כמעט 30 מיליארד שקל בחודש אחד: הכנסות המדינה ממסים רשמו בספטמבר שיא של כל הזמנים - 29.5 מיליארד שקל. בעקבות עודפי הגבייה ירד הגירעון התקציבי המצטבר ל-12 החודשים האחרונים ל-1.9% תוצר בלבד. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו מתחילת השנה ב-8.6% (לעומת גידול מתוכנן של 8.9%), והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-6.4% (בניכוי שינויים בהתפלגות הביצוע).
4.2 מיליארד שקל מתוך הכנסות המדינה ממסים בספטמבר מסווגות על-ידי רשות המסים כהכנסה חריגה שמקורה במבצע מיסוי על חברות הארנק. מדובר בהוראת שעה שיזמה רשות המסים, שתוקפה פג ב-30 לחודש, ובמסגרתה אפשרה הרשות לבעלי שליטה בחברות ארנק (וחברות מעטים) למשוך דיבידנדים מהחברה במס מופחת של 25% (לעומת מס של 33%).
לפי הערכות מעודכנות ברשות המסים, השנה צפויות השנה בהיקף של 10.5 מיליארד שקל בגין מיסוי דיבידנדים בחברות ארנק, לעומת 3 מיליארד שקל בשנה רגילה - כלומר המבצע יניב עודף גבייה של 7.5 מיליארד שקל.
עודפי הגבייה הצפויים ממבצע המיסוי מצטרפים לסכום חד-פעמי של 4.1 מיליארד שקל שהתקבל כתוצאה ממיסוי רווחי ההון של בעלי המניות הישראלים במובילאיי שמנותיהם נמכרו לאינטל העולמית. יחד עם עודפי גבייה של 3 מיליארד שקל שהיו צפויים השנה, יישארו בקופת האוצר כמעט 15 מיליארד שקל מעבר למתוכנן.
סכום חד-פעמי זה אמור לממן את הקטנת הגירעון התקציבי, אלא אם כן תימצא דרך להעביר חלק מהעודפים לתקציב שנה הבאה. הוצאות הממשלה מוגבלות מכוח החוק, כך שלא ניתן יהיה להשתמש בכסף להגדלת הוצאות מעבר ליתרה של 3.5 מיליארד שקל שהושארה בתקציב 2018. על-מנת להגדיל את ההוצאות מעבר לכך תידרש הממשלה לשנות את תקרת ההוצאה בהליך חקיקה מלא - צעד שהאוצר חושש מאד מפניו על רקע שבריריות הקואליציה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.