בזמן שעם ישראל חגג את החג השני של סוכות, נרשמה "רעידת אדמה" בכללי המשחק של הכלכלה העולמית. קרן המטבע הבינלאומית, משגיחת הכשרות העולמית של המדיניות הכלכלית, נתנה בפעם הראשונה את ברכתה למהלך של העלאת מסים ישירים על בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר במדינות מתועשות.
הסיבה העיקרית לתפנית של הקרן היא העלייה הניכרת באי-שוויון בתוך חלק מהמדינות המתועשות. הדוח טוען שאמנם הפערים בהכנסות בין מדינות ירדו באופן משמעותי בשנים האחרונות, אך האי-שוויון בתוך חלק מהמדינות עלה באופן ניכר.
לפי הדוח, לשינויים הטכנולוגיים הגדולים של השנים האחרונות היה משקל גדול בהסבר ההתרחבות של האי-שוויון. הדוח מוסיף שהפסד ההכנסות שנגרם במדינות המתועשות כתוצאה מהמשבר הכלכלי, במיוחד באירופה, פגע יותר בחלק התחתון של סולם ההכנסות. במקביל, נרשמה במדינות המתועשות, ובמיוחד בארה"ב, עלייה ניכרת בהאי-שוויון בהחזקת עושר פיננסי ופיזי, דבר אשר חוזר ומגדיל את האי-שוויון בהכנסות שוטפות.
מסיבה זו, לאחר שנים של שלילת העלאת מסים כדרך להתמודד עם אי-שוויון כלכלי, ציינה הקרן בדוח השנתי המנטר את המדיניות הפיסקלית בעולם, כי מדיניות של מס פרוגרסיבית יכולה לסייע בהקטנת האי-שוויון - ובמיוחד העלאת המס על אלה שנמצאים בצמרת סולם ההכנסות.
נטל המס בישראל
יש לציין, שהתפנית האחרונה של הקרן אינה הנסיגה הראשונה ממה שנחשב עד לפני שנים מעטות לסעיפים העיקריים של תקן המדיניות הכלכלית הנכונה. לפני עשרה ימים פרסמה הקרן דוח על מצב שוק העבודה בעולם שממנו עלה שעלייה במשרות חלקיות ובעבודה זמנית יכולה להביא לקפאון בשכר ביחס לפריון ולעלייה באי-שוויון.
ממשלות שונות בעולם, וביניהן ממשלת ישראל, ידועות בתמיכתן בהורדת מסים ישירים, במיוחד מיסי חברות ומסים על בעלי הכנסה גבוהה. הרפורמה האחרונה שהוצעה על ידי הממשל של הנשיא דונלד טראמפ מתבססת אף היא על הטענה שיש להקטין את המיסוי הישיר. לכן, למהלך של הקרן יש משמעות פוליטית מיידית. כל המפלגות במדינות המתועשות שדוגלות בהעלאת מסים על העשירים, בירכו על פרסום הדוח וראו בכך הצדקה להצעות של העלאת נטל המס הישיר על בעלי הכנסות גבוהות מאוד.
שילוב נכון של העלאת מסים וקצבאות
נדגיש כי הקרן לא טוענת כי העלאת מסים על בעלי הכנסות גבוהות הוא מהלך שצריך להיות מיושם בכל מקום. הטענה היא שכדי להגדיל את היעילות של מדיניות הפיסקלית בהקטנת האי-שוויון יש להשתמש בשילוב נכון של העלאת מסים בצד העליון של סולם ההכנסות, במקביל לשימוש בקצבאות ותשלומי העברה אחרים. המשקל של כל אחד משני מרכיבים אלה צריך להיקבע, על פי הקרן, על פי המצב של כל משק ומשק, המשקל של הקצבאות בהוצאה הציבורית, נטל המס הישיר, יכולת הממשלה לנהל מערכות פיסקליות מורכבות והעדיפויות החברתיות של הממשלה.
לצד טענה זו, הדוח של הקרן מדגיש כי לא ניתן לקבל את הטענה המושמעת על ידי ממשלות שונות שהגדלת הפרוגרסיביות של מערכת המס יכולה לפגוע בצמיחה הכלכלית.
הדוח מציין באופן מפורש כי עד עתה טענה זו לא הוכחה, ולפיכך ניתן להעלות את המס על בעלי הכנסה גבוהה מבלי לפגוע בצמיחת המשקים השונים.
יתר כל כן, הדוח מבקר את המגמה של הורדת שיעורי המס על הכנסות מריבית, רווחי הון ורווחים. הקרן טוענת כי בכל הקשור להכנסות אלה האי-שוויון הוא גבוה במיוחד, ועל כן אין זה הגיוני להביא להורדת מסים על הכנסות מהון. לא רק שמהלך כזה פוגע בפרוגרסיביות, הוא גם מעודד ניסיון של תכנוני מס המבוססים על הצגת הכנסות שוטפות כהכנסות מהון, ובדרך זו יכול לפגוע עוד יותר בשוויון הכלכלי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.