משרד האוצר דוחה ב-3 חודשים את המכרז להקמת לשכת מיחשוב לבנקים חדשים. ל"גלובס" נודע כי בשבוע שעבר אישר שר האוצר משה כחלון לדחות עד לינואר 2018 את פרסום המכרז. במסמך הדחייה מנמקים באוצר את ההחלטה בכך שהיא נועדה "לצורך השלמת עבודת המטה על ידי גורמי המקצוע במשרד האוצר ומחוצה לו, הנדרשת לביצוע והיישום".
לדברי שחקנים פוטנציאליים להקמת לשכה שכזו, נציגי האוצר אמנם קיימו עימם פגישות ראשוניות. למרות ההתעניינות שהביעו אותם הגופים להשתתף בפרויקט, מאז הפגישות לא חלה כל התקדמות בנושא, והם אינם יודעים מה עמדת האוצר בנוגע להצעותיהם.
הקמת לשכת מיחשוב היא חלק מיישום חוק שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית. במסגרת הדיונים בחוק שטרום, אחת המסקנות שהועלתה הייתה שחסם מרכזי בכניסה של גופים חדשים לענף הבנקאות הוא הנושא הטכנולוגי. התשתית הטכנולוגית של הבנקים נחשבת למורכבת וליקרה להקמה ולתפעול, לאור מורכבות פעילות הגופים הבנקאיים. יעיל יותר להקים גוף אחד שיתמחה בנושא ויעניק שירותים שכאלה לגופים שונים.
תחילה הוצע כי על הבנקים ייכפה להעניק את שירותי המיחשוב לגופים החדשים. כבר היום ישנם בנקים קטנים המקבלים שירותים שכאלה מבנקים קיימים (בנק אגוד מקבל שירותי מיחשוב מבנק לאומי, ובנק יהב קיבל עד תחילת השנה שירותים מבנק הפועלים). בנק ישראל התנגדו להצעה.
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, אמרה בזמן תהליך החקיקה בכנסת כי "שירותי מיחשוב אינם נמצאים בפעילות הליבה של הבנקים, וכי ההצעה אינה הפתרון הנכון. לא סביר לכפות על הבנקים למכור שירותי מיחשוב, זה מסכן את הבנקים, שחלקם עם מערכות מיחשוב ישנות. תהליך זה צריך להיות מרצון ולא בכפיה".
בבנק ישראל אמרו כי הפתרון הנכון יותר הוא להקים לשכה מסודרת שתתמחה בנושא. נציין כי הקמת לשכה שכזו מחייבת את התערבות המדינה וגם את הסיוע באמצעות מענקים ו/או ערבויות, שלפי הערכות יעמדו על כ-150 מיליון שקל. בסופו של דבר, בפשרה הוחלט כי האוצר אכן יפעל לביצוע מכרז שכזה תוך 9 חודשים מכניסת החוק לתוקף (החוק נכנס לתוקפו בסוף ינואר 2017). יחד עם זאת הוחלט כי אם תוך שנה וחצי לא תחול התקדמות בהקמת הלשכה, תהיה בסמכות שר האוצר לכפות על הבנקים למכור או לתפעל שירותי מיחשוב לגופים פיננסים, כאשר השר יקבע את תנאי ההתקשרות והתמורה בעבור השירותים.
החוק גם אפשר לשר האוצר לדחות ב-3 חודשים את פרסום המכרז, וכצפוי באוצר החליטו בשבוע שעבר לנצל את הארכה הזו ולדחות את פרסומו בתקופת הזמן המקסימלית. כלומר, בשורה התחתונה - המכרז ייצא אל הפועל ככל הנראה בתחילת השנה הבאה.
אלא שהסיכוי שנושא כה מורכב יגיע להתקדמות מהותית עד יולי הבא אינו נראה כעת גבוה. המשמעות: התרחיש שבסוף נושא זה יגולגל לפתחם של הבנקים - הוא בסבירות הולכת וגדלה.
חוק שטרום הוא אחד ההישגים המרכזיים שמתגאים בו במשרד האוצר. בחוק טמונים שינויים רבים בנושא הפיננסים ובמיוחד באשראי למשקי הבית. אלא שמדובר בחוק לא פשוט ליישום, וכעת נראית דוגמה נוספת למורכבות ביישומו.
ממשרד האוצר נמסר: עבודת המטה בנושא התארכה, ולכן עלה צורך להאריך את המועד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
