בסוף השבוע האחרון שוב נסקו המדדים המובילים בבורסות בארה"ב לרמות שיא והמשיכו את הסנטימנט החיובי המובהק המאפיין אותם זה זמן רב, שבא לידי ביטוי בעליות דו-ספרתיות שהם מציגים מתחילת השנה ובשנה האחרונה.
גם בשוק המקומי, למרות תשואת החסר של מדד ת"א 35, עם עלייה מינורית של כ-1% בשנה האחרונה, ושחיקה דומה (כ-1.5%) מתחילת השנה, המדדים ממשיכים להתקדם, עם עליות דו-ספרתיות של כ-15%-30% בענפי הפיננסים, נדל"ן וטכנולוגיה מתחילת השנה, ועליות גבוהות יותר שנה אחורה (שהגיעו לכ-45% במדד הביטוח).
גיוס נטו בקרנות נאמנות מנייתיות וגמישות
ברקע לעליות השערים הנאות, ניצבות רמות הריבית האפסיות בשווקים והמחסור באלטרנטיבות השקעה, שדוחפים את המשקיעים להגדלת הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות שלהם, בארץ ובעולם. בשוק המקומי, מצב זה מוביל להגדלה משמעותית בהיקף הגיוסים של קרנות הנאמנות המנייתיות והגמישות, שבשנתיים האחרונות שובר שיאים, ולאחר שהצטבר לסכום של 3.7 מיליארד שקל ב-2016 כולה, צפוי לקבוע עד סוף השנה רמת שיא חדשה, וזאת לאחר שעד סוף חודש ספטמבר הגיע לכ-3.5 מיליארד שקל.
"השוק לא תקוע, אלא הפארמה"
דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, מסביר כי "התשואות על אגרות החוב כל הזמן יורדות, גם באפיק הממשלתי וגם בקונצרני, וככל שעובר הזמן המשקיעים מבינים שהריבית הנמוכה היא לא משהו נקודתי וזמני. מצב דברים זה דוחף את המשקיעים להפנות את ההון שלהם לאפיקים מנייתיים, וככל שהתשואות על האג"חים ימשיכו להיות נמוכות ולא תהיה אלטרנטיבה אמיתית לכסף, מגמה זו צפויה להימשך".
לגבי המצב בשוק המקומי רזניק, אומר כי "המחשבה שהשוק בארץ תקוע, לא לגמרי נכונה. מה שתקע את השוק המקומי עד עכשיו היה סקטור הפארמה, עם כמה מניות כבדות, בעיקר טבע, מיילן ופריגו, שמעיקות על מדד ת"א 35 וגם על מדד ת"א 125, ובחודשים האחרונים גם בזק מעיקה".
אבל לדבריו, "אם בוחנים במבט רחב יותר את התשואות בתוך ת"א 35, אפשר לראות עליות יפות שנה אחורה במניות הבנקים, שטראוס, עזריאלי ועוד, כך שמצטיירת פה תמונה מאוד דיפרנציאלית. גם בבחינת ביצועי המדדים האחרים, ניתן לראות עליות יפות דו-ספרתיות שנה אחורה במדדי הנדל"ן, הטכנולוגיה והפיננסים. אם טבע תתחיל לשנות כיוון, הדבר ישפיע מאוד לטובה על הכיוון של ת"א 35".
לגבי הפעילות בקרנות המנייתיות, אומר רזניק כי "בבחינת המגמות מתחילת השנה, אפשר לראות שמחצית השנה הראשונה הייתה חזקה במיוחד, ואילו באוגוסט ובספטמבר, שהם חודשים שמתאפיינים בפעילות נמוכה יחסית, היו פדיונות קלים. גם באוקטובר הפעילות נמוכה יחסית בגלל החגים, אבל אם לא יתרחש בשווקים משהו דרמטי ומפתיע בנובמבר-דצמבר, אני מעריך שעד סוף השנה נראה פה שיא גיוסים חדש".
רזניק מזכיר כי "בישראל, אנחנו נמצאים ברמת ריבית של 0.1% מאז מארס 2015, כשנתיים וחצי, ובהסתברות גבוהה מאוד לא צפויה העלאת ריבית לפחות עד סוף 2018 - מה שיסכם לנו כ-4 שנים בלי העלאת ריבית. לכן, הכסף בפקדונות לא עובד - וזה מה שמזיז את שוקי המניות בעולם כבר כמה שנים טובות. יש המון כסף שיושב ומשקיעים שמחכים להחליט מה לעשות איתו, וככל שהתשואות באפיק האג"חי ימשיכו להיות נמוכות, אנשים ימשיכו להזרים כסף לאפיק המנייתי".
לגבי השוק הקונצרני, אומר רזניק כי "גם שם נרשמים גיוסים גדולים, שמגיעים לכ-14 מיליארד שקל מתחילת השנה - לקרנות גם קונצרניות וגם של אג"ח מדינה, סכום יפה שניתן להעריך שברובו נותב לאפיק הקונצרני, וזאת לאחר פדיונות שנרשמו ב-2015-2016. למרות זאת, ב-2013-2014, הגיוסים לקרנות האג"ח היו גדולים יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
