אני: שקול, אוהב אנשים, מקיף את עצמי בכאלה שמשלימים אותי ומגדל עובדים לידי, אבל את ההחלטות אני זה שמקבל בסופו של דבר.
אישי: אני גרוש טרי, בקשר מצוין עם אשתי לשעבר ובזוגיות מרגשת עם סמדר. היו לנו שני ילדים, טל הגדול וליעד ז"ל.
ליעד: נפטר לפני שמונה שנים בגיל 21. לא קל לי לדבר עליו. ילד ערכי, מקסים, שהתגייס לצה"ל ורצה להיות הכי קרבי שיש, הגיע לשלדג ואחרי שנה עבר להיות מ"כ בפלס"ר גבעתי. הוא היה ילד גדול, בריא לגמרי, עד שחלה ב-MDS, שבה יש ייצור לא יעיל של תאי דם שגורמים להתנוונות מוח העצם. כאב עצום.
משפחה: מצד אבא באו מכפר בפולין ועסקו במסחר. סבא גויס במלחמה ונעלם למשפחה לשלוש שנים וסבתא הוגלתה לסיביר עם חמשת הילדים. הצד של אמא עבר את המלחמה ברומניה. כשאמא התגייסה היא הכירה את אבא ואחרי תקופה קצרה הם התחתנו והתיישבו בשיכון "יובל גד" באשקלון, הבסיס של שכונת אפרידר. אבא עבד במפעל יובל גד, שייצר בתים טרומיים והפך לנהג מונית. אמא עבדה בבנק הפועלים ואחר כך בעירייה עד הפנסיה.
ילדות: באשקלון, בכור לשתי אחיות. ילדות מצוינת של חברים, ים, נבחרת ישראל בסיף עד הגיוס, כל שבועיים סוף שבוע בווינגייט, לשם הייתי מגיע לבד באוטובוס. שיחקתי כדורסל באליצור אשקלון ובנבחרת בית הספר ועד שהתחילו לי כאבים בגב, שיחקתי עם חברים כל שבוע. בתיכון למדתי אלקטרוניקה באורט, כי תמיד העולם הזה משך אותי.
שירות צבאי: התגייסתי ל-8200, אני נחשב מוותיקי היחידה ומראשוני המצטיינים בה. השירות שלי היה מגוון, משמעותי והבסיס לקריירה האזרחית שלי. נשארתי בקבע עד גיל 31 וחיפשתי את האתגר הבא. התחלתי לקבל הצעות מהשוק האזרחי ובחרתי במוטורולה.
מוטורולה מערכות מידע: כיום טלדור תקשורת. התקבלתי בתור מסייע טכני למכירות, שילוב בין טכנולוגיה למכירות, למחלקה שמנתה שבעה אנשים. אחרי עשרה חודשים מוניתי למנהל המחלקה, למרות הוותק הקצר. במהלך חמש השנים שהייתי בחברה סיימתי תואר ראשון במינהל עסקים בהצטיינות, והייתי חבר הנהלה, ואז אורי יוגב גייס אותי לבזק בינלאומי.
בזק בינלאומי: הקמתי את פעילות האינטרנט הציבורי, בתקופה שהחברה זינבה מאחור, ונכנסנו ראשונים לאינטרנט המהיר והבאנו אותה למובילות. מוניתי לסמנכ"ל IT, אינטרנט והנדסה, כל הפעילות הטכנולוגית של הקבוצה, וכיהנתי כחבר ההנהלה המצומצמת. אחרי חמש שנים עברתי לנהל את DBQ.
DBQ: חברה שעסקה בטיוב נתוני עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, חברה בת של הקרנות. משם עברתי ל-MedOne. הייתי לקוח של החברה בעבר ובמסגרת פגישת נטוורקינג עם אחד הבעלים, שלא היה מאחוריה שום כוונה לחיפוש עבודה, הוצעה לי המנכ"לות.
MedOne: החברה המובילה בישראל לאירוח חדרי מחשב לארגונים גדולים וספקית מחשוב ענן ציבורי. יש לה שלושה אתרים תת-קרקעיים בארץ, שבהם יש חוות שרתים הפרושות על כ-17,000 מ"ר, שבהם יש חדרי מחשב שנקראים "כלובים", ואולמות של החברות המובילות בארץ ומשרדי ממשלה. החברה נותנת אבטחה פיזית ואלקטרונית, גיבוי חשמל ומיזוג אוויר.
מחשוב ענן: התחום עבר אבולוציה. לפני קריסת מגדלי התאומים, לחברות היו חדרי מחשב אין-האוס, ואחרי ספטמבר 2011, ומחיקת בסיסי נתונים של חברות שלמות, התעורר הצורך בחדרי גיבוי. בהמשך, בגלל עלות הקמת ואחזקת חדרי מחשב והאבטחה שאנחנו נותנים, חברות העבירו את כל חדרי המחשב אלינו, כשהן מציבות בהם מצלמות ורק נציגים שלהן נכנסים פנימה.
תקלות: קורות. לכן אמנת השירות שלנו מדברת על 99.99%. התקלות שקרו במהלך השנים היו לעשרים שניות, ובכל מקרה, המידע לא הולך לאיבוד, אלא רק הקשר בינינו לבין החברה והקושי העיקרי בעקבותיהן הוא החזרה המורכבת לפעילות.
ענן ציבורי: נותן אפשרות לספק IT מרחוק בלי לרכוש שרתים. הענן שלנו הוא היחיד בתחומי מדינת ישראל, ומבוסס על הטכנולוגיה הטובה ביותר של חברת NTT היפנית, תאגיד הטלקום הגדול בעולם. למרות שלא היה לנו צורך אמיתי לעבור לענן, נכנסנו אליו מתוך הבנה שהעולם הולך לשם.
משפחת לבנת: בבעלות מלאה על החברה, מאפשרים לי לגדול ולהיכנס לתחומים חדשים.
פנאי: הרבה ספורט, חדר כושר וסקי. במעט הזמן שיש לי, אני קורא ספרים ונפגש עם חברים ועד לפני חודש הייתי מנטור של בוגר "דובדבן" בהתנדבות, תענוג אמיתי.
תפיסת עתיד: אני רואה את כל הארגונים בתחומי המדינה עוברים לענן, כי שם העתיד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
