לא מעט ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות הקימו בישראל מרכזי פיתוח. אפל, קוואלקום, יבמ, אינטל וסמסונג (הקוריאנית) הם רק חלק מהשמות. לעומתן, יוצאת דופן ענקית הטלקום AT&T, שהקימה בישראל מרכז פיתוח מהבודדים שהיא מחזיקה מחוץ לגבולות ארה"ב. המרכז הישראלי, שחוגג השנה עשור לפעילותו, מהווה מוקד ידע בולט עבור החברה, וראשיה מגיעים הנה לא מעט פעמים בשנה כדי להטיל על המפתחים משימות, וגם - לא פחות חשוב - כדי לראות את הפיתוחים שיוזם המרכז הישראלי באופן עצמאי כשהוא מזהה צורך מסוים. אם תרצו, מדובר במעין חממת סטארט-אפים שמייצרת פתרונות עבור AT&T.
בראיון ל"גלובס" חושף לראשונה מנכ"ל החברה בארץ, ניר שלום, כי חלק מהשירותים שפותחו ושיושקו בעתיד הקרוב יסייעו לענק האמריקאי לפתח מנועי צמיחה חדשים. שתי נקודות מעניינות עולות מצורת העבודה הזו: האחת, AT&T מפתחת שירותים מבפנים במקום לחפש את הפתרון בחברות טכנולוגיה שעובדות איתה. השני, הפיתוח ממוקד בשירותים וביצירת מנועי צמיחה ולא בפתרונות לדור החמישי בסלולר, למשל, שהולך לייצר שינוי מהותי בחיינו וש-AT&T דוחפת ליישומו.
מעבר לרשת מבוססת תוכנה
הבסיס לפעילות בארץ החל כאמור החל לפני 10 שנים, כאשר החברה קנתה את חברת אינטרוויז הישראלית, שסיפקה לה פתרונות לשיחות ועידה על גבי האינטרנט. "הפתרון של אינטרוויז איפשר לכל קבוצה להיפגש בצורה וירטואלית, לשתף חומרים, לראות וידיאו אחד של השני ולבצע שיחת ועידה", אומר שלום. "זה היה מוצר מקורי שאינטרוויז פיתחה, AT&T רכשה אותו ואת החברה כולה ושילבה את המוצר כחלק מהפורטפוליו שלה, שנמכר ללקוחות. על הבסיס של אינטרוויז AT&T בנתה בישראל מרכז פיתוח תוכנה, שהתרחב ומתעסק היום בתחומי ליבה רבים במקומות שבהם החברה רואה צמיחה קדימה".
- אינטרוויז נקנתה מראש בידיעה שיהיה כאן מרכז פיתוח?
"הרצון המקורי בעצם היה לקנות את המוצר, כמובן עם האנשים, כדי להשלים ל-AT&T את הפורטפוליו באותו אזור שבו היה חסר לה מוצר. ב-2010 AT&T כבר הכירה את כוח העבודה ואת האיכויות שנמצאים פה, את הדרך שבה אנחנו פועלים, וקיבלה החלטה שהיא פותחת את המרכז ומאפשרת לו לעבוד על תחומים רבים נוספים, מעבר למוצר המקורי. זאת אומרת, זו החלטה שהתקבלה כשנתיים וחצי אחרי הרכישה עצמה".
- אתם מרכז הפיתוח היחידי של AT&T מחוץ לגבולות ארה"ב?
"זה מרכז הפיתוח המשמעותי של AT&T מחוץ לארה"ב, יש לה עוד קבוצות פיתוח, אבל זה בהחלט מרכז מוביל מחוץ לארה"ב".
- מדוע מפעיל תקשורת, חברת טלקום, צריך מרכז פיתוח ומדוע הוא לא קונה פתרונות מספקים חיצוניים?
"התשובה מורכבת ומתחלקת לכמה רבדים. AT&T בעצם מובילה מגמה מאוד חשובה בעולם הטלקום, של מעבר מרשת מבוססת חומרה, קופסאות חומרה גדולות שיושבות ומנהלות את הרשת, לרשת מבוססת תוכנה (SDN - Software defined networking). כלומר, מה שינהל את הרשת באופן כללי יהיה תוכנה ולא חומרה. המעבר לרשת מבוססת תוכנה מאפשר לחברה הרבה מאוד גמישויות שלא אפשריות כשמתעסקים בחומרה, כמו ניוד של קיבולת, של תכולת רשת ממקום אחד למקום אחר, בזמן אמת, או לאפשר ללקוחות לנהל את הרשת שלהם בצורה דינמית - לקבל רוחב פס רחב מאוד בזמנים מסוימים של היום או באזורים מסוימים של החברה, במשרדים מסוימים.
"בנוסף, רשת מבוססת תוכנה הרבה יותר אפקטיבית ברמת הניהול, והעלות הבסיסית שלה נמוכה יותר, כי אפשר לנהל זמינות ושרידות של רשת בצורה יותר חכמה. וחשוב מהכל - רשת מבוססת תוכנה מאפשרת לתת ללקוחות שירותים מתקדמים שקשה לספק על רשת מבוססת חומרה.
"ברגע ש-AT&T החליטה שהיא רוצה לעבור לרשת מבוססת תוכנה, היא גם החליטה שהיא חייבת לשלוט בעצמה בטכנולוגיה. כלומר, הרשת היא אחד מהנכסים המשמעותיים ביותר עבור חברת טלקום, אחד מהדברים שמייצרים הכי הרבה בידול בשוק, ו-AT&T הגיעה למסקנה שברגע שהיא תוכל לשלוט בעצמה באותה תוכנה שמפותחת, היא תוכל לשלוט במפת הדרכים שלה ותתמקד בשירותים שהיא רוצה לתת ללקוחות, היא תצליח להוריד את העלויות שלה, ויותר חשוב - לספק ראשונה בשוק שירותים מתקדמים עוד לפני שכל חברת תקשורת אחרת תוכל לספק אותם".
- אילו שירותים או מוצרים פיתחתם והיו קלף מנצח מבחינת החברה?
"לדוגמה, AT&T משיקה שירות שמאפשר ללקוחות שלה לנהל את הרשת בצורה הרבה יותר דינמית, להעביר תכולה של רשת ממקום למקום, וכמו שציינתי לשנות את איכות השירות באזורים מסוימים, לתת עדיפות לשירותים מסוימים עבור הלקוח במהירות ובזמן אמת, זה משהו שאנחנו מעורבים בו.
"צריך לזכור שמרכז הפיתוח בישראל עובד בשיתוף פעולה עם מרכזי פיתוח בארה"ב, אבל אנחנו פה בישראל מפתחים חלקים גדולים של הרשת החכמה העתידית של AT&T".
פיתוח משמעותי בשירות הטלוויזיה
ב-AT&T, אומר שלום, לא מזניחים גם את עולם הטלוויזיה ושוקדים על פיתוחים חדשים בתחום, שגם הוא הולך ומשתנה במקביל לשינויים בהרגלי הצפייה של הציבור.
"אחד מהשירותים החשובים ביותר שהושקו ב-AT&T בשנה האחרונה, הוא שירות שנקרא DIRECTTV NOW (שירות טלוויזיה מבוסס אינטרנט על התקנים שונים - ג"פ)", מספר שלום. "השירות מאפשר ללקוחות לצרוך שירותי טלוויזיה על גבי רשת האינטרנט, מכל דיוויס שבכל מקום, בלי צורך להחזיק ממיר בבית. אפשר לצרוך את זה מהאייפון, מהאייפד, מהטלוויזיה, מה שנקרא אובר דה טופ, על גבי רשת האינטרנט, השירות הזה זוכה להצלחה רבה. AT&T ישראל הייתה הגוף שפיתח את כל מה שנוגע בלקוחות הקצה, כלומר, את כל חוויית המשתמש, הממשק והאפליקציה. הפיתוח נעשה בזמן מאוד קצר, השתמשנו בשיטות פיתוח מתקדמות, כי האתגר היה מאוד גדול. היה צריך להביא פתרון לשוק בטווח זמן קצר מאוד, עם הרבה מאוד תכולה, עם הרבה מאוד יכולות, ולהגיע מוקדם לשוק. AT&T ישראל הייתה מאוד-מאוד משמעותית במוצר החדש".
אז אתם בעצם חממה טכנולוגית, כלומר בית לסטארט-אפים, אבל אך ורק עבור AT&T. אין טכנולוגיות שאתם מפתחים גם לגורמים אחרים?
"נכון, וזה מעבר לסטארט-אפים. המיוחדות שלנו וההצטיינות שלנו זה ביכולת לספק ל-AT&T פתרונות תוכנה מתקדמים מאוד, שיש בהם מורכבות טכנולוגית גבוהה, במגוון תחומים, בצורה מאוד מהירה ובאיכות מאוד גבוהה לשוק.
"אני חושב שבישראל יש שילוב מיוחד של כמה גורמים. ראשית, יכולת טכנולוגית בסביבת הפיתוח, ברמת כוח האדם, ובעצם המרכז בישראל פותח לחברה דלת גדולה לגישה לכישרון הטכנולוגי של מדינת ישראל. הדבר השני זה בעצם ההבנה ב-AT&T שהמרכז בישראל זה מרכז שיודע לעבוד בלוח זמנים צפוף, לעמוד באיכויות גבוהות ולהתמודד עם מורכבויות טכנולוגיות גבוהות. ולכן כשיש אתגר טכנולוגי מהסוג הזה, יש בחברה מוטיבציה גבוהה להפנות דברים ל-AT&T ישראל, כי הוכחנו כבר יותר מפעם אחת בעבר שאנחנו מסוגלים להביא פתרון בזמן ובאיכות. גם המחויבות שלנו כלפי החברה תורמת למוטיבציה שלה להשקיע בישראל ולפתח כאן מוצרים מתקדמים".
בנוסף לפתרונות בתחום הרשת והטלוויזיה, המרכז בישראל פועל בשני תחומים נוספים. הראשון הוא תחום אבטחה, "אבל בדרך אחרת", מסביר שלום. "הדרך שבה אנחנו עוזרים ל-AT&T בהקשר של אבטחה היא על ידי ניתוח מידע, שימוש ב-Data science וב-Machine learning כדי לייצר תובנות שקשורות לאבטחה מהרבה מאוד מידע שזורם אלינו. אנחנו מזקקים את התובנות ואת הסיכונים עבור לקוחות AT&T, מציפים את הסיכון ללקוח בצורה מאוד פשוטה ומאפשרים לו להגיב כמעט בזמן אמת לכאלה סיכונים ולנקוט פעולות נדרשות כדי לצמצם את הסיכון".
התחום הנוסף הוא הלהיט החם - Internet of things. "כחברת טלקום גלובלית, AT&T רואה את עצמה כגורם עולמי מוביל בנושא של חיבור התקנים לרשת שלה, ובמקום הזה AT&T ישראל מפתחת פתרונות שמאפשרים ניהול של אותם התקנים בצורה כמעט מלאה, מרגע שבו הדיוויס מחובר לרשת של החברה - איך מקבלים את המידע, איך מעבדים אותו ולאחר מכן איך בונים עם אותו מידע אפליקציה שימושית עבור הלקוח. את הפתרון שמים בענן של החברה או בעננים אחרים, כדי שללקוח יהיה קל להשתמש בו".
- אז בעצם החברה העולמית נחשפת לשוק הישראלי דרככם בלבד?
"בנוסף למרכז הפיתוח, יש בישראל גם מרכז חדשנות של AT&T שנמצא ברעננה. התפקיד של מרכז החדשנות הוא לאפשר לסטארט-אפים ישראליים שרוצים להציע את מרכולתם לחברה להגיע בצורה ישירה למקבלי ההחלטות ב-AT&T, ואם היא מוצאת שיש ערך באותם פתרונות של הסטארט-אפים הם מוכנסים לשימוש בחברה. היו חברות ישראליות שהתפתחו וגדלו בזכות כרטיס הכניסה שהם קיבלו במרכז החדשנות. במובן הזה החברה בהחלט מרגישה שהיא מקבלת פה הרבה דיווידנדים על ההשקעה שלה".
- איך אתם מתוקצבים? איך עובדת השיטה, על בסיס הצלחות?
"אנחנו מתוקצבים כמו שאר ארגוני הפיתוח של החברה. הבסיס הוא הצרכים העסקיים של החברה - היא מנתחת אותם, מחליטה על סדר העדיפויות שלה ברמה של השקעות במוצרים חדשניים או במוצרים קיימים, בהתאם למגמות של השוק. על פי אותו ניתוח יש החלטה על השקעה באזורים מסוימים. זה מה שקורה ברוב המכריע של המקרים, אבל ישנם מקרים מסוימים שבהם אנחנו יוזמים רעיון, מתוך ההיכרות שלנו של הטכנולוגיה מצד אחד, ושל הביזנס של AT&T מצד שני. הרבה מאוד פעמים אנחנו באים לחברה עם רעיונות לפיתוחים חדשים, ליכולות חדשות במוצרים קיימים, למוצרים חדשים לחלוטין, ומציעים אותם למי שמנהל את הפורטפוליו של הלקוחות. אם הוא משתכנע שבאמת יש כאן ערך עבור הלקוחות הוא יכול להחליט שהוא מתקצב את זה, ומפה והלאה אנחנו מתחילים לפתח את המוצרים עבור החברה. זה שיתוף פעולה צמוד".
- אתם לא עוסקים בכל מה שקשור לדור החמישי בסלולר, שזה תחום שהחברה עוסקת בו באינטנסיביות.
"עולם ה-SDN שהזכרנו הוא חלק מהדור החמישי במובן מסוים, ודרך אותו אזור אנחנו מושקעים בו. אני מאמין שכמו שאנחנו מעורבים באזורים אסטרטגיים אחרים של החברה, נמצא את הדרך לעזור לחברה גם באזור הזה".
AT&T
פעילות: טלפוניה, אינטרנט וטלוויזיה
הקמה: 1885
מטה: דאלאס, טקסס
הכנסות ב-2016: 163.8 מיליארד דולר
עובדים בעולם: 273 אלף
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
