אם החמצתם את השבוע האחרון בחיי ארה"ב, מפני שהיו לכם עניינים מעניינים יותר ממעקב כפייתי אחר החדשות, אפשר כנראה להגיד עליו שהוא היה ההיפר-אקטיבי ביותר מאז נכנס דונלד טראמפ לבית הלבן.
בשבוע הזה ארה"ב הוסיפה ללקק את פצעי הטבח בלאס וגאס מבלי שיש לה מושג מה לעשות בנשק אוטומטי בידי אזרחים פרטיים;
פוארטו ריקו ניסתה להיחלץ מהריסותיה לקול נזיפותיו הלא אוהדות של הנשיא (45 נספים לפי שעה, רשתות מים וחשמל הרוסות);
צפון קליפורניה עלתה בלהבות, בשריפת היערות הגדולה ביותר בתולדותיה (30 הרוגים ויותר, מאות "נעדרים"), כאשר ענן של עשן מכסה את מפרץ סן פרנסיסקו;
בדרום קליפורניה, זאת אומרת הוליווד, התפוצצה בקול רעש איום פרשת ההתנכלויות המיניות של איל הקולנוע רב-הכוח הארווי ויינסטיין, תורם מסיבי למטות הבחירות של מועמדים דמוקרטיים וידיד נאמן של ישראל;
ארה"ב פרשה מאונסק"ו במהלך שאין לו תקדים מאז השתתפה בייסוד האו"ם, לפני 72 שנה; הנשיא הודיע שלא יחדש עוד את האישור התקופתי להסכם הגרעיני עם איראן, ונקלע לקרב פומבי עם בעלי בריתו במערב אירופה;
הנשיא מבצע את זממו החלקי ברפורמות הבריאות של ברק אובמה; הנשיא מוסיף לעשות נפשות לרפורמות המס שלו, שיהיו "הגדולות ביותר מאז ומעולם"; הנשיא וכמה מנאמניו מניחים את היסוד למאבק על עצם השליטה במפלגה הרפובליקאית.
רוצה "אופציות צבאיות
השבוע הזה הסתיים בהופעות של הנשיא (יום ו") והאסטרטג הראשי שלו לשעבר סטיב באנון (שבת) בפני "ועידת הפסגה של המצביעים בעלי הערכים", שדולה שמרנית ימנית מיליטנטית, הרוצה להפוך את הסדר הפוליטי בארה"ב על ראשו. באנון סקר בעונג את השגי הימים האחרונים, והוסיף: "בשבוע הבא אנחנו עומדים להעניק מעמד של ארגון טרור למשמרות המהפכניים של איראן - ולהעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים!" באי הוועידה הגיבו בתרועות מחרישות אוזניים.
אין כל ראיה שהודעה על העברת השגרירות ממשמשת ובאה, וסביר יותר שבאנון התרברב לתפארת המליצה. אבל מוטב שלא נופתע אם הודעה כזאת אמנם תבוא. הנשיא נמצא במצב-רוח קרבי, והוא מוכן לשבור לפחות כלי אחד ביום.
אגב, "מצב-רוח קרבי" אמנם ניתן כאן באופן מטאפורי, אבל "מצב-רוח קרבי" יכול בהחלט לשקף צדדים אחרים, שקופים פחות, של תהליך קבלת ההחלטות. טראמפ אינו מסתיר את רצונו לקבל "אופציות צבאיות" לטיפול בצפון קוריאה ואולי גם באיראן.
אמנם בכירי יועציו לביטחון לאומי משיאים לו עצות דיסקרטיות, ולפעמים לא כל כך דיסקרטיות, נגד מהלכים צבאיים, אבל הנשיא אינו נוח להאזין. בכל מקרה, איש אינו יכול למנוע אותו מלהורות על מהלך צבאי. הקונגרס יכול להשיג על החלטה של הנשיא, מפני שהכרזת מלחמה היא פררוגטיבה של הזרוע המחוקקת. אבל נשיאים יוצאים למלחמות זה 50 שנה ויותר מבלי להכריז עליהן.
לבטל ולהחליף
נראה כי בעולמו של טראמפ, המהלך הדרמטי ביותר של השבוע הוכרז ביום חמישי: ההוראה לשלושה משרדי ממשלה להתחיל תהליך, שאולי ישמוט את הקרקע מתחת לרפורמות הבריאות השנויות במחלוקת של ברק אובמה. הן אומצו ב-2010, מכוח רוב דמוקרטי גדול בשני בתי הקונגרס, מבלי שאפילו רפובליקאי אחד הצביע בעדן. מאז, מנהיגי הרפובליקאים ומועמדיהם לנשיאות התחייבו לבטל את הרפורמות לכשתינתן להם ההזדמנות.
ההזדמנות ניתנה, וחזרה וניתנה, לאחר השבעת טראמפ בינואר. הוא רצה בכל מאודו שהקונגרס "יבטל ויחליף" את החוק, שניתן לו הכינוי הלא פורמלי "הטיפול של אובמה" (ObamaCare). אבל לפחות שלושה סנאטורים רפובליקאיים סירבו לתמוך בכמה נוסחאות שהוצעו להם, ולא נמצא המספר המינימלי של 50 מתוך מאה שהיה מאפשר את קבלת החוק.
חמתו של הנשיא בערה בו להשחית, מפני שזה עמד להיות ההשג התחיקתי הגדול ביותר של חודשי כהונתו הראשונים. הוא ניסה שלוש פעמים, ולאחר הכישלון האחרון בחודש שעבר עורר במשך זמן קצר מאוד את הרושם שוויתר. נשמעו אפילו הערכות שהוא ישתף פעולה עם מנהיגי הדמוקרטים בקונגרס, כדי להגיע לעמק השווה בתיקון פגמי "הטיפול של אובמה".
אבל הסיכוי של שיתוף פעולה כזה הסתיים לפני תשעה ימים, בשיחת טלפון בין הנשיא למנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט, צ'אק שומר. שניהם ניו-יורקים, הנשיא בא מקווינס, שומר בא מברוקלין. אבל הנשיא חזר אל תפיסת המרובה שלו, "לבטל ולהחליף". לא בא בחשבון, השיב שומר.
אין סובסידיה למסבסדים
הנשיא כמובן אינו יכול לבטל חוקים, אבל הוא יכול להתחכם להם. הרפורמה של אובמה תלויה לא רק בלשון החוק, אלא גם בהתנהגות השווקים. בחקיקת אובמה, חברות ביטוח פרטיות חויבו להציע ביטוח מסובסד לאמריקאים שאין ידם משגת. כדי להבטיח שהמבטחים לא יעלו את הפרמיות לשיעורים בלתי נסבלים, הממשלה הפדרלית הבטיחה לסבסד את המסבסדים.
טראמפ הודיע אפוא ביום חמישי, שהוא לא יעביר עוד כסף אל קופותיהן של חברות הביטוח. הוא גם יאפשר לאמריקאים לרכוש תוכניות ביטוח זולות יותר ומקיפות פחות. לשון אחר, אזרחים צעירים ובריאים יוכלו לפרוש מתוכניות ביטוח יקרות יחסית, שבהן הם מסבסדים את הקשישים והחולים, ולהצטרף אל תוכניות חלקיות. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה עליית הפרמיות לקשישים ולחולים. זה יהיה בדיוק מה שהרפורמות של אובמה נועדו למנוע.
הנשיא אינו מתחבט בצד המוסרי של התפתחות כזאת, מפני שהוא משוכנע בהחלט שרפורמות אובמה מתמוטטות מאליהן. פרמיות עומדות בסימן עלייה בשורה של מדינות בארה"ב. אבל הרפורמות עדיין מעניקות טיפול רפואי ל-20 מיליון בני אדם, ששידם לא הייתה משגת בלעדי הרפורמות.
אין עוד עימות יותר רב משמעות בחברה האמריקאית מזה המתנהל עכשיו על הגדרת צורכי הרפואה הציבורית, ממדיה ואחריות הממשלה להתנהלותה. יידרשו כמה חודשים לפני שהשינויים האלה ייכנסו לתוקף, אם ייכנסו. חלק מן המדינות כבר פנו אל בתי משפט, כדי לסכל את השינויים, ונראה שלפחות חלק מחברות הביטוח ילכו בעקבותיהן.
מבחני נשיבת הרוח
זה אומר שהתיקונים יבשילו בעיצומה של מערכת הבחירות לקונגרס בשנה הבאה. כל מושבי בית הנבחרים ושליש מושבי הסנאט יעמדו לבחירה חוזרת בנובמבר 2018. הדמוקרטים ינסו לשכנע את המצביעים, שהנשיא ומפלגתו פנו עורף לבריאות הציבור, והם צריכים להיענש.
מבחנים אלקטורליים בהיקף קטן יותר מזומנים לנו עוד השנה. בעוד שלושה שבועות יהיו בחירות למושלים בשתי מדינות במזרח ארה"ב, ובעוד חודשיים יהיו בחירות מיוחדות לסנאט במדינת אלבמה. הן יהיו ההתמודדויות הראשונות בהיקף של מדינות שלמות מאז נבחר טראמפ, והן יספקו לפחות עדות מסוימת על כיוון נשיבת הרוח.
הקשר בין האצת קצב הפעילות בבית הלבן לבין הבחירות האלה אינו מוכח, אבל הוא סביר. חזקה על השבועות הבאים, בדרך אל עונת החגים של סוף השנה האזרחית, שהם יהיו עתירי פעילות.
■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny