצר? עוד רפורמה? עוד הפחתת מס? מהיכן ייקח את הכסף ? באוצר מנסים עדיין לעכל את הגזירה שניחתה עליהם ערב החג בעקבות ההסכם עם הנכים.

אבל שר האוצר יכול למצוא פתרון הרבה יותר פשוט. הגיע הזמן שיחבור לבנק ישראל (למרות שהאחרונים נרדמו לחלוטין בשמירה במהלך הקיץ והחגים) במאמץ להחזיר את השקל לשיווי המשקל הראוי לו. זה יכול להיעשות על-ידי גידור החוב הלאומי בהיקף הרבה יותר משמעותי מכפי שמבוצע היום. זה יכול וחייב להיעשות על-ידי הטלת מס על תנועות הון ספקולטיביות שהן ולא אף גורם אחר אחראיות להתחזקות היתר של השקל. וזה יכול להיגרם על-ידי החלטה יחד עם בנק ישראל על הקמת קרן עושר נוספת לדורות הבאים, שתשאב את עודפי המט"ח ותעקר סופית את ההשפעה הריאלית היחידה להתחזקות השקל. זה אולי לא מביא עוד קולות לקלפי אבל זה מביא פתרון אמתי למצוקת הדורות הבאים.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

*** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.