אחרי הפרישה מהכנסת: החיים החדשים של אראל מרגלית

חבר הכנסת לשעבר אראל מרגלית הפתיע לפני חג הסוכות כאשר הודיע על פרישתו מן הכנסת, כעבור כמה ימים בערב חג סוכות א' הוא הגיע לביתו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בהרצליה עם מכתב ההתפטרות ואת סוכות ב' העביר בפריז, כשהוא בזהותו הישנה-חדשה יו"ר קרן הון הסיכון JVP. מרגלית הגיע לצרפת כדי להציג בפני שניים משרי ממשלתו של מקרון הצעות לקידום שיתופי-פעולה בתחום הכלכלה הדיגיטלית, נושא הנמצא בראש סדר היום הכלכלי בצרפת. בין השאר הציג מרגלית את פרויקט פיתוח שבעת איזורי הצמיחה, ויחד עם שותפתו בקרן, פיונה דרמון נאם בפני כנס החדשנות, Inno Génération 3 של בנק ההשקעות הממשלתי הגדול ה-BPI.

BPI הוקם לפני 200 שנה ונשלט על ידי הפרלמנט הצרפתי. זה הגוף המנהל נכסים בשווי 60 מיליארד אירו, לרבות קרנות פנסיה של מאות אלפי עובדים וקרנות חסכון ובין השאר הוא גם אחראי על מימון פרויקטי פיתוח אורבניים ברחבי צרפת.

בצרפת מחפשים כיום רעיונות בתחום החדשנות, ובין השאר בוחנים בעיון רב את הדגם שיזם והקים אראל מרגלית בירושלים ובבאר-שבע כאשר משך בעלי עסקים, יזמים, חברות סטרט-אפ לעבוד במתחמים עירוניים ומסביב רתם את הרשות המקומית לסייע לעסקים ממגזרים אחרים (תרבות, מסעדות, אירועים) להתמקם סביב מקומות העבודה. מרגלית מכנה זאת Hubs או חממות (טבורים) עירוניים. הוא מרבה להציג את רובע המדיה שיזם והקים סביב JVP בירושלים במתחם המדפיס הממשלתי הישן שעמד מוזנח ומסוכן. הוא גם מציג את הקמת מתחם הסייבר בבאר-שבע וכיום מקדם מרגלית את בניית מתחם הפוד-טק בקרית שמונה, גם שם במבנה מוזנח במרכז העיר בסמוך למרכזי תרבות של העיר.

הקשר האישי בין מקרון ומרגלית התחיל ב-2009 כאשר מקרון ניהל מחלקת רכישות בתוך בנק רוטשילד. גם כאשר התקדם מקרון לתפקיד שר הכלכלה, תעשייה ועניינים דיגיטליים בממשלת מנואל ואלס הם שמרו על קשר אישי ונפגשו מספר פעמים, הן בפריז והן בירושלים. מרגלית ערך לו סיור במתחם JVP לפני כמה שנים.

מאז נבחר מקרון לנשיא בחודש מאי האחרון, הוא דוחף ומקדם פרויקטים בתחום החדשנות הדיגיטלית ברחבי צרפת ובין השאר בוחן כיום את הבאת נושא מרכזי הערים לפריז ומקומות אחרים. לפני כחודש וחצי יצאו שני שרי ממשלה של מקרון בראשות משלחת של מאות אנשי עסקים להשתתף בכנס DLD בישראל. שר הכלכלה ברונו לה-מר, ושר החדשנות הדיגיטלית מוניר מג'ובי נפגשו בישראל עם ראש הממשלה נתניהו, עם השרים מקביליהם, נחשפו לנושא ריכוזי הערים, מאיצים וחממות לטיפוח סטארט-אפים ונפגשו עם עשרות אנשי עסקים, יזמים, חוקרים ומדענים ישראלים, וגם סיירו במתחם הסייבר של JVP בבאר-שבע.

במהלך סוכות כאמור נפגש מרגלית בפריז עם שני השרים לה-מר ומוג'יב והניח בפניהם הצעות קונקרטיות, כולל מהלכים שיצריכו שינויים בתקנות ובחקיקה בצרפת, וזאת כדי לפתוח את הדרך בפני גופים כמו ה-BPI להשקיע כסף בתוך ישראל.

מהלך אחד המוצע הינו לפתוח את הדרך למשקיעים מן הסקטור הפרטי בצרפת להשקיע כסף בתחומי הטכנולוגיה בישראל, כך שחלק מן הסכומים המושקעים - אם וכאשר הם מסווגים כסכומים הניתנים לניכוי מס על פי החוק הצרפתי - יזכו לאותו לסיווג זהה כשהם מושקעים בישראל. כיום החוק הצרפתי מתיר למשקיעים פרטיים לדרוש ניכוי מס בתנאים מסוימים כאשר ההשקעה מתבצעת בתוך מדינות האיחוד האירופי. מרגלית הציע לשר הכלכלה לה-מר, להרחיב את התחולה כך שישראל תיחשב כמדינת-השקעה, בדיוק כפי המצב בין מדינות האיחוד האירופי.

בנוגע למשקיעים מוסדיים, כמו הקרנות שנמצאות בשליטת BPI, מוצע לעודדם ולהכווינם להפנות השקעות לסטארט-אפים ישראלים ולא לרוץ לחפש דווקא חברות אירופאיות או אמריקאיות. החלק השלישי של הצעת מרגלית שהוצגה בפני שני השרים, הוא מתן דחיפה ישראלית לחברות צרפתיות בעלות נוכחות גלובלית להשתלב במרכזי פיתוח בישראל, לסייע להם להשיג הטבות ותמריצים כדי שיעבדו בישראל ולא במקומות אחרים. מרגלית ציין בפני השרים את העובדה שחברות אמריקאיות גלובליות, כמו מיקרוסופט, גוגל, אפל ואחרות פותחות בישראל מרכזי מו"פ והציע להם לדחוף את החברות הצרפתיות הגדולות לעבוד כך באופן זהה. כיום, כאשר מגיעה חברה רב-לאומית המייצרת מקומות עבודה עבור ישראלים, ממשלת ישראל מתגייסת לתפור חבילת תמריצים מיוחדת. משרד האוצר, משרד הכלכלה ורשות המסים, באמצעות ועדה משולשת, עשויים לאפשר אף הקלות בנושא סבסוד משכורות (עד לגובה מסוים) כדי למשוך עובדים בעלי כישורים טכנולוגיים למקומות כמו באר-שבע. המדינה אף נרתמת בהקשר של הקמת מרכזי הכשרה מקומיים.

הצעד הרביעי שהניח מרגלית בפני שני השרים הוא ייעוץ לגורמי ממשל צרפתים איך להפוך את צרפת ליעד אטרקטיבי עבור חברות סטארט-אפ ישראליות. כדי שיזמים ישראלים יבחרו לעבוד מפריז ולא רק מלונדון או ניו יורק, או הסיליקון ואלי במערב ארה"ב, ממשלת צרפת צריכה להיות מסוגלת לייצר עבור היזמים את אוירת ה"סיליקון ואלי". חלק מהחקיקה הצרפתית צריכה להתאים עצמה לעידן מיסוי אופציות עובדים והקלת ביצוע רילוקיישן.

כאמור, יש דחיפה משמעותית של הנושאים האלה כיום בצרפת. תחת הכותרת "כלכלה דיגיטלית" שואפת הממשלה הנוכחית למצב את עצמה כמובילה בתחום החדשנות. בצרפת רואים שבריטניה שקועה עד צוואר במהלך עזיבת האיחוד האירופי (הברקזיט) ובגרמניה רמזו הבחירות האחרונות על צמצום כוחה של הקנצלרית אנגלה מרקל, ולכן בצרפת מאמינים שעם הנשיא הצעיר יותר עליהם להתמצב כמדינה התוססת והמובילה.