150 מיליון שקל בשנה - זה המחיר שהציבור משלם מדי שנה כתוצאה מהיעדר תחרות אמיתית בענף הגפ"ם (גז בישול), כך קובע דוח מבקר המדינה. "המגזר הביתי משלם מחיר כמעט כפול ביחס למגזר המוסדי עבור השימוש בגז לבישול, ללא הצדקה. אומדן העלות העודפת למשקי הבית בשל כשלי תחרות בענף מוערך בכ-150 מיליון שקל בשנה", נכתב בדוח.
המבקר מצא כי מחיר הגפ"ם ללקוחות הביתיים מתאפיין ברווחיות גבוהה ויש לכך השפעה על יוקר המחיה. פערי מחיר בין ספקים שונים ובין רשויות מקומיות שונות מגיעים לכ-300%. עוד עולה מהדוח, שיכולת הניוד של הצרכנים בין ספקים היא מוגבלת.
המבקר מציין כי בשנים 2012-2014 בחנו משרד האנרגיה ומשרד האוצר אפשרות להטיל פיקוח על מחיר הגפ"ם לצרכן הסופי. "בעבודה זו הושקעו משאבים רבים, ואף נעשה הליך של 'קדם שימוע' לספקי הגז", כותב המבקר ומוסיף כי "ההערכה הייתה שקיימת היתכנות גבוהה להטלת פיקוח". ואולם, מסיבות שאינן ברורות, נושא זה לא קודם.
גפ"ם הוא אחד ממקורות האנרגיה המרכזיים בישראל, והוא משווק למגזר הביתי לצורכי בישול והסקה, ולמגזר המוסדי גם כמקור אנרגיה. בישראל חמישה ספקים בינוניים-גדולים השולטים בכ-85% מהשוק, ו-22 ספקים קטנים אשר נתח השוק הכולל שלהם אינו עולה על 15%. הסיבות להיעדר תחרות מספקת בענף הגז לבישול הינן ברורות ומובנות מאליהן: קיום חסמים לכניסת ספקים חדשים וחסמי התרחבות של הספקים הקטנים, הנובעים בעיקר ממגבלה בכושר הייצור המקומי ומקשיים של ספקים קטנים לייבא גפ"ם.
גפ"ם המיוצר על-ידי בתי הזיקוק נמכר לספקים הגדולים והקטנים על פי תקנות ההקצבה מ-2009, זאת בשל מגבלת כושר ייצור. על פי דוח המבקר, הספקים הקטנים רוכשים מבתי הזיקוק בכל חודש, במשך שנים, כמות קבועה פחות או יותר של גז. שיטה זו לא מאפשרת לספקי הגז הקטנים צמיחה של ממש, כלומר, לרכוש כמויות גז גדולות יותר על מנת להרחיב את חוג לקוחותיהם ולצמוח. כדי להתגבר על קושי ברכישה מהספק המקומי, הספקים הקטנים היו יכולים על פניו לייבא גז באופן עצמאי, רק שהדבר אינו אפשרי בשל הכמויות הקטנות שאותן הם צריכים לייבא.
בנוסף, כל הגז המיובא מגיע למתקן פריקה בודד בדרום הארץ, כאשר כל שטח האחסון מיועד לספקים גדולים. החברה שמפעילה את המתקן דורשת התחייבות כספית עבור שטחי האחסון, אך הספקים הקטנים מתקשים להתחייב או להשקיע סכומים גדולים. הפתרון לסוגיית שטחי אחסון בקרב הספקים הקטנים לא מגיע גם מצד הרשויות כי אלה אינן ששות להשכיר את שטחיהן בשל חשש לאירועי גז.
אם לא די בכך, הרווחיות הגבוהה שיש בשוק זה והיכולת המוגבלת של הספקים הקטנים לחולל תחרות אמתית ולהוריד את המחירים בענף, גורמים לכך שמספר ספקי הגז הלא מורשים ("חאפרים") הולך וגדל במשך השנים. במועד סיום הביקורת היה בידי משרד האנרגיה מידע על פעילות של כ-30 ספקים לא מורשים שמחזור המכירות שלהם יחד מגיע למיליוני שקלים בשנה.
מבקר המדינה מסכם וממליץ למשרד האנרגיה ומשרד האוצר להגביר את מאמציהם ופעולותיהם לעידוד התחרות במשק הגפ"ם. ההמלצה העיקרית היא לבטל הקצבות הגפ"ם במתכונתן הנוכחית לספקי גז קטנים וחדשים ולהנפיק להם גז לפי צריכת הלקוחות הקיימים, בתוספת שתאפשר להם לספק גפ"ם גם ללקוחות חדשים.
שוק הגפ"ם:
5 ספקים בינוניים-גדולים שולטים ב-85% מהשוק
22 ספקים קטנים
פערי מחיר בין הספקים יכולים להגיע לכ-300%
30 ספקים לא מורשים שמחזור המכירות שלהם מגיע למיליוני שקלים בשנה
תגובת משרד האנרגיה
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "מערך השיקולים בהטלת פיקוח על מחירים הוא מורכב, וקיימים גם חסרונות מובנים למהלך זה. הסוגיה נמצאת על סדר יומו של משרד האנרגיה אך בשל תיקוני החקיקה שנעשו במספר היבטים בתחום התחרות ומהלכים משלימים נוספים הצפויים בעת הקרובה, נכון יהיה להמתין ולבחון השפעת שינויים אלה בטרם תיבחן מחדש הטלת פיקוח על מחירים בענף.
"משרד האנרגיה פעל באופן נמרץ בשנים האחרונות לגבש טיוטת תקנות מעודכנת אשר תאפשר שיפור התחרות בעניין אספקת הגפ"מ. התקנות כוללות הקלה משמעותית ביכולת לקבל הקצבת גפ"מ בגין לקוחות שעברו מספק לספק: הקטנת כמות המינימום ל- 30 טון; שינוי שיטת בדיקת מספר הלקוחות, ותוספת של 10% נוספים לחברות שיוכיחו מחיריהן זולים ועוד. כמו כן יצוין, כי מדובר בשריון של 10% על החלק היחסי, כאשר בכל הקצבה מוסף השריון על הכמות הרלוונטית. תוספת זו, מאפשרת לספקים החדשים לגדול מדי חודש. כמו כן, רשאי ספק גז חדש לרכוש גז נוסף מספק גז המייבא גז, וכן לחתום על הסכם יבוא מול חברת ל' ללא צורך בכושר אחסון נוסף. נציין כי צו ההקצבות ממתין לאישור וועדת כלכלה מחודש מרץ
"לצערנו, במהלך ביצוע עבודות לקידום מוכנות משק הגפ"מ (תמ"א 32) לא הצליחה וועדת העורכים מטעם מנהל התכנון לקדם אתר נוסף לפריקה בצפון.
לא ברור מהיכן לקוח הנתון שמשרד האנרגיה מודע לפעילותם של כ-30 ספקים לא מורשים. יודגש, כי אין בידי משרד האנרגיה כל מידע בנוגע למספר זה. על פי הנתונים שבידי יחידת הפיקוח השוק הבלתי מורשה מורכב מספקים קטנים ומקומיים שקונים גז ממתקיני מילוי קטנים ומורשים, בנוסף לעוסקים שקונים גז ממתקן המילוי שבברטעה הפלסטינית אשר כלפיה קיים קושי לבצע אכיפה. בשנה האחרונה נערך המשרד ביחד עם משטרת ישראל, המנהל האזרחי ופרקליטות מרכז לבחינת האפשרויות החוקיות לחסימת "זליגת הגפ"מ" מברטעה לישראל. אגף הפיקוח פתח בשנת 2016 מאות תיקי חקירה כנגד עוסקים בלתי מורשים בגז, והתביעה הגישה כ-180 כתבי אישום לבתי המשפט ברחבי הארץ שחלקם כבר הסתיימו בהרשעות וגזרי דין".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
