להפחית עכשיו את המס על הבורסה

בשנת 1989 ביקש הסנטור בוב פאקווד מוועדת המיסוי בארה"ב להעריך מה יהיו הכנסות המדינה ממיסוי אם יטילו מס של 100% על כל אמריקאי המרוויח מעל 200 אלף דולר בשנה. למרות שכל בר דעת מבין שהתוצאה תהיה שהאמריקאים יפסיקו לעבוד כי אף אחד לא רוצה לעבוד בשביל הממשלה, קיבל הסנטור תשובה מפתיעה שיכולה לבוא רק ממחלקת מחקר - גידול חד בהכנסות המדינה ממסים.

סליחה אם אני פוגע במישהו, זאת ממש לא הכוונה אולם אני כבר מזמן טוען שאם תשלם מספיק תקבל מחקר התומך בכל השערה שרק תרצה (בגבולות הסביר כמובן) ומחלקות מחקר שרוצות לתמוך באג'נדה מסוימת, ייצרו כל מחקר שיחזק את התמיכה או לחילופין כל מחקר שיקעקע אג'נדה אחרת.

במדינות רבות חשבו שהעלאת מס רווחי הון תגדיל את הכנסות המדינה ממסים אולם דווקא הפחתת המס היא זאת שיצרה את הגידול שהיה במקרים מסוימים דרמטי. כך קרה באירלנד בסוף שנות ה-90, כנ"ל בשבדיה באותה תקופה, גם בארה"ב ובבריטניה ניתן לראות בברור כי תקופות של הפחתת מס יצרו גידול משמעותי בהכנסות המדינה ממסים ולהיפך.

האם להפחתת המס על הבורסה יהיה אפקט דומה? סביר להניח שכן אולם תלוי את מי אתה שואל. כל בר דעת מבין שהעלאת מס הבורסה ל-25% בשנת 2012 פגעה אנושות בשוק ההון הישראלי, תרמה תרומה משמעותית להיווצרות בועת הנדל"ן והכי גרוע - לא הביאה לגידול בהכנסות ממסים. לאוצר נוח להטיל את כול האשמה על הרגולציה, אולם האמת חייבת להיאמר: קשה להבין מדוע לוקח לאוצר כל-כך הרבה זמן לנקוט בצעד שהוא כל-כך טריוויאלי.

הנהלת הבורסה זכתה למשב רוח מרענן במיוחד בדמותו של המנכ"ל החדש איתי בן-זאב. ללא ספק מינוי ראוי של אדם מוכשר בצורה בלתי רגילה, אדם שכבר מיומו הראשון החל בתהליכי הבראה. כבר בנובמבר לפני שנה שלחה הנהלת הבורסה מכתב לוועדת הכספים של הכנסת ובו המלצה חמה להפחית את מס רווחי הון ל-15%. יו"ר הוועדה , חבר הכנסת גפני בעד, חברים אחרים בוועדה בעד, אולם כמו בכל ועדה מיותרת גם כאן יש לכולם זמן וכולנו מחכים כבר קרוב לשנה למהלך כל-כך חיוני לבורסה בפרט ולמשק הישראלי בכלל.

לא מדובר כאן רק בשתי ציפורים במכה אחת. אם האוצר ישכיל לקחת את ההזדמנות בשתי ידיים, ניתן לתפוס כאן הרבה ציפורים. ראשית תהא זו זריקת עידוד משמעותית לשוק ההון הגווע שיחד עם המהלכים האחרים אותם מתכנן בן-זאב יביאו לפריחתה מחדש. לא רק משקיעים קטנים יחזרו לשוק ההון, גם המוסדיים יגדילו את השקעותיהם. שנית זהו מהלך שיעזור משמעותית לשינוי המגמה בשוק הדיור וזה כבר משהו ששר האוצר כן היה רוצה לראות ועל כן תמוה בעיני איך מהלך כה מתבקש עדיין מתעכב. אין ספק כי בסיס המס הגבוה בשוק ההון לעומת בסיס המס הנמוך בשוק הנדל"ן, דחף משקיעים רבים לאחרון על חשבון הראשון.

אם נערי האוצר שואלים את עצמם מהיכן יגיע הכסף, ניתן להראות אינסוף דוגמאות שהפחתת המס הגדילה משמעותית את ההכנסות ממסים. ואם חפצים באוצר לייצר מהלך מושלם, הרי שבמקום המס הגבוה ניתן יהיה להטיל מס על תנועות הון ספקולטיביות שגורמות למשק הישראלי נזק בלתי הפיך.

מס כזה יתקן עיוותים שהולכים ומתרבים בכלכלת ישראל כתוצאה מזרימת ההון הזר לארצנו. מבלי להיכנס כרגע לסוגיית המניפולציות בשוק המט"ח, עצם הטלת המס, תייצר בהכרח פיחות משמעותי, מה שיעודד השקעות חדשות בתעשייה, תחזיר את האינפלציה לטווח הרצוי ותאפשר העלאת ריבית שתקרר עוד יותר את שוק הנדל"ן ובכך ישיג האוצר מטרות רבות מבלי לפגוע במשק ובא לציון גואל.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.

*** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.