במדד השוחד הגלובלי: שיפור לישראל, ארה"ב מאבדת לגיטימיות

במדד סיכוני השוחד במדינות תבל ל-2017 - פרויקט שנתי של חברת היעוץ האמריקאית טרייס (Trace) - מדורגת ישראל במקום ה-32 מתוך 200 מדינות - שיפור קל בהשוואה ל-2016, שבה היא דורגה במקום ה-33 - אך רמת הסיכון לשוחד במדרג המשנה "מגעים עם השלטונות" בישראל גבוהה יחסית לרוב המדינות המערביות שמסווגות בסקר.

ארה"ב עלתה מהמקום ה-20 אשתקד למקום ה-16, אך נשיאת טרייס אומרת, כי בממשל טראמפ ארה"ב שוב אינה מקנה עדיפות ראשונה במעלה למאבק בשוחד, וכי היא מאבדת את הלגיטימציה שלה כלוחמת בשחיתות.

טרייס אינטרנשנל הוא ארגון אמריקאי שלא למטרות רווח, שמקדיש עצמו למאבק בשחיתות בעולם העסקי ומייעץ לחברות רב-לאומיות על סיכוני שוחד וסוגים אחרים של שחיתות במדינות תבל. מרכזו באנאפוליס, מרילנד. המודל שעליו מבוסס מדד סיכוני השוחד פותח בשיתוף עם מכון המחקר ראנד (Rand Corporation).

הארגון בודק את סיכוני השוחד בכל אחת ממדינות תבל ב-4 תחומים: מגעים (של אנשים או עסקים) עם השלטונות; חוקים למניעת שוחד ואכיפתם; רמת השקיפות במשרדי הממשלה ובמוסדות אזרחיים; ויכולת החברה האזרחית לפיקוח ובקרה עצמית.

הציון הסופי של כל מדינה נקבע על-פי שקלול הציונים בכל אחד מדירוגי המשנה האלה ונע מ-1 עד 100, כאשר 1 הוא הציון הטוב ביותר (מינימום סיכון לשוחד), ו-100 הוא הציון הגרוע ביותר (סיכון מרבי לשוחד).

כצפוי, בצמרת המדד נמצאות מדינות מתועשות, בעיקר במערב אירופה. המדינה עם הסיכון המזערי בתבל לשוחד היא שוודיה עם ציון 5. מתחתיה בעשיריה המובילה (בסדר יורד) נמצאות ניו-זילנד (6), נורווגיה (7), פינלנד (8), בריטניה (10), הולנד (11), דנמארק (11), גרמניה (13), אסטוניה (14) ושווייץ (14).

המדינה המושחתת ביותר, כלומר עם הסיכון הגבוה ביותר לדרישת שוחד, היא סומליה, במקום ה-200 עם ציון 88 (ועם ציון 100 בתחומים "חוקים למניעת שוחד ואכיפתם" ו"רמת השקיפות"). מעליה בעשירייה התחתונה (בסדר עולה) נמצאות ונצואלה (85), טורקמניסטאן (85), קוריאה הצפונית (82), סודאן הדרומית (82), צ'אד (81), לוב (77), אריטריאה (77), קמבודיה (77), סוריה (73) ואנגולה (73), במקום ה-190.

עוד כמה מדינות מעניינות: רוסיה, במקום ה-144 (ציון 56); טורקיה, במקום ה-139 (56); מצרים, במקום ה-162 (61); וסין, במקום ה-158 (60).

בפרק על ישראל נאמר כי רמת הסיכון הכללי לשוחד במדינה היא 27 - ציון נמוך (כלומר טוב) בהשוואה לרוב מדינות תבל, אך לא כל-כך בהשוואה לרוב מדינות המערב. להשוואה: רמת הסיכון הכללי לשוחד בארה"ב היא 17, בצרפת (במקום ה-20) - 22, בגרמניה (במקום ה-8) - 13 וביפן (במקום ה-26) - 24.

במדרג המשנה הראשון, "מגעים עם השלטונות", קיבלה ישראל ציון "נמוך" - 39. אבל הציון הזה גבוה יותר מהציונים במדרג זה כמעט בכל המדינות המערביות, כלומר שהסיכון לשוחד במגעים עם משרדים ממשלתיים בישראל גבוה יותר מאשר ברוב מדינות המערב. רק ספרד (במקום ה-45) קיבלה ציון זהה, איטליה (במקום ה-43) קיבלה ציון 42, ויוון (במקום ה-80) קיבלה ציון 50. לשם השוואה: הציון של ארה"ב בדירוג זה הוא 22, של צרפת - 28, ושל גיאורגיה (במקום ה-26) - 16.

בדירוג המשנה השני, "חוקים למניעת שוחד ואכיפתם", מציינים עורכי המדד כי ישראל קיבלה ציון "נמוך" של 30 נקודות על סמך "האיכות הגבוהה של החוקים שנועדו למנוע שוחד והאיכות הגבוהה של אכיפתם".

בדירוג המשנה השלישי, "שקיפות", מקבלת ישראל ציון "נמוך ביותר" של 14 נקודות בהתבסס על רמת השקיפות "הטובה מאוד" של משרדי הממשלה ושל האינטרסים הפיננסיים במדינה.

ובדירוג המשנה הרביעי, "יכולת החברה האזרחית לבקרה עצמית", מעניקים עורכי המדד ציון "נמוך ביותר" של 17 נקודות, על סמך הדרגה "הגבוהה" של חופש העיתונות ואיכות אמצעי התקשורת והדרגה "הגבוהה ביותר" של התפתחות חברתית.

למרות שארה"ב מדורגת בעשיריה המובילה השניה (כאמור, במקום ה-16), ולמרות שהיא שיפרה את דירוגה בהשוואה ל-2016, אומרת נשיאת טרייס, אלכסנדרה רייג, כי ארה"ב תחת ממשל טראמפ מאבדת את הלגיטימציה שלה כמדינה שנאבקת בשחיתות.

ההערכה הגלובלית היא שתחת מנהיגותו של דונלד טראמפ, ארה"ב שוב אינה מקנה עדיפות ראשונה במעלה למאבק בשוחד ובשחיתות, אמרה רייג.

"מאז שנות ה-90, נתפסה ארה"ב כמנוע של מאמץ גלובלי ללוחמה בשחיתות, וממש קשה לראות כיצד מעמדה בתחום זה הולך ונשחק עתה", אמרה נשיאת טרייס. "יש תחושה חזקה מאוד שארה"ב זונחת את עמדת ההנהגה שלה בתחום זה בגלל התנהלות הממשל בעניינים שנוגעים לניגודי אינטרסים".

התפיסה הזו נזונה מהערכות שנשיא ארה"ב מפיק רווחים ממשרתו, תוך הפרת החוקה. רייג אומרת כי אחד מתפקידי הארגון שבראשו היא עומדת הוא לזהות גורמים שעלולים להניב תרבות שוחד ושחיתות, לרבות גורמים שעלולים להגביל את יכולתה של החברה האזרחית ומוסדותיה לא רק לזהות שחיתות ולדווח עליה, אלא גם יכולתה להביע מורת משחיתות באצעות מחאות.

כמה מגורמי סיכון אלה מתחילים לבצבץ בארה"ב, מציין "פורין פוליסי". ממשל טראמפ ביטל קורסים לאתיקה לעובדי הבית הלבן ומחק תקנה ממשלתית נגד שחיתות שנועדה להקשות על חברות אנרגיה אמריקאיות לתת שוחד לממשלות זרות. לאחר תחילת כהונתו התבטא טראמפ נגד תקנות שאוסרות על חברות אמריקאיות לשלם שוחד.

התנהלות כזו משפיעה על המאבק בשחיתות מחוץ לגבולות ארה"ב. כאשר ראש ממשלת קמבודיה, הון סן, מינה את בנו, הון מאנית, לתפקידים בכירים בממשלו, הגיב דובר הממשלה בזלזול לביקורות שנשמעו נגד ראש הממשלה: "כאשר דונלד טראמפ החל לכהן כנשיא, האם הוא ביקש מכל ילדיו להתפטר מכל משרותיהם העסקיות? האם הוא לא קידם אותם?".