ארה"ב מתכננת לפרוש פורמלית מאונסק"ו, ארגון או"ם לענייני תרבות, מדע וחינוך במחאה על היחס העוין של הארגון לישראל וגם כדי לחסוך כסף. הודעה על כך עשויה להתפרסם כבר בשבוע הקרוב. כך מוסר האתר של "פורין פוליסי מגזין".
שר-החוץ האמריקאי, רקס טילרסון, קיבל החלטה על הפרישה לפני כמה שבועות, והוא הודיע על כך לנשיא צרפת, אמנואל מאקרון, כאשר האחרון נפגש עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בשולי העצרת הכללית של או"ם, בסוף ספטמבר, על פי הדיווח.
הממשל מעונין לדחות את ההודעה על הפרישה עד לבחירתו שלך מנהל חדש לארגון. שני המועמדים המובילים הם שרת התרבות הצרפתית לשעבר, אודרי אזולאי, והדיפלומט הקטארי חמאד אל קוארי. צרפת מבקשת מממשל טראמפ לא רק לתמוך בבחירת אזולאי, אלא גם להרחיב את מעורבותו בעניינים גלובליים, דבר שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אינו נלהב לעשות.
זו לא תהיה הפעם הראשונה שארה"ב פורשת מאונסק"ו. ב-1984, בעיצומה של המלחמה הקרה, החליט ממשל רונלד רייגן להוציא את ארה"ב משורות הארגון בתגובה על מה שהממשל תיאר כהטיה האידיאולוגית של אונסק"ו כלפי בריה"מ וגם במחאה על השחיתות בארגון. ב-2002 שבה ארה"ב והצטרפה לארגון בטענה שאונסק"ו ביער את השחיתות מקרבו יחד עם הטייתו כלפי בריה"מ וישראל.
אך לפני שש שנים, הורה הנשיא לשעבר ברק אובמה לקצץ 22% מהתרומה השנתית של ארה"ב לארגון - כ-80 מיליון דולר - כסנקציה על קבלת הפלסטינים לאונסק"ו. הממשל דאז הדגיש, כי נקט צעד זה מפני שהחוק בארה"ב אוסר על הממשל לממן ארגון בינלאומי שמעניק הכרה למדינה פלסטינית.
ארה"ב נותרה חברה באונסק"ו אך הארגון מוסיף לשלוח לה חשבונות על חובותיה המצטברים - 500 מיליון דולר עד עתה. טילרסון רוצה לסכור את זליגת המזומנים הזו. אך סלע המחלוקת העיקרי של וושינגטון עם אונסק"ו הוא הטייתו האנטי-ישראלית. אשתקד החזירה ישראל את שגרירה מהארגון במחאה על החלטה שמגנה את מדיניות ישראל כלפי אתרים דתיים בגדה. ביולי הכריז אונסק"ו על חברון כאתר מורשת עולמי בחזקת הפלסטינים. ישראל טוענת, שההחלטה מאיינת את הקשר ההיסטורי של היהודים לחברון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.