"הבלוקצ'יין יכול להפוך למנוע צמיחה של ההיי-טק הישראלי"

יותר מ-2,000 איש מילאו אתמול (ד') את אולמות הכנסים במלון הילטון תל אביב בכנס העסקים השנתי Journey, שנערך על ידי "גלובס" בשיתוף עם פירמת הייעוץ וראיית החשבון EY ישראל. בכנס השתתפו יזמים, מנהלי סטארט-אפים ובכירים מחברות טכנולוגיה בינלאומיות מובילות, קרנות הון-סיכון ומשקיעים מישראל ומחו"ל. אחד הנושאים החמים שבהם דנו המשתתפים בכנס הוא המטבעות הדיגיטליים, המכונים גם מטבעות קריפטוגרפיים (Cryptocurrency), שהראשון והמוביל מביניהם הוא הביטקוין.

ההתרגשות הרבה סביב הביטקוין מובנת, נוכח עלייה של כ-500% במחירו מאז תחילת 2017. היום (יה') בשעות הצהריים נסחר הביטקוין סביב מחיר של 5,940 דולר - עלייה של כ-7% בהשוואה למחירו אתמול. אתמול נרשמה ירידה חדה במחיר הביטקוין למחיר של 5,398 דולר, ככל הנראה, בעקבות ספקולציות בשוק הביטקוין בעקבות "המזלג" (fork), שבו נוצר שלשום מטבע דיגיטלי חדש - ביטקוין גולד (Bitcoin Gold) - שהבלוקצ'יין שלו פוצל מזה של הביטקוין. מפתחי הביטקוין גולד טוענים כי הכרייה שלו מתבססת על מעבדים גרפיים, ולא על מעבדי ASIC, שעליהם מתבססת כריית הביטקוין - מה שמאפשר כרייה מבוזרת יותר. ואולם, ביממה האחרונה מחיר הביטקוין התאושש, והיום התקרב שוב לרמה של כ-6,000 דולר.

"מחזור החיים של הבלוקצ'יין הוא כמו מחזור חיים של כלב - 7 שנות חיי אדם בשנה אחת" - כך פתח רועי סער, שותף בקרן ההון סיכון האירופית מנגרוב קפיטל פרטנרס (Mangrove Capital), את הפאנל שעסק בהתפתחויות בתחום הבלוקצ'יין - טכנולוגיית מסדי הנתונים המבוזרים, שעליה מבוססים המטבעות הדיגיטליים. "אני רוצה לשאול אתכם, לכמה מכם היה ארנק דיגיטלי עד לפני שנה?", שאל סער את מאות הצופים באולם. בתגובה לשאלתו, עשרות בודדות של ידיים הורמו באוויר - מה שמלמד כי רוב הצופים, אף שנמנו עמם בעיקר אנשי היי-טק, לא החזיקו במטבעות דיגיטליים עד לאחרונה. "אני מניח שעד לשנה הבאה, לרובנו כבר יהיו ארנקים דיגיטליים", אמר סער.

סער הציג את אחד הנושאים שבהם דן הפאנל בהמשך - גיוסי ההון של חברות הבלוקצ'יין באמצעות "הנפקות מטבע ראשוניות" (ICO). לדבריו, "ב-2016 היו בעולם בסך הכל 64 גיוסי ICO , שהסתכמו בכ-200 מיליון דולר. 2017 תסתיים בקרוב עם יותר מ-1,000 גיוסי ICO , בשווי כולל של יותר מ-3 מיליארד דולר. אחת התובנות שחשוב שתיקחו מהפאנל הזה, הוא שבלוקצ'יין הוא לא רק גיוסי ICO ", אמר.

יש לציין כי רוב גיוסי ה-ICO מבוססים על את'ריום (Ethereum) - פלטפורמת בלוקצ'יין, המאפשרת יצירה ושימוש ב"חוזים חכמים", המקלים על סגירת עסקאות דרך האינטרנט בצורה מבוזרת. המטבע של את'ריום - את'ר (ether) - הוא כיום המטבע הדיגיטלי השני בשימושו בעולם אחרי הביטקוין, עם שווי שוק נוכחי של כ-28 מיליארד דולר (בהשוואה לשווי שוק הביטקוין, המסתכם בכ-99 מיליארד דולר). האת'ר נסחר כיום סביב מחיר של 300 דולר.

לדברי סער, "תובנה חשובה נוספת בדיון הזה, היא כיצד טכנולוגיית הבלוקצ'יין, כמו הסמי-קונדקטורים (מוליכים למחצה, המשמשים בסיס לתעשיית האלקטרוניקה) בשנות ה-90, האינטרנט בשנות ה-2000, הסייבר והרכב האוטונומי בשנים האחרונות, יכולה להפוך למנוע צמיחה הבא של ההיי-טק הישראלי".

"יפן מובילה מבחינת הרגולציה בתחום"

את הפאנל פתחו שלושה נאומים קצרים, ונלהבותם של הדוברים העידה כי הם בהחלט מאמינים בתעשיית הבלוקצ'יין המתפתחת. "טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא המצאה גדולה כמו המצאת החשמל או המצאת האינטרנט. זהו כוח פורץ דרך בעולמנו, אבל רוב האנשים עדיין לא מבינים כמה זה גדול", אמר יוני אסיא, מייסד ומנכ"ל eToro - פלטפורמת מסחר חברתית בשוק ההון, המכהן גם כדירקטור בבית ההשקעות מיטב דש. "אני מעורב בכמה חברות פיננסים וחברות הפועלות בתחום הבלוקצ'יין, ואני רואה כיום עלייה מדהימה בעניין של אנשים לסחור ולהשקיע במטבעות דיגיטליים", הוסיף אסיא וציין כי כיום נסחרים בעולם יותר מ-1,000 מטבעות דיגיטליים. אסיא הציג, בין השאר, נוסחה להערכת שווי של מטבעות דיגיטליים, הנסמכת על עמלות הטרנזקציה של המטבע, קצב הגידול של העמלות ומשך זמן ההחזקה במטבע.

"הבלוקצ'יין עושה לכסף את מה שמהפכת האינטרנט עשתה למידע", אמר אסיא. הוא ציין כי בשוק המטבעות הדיגיטליים מנוהלים כיום נכסים בשווי של כ-160 מיליארד דולר. לדבריו, פלטפורמת eToro מאפשרת כיום מסחר בשישה מהמטבעות הדיגיטליים: ביטקוין, את'ריום, ריפל, את'ריום קלאסיק, דאש ולייטקוין. הוא הסביר כיצד את'ריום מאפשרת לחברות להנפיק בקלות יחסית מטבעות דיגיטליים חדשים בתהליך של ICO .

אייל הרצוג, מייסד שותף של הסטארט-אפ הישראלי בנקור (Bancor), דיבר גם הוא בהתלהבות על הבלוקצ'יין. "זוהי טכנולוגיה מבוססת קוד פתוח, והיא מבוזרת מיסודה. לכן, היא הרבה פחות מסוכנת עבור חברות שרוצות לפתח על גביה, לעומת פיתוחים המבוססים, למשל, על רשתות חברתיות כמו טוויטר, שמנוהלות באופן ריכוזי", אמר. "הבלוקצ'יין התחיל כטכנולוגיה ליצירת מטבע, אבל זאת רק ההתחלה. אנחנו צועדים לקראת עתיד שבו לא נצטרך להסתמך יותר על מסדי נתונים ריכוזיים, הנשלטים על ידי חברות ענקיות. כפי שהאפשרות לפרסם תוכן באינטרנט שינתה את התרבות האנושית, כך יצירת המטבעות הדיגיטליים והאפשרות להשתמש בהם יכולות לשנות את התרבות העסקית שלנו".

זואי אדמוביץ', מייסדת ומנכ"לית Neufund , סטארט-אפ מגרמניה שמפתח פלטפורמת השקעות מבוססת בלוקצ'יין, סקרה את התפתחות שוק המטבעות הדיגיטליים בעולם. היא ציינה את העיר צוג בשווייץ, המכונה מאז 2014 "עמק הקריפטו", שבה הוקם בתמיכה ממשלתית ארגון ללא מטרות רווח, שיצר אקו-סיסטם לפיתוח טכנולוגיות בלוקצ'יין. לדברי אדמוביץ', "בשווייץ עד היום לא שונה אף חוק כדי לענות על הצרכים של גיוסי ICO. יפן, לעומת זאת, היא כיום המדינה המובילה בעולם מבחינת התאמת הרגולציה שלה לגיוסי ICO , לאחר שאפשרה את הפעילות של אתרים להחלפת מטבעות דיגיטליים.

אדמוביץ' אמרה כי "במדינות האיחוד האירופי עדיין לא התקבלו החלטות רשמיות בתחום הזה, אבל מתקיים דיאלוג פתוח בעניין בין ארגוני הבלוקצ'יין לבין הפרלמנט האירופי והנציבות האירופית. בארה"ב המצב הרגולטורי מורכב יותר. בתחילת 2016, למשל, מדינת דלוואר קיבלה החלטה תקדימית להשתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין במסדי הנתונים שלה. ואולם נכון להיום, רשות ני"ע האמריקאית (SEC) קובעת כי ההחלטה אם טרנזקציה כלשהי של מטבעות דיגיטליים תיחשב כמכירת מניה, צריכה להיבחן בכל מקרה לגופו". כתוצאה מכך, לדבריה, נתח השוק של המטבעות הדיגיטליים בארה"ב קטן והולך בחודשים האחרונים, וכיום הוא עומד על 23% בלבד, בהשוואה ל-69% באסיה ול-8% באירופה.

לגבי גיוסי ה-ICO אמרה אדמוביץ' כי ברבעון השני של 2017 היקפם עלה בשיעור ניכר על היקף גיוסי קרנות ההון (VC). לדבריה, קרנות הון סיכון אינן יכולות להשקיע כיום ב-ICO בגלל דיני השותפות המוגבלת (LP) החלים עליהן. "לכן קמו פלטפורמות כמו Neufund , שיאפשרו לקרנות להשקיע ב-ICO ", הוסיפה. אדמוביץ' ציינה כי במקרים רבים בגיוסי ICO יש הונאה, שמשקיעים אינם מוגנים מפניה, והזכירה בהקשר הזה את ההנפקה של Tezos . כמו כן, הזכירה את דבריה של יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, שאמרה באחרונה כי "המטבעות הדיגיטליים אמנם עדיין מסוכנים מדי כיום, אבל מאחורי רבים מהם עומדים אתגרים טכנולוגיים, שעליהם העולם יתגבר עם הזמן - ולכן לא יהיה נכון להתייחס אליהם בביטול".

"חלון הזדמנויות לתעשיית ההיי-טק"

בפאנל שדן בהתפתחויות בתחום הבלוקצ'יין, לקחו חלק לצדה של אדמוביץ' גם שלי הוד-מויאל, ממייסדי פלטפורמת ההשקעות iAngels ; אבי כוכבא, משנה למנכ"ל בנק הפועלים, הממונה על חטיבת החדשנות בבנק; נדב שמש - יועץ מקצועי של שר האוצר, משה כחלון; רו"ח שרון שולמן, שותף ומנהל אשכול המסים ב-EY ישראל; היזם עידו שדה-מן, מנכ"ל Saga foundation; ועו"ד אנתוני פרובאסולי, שותף במשרד עוה"ד Hassans International מגיברלטר.

שמש ממשרד האוצר ציין יש "בתחום הבלוקצ'יין יש בישראל המון כישרון, ואחריות הממשלה לשמור על הכישרונות האלה בארץ". "עם זאת, לממשלה יש גם אחריות להגן על האזרחים ועל המשקיעים, וזהו שיווי משקל שצריך לקיים". לדבריו, "שלושה גופים אחראים על הרגולציה בתחום: רשות ני"ע, הפיקוח על הבנקים ורשות המסים. אנחנו צריכים את עזרתה של תעשיית הבלוקצ'יין בגיבוש הרגולציה. כיום לחברות בלוקצ'יין קשה מאוד לפתוח חשבונות בנק, ולמשתמשים קשה להעביר כסף".

כוכבא ציין כי בנק הפועלים בוחן כיום אפשרות של שימוש בפלטפורמת בלוקצ'יין פרטי בתחום של ערבות דיגיטלית. לדבריו, "הבנק עושה זאת בשיתוף פעולה עם חברת מיקרוסופט. בנק ישראל אישר את הוכחת ההיתכנות (Proof of concept) של הפלטפורמה, וזה פרויקט ניסיוני, שבעקבותיו אני מקווה שיבואו עוד פרויקטים דומים". בתשובה לאחד הצופים באולם, ששאל "מה צריך לקרות כדי שאוכל להפקיד בבנק כסף דיגיטלי?" אמר כוכבא: "בנק הפועלים בוחן יחד עם הגופים הרגולטוריים איך לאפשר ללקוחות לבצע טרנזקציות במטבעות דיגיטליים, והבנק אף מקים צוות שיעסוק בתחום".

בנוגע לרגולציה בתחום, ציינה הוד-מויאל כי "קהילת הבלוקצ'יין צריכה לייצר מנהיגות, שתדע להתנהל מול הרגולטורים והממשלות" ועו"ד פרובאסולי אמר כי "צריך לייצר סביבה רגולטורית שבה חברות בלוקצ'יין יוכלו לפעול, כדי שעסקים כאלה יוכלו לצמוח". רו"ח שולמן אמר: "לחברות ישראליות בלתי אפשרי להתנהל כיום עם מטבעות דיגיטליים, במסגרת תקנות המס הקיימות". שמש הוסיף: "בסופו של דבר, תוסדר הרגולציה בתחום, ובעקבותיה יתאפשר אימוץ נרחב של הטכנולוגיה".

שדה-מן התייחס לאתגרים העיקריים בהתפתחות חברות הבלוקצ'יין, ואמר: "אנחנו בתחילת הדרך, ויש עוד הרבה תעשיות שיתפתחו על בסיס טכנולוגיית הבלוקצ'יין. הבעיה העיקרית כיום היא לא scalability (אפשרות ההרחבה של הבלוקים של הנתונים, שמהם מורכב הבלוקצ'יין), אלא exceptability (האימוץ) של הבלוקצ'יין". רו"ח שולמן אמר כי "הבלוקצ'יין יכול לחולל שינוי עצום, בין השאר, בתחום של ראיית החשבון". לדבריו, "התחום מהווה חלון הזדמנויות לתעשיית ההיי-טק". עו"ד פרובאסולי ציין כי "האתגר העיקרי הוא חינוך הרגולטורים בתחום. רובם עדיין לא מבינים מה זה בלוקצ'יין".

לגבי פעילות הסטארט-אפים בתחום בעתיד הקרוב, העריכה הוד-מויאל כי "השלב השלישי של הבלוקצ'יין, אחרי הביטקוין והאת'ריום, יצטרך לאפשר שימוש בפועל במטבעות הדיגיטליים, ובשנה הקרובה צפויים לקום פרויקטים נוספים שיהיו מכוונים למטרה זו". לגבי הפוטנציאל בעתיד הרחוק יותר, העלתה הוד-מויאל שאלה מעניינת: "תחשבו מה יקרה ביום שבו יהיו בבורסות תעודות סל (ETF) הצמודות למדדי הביטקוין או האת'ריום".