מדוע משרד הבריאות לא משתתף בוועדה בינ"ל לסימון מזון?

מדוע משרד הבריאות מסרב לקחת חלק בכינוס של ועדה בינלאומית העוסקת בסימון שלילי של מזון המכיל כמות גבוהה של סוכר, נתרן ושומן בחזית האריזה, דווקא בימים שבהם הוא נאבק על רפורמה בנושא?

ביום שני הבא צפויה להתכנס ועדה בינלאומית מטעם ארגון קודקס, שהקים האו"ם ומרכז סטנדרטים, מסמכים, הנחיות ותקנים בינלאומיים הנוגעים במזון, ייצורו ובטיחותו. לקראת המפגש הנוכחי הגישו 29 מדינות ו-8 ארגונים חוות דעת ומידע על הנעשה בנושא אצלם, אולם ל"גלובס" נודע כי במשרד הבריאות לא מתכננים לשלוח אליה נציגים.

כהכנה לוועדה הופץ נייר עמדה שישמש כמצע לדיון. לאחר הדיונים, הוועדה תגיש המלצות לכל המדינות החברות בקודקס, בתיאום עם ארגון הבריאות העולמי WHO, שיותאמו לצרכים של המדינות ברמה הגלובלית, ויתחשבו בסחר ההדדי ובהסכמי הסחר בין המדינות, והמדינות יחליטו אם לאמץ את המלצותיו - למשל לגבי הכמויות שיוגדרו שליליות וגודל ומיקום הסימון, סוגיה שעומדת במרכז המחלוקת בין משרדי הממשלה בישראל.

לא מעט חוקים ותקנים בישראל נשענים על המלצות הקודקס, ונציגי משרד הבריאות אף השתתפו בעבר בדיוני הוועדות, למשל ב-2015. מרבית המדינות, שהשתתפו בקבוצות הדיון שקדמו למפגש הנ"ל, צפויות להשתתף בוועדה, בהן אוסטרליה, בלגיה, ברזיל, קנדה, צ'ילה, סין, ספרד, צרפת וארה"ב.

נשאלת השאלה כיצד ישראל ומשרד הבריאות בראשותו של השר יעקב ליצמן - שבימים אלה נאבק להגיע להסכמות עם המשרדים השונים בסוגיית הרפורמה, ושגם מתכנן נסיעה לאירופה לבחון את הנעשה שם בהקשר של רפורמת התמרוקים - מחליט להישאר מחוץ לתמונה, לא השתתף בקבוצות המיקוד, לא הגיש את עמדתו ולא צפוי להשתתף בוועידה.

בתשובה לפניית "גלובס" השיבו במשרד הבריאות כי "ועדת הסימון של הקודקס בפרגוואי שמתכנסת השנה תדון בין היתר בסימון בחזית האריזה. נושא זה עלה למודעות ברמת הקודקס רק לאחרונה ונידון לראשונה בישיבתה הקודמת בקנדה, ולכן מדובר בראשיתו של תהליך ותחילתם של דיונים". עוד נמסר כי "השנה לא צפויה השתתפות נציג מטעם המשרד בוועדה, אך לאחרונה נשלחו אליה הסמלים הגרפיים העתידים להיות מסומנים על המזון בישראל, ואם יידרש להרחיב נשלח חומר מקצועי נוסף. כמו כן, תוכנית הסימון של משרד הבריאות הוצגה בפני גורמי המקצוע בארגון הבריאות העולמי וזכתה לשבחים ולתמיכה רבה".

מהדברים הללו עולה כי במשרד הבריאות מתייחסים להליך של הוועדה כהליך ראשוני, ייתכן שאף ראשוני מדי, שעשוי לעכב את הרפורמה וליצור עוד בירוקרטיה, ולכן לקחו צעד אחורה, כדי לסנן את הלחצים המופעלים עליה. בניגוד למדינות אחרות, שהעבירו ניירות עמדה מפורטים, בישראל הסתפקו בשליחה של הלוגואים שנמצאים בהכנה. יש לקוות עבור מובילי הרפורמה שדווקא הימנעות כזאת לא תביא להפתעה בצורת טענות שיונחו על שולחנן ברגע האחרון, כמו שקרה לרפורמת התמרוקים, רפורמת הדגל הנוספת של המשרד.

כזכור, גם רפורמת סימון המזון התעכבה ונדחתה בשל לחצים שהפעילו גורמים בתעשייה, בלשכות המסחר ובמשרד הכלכלה, בין היתר בשל מכתב חריף ששוגר מהאיחוד האירופי באמצעות ארגון הסחר העולמי WTO, שישראל חברה בו, שאליו הצטרפו גם נציגי האיחוד האירופי ושגרירות ארה"ב. ימים יגידו אם לחצים כאלה עשויים ליצור תפנית נוספת ואף להכשיל אותה.