התקדמות נוספת בניסיון של המדינה למכור את התעשייה הצבאית (תעש מערכות): רשות ההגבלים העסקיים פתחה בימים האחרונים בבדיקת ההשפעה האפשרית של רכישת תעש מהמדינה על ידי אלביט מערכות על השוק הביטחוני בישראל ועל מערכת הביטחון - כך נודע ל"גלובס".
הבדיקה יצאה לדרך, לאחר שבמהלך השבועות האחרונים מערכת הביטחון העניקה את הסיווג הביטחוני המתאים לצוות של כלכלנים מטעם רשות ההגבלים, באופן המאפשר להם להיחשף לנתונים מסווגים הקשורים לתהליך ההפרטה של תעש.
החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, חידש בחודשיים האחרונים את ההליכים להפרטת תעש, וזאת לאחר שההליך כולו הוקפא למשך תקופה ארוכה. אחת הסיבות המרכזיות להקפאת ההליך, היא בדיקה של מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, אודות התנהלות משרדי הביטחון והאוצר, ורשות החברות הממשלתיות במסגרת ההליך. הבדיקה נעשתה בידי מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד המבקר, יוסי ביינהורן, וטיוטה של הדוח הופצה כבר לפני כשנה לעיון ולתגובת הצדדים המבוקרים. עד כה מבקר המדינה לא פרסם דוח סופי בנושא.
הבדיקה נפתחה בעקבות תלונות שהגיעו למשרד המבקר וטענות שונות על הטיית הליכי המכירה של תעש לטובת אלביט.
החברות שהתעניינו - פרשו מההליך
אלביט מערכות, שבבעלות איש העסקים מיקי פדרמן, היא החברה היחידה שהגיעה לישורת האחרונה בהליך שקיימה המדינה למכירת תעש. מאותו הליך פרשו בזו אחר זו כ-10 חברות וקבוצות של חברות מהארץ ומהעולם שגילו עניין רב ברכישת החברה.
בין החברות שהתעניינו ברכישת תעש ופרשו מן ההליך: אינויקטוס, קרן פימי, רנקו וקבוצת נסקא-שמיר שבראשות אנשי העסקים מאיר שמיר וסמי קצב. אגב, קצב ושמיר הבהירו בחודשים האחרונים בשיחה שקיימו עם החשכ"ל חזקיהו כי יחזרו ויתמודדו על רכישת תעש, בכפוף לקבלת נתונים ומידע עדכניים אודות מצב החברה. אלביט מערכות משוכנעת כי בפעילותה בתחום הפיתוח והייצור של נשק מתקיימת סינרגיה מובהקת עם פעילות תעש, ולכן היא מעוניינת לרכוש אותה.
רשות החברות החלה לקיים מו"מ עם אלביט מערכות על המחיר שבו תעש תימכר לה, וזאת כשברקע נשמעה מצד גורמים שמעורבים בתהליך ההפרטה ביקורת חריפה אודות השפעה של עסקה כזאת על השוק הביטחוני המקומי ועל משרד הביטחון.
כך, למשרד מבקר המדינה הוגשו תלונות על אי תקינות הליך ההפרטה, וזאת בשל הטיה לכאורה של ההליך לטובת אלביט, וניגודי עניינים בתהליכי קביעת הערכת השווי של תעש בידי אחת החברות שנשכרה בידי רשות החברות לשם כך, באופן שאינו מייצג את שווייה האמיתי של החברה. בנוסף, נטען כי מיזוג אפשרי של תעש עם אלביט יוביל לפגיעה משמעותית בשאר החברות הביטחוניות בארץ, בהפיכת אלביט מערכות למונופול בתחום הנשק ופגיעה במערכת הביטחון - שהיא הלקוחה העיקרית של חברות אלה בישראל.
עד הימים האחרונים, רשות ההגבלים העסקיים בראשות הממונה, מיכל הלפרין, נמנעה מבדיקה של השפעת הליך זה על השוק הביטחוני - וזאת בשל היעדר סיווג ביטחוני מתאים לנציגיה.
חומרים ונתונים רבים הקשורים להליך ואשר הצטברו כבר לפני כשנה וחצי ברשות, נשמרו אוחסנו במשך תקופה ארוכה בכספת, והצוותים שאמונים מטעמה על בדיקת הנושא היו מנועים מעיון בהם ומניתוחם בשל היעדר הרשאות מתאימות.
גורמים שמעורבים בנושא התקשו להעריך בשיחות עם "גלובס" את משך הבדיקה. ברשות ההגבלים סירבו להגיב לדברים.
חשש מ"כוח ריכוזי" מול משרד הביטחון
אחת הסוגיות המרכזיות שנבדקות בידי רשות ההגבלים קשורה להשפעה של רכישת תעש בידי אלביט על החוסן של שאר החברות הביטחוניות בישראל, כמו רפאל והתעשייה האווירית - שתיהן חברות ביטחוניות שבבעלות המדינה.
כפי ש"גלובס" חשף בעבר, התעשייה האווירית ורפאל מערכות לחימה מתקדמות הביעו לפני רשות החברות הממשלתיות ולפני משרדי האוצר והביטחון חששות כבדים ממיזוג אפשרי של תעש עם אלביט: בכירים בשתי החברות הבהירו במסגרת פורומים שונים, כי מיזוג כזה יסב להן פגיעה קשה במעמדן בשוק הנשק ואף יכרסם ברווחיהן.
בתע"א חוששים כי המיזוג של שתי החברות יעמיד לאלביט יכולות נרחבות בתחום הייצור של טילים מתקדמים ורקטות. במצב זה, וכדי לצמצם פערים שייווצרו בין החברות בתחום זה, לתע"א לא יהיה מנוס מהשקעה של סכומי כסף גדולים בפיתוח תשתיות שיאפשרו לה לשרוד בתחרות הקשה שעשויה להתפתח עם אלביט שלאחר המיזוג. זאת, בנוסף להפיכת אלביט למונופול בתחום מערכות היבשה - עד לכדי פגיעה משמעותית בפעילותה של התע"א.
גם גורמים ברפאל הביעו חשש ממיזוג אפשרי של אלביט עם תעש: רפאל רוכשת מתעש רכיבים שונים הקשורים למערכות ולאמצעים שהיא מייצרת במסגרת תוכניות נשק שונות שהיא מובילה. הגורמים הזהירו כי מיזוג כזה עשוי להוביל לעליית מחירים, להפוך את אלביט לספקית יחידה שלה ולפגוע באופן ניכר ברווחיותה.
מקורות שמעורבים בתהליך ההפרטה אמרו ל"גלובס" כי רשות ההגבלים לא תבדוק במסגרת עבודתה את הטענה כי אלביט שלאחר רכישת תעש תהיה בעלת "כוח ריכוזי" מול משרד הביטחון, שהוא קניין הנשק המרכזי בישראל עבור צה"ל ומערכת הביטחון.
הגורמים מציינים כי אלביט אינה גורם ריכוזי במשק, שכן הרוב המוחלט של ההכנסות שלה הוא ממכירות בחו"ל: כ-80% מהתוצרת של אלביט מערכות מיוצאים לעשרות מדינות בעולם, ולפיכך עיקר הכנסותיה אינן מעסקאות שנעשות בארץ.
עם זאת, במשרדי הממשלה השונים מוטרדים מהאפשרות שאלביט שלאחר רכישת תעש תצבור כוח שוק משמעותי, לפחות בחלק מסוגי הנשק כמו רקטות, באופן שיצמצם משמעותית את יכולת המיקוח של מערכת הביטחון מולה במסגרת תוכניות רכש עתידיות.
גורמים במשרד הביטחון טענו בהתייחס לכך כי מדובר ב"סוגיה שולית", וכי רכישת תעש בידי אלביט אף עשויה לאפשר הורדת מחירים עבור מערכת הביטחון. לדברי אותם גורמים, הדעה הרווחת במשרד הביטחון היא שאין כל מניעה ברכישת תעש בידי אלביט מערכות.
"נטו תעשייה" עדיין תקועה: גם פגישת באב"ד-ברוש לא פתרה את המחלוקות
פגישה בין מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד לבין נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, שהתקיימה אתמול לקראת ערב בניסיון לקדם את תוכנית "נטו תעשייה" - הסתיימה בלי תוצאות.
הפגישה התקיימה בירושלים, על רקע המחלוקות בין אגף התקציבים לבין התאחדות התעשיינים אודות האופן שבו יינתנו למגזר היצרני הטבות המס שכלולות בתוכנית. בשל מחלוקות אלה, משרד האוצר נמנע עד כה מחשיפת התוכנית לציבור.
התאחדות התעשיינים דורשת כי הטבות המס יוענקו בצורה של פחת מוגדל, בנימוק שבכך יש כדי להגדיל משמעותית את רמת הפריון המשק. עם זאת, אגף התקציבים באוצר מתנגד לכך בתוקף, וגורמים כלכליים שמעורבים בגיבוש התוכנית הציעו כפשרה מתווה חלופי, שלפיו ירד המס לחברות בפריפריה שמייצאות מעל 25% מהתוצרת שלהן, מ-7.5% ל-6%.
גורמים שמעורבים בגיבוש התוכנית אמרו ל"גלובס" בתום הפגישה בין השניים, כי הפערים עדיין נותרו גדולים וכי הצדדים סיכמו כי ימשיכו לדון על הסוגיות שבמחלוקת כבר במהלך הימים הקרובים.
ההיקף הכספי של תוכנית "נטו תעשייה" הוא כ-1.6 מיליארד שקל, כאשר החלק הארי שלה - כמיליארד שקל - נוגע להטבות מס.
התוכנית גובשה במסגרת דיונים שקיימה הוועדה לקידום ולעידוד התעשייה, שבראשה עומד באב"ד. בדיוני הוועדה לקחו חלק גם נציגי התאחדות המלאכה והתעשייה, רשות המסים, משרד הכלכלה וגופים נוספים במשק.
המלצות הוועדה כוללות בין היתר גם הקצאת מאות מיליוני שקלים לפיתוח החינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל, תמיכה ביצואנים קטנים והפחתת רגולציות.
החקירה מעמיקה: משרד הביטחון הקפיא הקשר עם חברה שנחקרת בפרשת השוחד בצה"ל
הוועדה להשעיית ספקים על רקע פלילי במשרד הביטחון החליטה היום (ה') להקפיא את כל ההתקשרויות של משרד הביטחון עם חברה שמעורבת בפרשיית שוחד, ואשר במסגרתה נעצרו עד כה 12 חשודים, ביניהם קצינים בדרגת סגן-אלוף ורב-סרן. אחד החשודים הוא קרוב משפחה של הרמטכ"ל גדי איזנקוט, הקשור לחברה שמעורבת בפרשה הנחקרת.
מדובר בחקירה שנוגעת לחברה שאיתה התקשר משרד הביטחון ועל פי החשד שילמה שוחד לקצינים ולגורמים נוספים, בתמורה לעבודות שהיא כלל לא ביצעה. לפי החשד שנחקר, על עבודות אלה קיבלה אותה חברה ממשרד הביטחון מיליוני שקלים שכלל לא הגיעו לה.
הפרשה נחקרת בידי יחידת להב 433 של המשטרה, המלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון) והמשטרה הצבאית. על שמה של החברה, כמו גם על שמם של החשודים בפרשה, הוטל צו איסור פרסום.
משרד הביטחון מסר היום כי הוועדה שבראשות המשנה למנכ"ל המשרד, תא"ל (במיל') רוני מורנו, החליטה להקפיא כל התקשרות חדשה עם החברה, להשעותה ממכרזים חדשים ולעצור העברת כספים אליה. עוד נמסר, כי הוועדה להשעיית ספקים תשוב ותדון על הנושא בהתאם להתקדמות החקירה בפרשה, ואף תבחן את מעמד החברה כספקית מוכרת של המשרד ואת התקשרויותיה איתו.
הוועדה להשעיית ספקים על רקע פלילי דנה במעמדם של ספקי מערכת הביטחון במקרים שבהם מיוחסים לבעלי מניות של חברות אלה, מנהלים או עובדים, חשדות לפלילים, בייחוד כשאלה נוגעים למשרד הביטחון במישרין.
המכירות של אלביט מערכות-6
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.