"הבלוקצ'יין שמושך חברות גדולות לא נועד ליצירת מטבע דיגיטלי"

בלוקצ'יין הוא מילה חמה כיום בעולם העסקים, בעיקר בתעשיות הפיננסים וההיי-טק. לפי מחקר חדש של אוניברסיטת קיימברידג', שעליו כתבנו ב"גלובס" בחודש שעבר, לפחות 115 סטארט-אפים בעולם, המעסיקים יותר מ-2,000 איש, פעילים כיום בפיתוח פלטפורמות או יישומים של טכנולוגיות בלוקצ'יין.

בלוקצ'יין (Blockchain) הוא מערכת חשבונאית מבוזרת (Distributed Ledger), הבנויה משרשרת של "בלוקים" של נתונים, המקושרים זה לזה באופן מוצפן ומכילים בתוכם נתונים של עסקאות (טרנזקציות). הבלוקצ'יין נמצא על מספר רב של מחשבים שמסתנכרנים זה עם זה על גבי רשת, ללא גורם מרכזי שמפקח עליו או מנהל את פעילותו.

היישום הראשון והמוכר ביותר בבלוקצ'יין הוא המטבע הדיגיטלי ביטקוין, שנחשף לעולם ב-2008 על-ידי סאטושי נקאמוטו - מפתח או קבוצת מפתחי תוכנה, שזהותה נותרה עד היום בגדר תעלומה.

אחד הגילויים המעניינים במחקר שנערך על-ידי ד"ר גאריק היילמן ומישל רוש מבית הספר לעסקים בקיימברידג', היה שיותר מ-80% מהבנקים המרכזיים בעולם בוחנים כיום אפשרות של הנפקת מטבע דיגיטלי על גבי מערכת בלוקצ'יין. כפי שדיווחנו ב"גלובס", גם בבנק ישראל בוחנים כיום שימוש בפלטפורמת בלוקצ'יין.

"לא יחליף את כל מסדי הנתונים"

על פי המחקר, רוב היישומים הפעילים כיום בתחום הבלוקצ'יין מתמקדים בשירותים פיננסיים. עם זאת, יזמים בתחום מפנים תשומת לב גדלה והולכת ליישומים אחרים, שאינם כספיים, כמו זהות דיגיטלית, שרשרת אספקה וקניין רוחני. אחד הסטארט-אפים שאישרו לחשוף את העובדה שהשתתפו במחקר הוא Coin Sciences - חברה שמנוהלת על-ידי יזמים ישראלים, ובראשם ד"ר גדעון גרינספן. החברה הזאת מפתחת כיום את פלטפורמת מולטיצ'יין (MultiChain), המיועדת ליצירת מערכות של בלוקצ'יין "פרטי".

בשיחה עם "גלובס" מסביר גרינספן כי "מבחינה טכנולוגית, יש הרבה מן המשותף בין הבלוקצ'יין הציבורי והפרטי, אבל מבחינת היישומים ומי שמתעניין בהם, אלה שני עולמות נפרדים. הבלוקצ'יין הציבורי פתוח לכל העולם כדי להשתמש בו, לראות מה קורה במערכת ולכרות את המטבעות הדיגיטליים. במערכת פתוחה כזאת צריך לדאוג לתמריץ לכריית המטבעות הדיגיטליים, וגם צריך מנגנון למניעת ספאם במערכת.

"בבלוקצ'יין פרטי, לעומת זאת, אנחנו מאפשרים לקבוצה של ארגונים שמכירים זה את זה לנהל מסד נתונים משותף באופן פרטי, ללא שליטה של גורם מרכזי אחד, והמטרה שלו לאו דווקא לנהל מטבע דיגיטלי או כסף".

אחת המסקנות שעלו מהמחקר של קיימברידג', הייתה שהטכנולוגיה של הבלוקצ'יין עוד לא בשלה מספיק, ולכן עדיין אין הרבה חברות שמאמצות את השימוש בה.

"זה נכון", אומר גרינספן. "אבל גם אם מסתכלים באופן כללי על טכנולוגיות של מסדי נתונים, אפשר לראות שהן התפתחו לאורך עשרות שנים. נכון שפלטפורמות הבלוקצ'יין עוד צעירות יחסית, אבל יש פלפטורמות כמו מולטיצ'יין, שאפשר כבר להשיק אותן והן יכולות לעבוד כיום באופן יציב. ברור שייקח עוד עשרות שנים כדי לשפר אותן. השאלה עד כמה עסקים ירצו לאמץ אותן היא בעיקר שאלה עסקית, לא טכנולוגית.

"אף חברה לא תשים את כל מסד הנתונים שלה על בלוקצ'יין, כי זאת תהיה החלטה שגויה", הוא מבהיר. "בלוקצ'יין מתאים לתרחיש מאוד ספציפי - של קבוצת חברות שרוצות לנהל מסד נתונים משותף, כשאף אחת מהן לא שולטת בו. זה מתאים לפתרון של בעיות מאוד ספציפיות.

"יש הרבה מאוד אנשים בעולם שמדברים על בלוקצ'יין באופן שמנותק מן המציאות. הבלוקצ'יין לא הולך להחליף את כל מסדי הנתונים בעולם. זה סוג חדש של מסדי נתונים, או סוג חדש של מערכת הודעות, שמתאים למצבים מסוימים. לבלוקצ'יין יש גם חסרונות לעומת מסד נתונים רגיל - הוא אטי יותר והוא פחות יעיל".

"לבעל עסק קשה לעבוד עם ביטקוין"

גרינספן, ד"ר במדעי המחשב ויזם ותיק בתחום האינטרנט, עומד מאחורי כמה שירותי אינטרנט שכבר מייצרים הכנסות. שניים מהיותר מצליחים מביניהם, לדבריו, הם אתר משחקי הסודוקו הפופולרי websudoku, שמבקרים בו מאות אלפי גולשים ביום, ושירות האינטרנט copyscape, שמאפשר חיפוש של העתקים של תוכן טקסטואלי, כדי לברר אם טקסט מסוים הוא מקורי או אם נגנב מבעלי הזכויות עליו.

גרינספן מודה, כי כשנחשף לראשונה לביטקוין, המטבע הדיגיטלי עניין אותו מאוד גם כמי שעוסק בטכנולוגיה, אבל גם כבעל עסקים מקוונים. "זה משהו שמאוד מושך מבחינתי כמי שמוכר באינטרנט, כאמצעי לקבלת תשלום ללא גוף מתווך או צד שלישי. ואולם, כבעל עסק שמשלם מסים, מדווח לרשויות ופועל על פי חוק, הרגשתי שקשה מאוד להתנהל עם הביטקוין כמטבע. קשה להסביר למס הכנסה או לרואה חשבון מהי ההכנסה שלך, כשהיא מתקבלת במטבע כמו ביטקוין. לכן, חיפשתי דרך להשתמש ברשת של הביטקוין כאמצעי העברה, לצורך העברה של כסף רגיל - דולרים, שקלים וכדומה".

כך, בסוף 2013 התחיל גרינספן לעבוד על פיתוח של פרוטוקול בשם CoinSpark, שאפשר טרנזקציה של כסף רגיל (מה שמכונה כסף פיאט - מטבעות הקיימים מתוקף חוק מדינה) על גבי רשת הביטקוין, עם דמיון מסוים לפלטפורמת בלוקצ'יין מוכרת שנקראת Colored Coins. יישום נוסף שהתחיל לפתח אז, היה העברה של הודעות על גבי רשת הביטקוין, נוסף על הטרנזקציות.

"הפיתוח של CoinSpark התחיל מה-Bitcoin Core - פלטפורמת הליבה של הביטקוין, כך שאנחנו מכירים היטב את המערכת הזאת", הוא מספר. "בסוף 2014 כבר השקנו את רוב הפיצ'רים של CoinSpark, אבל די מהר הגענו למסקנה שאין שם שוק מעניין. החברות הרציניות, שאותן רצינו למשוך להשתמש במערכת כזאת, לא היו מוכנות לשים את התהליכים החשובים שלהן על גבי בלוקצ'יין ציבורי. לכן, הפסקנו עם פיתוח הפלטפורמה הזאת.

- עד כמה מתעניינים בפלטפורמות האלה בנקים ומוסדות פיננסיים?

"אנחנו פחות מייעדים את הפלטפורמה שלנו לגופים פיננסיים", אומר גרינספן. "אמנם הטכנולוגיה של בלוקצ'יין יכולה לפתור הרבה בעיות עבור הגופים האלה, אבל היא גם כרוכה בחשיפה של מידע ברשת, לעומת פלטפורמות אחרות של מסדי נתונים. רמת השקיפות של הבלוקצ'יין גבוהה מדי עבור העולם הפיננסי, אף שהוא הראשון שגילה את הפוטנציאל העסקי של הבלוקצ'יין.

השקנו את מולטיצ'יין ביוני 2015, ומאז המשכנו בפיתוח אינטנסיבי שלה. כיום יש יותר מ-30 אלף מבקרים בחודש באתר מולטיצ'יין, ולפלטפורמה יש כבר יותר מ-50 חברות שותפות, שמשתמשות בה. השקנו גרסה אחרונה שלה בקיץ האחרון. יש כמובן בשוק עוד פלטפורמות של בלוקצ'יין פרטי שמתחרות בנו. אנחנו רוצים להמשיך להגדיל את מספר המשתמשים של מולטיצ'יין, ומפתחים כיום גרסה שנייה שלה, שבה תהיה בפעם הראשונה גם גרסה חינמית וגם גרסה עסקית. צוות הפיתוח שלנו מונה כיום ארבעה אנשים, מהם שלושה בישראל ואחד בקליפורניה.

"המפתח להצלחה של פלטפורמות הבלוקצ'יין טמון בשאלה כמה מהן בסופו של דבר יגיעו משלב של ניסוי לשלב של ייצור", אומר גרינספן. "כיום אני אומר לכל הלקוחות שלנו דבר פשוט: אם יש לכם רעיון לעשות משהו על בלוקצ'יין, תחשבו גם על האפשרות ליישם את הרעיון על פלטפורמת מסד נתונים רגילה.

"תבחנו את היתרונות והחסרונות של כל אחת משתי האפשרויות. זה מה שצריך להוביל אתכם להחלטה אם להשתמש בבלוקצ'יין לכל מיני יישומים".

 מחיר הביטקוין זינק