בממשל טראמפ, מי חוצץ בין ארה"ב לכאוס? (רמז: לא הנשיא)

שתי התבטאויות פוגעניות, שהציבו סימני שאלה גדולים מעל מנת המשכל של דונלד טראמפ ועל יכולתו להנהיג את המעצמה הגדולה בעולם, חוררו עוד יותר את האגו הפריך של נשיא ארה"ב בשבוע שעבר. כשלעצמן, ההתבטאויות לא חידשו הרבה לרוב האמריקאים. כשני שלישים מהם יודעים עם מי יש להם עסק. 67% מהנשאלים בסקר AP שפורסם בסוף השבוע הביעו אכזבה מתפקודו הנשיאותי של טראמפ.

מה שהעניק להתבטאויות האלה תהודה עצומה היה לא כל כך תוכנן - מעליב ככל שיהיה - אלא זהות אומריהן. מי שצעקו "המלך בבית הלבן הוא עירום" לא היו ילדים קטנים, אם נידרש לרגע לאנלוגיה הברורה ל"בגדי המלך החדשים", ואפילו לא פוליטיקאים דמוקרטים שוחרי רעתו של הנשיא, אלא שני מבוגרים אחראים שנמנים עם מפלגתו של טראמפ ושאמורים לסייע לו לממש את האג'נדה הרפובליקאית.

אפשר לתאר אותם כרפובליקאים שהתפכחו. השיכרון המתוק של ניצחון בבחירות לנשיאות התחלף אצלם - ואצל רפובליקאים לא מעטים אחרים - באכזבה מהולה בחרדה: עם מנהיג כטראמפ, נטול סגולות אופי ואינטלקט שנחוצים לנשיא מתפקד, אי אפשר להמשיך. הנשיא הזה, כל עוד הוא מכהן, זקוק לקביים.

הסנטור הרפובליקאי בוב קורקר, יו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנט, הבהיר ביום ה' שעבר, כי בממשל הנוכחי מכהנים בכירים שתפקידם, למעשה, הוא להציל את ארה"ב מידי נשיאה. הוא התבקש להגיב על דיווח, שלפיו איפיין שר-החוץ האמריקאי, רקס טילרסון, את הבוס שלו כ"אידיוט" (MORON, גידוף שנפוץ בעיקר, אך בהחלט לא רק, אצל ילדים). במסיבת עיתונאים שכונסה בחופזה, הכחיש טילרסון כאילו הוא עמד על סף התפטרות, אך, במודגש, לא הכחיש שכינה את נשיא ארה"ב "אידיוט". "אני לא מתייחס לזוטות כאלה", הוא אמר.

וכה אמר קורקר, שהודיע קודם לכן על פרישתו מהחיים הפוליטיים: "אני חושב שהשר טילרסון ואחרים הם האנשים שמסייעים לחצוץ בין ארצנו לבין כאוס ואני תומך בהם מאוד... אני חושב שטילרסון נמצא במצב קשה ביותר. הוא מנסה לפתור רבות מבעיות העולם, במקרים רבים בלי התמיכה והסיוע שלדעתי הוא צריך לקבל".

האם כוונתך לכך שבכירים כטילרסון, שר-ההגנה ג'יימס מאטיס וראש מטה הבית הלבן, ג'ון קלי, מונעים מטראמפ להנהיג כאוס באמריקה? - נשאל קורקר.

תשובתו: "הם עובדים היטב יחדיו כדי לוודא שקווי המדיניות השונים שאנו מציגים לעולם כולו ייראו הגיוניים ועקביים... ישנם אנשים בממשל שלדעתי אינם עושים זאת". הוא נמנע מלומר במפורש שטראמפ נמנה עם האחרונים אך לא הותיר מקום לספק שזו בדיוק דעתו.

"לומר שכאוס היה משתרר אלמלא פעילותם של הגנרלים וטילרסון זה כמו לומר שלא זו בלבד שטראמפ אינו מנהיג יציב, אלא שחברי הקבינט שלו הם הדבר היחיד שמפריד ביננו לבן תוהו ובוהו שיטתי באדיבות טראמפ", כתב "וושינגטון פוסט".

קורקר שוב אינו צריך לחשוש מנקמה בעקבות החלטתו לפרוש מהחיים הפוליטיים. הוא יכול לומר את האמת כפי שהוא אותה. דבריו הבוטים פגעו בנקודת התורפה של ממשל טראמפ. איך אנו יודעים זאת? כי ממשל טראמפ עצמו זיהה את הדרדרים הבוגדניים שצמחו במחנהו. אנתוני סקאראמוצ'י, שקורץ מהחומר שממנו עשוי הנשיא הנוכחי ושכיהן במשך כמה ימים כראש מחלקת התקשורת בבית הלבן לפני שפוטר, הביע מורת רוח גלויה מכמה אנשים שמשרתים בבית הלבן הנוכחי: "ישנם אנשים בתוך הממשל שחושבים שתפקידם הוא להציל את אמריקה מהנשיא הזה".

איפיונים פומביים של הנשיא כ"אידיוט" וכמי שפותח את דלת הלאום לכאוס שיטתי היו פוצעים כל מנהיג שיושב בלשכה הסגלגלה, אפילו אדם שקול וקר-מזג כברק אובמה. אך טראמפ, נרקיסיסט פאר אקסלאנס, שניזון מהערצת המונים, אינו מסוגל להכיל עלבון כזה, שהלך והתעצם לאחר שהסטנדאפיסטים עטו כמוצאי שלל רב על חומר הגלם שמגיש להם הבית הלבן. "אם טראמפ זועם על כך שטילרסון כינה אותו 'אידיוט', חכו שהוא ישמע מה חושבים עליו שאר האמריקאים", אמר הקומיקאי ג'ימי קימל ברשת ABC . "איך שהוא יתעצבן". ולמה כינס טילרסון מסיבת עיתונים בחופזה? "כדי שנשיאנו בן ה-5 לא ייתקף בהתקף זעם".

התגובה הגנרית של דוברת הבית הלבן, שרה האקבי סאנדרס - "הנשיא דונלד טראמפ מגן על העולם מפני כאוס" - לא הספיקה להגליד את השריטה באגו. הנשיא השתולל מזעם בבית הלבן, על פי כמה דיווחים, עד שראש המטה קלי נאלץ לשנות את תוכניותיו כדי להרגיע אישית את טראמפ.

כמקובל בממשלו במקרים של אגו נשיאותי פגוע, התביית טראמפ על המדיה, הסוס החבוט הרגיל, והחל להוציא עליה את תסכוליו, והפעם עם נפתול יוצא דופן: "מדוע שוועדת המודיעין של הסנט לא תחקור את רשתות הפייק ניוז בארצנו שלנו, כדי לבדוק מדוע חלק כה גדול בחדשות שלנו הוא חדשות מומצאות"?

בחבילה הגדולה הזו כולל טראמפ כמובן לא רק את העלבונות האישיים שהוטחו בו אלא גם, אם לא בעיקר, את הדיווחים על התקדמות החקירות בוועדות הקונגרס ובחקירה שמנהל התובע המיוחד. האם הוא סבור שהחקירות לא מתקיימות ולכן הדיווחים עליהן בדויים? או שעילת החקירות בדויה? או שכל העדויות כוזבות? הממשל אינו עונה על שאלות כאלה.