ביולי האחרון פרסם אגף החשכ"ל באוצר, בצעד משותף עם רשות ני"ע, "מכרז לבחירת מנהלים לקרנות השקעה בחברות היי-טק, אשר ייסחרו בבורסה הישראלית, ויקבלו את הגנת המדינה מפני הפסדים של המשקיעים בקרנות, וכן ערבויות לגיוס אשראי". זאת במטרה לגרום לגופים המוסדיים להגדיל השקעות בחברות טכנולוגיה מקומיות.
מחר בצהריים יחול המועד להגשת ההצעות במכרז, ו"גלובס" חושף מיהם הגופים הצפויים להתחרות על הזכות להקים קרן השקעה בחברות טכנולוגיה בתמיכת המדינה: אקסלנס, שחוברת לקרנות ION וקיינן פרטנרס; תמיר פישמן, שבניהול אלדד תמיר, שאליו חוברים דדי פרלמוטר - לשעבר בכיר מאוד באינטל העולמית, עדי גן, לשעבר בקרן אוורגרין, ואמיר גלאור מאינפיניטי; ובעלי מניות בבית ההשקעות הלמן אלדובי, שחוברים לאיילון ולגורמים בכירים אחרים מעולם ההיי-טק. נוסף על שלושת הגופים הללו, שככל הידוע כבר מחזיקים בתשקיף מוכן, בוחנים בחיוב הגשת הצעות במכרז גם בתי ההשקעות אלומות ואי.בי.אי.
מתוך הגופים הללו, ואולי גם אחרים שלא ידועים לפי שעה, ייבחרו ארבע הצעות, ויוקמו ארבע קרנות השקעה בהיי-טק. ככל הידוע, הגופים הגדולים והמובילים בשוק קרנות הנאמנות לא צפויים להתחרות במכרז האמור.
בחשכ"ל ציינו במועד פרסום המכרז, כי "ייבחרו עד ארבעה מנהלי קרנות נאמנות, אשר יעמדו בתנאי המכרז לצורך קבלת ההגנה, וירשמו בבורסה בתל אביב את הקרן בהיקף מינימלי של 400 מיליון שקל לקרן". הקרנות נועדו לספק תמיכה מוסדית במימון ההיי-טק המקומי, עם הגנה ממשלתית מפני הפסדים.
מודל דומה לקרנות המנוף
מדובר בשימוש במודל דומה לזה ששימש בזמנו להקמת קרנות המנוף, שיועדו לגיוס כסף מוסדי לשוק האג"ח הקונצרני עם הגנה ממשלתית, רק הפעם במטרה להזרים עוד כסף מוסדי לתעשיית ההיי-טק המקומית. הקרנות החדשות, שיוקמו לתקופה של עד 15 שנה, ישקיעו לפחות 30% מנכסיהן (ביום ההקמה) בחברות מו"פ (מחקר ופיתוח) - שבדרך כלל נמצאות מתחת לרדאר של המשקיעים המוסדיים הגדולים, או שאינן נגישות למשקיעים מהציבור. זאת, תוך מתן כרית ביטחון בדמות ספיגת הפסדים מוגבלת על-ידי המדינה - עד סכום של 50 מיליון שקל, או 20% מסכום ההשקעות בחברות מו"פ (הנמוך מביניהם). לפיכך, מדובר במעין קרן הון סיכון סחירה - במבנה של קרן נאמנות, שפתוחה להשקעה גם לציבור הרחב.
כהשקעת יעד של קרנות אלה ייכללו ני"ע הכלולים במדד ת"א טק עילית, או ניירות ערך שהבורסה מסווגת בענפי הטכנולוגיה והביומד ובמדדים עם חברות בעלות מאפיינים דומים, קרנות חוץ ואופציות המשקיעות בני"ע אלה. דמי הניהול של הקרן יהיו גבוהים, כמקובל בקרנות ההון סיכון ובשאר קרנות ההשקעה הפרטיות, ולא כפי שנהוג בתחום קרנות הנאמנות הסחירות. הקרנות גם יהיו זכאיות ל"אשראי מגובה בערבות המדינה".
רשות ני"ע פרסמה היום חוזר, שלפיו, "כחלק מתנאי המכרז, בתוך פרק זמן של שלושה חודשים ממועד ההכרזה על מנהל כ'מנהל כשיר' (מנהל קרן אשר עמד בדרישות הסף של המכרז), יוכל המנהל לרשום למסחר בבורסה, לראשונה, יחידות של קרן טכנולוגיה עילית". ואולם, ועדת המכרזים רשאית להאריך את פרק הזמן לביצוע הרישום למסחר בשלושה חודשים נוספים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.