חלומות הנדל"ן של אייל גולן עלו על שרטון

עסקאות בתוך המשפחה הופכות לא פעם ברבות הימים לעניין מורכב ומקור ללא מעט סכסוכים משפחתיים ומשפטיים. דוגמה לכך מתבררת כעת בבית משפט בסכסוך נדל"ני בין הזמר איל גולן ואמרגנו בני פרץ לבין שותפם העסקי, אלי אביסרור, שגם היה מחותנו של האמרגן עד שילדיהם של השניים נפרדו בקיץ האחרון.

מבקשה לצו מניעה שהגישו החברות "ליאם שי" ו"ליאם טוהר" שבשליטת גולן ופרץ, נגד קבוצת הנדל"ן הוותיקה אביסרור עולה, כי באוגוסט 2016 איתרה החברה בבעלות גולן ופרץ "הזדמנות עסקית נפלאה" לרכישת קרקע בפינת הרחובות אמסטרדם ואנסקי בשכונת נווה עוז בפתח-תקווה, סמוך לבית החולים בלינסון, תמורת 65 מיליון שקל. לצורך ביצוע העסקה חיפשה החברה שותף עסקי בעל יכולות מימון גבוהות.

בניינים של 7 קומות

עוד עולה מהבקשה, שהוגשה באמצעות עוה"ד מיכאל איילון ואלכס פלדשר ממשרד גורניצקי, פרץ הציע לאלי אביסרור, מחותנו של פרץ שהוא הבעלים של חברת הנדל"ן אביסרור, להיכנס כשותף המממן לעסקה. בסוף אוגוסט 2016 נחתם בין הצדדים הסכם עקרונות שלפיו תוקם חברה משותפת. יחס האחזקות במניותיה יעמוד על 85% לאביסרור ו-15% לליאם שי. החברה המשותפת תרכוש את הנכס, ואביסרור תממן את מרבית העסקה כך שרק בעתיד בסמוך למועד התשלום האחרון תעביר ליאם שי 10% מתמורת הרכישה. עוד סוכם, כי אלי אביסרור יהיה המנהל ומורשה החתימה היחיד של החברה. כמו כן סוכם כי במועד אישור התב"ע תעביר ליאם שי לחברה המשותפת 5% מתמורת הרכישה, וסך של 15% מכלל הוצאות החברה המשותפת בקשר לנכס.

סוכם גם כי אם החברה תיטול מימון בנקאי, אז יופחת הסכום שעל ליאם שי להעביר לחברה המשותפת לפי חלקה היחסי במימון. עוד סוכם כי לאביסרור תינתן זכות סירוב ראשונה וכי הסכם מייסדים מפורט ייחתם תוך 30 יום.

בעלי המגרש קיבלו היתר מהוועדה המקומית לשנות את ייעוד הנכס (שמש כיום בעיקר לחניון) מ"מוסד ציבורי" ל"מבני מגורים, מסחר ותעסוקה" בני 7 קומות, במסגרת תוכנית איחוד וחלוקה הכוללת עירוב שימושים של 85 דירות להשכרה, 85 דירות רגילות, 2,000 מ"ר שטחי מרפאות/משרדים, 1,000 מ"ר מסחר (לא כולל מכולים) ובתי קפה/מסעדות, והקצאת שטחי ציבור לגינה ציבורית (3.5 דונם) ומבנה ציבור (1.5 דונם), "תוך הרחקת מבני המגורים המתוכננים משכונת הווילות הקיימת ממערב על-ידי יצירת חיץ ירוק ברוחב 20 מטר".

מהבקשה לצו מניעה עולה כי מיד לאחר חתימת הסכם העקרונות, ולנוכח לחץ מצד מוכר הנכס, פעלו הצדדים ליישום הסכם העקרונות. חמישה ימים לאחר חתימה על הסכם העקרונות נחתם הסכם מכר במסגרתו רכשה החברה המשותפת "אביסרור בנווה עוז" את הנכס. אלא שבשל מניעה ברשם החברות, אשר מנעה מליאם שי להיות בעלת מניות בחברה המשותפת, ומאחר שהחברה המשותפת הוקמה רק ביום החתימה על הסכם המכר, הוסכם כי חברת אביסרור תחזיק בנאמנות 15% מהון המניות של החברה המשותפת עד הקמת חברה חדשה שבעלי השליטה בה יהיו זהים לבעלי השליטה בליאם שי, ואז המניות יועברו אליה.

בבקשה נטען כי במהלך ספטמבר 2016 הוקמה חברת "ליאם טוהר" ונחתם הסכם נאמנות בינה לבין אביסרור שנועד להסדיר את ההסכמות שהיו בעל-פה, לפיהן אביסרור תחזיק את המניות בעבור ליאם טוהר ותפעל בעבורה בנאמנות. על-פי ההסכם הייתה אביסרור אמורה להעביר לידי ליאם טוהר את המניות תוך זמן סביר וללא שום תנאי. החברות אף דיווחו על העסקה לרשות המסים.

אלא שפרץ וגולן טענו בבקשה לצו מניעה כי למרות הסיכומים בין הצדדים, פעלה אביסרור תוך הפרת חובותיה כנאמנה, כאשר היא עושה עירוב בין ענייניה כנאמנה לבין ענייניה כבעלת מניות בחברה המשותפת, והודיעה כי היא מבטלת את ההסכמים באופן חד-צדדי. זאת, לטענתה, מאחר שלא נחתם הסכם מייסדים תוך 30 יום.

פרץ וגולן טוענים כי טיוטות הסכם הוחלפו בין הצדדים, אולם במסגרת החלפת הטיוטות התנהלה אביסרור בחוסר תום-לב ובשרירות תוך שהיא דוחה את כל הצעותיהם של פרץ וגולן, ומנסה לכפות עליהם הסכם אשר אינו מוסכם עליהם. "אם לא נחתם הסכם מייסדים בפרק הזמן שחלף אין למשיבה להלין אלא על עצמה", טוענים פרץ וגולן בבקשה, ומוסיפים כי ההסכם לא ניתן לביטול אלא על-ידי החלטה של בית משפט.

עוד נטען בבקשה כי חברת ליאם טוהר פנתה כמה פעמים לאביסרור כדי שתעביר אליה את המניות שבנאמנות כמתחייב, אלא שאביסרור התחמקה בשלל תירוצים מלפעול כנדרש, והתנתה בחוסר תום-לב ובניגוד לכל חובות הנאמנות וההגינות החלות עליה את העברת המניות שבנאמנות בחתימה על טיוטת הסכם בעלי המניות שנשלחה על-ידה ואשר לא שיקפה את הסכמות הצדדים.

לאור התנהלות חסרת תום-הלב של אביסרור, ולאחר שהתברר כי אביסרור טמנה להם "מלכודת דבש", כל המגעים נכשלו, הסכם בעלי המניות לא נחתם, וחרף בקשות חברת ליאם טוהר סירבה אביסרור להעביר אליה את המניות שבנאמנות. תירוץ נוסף ביטול הסכם הנאמנות מצד אביסרור היה כי לא שולמו לה כספים שהיו מגיעים לה. חובה שפרץ וגולן מכחישים.

"מדובר בתרגיל מתואם ומתוזמר היטב של אביסרור כדי ליצור טענות יש מאין ולנסות לקבל לידה שלא כדין את ששייך למבקשות. בהתאם להסכם העקרונות מר אביסרור ניהל ומנהל לבדו את החברה המשותפת. הוא גם היה ועודנו מורשה החתימה היחיד שלה. אמון זה של מר פרץ במר אביסרור נבע מקירבתם המשפחתית: יש להם נכדה משותפת. בנסיבות אלה המבקשות או מר פרץ לא חשדו בדבר ובוודאי לא חשדו כי אביסרור פועלת תחת אפם על-מנת למדרם ולנשלם בהזדמנות הראשונה מזכויותיהים בחברה המשתפת".

צו מניעה התקבל

פרץ וגולן טוענים כי עד סוף חודש יוני 2017 אביסרור ופרץ ניהלו שיח ותקשורת חיוביים מבלי שיוחלפו מכתבי דרישה בין הצדדים. אלא שאז ילדיהם של פרץ ואביסרור נפרדו, ולקראת סוף חודש יוני 2017 נפתחו הליכים משפטיים בעניין זה אשר הובילו ל"פיצוץ" בין אביסרור לפרץ. כמה ימים לאחר הפיצוץ, הודיעה אביסרור להפתעתם של פרץ וגולן כי רכישת הנכס בפתח-תקווה הושלמה עוד בפברואר 2017 וכי במידה ולא יעבירו סך של 6.5 מיליון שקל בתוך 10 ימים, היא תבטל את הסכם העקרונות ואת הסכם הנאמנות.

זמן קצר לאחר מכן ומבלי שניתנה לפרץ ולגולן לברר את הדרישה ואת הסכום המדויק, שלח אביסרור הודעה לשניים כי הסכם העקרונות והסכם הנאמנות מבוטלים.

לאחר שכשלו נסיונות ההידברות בין הצדדים פנו פרץ וגולן לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה לצו מניעה זמני שיורה לאביסרור שלא לעשות כל מעשה בהקשר של 15% מהמניות אותן הוא מחזיק בנאמנות. השופטת חנה פלינר קיבלה את הבקשה והורתה כי אביסרור לא תוכל למכור את מניות גולן ופרץ עד לדיון בבקשה.

ומנגד, מחברת אביסרור משה ובניו נמסר כי "הסכם השותפות בין הצדדים הצריך חתימה על הסכם והזרמת הון של השותף, אשר עוכבו ונדחו שוב ושוב למעלה משנה, בעוד שאביסרור מילאה את כל התחייבויותיה במלואן. כחלק מהוגנות עסקית, בימים אלו אביסרור העניקה לחברה הזדמנות נוספת לשלם על חלקה ולחתום על ההסכם".