"המהפכה הבאה של המין האנושי כבר כאן, וזו לא קטסטרופה"

לפני חודשים אחדים הורגשה פאניקה קלה במעבדת הבינה המלאכותית של פייסבוק, כאשר התברר ששני בוטים (תוכנות מחשב) הפסיקו לתקשר באנגלית והחלו לתקשר ביניהם בשפה משלהם. אנשי הרשת החברתית הפופולרית מיהרו להשבית את הבוטים, אבל זה היה רק מהלך טקטי. הפחד הגדול יותר, שאליו צריך להתכונן ברמה האסטרטגית, הוא מהיום שבו האינטליגנציה המלאכותית תשתלט על קיומנו.

בעידן שבו המכוניות הראשונות ללא נהג כבר נוסעות בכבישים, הבתים החכמים הם כבר עניין שכיח, ורוב המפעלים עברו לרובוטיקה ללא מגע יד אדם, נראה שהרגלים רבים ותפקידים רבים עומדים להיעלם מהעולם. יש מי שרואה בכך איום גדול, אבל לא העתידן פרופ' דוד פסיג מאוניברסיטת בר-אילן. "אנחנו כבר במהפכה הבאה של המין האנושי - מחקרים רבים טוענים שאנחנו עומדים להגיע למצב שבו 40%- 50% מהמועסקים היום יהיו ללא תעסוקה - ואני לא רואה בזה משהו רע או קטסטרופה", הוא אומר בראיון ל'ליידי גלובס'.

"אני חושב שלדור הבא יהיה יותר טוב. אני מאוד אופטימי, ומאמין גדול במין האנושי. אנחנו לא נותנים לו מספיק קרדיט, למרות שהוכיח שהוא יודע לצאת ממשברים ולהתפתח כל הזמן".

- על מה מתבססת האופטימיות שלך?

"תארי לעצמך את החיים לפני 500 שנה - כולם עבדו מגיל צעיר מאוד עד שכמעט היו על ערש דווי. באותם ימים החברה האנושית הייתה בנויה כך: אלפיון אחד היה בראש הסולם החברתי ורקד ואלס כל לילה, והרוב המוחלט עבד מצאת החמה עד צאת הנשמה, וגם אז בקושי הבאנו פת לחם לילדים שלנו. לא לחינם מישהו קרא להם באותם ימים עלובי החיים. אבל זה השתנה.

"במאה ה-20 ארגנו את החברה בצורה אחרת - אנשים עובדים פחות שעות בשבוע, ואף על פי כן רק כ-60% מהאנשים שיכולים לעבוד באמת עובדים. ושום דבר לא קרה. להפך, אנשים חיים יותר טוב. מסוף המאה ה-20 הבאנו את החברה למצב שיש 1-3 עשירונים למעלה, 4-5 עשירונים באמצע, ועוד שניים למטה. זו חברה קצת יותר מאוזנת, אבל היא לא מאוזנת לחלוטין. עדיין כולם רוצים להיות בעשירון העליון".

- איך ישתנה המבנה החברתי במאה ה-21?

"מעמד הביניים יצטמק, והחלקים שלמטה יגדלו. אם 40% מהעיסוקים יתנדפו לטובת מכונות, זה יפגע בעיקר באנשים שבעשירונים התחתונים והאמצעיים, ואז ניכנס למעין מבנה חברתי חדש, שצריך לתת לו מענה".

- ומה יהיה המענה הזה?

"היום יש ניסוי במספר מדינות בעולם, שבו נותנים 'הכנסה בסיסית' לקבוצות שנמצאות למטה, מעין משכורת בלי שיעבדו, ובודקים איך זה משפיע על החברה. המין האנושי ימצא בסופו של דבר פתרון לסוגיית חוסר התעסוקה לכמויות גדולות של אוכלוסין, פשוט כי לא תהיה ברירה".

למה לעבוד קשה

- איך תיראה התעסוקה של דור העתיד?

"חלקים גדולים מהאוכלוסייה ייקחו חלק בשוק התעסוקה, אבל זה לא יניב להם משכורת - הם יקבלו משכורת בסיסית מהמדינה. אלה שלא ירצו לעבוד תמיד יוכלו להוציא את הכסף בקניונים, ולספק עבודה למישהו אחר".

- זו נשמעת לי אוטופיה. השאלה היא איזה משבר יבוא לפניה.

"יהיה משבר, כי כמויות גדולות של אנשים שימצאו את עצמם בלי תעסוקה ובלי מקור פרנסה ידפקו על החלונות של הפוליטיקאים על מנת שהם ימצאו פתרון. אי אפשר יהיה למצוא תעסוקה לכולם, וגם לא צריך. פעם כולם היו צריכים לעבוד על מנת לאכול. היום 60% עובדים ומספקים חיים ל-100%. בעתיד יהיו רק 30%-40% שיעבדו ויספקו את כל השירותים, ולא יהיה מחסור אמיתי לאף אחד".

- זה עלול להוביל למלחמה?

"זה לא יגרור מלחמות, זה יגרור מאבקים בין מדינות, שינסו להתחרות על עיסוקים ברמות הנמוכות. כרגע מדינות מתחרות על קריירות של אנשים משכילים ויצירתיים, יבוא שלב שהן יתחרו על מקומות עבודה לשכבות הנמוכות. אבל זה גם יפסיק, כי שילוב המכונות יגדל. אין שום סיבה לתת למישהו לעבוד קשה, כשהמכונה עושה את זה טוב יותר וזול יותר, ובעיקר ללא שחיקה או עייפות".

- יש חוקרים שטוענים שהמכונות, אמנם, יעשו הרבה עבודות אנושיות, אבל במקום שבו נדרשת חמלה או אמפתיה, עדיין יזדקקו לגורם האנושי.

"בתחומים האלה אכן נראה גידול. בעבר מנהלי כוח אדם היו צריכים לטפל יותר בצד הפרוצדורלי, אחר כך הם עברו לפתח כישורים של אנשים שכבר עובדים בארגון, ואז התחילו לתת לעובדים טיפול חברתי כמו סופי שבוע. עכשיו הגענו לשלב שאנשים בתוך הארגון צריכים לספק לעובדים גם חוויות רוחניות ואנושיות. יהיו אנשים שהתפקיד שלהם יהיה להתעניין מה קורה בבית עם הילדים או אם צריך עזרה, או שאפילו סתם ייתנו חיבוק בבוקר".

- מה מוביל לשינוי הזה?

"אנחנו מודעים יותר לחשיבות של הפן האישי. ב-50 השנים האחרונות לא שמנו על זה דגש, היינו עוד מכונה בקו הייצור. השורה התחתונה הייתה יותר חשובה ממה שעברת ומי אתה, היעדים והתוצאות היו הכול. עכשיו אנחנו מבינים שללא התמיכה הרגשית והפיזית היעדים ייפגעו. בשלב היותר מתקדם היעדים יהפכו למוצר המשני לאישיות שלי, לאופן שבו אני מביא את עצמי לידי ביטוי כיצור תבוני וכיצור רגשי".

- הדור הבא ידע לשים גבולות?

"כן. הילדים שלנו ראו משפחות הרוסות, אנשים קורסים, ולכן אנחנו רואים את זה מתחיל להתרחש - יש כבר דרישה למקומות עבודה שיותר מכבדים את הפרט ואת הגבולות, את הצורך בשעות מנוחה בלי אימיילים בלילה.

"פעם, ככל שהיית בטופ - תחשבי על מלכים ואצילים - היה לך יותר זמן פנוי. במאה ה-20 קרה משהו הפוך: ככל שהיית יותר למעלה היה לך פחות זמן, וככל שהיית למטה, היית יותר מאוזן. עכשיו אנחנו מתחילים לעשות איזונים חדשים - לאלה שיהיו למטה יהיה פנאי כי הם לא יעבדו, אבל אלה שלמעלה ירצו לעבוד פחות. אם נעשה את זה נכון, בסוף המאה ה-21 החברה האנושית תהיה יותר מאוזנת ועם פחות לחצים לעומת איך שסיימנו את המאה ה-20. הילדים שלנו ירצו לאזן את זה".

- השיטה הקפיטליסטית לא ממש מסתדרת עם התזה שלך.

"לא, אבל קפיטליזם זה לא תורה משמים. אנחנו, כמין האנושי, משפרים את עצמנו. יש כמה שיטות שמאתגרות את הסדר הקיים - השיטה הסוציאל דמוקרטית או קומבינציות של סוציאליזם וקפיטליזם. יש גם שיטה שנקראת מריטוקרטיה, שבה בעלי הכוח נבחרים או ממונים לתפקיד על בסיס התמקצעות ויכולות אישיות. השיטה הזו טוענת שכל מי שרוצה ויכול - מצליח, בניגוד לתפישה שבעלי הכוח נבחרים על פי רמת עושר ומעמד חברתי. מי שמייצגת במידה רבה את השיטה הזאת היא סינגפור".

הכובע הרוחני

גם בבחירת הקריירות שלנו אנחנו מתפתחים, אומר פסיג, ומציג מודל שמתאר את תהליך התפתחות שוק העבודה לאורך ההיסטוריה. "לפני 200 שנה היו מיליארד איש בעולם. למעלה מ-70% מהם עסקו בייצור מזון, אבל גם כך רובם סבלו מרעב. ואז הגיעה המהפכה התעשייתית - היום פחות מ-10% מהמין האנושי מייצר מזון עבור 7.5 מיליארד, ולא חסר מזון בעולם. אלה שחסר להם זה רק בגלל שיש שחיתות ומלחמות.

"גם בישראל קרה תהליך דומה בזמן קצר יחסית. עם קום מדינת ישראל למעלה מ-80% עבדו בייצור מזון, והיום רק 2% מכוח העבודה הישראלי מוקדש לזה. אנחנו מייצרים מזון עבור 8 מיליון איש, ובנוסף, למעלה מחצי מהמזון המיוצר כאן מיוצא למדינות אחרות. אם לוקחים בחשבון שלמעלה מ40%- מהמזון שאנחנו קונים נזרק, מבינים שבפועל מיוצר בעולם יותר מזון ממה שצריך. זו המהפכה הגדולה שעברנו ב-200 השנים האחרונות.

"שימי לב - בכל פעם ש-40% מהאוכלוסייה עובדת בעיסוק מסוים, כל החברה, הכלכלה והטכנולוגיה משתנים כדי לסייע לכוח העבודה הזה. קוראים לזה מסה קריטית".

פסיג מבקש להבחין בין מהפכת המידע, שהתרחשה ב-50-60 השנים האחרונות, למהפכת הידע, שכעת אנו נמצאים בעיצומה. "מידע פירושו שאני נותן לך טכנולוגיה, ובעזרתה אתה מעביר מידע - אתה קונה מחשב, הארד דיסק, ומשלם על זמן אוויר. היום אנחנו לא משלמים על זמן אוויר, אלא על היכולת להשתמש במידע בזמן אמת. אנחנו משלמים על האקסטרות כמו ווייז, שהוא שירות של ידע. הוא לא נותן לי מפה, אלא נתונים של תעבורה בזמן אמת. איך אני משלם על זה? פעם היו משלמים בכסף, היום או שאני מוותר על הפרטיות שלי, או בדרכים שונות. אבל על הכול אנחנו משלמים".

המודל הזה, אומר פסיג, מתבסס על סולם הצרכים של מאסלו. אחרי האוכל, הביטחון הפיזי והסוציאליזציה, מגיע הצורך הרביעי של הערכה אינטלקטואלית. "בשבילה אנחנו מוכנים לעבוד קשה ולהשתגע. אלה שהכי מצליחים היום הם אלה שמביאים את הידע, ואנחנו עוד נראה המון רעיונות מוזרים ויצירתיים.

"הצורך החמישי הוא מימוש עצמי - השלב האקזיסטנציאלי שמתאפיין במוצרים רוחניים ומנטליים. הדגש הוא על מי שייתן לך מוצרים שמעצימים פנים שונים של המנטליות והרוחניות האנושית. למשל, יש בעולם מדע חדש שנקרא ניורו-תיאולוגיה, ובמסגרתו מעבדות שונות מנסות למפות את המוח האנושי כדי לזהות את האזורים שבהם מתבשלות החוויות הרוחניות-דתיות. למשל, מה קורה למוח כשאתה נוגע במזוזה, כשאתה משתחווה או כשאתה עושה מדיטציה.

"אם יהיו מפות כאלה, אפשר יהיה לגרות את האזורים הרלוונטיים במוח בצורה מלאכותית. זה פן שעד היום איש לא הצליח לממש בצורה קלה, זה דרש עבודה מנטלית קשה או שאנשים חיפשו קיצורי דרך ולקחו סמים, ותמיד זה הגיע עם תופעות לוואי קשות.

"היום, כשמגיעים לחופשה במלון, הציפייה היא לאכול טוב, לעשות ספורט, לנוח ושיפנקו אותנו, אבל אין חוויה רוחנית. בעתיד כשתגיע לבית מלון יהיה מכשיר קטן שיסרוק לך את כף היד וינתח את מצב הוויטמינים בגוף, הידע יישלח למטבח, ושם יכינו אוכל שמתאים לך ספציפית. הרי באת לטפל בעצמך. יהיו גם חדרים עם כובעים שכאשר אתה חובש אותם, אתה מקבל התרעננות רוחנית. אגב, האב-טיפוס לכובע הזה כבר קיים".

- למה ללכת למלון, ולא להשתמש בזה בבית?

"זה מה שיקרה בסוף, אבל זה תהליך. כמו מוזיקה, שפעם היית צריך ללכת לשמוע, והיום יש לך בנייד".

- להיות יצירתי? לא מספיק

"אני מאמין שהמין האנושי רק הולך ומשתפר כל הזמן. אנחנו מזלזלים באינטליגנציה שלנו, לא מעריכים נכון את היכולת והרצון לפתור בעיות ולשפר את המערכות שלנו. והמין האנושי יודע להשתפר".

- גם בשיפור יכולים להיות משברים.

"אסור להיבהל ממשבר, כי משבר זה מנגנון באבולוציה שגורם לצמיחה. ללא משבר אנחנו שוקטים על השמרים, שזה הכי גרוע. בסך הכול הוכחנו הישרדות יפה ב-100 אלף שנה".

- יש תכונה שבעתיד תידרש יותר מהכול, נניח יצירתיות?

"כולם יידרשו להיות יצירתיים, זו תהיה דרישת סף ולא תכונה שנותנת ערך מוסף. מה שייתן ערך מוסף זו היכולת לשלב תחומי דעת רחוקים זה מזה ככל האפשר".

- מה ההמלצה שלך לעתיד?

"לא להיבהל מזה שמכונות הולכות לקחת כמה מהתפקידים, להפך. אנחנו רוצים לחזור לעשות כביסה ביד? לא. החיים יהיו יותר קלים, המכונה תכין לי אוכל ותסיע אותי ממקום למקום. אסור לפחד מזה. המין האנושי ייצר מנגנונים שגם אם מישהו לא יעבוד יהיה לו מספיק על מנת להתקיים, כי יש אינטרס לכולם שתשרוד, שתוכל לקנות ולספק עבודה. העשירים יהיו יותר עשירים, והם יקדמו את הטכנולוגיה כך שתהיה יותר זולה. זה מעגל אדיר, שמספק את האינטרסים של כולם".