כפי שנחשף ב"גלובס", מתבהרת תמונת המצב של הקבוצות שהגישו הצעות מתחרות במכרז של רשות ניירות ערך לבחירת ארבע קרנות השקעה בהיי-טק בערבות המדינה, שיזכו ל"כרית ביטחון" ממשלתית. ביום חמישי האחרון חל המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז לבחירת קרנות טכנולוגיית עילית, ול"גלובס" נודע מיהן חמש הקבוצות שיתחרו על הזכות להימנות עם מנהלי הקרנות הייעודיות האלה, שמתוכן ייבחרו עד ארבעה מנהלי קרנות שיוקמו, אשר ינהלו כל אחת לפחות 400 מיליון שקל.
הקבוצות המציעות מורכבות משילוב של בתי ההשקעות ואנשי תעשיית ההיי-טק וההון סיכון המקומית: הראשונה מביניהן היא קרן קסם אקסלנס טכנולוגיה עילית, בייעוץ מנהלי קרנות ההון סיכון קיינן (Canaan Partners) ו-ION, כשהקבוצה האם הפניקס תהיה משקיעה בקרן. מציעה נוספת היא קרן איילון סטארטאפ, של חברת ניהול קרנות הנאמנות של איילון, עם הייעוץ של הלמן אלדובי טכנולוגיות, בהובלת ד"ר רוני הלמן ובעלי מניות נוספים בבית ההשקעות (הקרן אינה קשורה לבית ההשקעות הלמן אלדובי) ובשיתוף פעולה עם היזם הסדרתי אורי לוין, מייסד אפליקציית הניווטWaze, שנמכרה לגוגל תמורת כמיליארד דולר, המעורב גם בכעשרה סטארט-אפים.
מי הן הקבוצות המתמודדות על ניהול 4 קרנות ההשקעה בהיי-טק
קבוצה נוספת בין המציעות היא קרן אי.בי.אי Tech Fund, ש"תעבוד במודל חדש שמתבסס על מחקרים אקדמיים עדכניים", שלה ייעצו ד"ר דן אקס, מהפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, דור לי-לו, שמסיים בימים אלה את הדוקטורט בכלכלה פיננסית באוניברסיטת תל אביב, ערן וגנר, שותף מנהל בקרן הון סיכון i3 Equity Partners, אלון אגינסקי, יזם בתחום המו"פ, ואורי ויינהבר, מנכ"ל ושותף מנהל בחברת ההשקעות THETIME.
מציעה נוספת במכרז היא קרן אקליפטוס (Eucalyptus Innovation Capital) בהובלת אלדד תמיר מבית ההשקעות תמיר פישמן, דדי פרלמוטר, יזם ולשעבר מבכירי אינטל העולמית, אמיר גל אור מקרן אינפינטי, ועדי גן מקרן אוורגרין. עוד קבוצה שהגישה הצעה במכרז היא קרן אלומות טכנולוגיה עילית, בהובלת בית ההשקעות המנוהל על ידי קובי נימקובסקי, אשר לה ייעצו חמישה אנשי היי-טק, בהם אריה סקופ, שניהל בעבר את מיקרוסופט ישראל ואת HP ישראל, ורני כהן מקרן מופת.
מקבלים הגנת מדינה מפני הפסדים
ביולי האחרון פרסם אגף החשב הכללי במשרד האוצר, בצעד משותף עם רשות ני"ע, המפקחת על קרנות הנאמנות, "מכרז לבחירת מנהלים לקרנות השקעה בחברות היי-טק", שייסחרו בבורסה הישראלית וינהלו נכסים בהיקף של 400 מיליון שקל (עם השתתפות מדינה של 100 מיליון שקל בכל קרן), ויקבלו את הגנת המדינה מפני הפסדים של המשקיעים בקרנות וכן ערבויות לגיוס אשראי. מדובר בקרנות שיכולות לחיות לכל היותר עד 15 שנה.
במכרז זה נעשה שימוש במודל דומה לזה ששימש את קרנות המנוף, שהוקמו בזמן המשבר הכלכלי האדיר לפני כעשר שנים, לטובת השקעה מוסדית בשוק האג"ח הקונצרניות. הקרנות החדשות נועדו להביא עוד כסף מוסדי לתעשיית ההיי-טק המקומית, והן ישקיעו לפחות 30% מנכסיהן (ביום ההקמה) בחברות מו"פ (מחקר ופיתוח), שבדרך כלל נמצאות מתחת לרדאר של המשקיעים המוסדיים הגדולים, או שאינן נגישות לקהל הרחב במסגרת ניהול השקעות מגוונות.
"כרית הביטחון" הממשלתית נוגעת לספיגת הפסדים במידה המוגבלת על ידי המדינה - עד סכום של 50 מיליון שקל, או 20% מסכום ההשקעות בחברות מו"פ (לפי הנמוך מביניהם).
מדובר במעין קרן הון סיכון סחירה, במבנה של קרן נאמנות, שפתוחה להשקעה גם לציבור הרחב. ומה צפוי הלאה? הכרזה של המדינה על מנהלי הקרן כמנהלים כשירים, כאשר אלה שייבחרו, יפעלו אז לפרסום תשקיף. לאחר מכן יתקיימו ההנפקות, והקרנות יירשמו למסחר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.