משחקי הכס: מי יעמוד בראש הבנק המרכזי החשוב בעולם?

הנשיא דונלד טראמפ שוקל חמישה מועמדים סופיים לניהול הפדרל ריזרב, והוא מתכנן להכריז על המינוי שלו לפני יציאתו לסיור באסיה ב-3 בנובמבר, מסר אתמול דובר בבית הלבן. טראמפ שוקל את הנגידה הנוכחית,ג'נט ילן, לכהונה נוספת בתום כהונתה הראשונה בפברואר, והוא אמור להיפגש עם ילן מחר (ה'). הוא שוקל גם את גארי קוהן, מנהל המועצה לכלכלה לאומית, את ג'רום פאואל, בכיר לשעבר באוצר, את הכלכלן מסטנפורד ועובד האוצר לשעבר ג'ון טיילור ואת חבר מועצת הנגידים בפד לשעבר, קווין וורש.

מיהם חמשת המועמדים לתפקיד ומה תאותת הבחירה בכל אחד מהם?

ג'נט ילן

מועמדת ההמשכיות

גיל: 71

בחירה בילן תציין הבעת אמון ביכולתה לנהל את מדיניות הבנק המרכזי ואת הכלכלה, כולל גישתה הזהירה והאיטית לסיום מדיניות התמריצים יוצאת הדופן של הפד מימי המשבר הפיננסי. היא גם תהווה המשך למסורת של עשרות השנים האחרונות, שבהן נשיא חדש מינה מחדש את יו"ר הפד המכהן, שמינה הנשיא הקודם מהמפלגה היריבה.

ילן, שהפכה ליושבת ראש מועצת הנגידים של הפד בתחילת 2014 כאשר הריבית קצרת הטווח שאפה לאפס, הובילה את הבנק המרכזי לארבע העלאות ריבית קלות מאז דצמבר 2015, ולהשקת תהליך צמצום החזקות האג"ח של הפד, 4.2 טריליון דולר, שנקנו כדי להנמיך את ריביות הטווח הארוך. הפד אותת בחודש שעבר שהוא צופה שהעלאת הריבית תבוצע בהדרגה עד שנת 2020 כולל אותה. בינתיים, כלכלת ארה"ב צומחת בקצב מתון אך יציב, שיעור האבטלה ירד ל-4.2% בספטמבר, שפל מאז 2001, ושוקי ההון האמריקאיים קיבלו ברוח טובה את מדיניות הפד.

גארי קוהן

נעלם מוניטרי

גיל: 57

קוהן (Cohn) הוא דמות מרכזית במאמצי ממשל טראמפ לצמצם חזרה את הרגולציה ולהפחית מסים, אבל הוא מיעט להתבטא בנושאי מדיניות מוניטרית או בנושאים הכלכליים הגדולים שהפד עוסק בהם.

הוא מתח ביקורת על ההנחיות לעתיד שהבנק המרכזי מפרסם, כלומר על המאמץ המילולי של בנקים מרכזיים כמו הפד להכין את השווקים למסלול המדיניות הצפוי שלהם. קוהן אמר באירוע במארס 2016 שמדיניות כזו מבלבלת את השווקים במקרים רבים.

קוהן הצטרף לבנק ההשקעות גולדמן זאקס ב-1990 כסוחר מתכות, והפך לשותף ב-1994. הוא כיהן כמנהל התפעול של גולדמן מ-2006 עד שהצטרף לממשל טראמפ בתחילת 2017.

טראמפ אמר ביולי שקוהן הוא מועמד מוביל לניהול הפד, אבל קוהן איבד את קסמו בעיני הנשיא כאשר הוא מתח ביקורת על תגובתו המהוססת של טראמפ למהומות הגזעיות של חסידי העליונות הלבנה בשרלוטסוויל, וירג'יניה, באוגוסט. קוהן נשאר, עם זאת, במרוץ לכהונה בבנק המרכזי.

ג'רום פאואל

המשכיות בריבית,

פתוח יותר לדה-רגולציה

גיל: 64

בנק מרכזי בהנהגת פאואל ימשיך בגישה הזהירה של ילן להעלאת הריבית ולצמצום תיק האג"ח של הפד, אבל ינהיג מדיניות קלה יותר בתחום הרגולציה הפיננסית. בחמש שנות כהונתו הקודמת בפד, פאואל היה בעל ברית אמין של ילן. הוא מעולם לא הצביע נגדה במדיניות מוניטרית, ונאומיו לא סטו מן הקונצנזוס של מועצת הנגידים.

עם זאת, הוא תמך בהקלת כמה מהתקנות הבנקאיות שכלולות ב"חוק דוד-פרנק" מ-2010, וזו עמדה שעולה בקנה אחד עם האג'נדה של טראמפ נגד רגולציה. פאואל הציע לרכך את "חוק וולקר" שאוסר על בנקים להמר בגדול בשווקים בכספם שלהם, וגם להקל חלק מ"מבחני העמידות" שנערכים לבנקים. הוא הציע גם לבחון מחדש כמה מתפקידי הפיקוח שהוטלו על מועצות מנהלים של הבנקים, "כדי למנוע מהן להיות עמוסות ברשימת בדיקות מתארכת והולכת".

"יותר רגולציה איננה התשובה הטובה ביותר לכל בעיה", אמר פאואל בנאום שנשא בתחילת חודש זה.

ג'ון טיילור

המבקר הקולני

גיל: 70

טיילור, יועץ ותיק לנשיאים ולמועמדים רפובליקאיים לנשיאות, היה מתנגד בולט למדיניות הכסף הקל של הפד שאומצה בימי משבר הפיננסי ואחריו. הוא ידוע אולי בעיקר בזכות "כלל טיילור", שנוסח לראשונה ב-1993 ומספק נוסחה מתמטית לקביעת שערי ריבית. בנקאים מרכזיים משתמשים בכלל זה כבנצ'מארק שמולו הם מעריכים את המדיניות שלהם, אבל הם נרתעים מלחייב את עצמם לכלל. לפי כלל טיילור, הריבית הייתה אמורה להיות גבוהה בהרבה מזו שהפד אימץ בשנים שחלפו מאז המשבר. טיילור קרא בכל השנים האחרונות להעלאה של שערי הריבית.

הוא מותח ביקורת גם על תוכנית קניית האג"ח של הפד, בטענה שהורדת תשואות האג"ח הארוכות תגרום למוסדות ההלוואה לא להתלהב ממתן אשראי, וכך לצנן את הצמיחה הכלכלית.

בתחום הפיסקלי, טיילור תומך בצמצום הגירעון התקציבי הפדרלי כאמצעי תמיכה בצמיחה הכלכלית גם אחרי תקופות של מיתון כלכלי. הוא טוען שצמצום הוצאה ממשלתית מפחית את הצורך במסים גבוהים יותר בעתיד, וממריץ יותר השקעה פרטית בהווה.

קווין וורש

ביקורת עם ניסיון

במשברים

גיל: 47

וורש (Warsh), בכיר לשעבר בבנק מורגן סטנלי שכיהן במועצת הנהיגים של הפד במהלך המשבר הפיננסי, מיצב את עצמו כתומך שמרן במדיניות מוניטרית הדוקה יותר. הוא הביע ספקנות לגבי מדיניות הריבית ואופן שיגור המסרים לציבור של הבנק המרכזי, ביקר גם את ההקלה הכמותית (רכישת האג"ח) והאשים אנשים בפד ב"ניסיון לכוונן את הכלכלה".

בנאום בדצמבר 2016, וורש מתח ביקורת על הפד ש"סטה מן המשימה שלו, שמירה על אינפלציה יציבה ונמוכה". הוא נזף בפד על הסתמכות מוגזמת על נתונים כלכליים לטווח קצר בקבלת החלטות של מדיניות. "הפד צריך להישאר מחוץ לפוליטיקה, להיצמד למנדט שלו ולבצע רפורמה באסטרטגיה שלו, בפעילות, בתקשורת ובמשילות. אגב כך, האחריות על הכלכלה תצטרך להיות של גוף אחר", הוא אמר.

וורש כיהן כיועץ כלכלי לנשיא ג'ורג' וו. בוש לפני שהצטרך לפד ב-2006. בתחילת המשבר הוא היה חבר ב"חדר המלחמה" של הנגיד דאז בן ברננקי, שעסק בסיעור מוחות והעלה רעיונות לפני שברננקי הציג אותם בפני כל מועצת הנגידים של הבנק המרכזי.