ארדן, נתניהו וכחלון נתנו מתנה של מיליארד שקל לפטריק דרהי

1. זה עומד להיות עוד סיפור על רגולציה שנרדמה בשמירה, עוד סיפור על חברה גדולה שקיבלה הטבה אדירה בעקבות אותו נמנום, על אכיפה בררנית, אינספור ועדות והחלטות מנומקות שיישומן נמרח על פני שנים ותוצאתן היא אפס אחד גדול. אבל בניגוד לסיפורים אחרים על רגולציה שנכנעה כביכול לחברות גדולות, הסיפור שאני עומד לספר לכם לא קפץ לכותרות הראשיות של העיתונים (כמו הסיפור של בזק לדוגמה). הוא דשדש בקושי אי שם במדורים הכלכליים, נחבא אל הכלים, למרות שיש בו כל המרכיבים הדרושים: ויתור די תמוה של רגולטור והטבה אדירה לחברת תקשורת.

2. אפתח ברגולציה. הוראות הרגולציה מטילות על בעל רישיון כללי למתן שירותי תקשורת פנים-ארציים נייחים (ובקיצור: רישיון מפ"א) את החובה להקים, לקיים ולהפעיל רשת בזק ציבורית בכל הארץ ("חובת הפריסה" בלשון הרגולציה), ואת החובה לתת באמצעות אותה רשת שירותי בזק לכלל הציבור בכל רחבי הארץ ("חובת השירות" בלשון הרגולציה). על פי הגדרת משרד התקשורת, חובת הפריסה וחובת השירות (שתיהן מוגדרות "חובת האוניברסליות") כרוכות ושלובות זו בזו, שכן קיום חובת הפריסה הוא תנאי למילוי חובת מתן השירות. על מי חלה חובת האוניברסליות? כמובן, על המפעילים הפנים-הארציים הנייחים כמו בזק והוט טלקום.

מדוע בכלל צריך חובת אוניברסליות? טוב, זה מובן וברור ומשרד התקשורת, הרגולטור של בזק והוט, הגדיר זאת בצורה היפה ביותר: "הטעמים לקביעת חובת שירות אוניברסלי נובעים בעיקרם מעקרון השוויון - מתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים, לרבות טלפוניה ושירותי תשתית גישה רחבת פס לספק אינטרנט נגישים לכלל הציבור בכל הארץ, בין היתר במטרה לעודד פיזור אוכלוסין ותעסוקה, מוביליות חברתיות וחיזוק האינטגרציה בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים שונים. הנגשת שירותי התקשורת לציבור תקדם את האינטרסים הלאומיים והחברתיים".

אין ספק, מילים יפות ונכונות על צדק ושוויון והנגשות. אבל רגע, רגע, מי בדיוק צריך לאכוף את הגישה היפה, השוויונית והצודקת הזאת? מי שקבע את הכללים, כלומר הרגולטור: משרד התקשורת בכבודו ובעצמו.

3. יוני 2014. ועדה מייעצת במשרד התקשורת דנה בקיום חובת האוניברסליות של בזק והוט. הוועדה, שבראשה עמד אז אבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, בחנה את בקשות הוט ובזק לדחיית החובה הזאת, כל אחת מסיבותיה (בין השאר קשיים הנדסיים או קשיים בהחזר השקעה ביישוב מרוחק). שתי החברות הפציצו את הוועדה בחוות דעת ובבקשות, ולבסוף קבעה הוועדה, בלי כחל וסרק, שהיא ממליצה לחייב את בזק והוט בקיום חובת האוניברסליות באופן מלא. הוועדה גם המליצה שלאור הקידמה הטכנולוגית, אם בכל זאת תתאפשר דחייה או הגבלת מתן שירותי תקשורת, הדבר ייעשה בכפוף למתן פתרון חלופי, לדוגמה באמצעים אלחוטיים.

והנה דבר משמעותי נוסף שעלה מהוועדה: משרד התקשורת למעשה הודה שיש הבדל גדול בין בזק להוט וכי "בקשותיהן נבדלות זו מזו בצורה מהותית". מדוע? משום שבזק פרוסה כמעט בכל המדינה ולכן בקשותיה נוגעות בעיקר למספר לקוחות מצומצם. הוט, בניגוד לבזק, איננה פרוסה ביישובים רבים. לפי הערכות משרד התקשורת באותו זמן, לא יכלה לספק שירותי תקשורת לכ-390 אלף בתי אב. תשתיות בזק, לעומת זאת, לא אפשרו מתן שירותים ל-2,414 בתי אב בארץ. מדובר בפערים אדירים.

4. המסקנה מהדוח של ברגר היא אחת: הוט צפצפה במשך שנים ארוכות (למעשה מ-2003) על הרגולטור, לא קיימה את חובת האוניברסליות ולא נקנסה בגלל ההפרה. אבל רק אחרי שנים רבות בא משרד התקשורת וקבע: הוט לא משרתת קרוב ל-400 אלף בתי אב בישראל כי הרגולטור לא טרח לאכוף זאת עליה.

5. נובמבר 2014. גלעד ארדן, שר התקשורת דאז, מאמץ את המלצות הוועדה, שולל את טענות הוט אחת-אחת ואף נוזף בה: "הוט כשלה להפנים את משמעותה של חובת האוניברסליות המוטלת עליה... זו התחייבות שהוט נטלה על עצמה (עוד בשנת 2003) ואשר עליה לעמוד בה..."

בכך הסתיימו ההצהרות הלוחמניות של ארדן. הוא אימץ את מסקנות הוועדה ובמקביל החליט לחלק להוט סוכריות, שנבעו גם הן מהמלצות הוועדה: הוט תשלים את חובותיה לפי אבני דרך, ובשלב הראשון היא תעשה זאת ב-61 יישובים בלבד, שבהם מרום גולן, כפר קאסם, חניתה, יד מרדכי, טירת צבי, דלית אל כרמל, בית ג'אן, עין גדי, רהט ועוד. לא רק זאת, הוט תשלים את הפריסה ב-61 היישובים של השלב הראשון בפרק זמן של עד 24 חודשים ממועד ההחלטה, כלומר עד נובמבר 2016. למעשה, ארדן כלל לא קבע לוח זמנים שיחייב את הוט לפרוש את התשתית שלה בכ-170 היישובים הנותרים. הוא בעצם אמר: קודם שיפרשו בכ-60 יישובים בתוך שנתיים ואחרי זה אלוהים גדול, בשים לב לשינויים טכנולוגיים ורגולטוריים.

6. אוגוסט 2016. הוט ממשיכה לצפצף על הרגולטור, לא פורשת כמתחייב את התשתית שלה בכ-60 יישובים ומעלה טיעונים חדשים בפני משרד התקשורת, כמו התפתחות טכנולוגית המאפשרת לה להעביר את שירותי הטלוויזיה הרב-ערוצית על גבי האינטרנט, על גבי תשתית של חברה אחרת, כלומר בזק (לכאורה היא צודקת, אבל עברו כבר 14 שנה מאז שהחלה להפר את הרישיון שלה!). הפעם מי שעומד בראש הוועדה המייעצת הוא שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת המושעה בעקבות חקירתו ברשות ני"ע בפרשת בזק. פילבר מקבל את טיעוני הוט וממליץ לדחות את ההחלטה הקודמת של ארדן בשנה נוספת, עד נובמבר 2017, בתנאי שהוט תתחיל לספק את שידוריה באזורים הללו בטכנולוגיה המתקדמת.

7. אוקטובר 2016. צחי הנגבי, שר התקשורת דאז, מאמץ את המלצתו של פילבר לדחייה של שנה, שבמהלכה "תגובש מתכונת ליישום חובת האוניברסליות על ידי הוט... אשר תכלול בעיקרה מתווה ליישום החובה ובכלל כך סוג הטכנולוגיה ומועדים להשלמת הפריסה". הוט גם התחייבה להשיק שירות טלוויזיה חדש על גבי תשתית האינטרנט של בזק או של ספקיות השירות שימכרו את תשתית בזק במסגרת השוק הסיטונאי. בשלב זה מתבהרים שני דברים: הראשון, נדמה שהוט מעולם לא התכוונה ליישם את ההחלטה של ארדן מנובמבר 2014 אלא פשוט לקחה את ההוראה הרגולטורית שלו וזרקה אותה לפח; השני, בעוד שחובת השירות האוניברסלי כוללת מתן שירות אינטרנט וטלפוניה, ההסדר החדש עם משרד התקשורת נתן תשובות לכאורה רק לשירותי הטלוויזיה.

8. יום שלישי, 3 באוקטובר, יממה לפני ערב סוכות, בשעה שעמישראל כבר מתכונן לחופשת החג הארוכה, בזמן שגם העיתונות הכלכלית נמצאת בסוג של חופשה, בחשכת הליל, כפי שנהוג לומר, מוציא משרד התקשורת החלטה פרי עטו של מימון שמילה, המנכ"ל בפועל, במקומו של פילבר. שמילה ממליץ לדחות ב-6 חודשים נוספים את ההחלטה שלא יושמה. לא להאמין! הפעם "מתרץ" משרד התקשורת את החלטתו בצורך לפנות לכ-60 היישובים ולקבל מידע לעניין הביקוש בפריסת תשתית הוט ולשירותי הטכנולוגיה החדשה. "המידע שנתקבל מהיישובים האלה לא היה מספק", נכתב בהודעת שמילה. סליחה? לא היו לכם כמה שנים לבדוק זאת?

9. הוט הגיעה כמובן מוכנה עם שירות NEXT TV שלה, מיזם הטלוויזיה האינטרנטי, אבל זו בדיוק הנקודה: בהוט כנראה מעולם לא התכוונו ליישם את ההחלטות בנוגע לחובה האוניברסלית שלה וצפצפו על הרגולטור צפצוף מתמשך. עכשיו יש להם תירוץ מצוין: שירות טלוויזיה שגם מתחרה בפרטנר ובסלקום וגם "מתחרה" איך לצפצף על משרד התקשורת.

10. להפרה המתמשכת של הוט יש מחיר, והוא ננקב, תתפלאו, על ידי משרד התקשורת עצמו. לאורך כל הדיונים, בכל עשרות דפי המסמכים בנושא ועשרות הנפסחים, הושחרו המספרים הנוגעים להשקעות בפריסת תשתיות, החזרי ההשקעה והתשואות על ההשקעה. בפעם היחידה שמצאתי מספר כלשהו של השקעות, נכתב: "בהתאם לאומדן שהוצג לוועדה על ידי אגף כלכלה במשרד התקשורת, אשר התבסס על נתונים מחברת הוט... אומדן ההשקעה הנדרש מהוט לשם השלמת חובת הפריסה נאמד בסכום שנע בין מאות מיליוני שקלים ועד מיליארד שקל.

וזו הכותרת המדהימה של הטור הזה: שרי התקשורת בעשור האחרון, שטיפלו בעניין החובה האוניברסלית של הוט - כחלון, ארדן, הנגבי ונתניהו - נתנו לפטריק דרהי, בעל השליטה בהוט, מתנה בשווי מיליארד שקל.

eli@globes.co.il