חשיפה: המרגל שגרם לסגירת שערי ארה"ב בפני בכירי תע"א

"הממסד הביטחוני באמריקה הוא כמו פיל; לא שוכח ולא סולח", אמר לי לוביסט ותיק בוושינגטון, שבקי ביחסי ישראל - ארה"ב. "הממסד הזה עבר טראומה קשה ב-1985 כאשר המרגל היהודי (ג'ונתן פולארד - ר.ד.) תקע לו סכין בגב ואחר-כך סובב את הסכין בתוך הפצע. אתם (הישראלים) מוסיפים לשלם את המחיר עד היום, וכנראה תשלמו גם מחר ומחרתיים. ושהחיבוקים של כל נשיא מכהן, מי שלא יהיה, לא יטעו אתכם".

בכך הגיב הלוביסט על מידע, שמתפרסם פה בפעם הראשונה, שלפיו ארה"ב מונעת מתן אשרות כניסה לבכירים בתעשייה האווירית, בהווה ובעבר, כגמול על יחסי החברה עם מדען אמריקאי שהורשע ב"ניסיון לריגול" ב-2011, יותר משלוש שנים לאחר שהפסיק לעבוד בתע"א. בעקבות עסקת טיעון, נדון המדען ל-13 שנות מאסר בניכוי שנתיים שבהן היה כלוא מאז מעצרו, ב-2011. הוא מרצה עתה את עונשו.

הסתבכות תע"א עם המדען, סטוארט דייוויד נוזט, עולה לתע"א ולבכיריה ביוקר. מראיונות של "גלובס" עם מקורות בארה"ב ובישראל עולה, שהעסקת המדען כ"יועץ טכני" במשך קצת יותר מתשע שנים - בין נובמבר 1998 לינואר 2008 - היא הסיבה לכך שלא רק המנכ"ל הנוכחי, יוסי וייס, הוא מסורב אשרה, כפי שפורסם בעבר, אלא גם כמה בכירים לשעבר בחברה, ובכללם המנכ"ל הקודם, יצחק ניסן, מנועים מלהיכנס לארה"ב.

על פי הערכות, סומנו וייס וניסן בגלל קשריהם עם פעילות החלל והטילים של תע"א. המידע שהזרים נוזט לחברה עסק בעיקר בלוויינים ועניינים חללים אחרים (אם כי גם במערכות התרעה מוקדמת) ומעצם טבעו הוא נותב לחטיבה הרלוונטית בתע"א - חטיבת טילים וחלל. וייס כיהן כמנהל החטיבה מאפריל 2006 עד יולי 2012, המועד שבו מונה למנכ"ל. (קודם לכן הוא היה מנהל מפעל "חלל"). ניסן כיהן כמנהל חטיבת טילים וחלל בין 2002 ל-2006. כל אותן שנים זרמו החומרים של נוזט לחטיבה זו, עובדה שאולי הדליקה אור אדום אצל האמריקאים.

ההחלטה התקבלה בתקופת ממשל אובמה, ובפועל ממשל טראמפ ממשיך לקיים אותה, כפי שמציין הערב (ו') "דיפנס ניוז" בידיעה משלו על הנושא. בעוד שממשל טראמפ מנסה לעקור משורש החלטות של הממשל הקודם, הוא החליט להשאיר על כנה את ההחלטה שפוסלת את בכירי תע"א מלהיכנס לארה"ב. מאמצים שנעשו מול הממשל הנוכחי לפתוח את השערים - לא הניבו פרי.

יודגש כי כתב האישום נגד המדען לא טען שממשלת ישראל, תע"א או גורם מטעמן, עברו על החוק האמריקאי. למעשה, מכתב האישום נגד המדען ברור, שמדובר במבצע עוקץ של אף.בי.איי., שהשתמש בישראל כפיתוי למדען, ושלישראל אין כל חלק בפרשה. פעיל בקהיליה הפרו-ישראלית בארה"ב טוען, כי מניעת האשרות מבכירי תע"א מעלה ניחוח של guilt by association, כלומר הטחת האשמות על סמך קשר אסוציאטיבי, או, במקרה של תע"א, הטלת עונש על סמך קשר אסוציאטיבי.

עורך-דין ישראלי, המתמחה בענייני הגירה, אמר ל"גלובס" כי המחלקה הקונסולרית בשגרירות בת"א (וכנראה גם בשגרירויות אחרות) ערוכה לאתר פונים עם עבר "רגיש". פניות של קצינים בכירים בצה"ל, בשירות פעיל ובמילואים, בכירים בתעשיות הביטחוניות, אנשי המוסד ושב"כ וכו' לקבלת אשרה מופנות למחלקה מיוחדת בסטייט דיפרטמנט בוושינגטון, שמסתייעת בתשומות מ-FBI, CIA וגופים ממשלתיים אחרים, במאמץ למנוע אי נעימויות דיפלומטיות פוטנציאליות וכנראה גם כדי ללקט מידע מודיעיני.

בדיעבד אומרים עתה שניים מבכירי תע"א לשעבר, שהכירו את המדען, כי תמיד התרשמו שנוזט הוא אדם "הזוי" והיה "חדשות רעות כבר מהיום הראשון".

בכירים לשעבר בתע"א מציינים, כי העובדה שהמנכ"ל אינו יכול להגיע לאחד משוקי היעד המרכזים של החברה פוגעת בעסקיה שם. הבעיה פרצה לכותרות כבר אשתקד כאשר התעוררו שאלות לגבי הנסיעות התכופות לארה"ב של היו"ר הקודם של תע"א, רפי מאור. על פי כתבה ב"כלכליסט" מינואר 2016, טען אז מאור, כי נסיעותיו היו הכרחיות מפני שהטיפול בשוק האמריקאי "הוטל על כתפיו". נראה שזה היה רמז לא דק לאי יכולתו של וייס לטוס לארה"ב.

וייס אמר השבוע ל"גלובס", כי "בגדול המכירות השנתיות (של תע"א בארה"ב) הן בממוצע בין 800 מיליון ל-900 מיליון דולר בשנה". באמצע העשור הקודם הגיעו המכירות השנתיות של תע"א שם ל-1.1 מיליארד דולר.

בכל זאת, לדברי וייס, בעיית האשרה אינה פוגעת בביצועי תע"א באמריקה. "היום לא הכרחי לגלת נוכחות פיזית", הוא אמר. "הטכנולוגיה מאפשרת לך לתפקד גם מלוד".

אך כל בכירי תע"א לשעבר שעימם שוחחתי תמימי דעים שהעדרו של המנכ"ל מהשוק האמריקאי הוא ריחיים על צוואר החברה. אחד מהם הגדיר כפיל לבן את מפעל תע"א בסטארק, מיסיסיפי, הבייבי של המנכ"ל לשעבר יאיר שמיר, שהיה אמור להיות מקור רווח גדול כאתר של ייצור תת מערכות במיזמים משותפים עם חברות אמריקאיות. "כואב הלב לראות מפעל מצוחצח ומתוחכם שנמצא במצב של פעילות חסר", אמר אחד המקורות.

אחר ציין, כי האשמה אינה מונחת על כתפיו של וייס אלא על אלה שמינו אותו כמנכ"ל כאשר ידעו - או היו צריכים לדעת - שיהיו לו בעיות להגיע לארה"ב. בכל אופן, עידן וייס עומד להסתיים בשנה הבאה, כאשר ימלאו למנכ"ל 67 והוא יצא לגימלאות. לפעילות בארה"ב תהיה חשיבות רבה ביותר עם סיום תקופת ההמרות לשקלים של כרבע מהסיוע האמריקאי בתוך 10 השנים הבאות, על פי מזכר ההבנות החדש שמסדיר את הסיוע האמריקאי לישראל עד 2028. לשיתופי פעולה עם חברות אמריקאיות תהיה חשיבות קריטית מבחינת התעשיות הביטחוניות בישראל.

העובדה שווייס, מנכ"ל תע"א כבר יותר מחמש שנים, עם עבר מפואר בחיל-הים ובמפא"ת, וניסן, אחד מאשיות התעשיות הביטחוניות בישראל , מסווגים כפרסונה נון גראטה בארה"ב מהווה עננה קטנה בשמים הכחולים בדרך כלל של יחסי ישראל - ארה"ב. ל"גלובס" נודע ששגרירות ישראל בוושינגטון החלה לנסות לעזור לווייס כבר לפני כמה שנים, כאשר התברר לו ששערי ארה"ב סגורים לפניו. הבעיה הועלתה באופן בלתי פורמלי לפני כמה מחוקקים או עוזרי מחוקקים, אך דבר לא יצא מזה, נכון לעכשיו. במרוצת השנים נשכרו כמה משרדים של עורכי-דין בוושינגטון, בנפרד ממאמצי השגרירות, במאמץ להסיר את רוע הגזרה, אך, לפי שעה, המצב נותר כשהיה. לאחר כניסת טראמפ לבית הלבן, התעוררו התקוות שהמצב ישתנה - אך הן נכזבו.

דובר שגרירות ישראל בוושינגטון, איתי בר דב אמר ל"גלובס": "אנחנו לא מתייחסים בתקשורת לקשרינו או מגעינו עם השלטונות האמריקאיים".

דובר במשרד החוץ האמריקאי, נואל קליי, אמר, בתשובה על שאלת "גלובס" לגבי קשר אפשרי בין מניעת האשרה מווייס ואחרים לבין פרשת נוזט: "רשומות מידע הנוגע באשרות נחשבות חסויות על פי החוק האמריקאי, ולכן לא נוכל למסור לך את המידע שביקשת".

מנכ"ל תע"א וייס אמר ל"גלובס": "לא אומר שזה (אי מתן אשרה) לא מעצבן, אבל זו רק אנקדוטה. מבחינתי, כל עוד העסקים שלנו עם חברות אמריקאיות מצליחים ומביאים תועלת לשתי המדינות, כל עוד הפעילות של תע"א בארה"ב נתפסת כטובה לישראל ולאמריקה - דייני". לדבריו, הוא בקושי זוכר את נוזט ואינו מאמין שיכול להיות קשר בין הרשעתו של המדען לבין מניעת האשרה. "אף אחד לא דיבר איתנו על זה אי פעם", הוא אומר.

הוא חזר על רוח הדברים שאמר לכתב יובל אזולאי בראיון לגלובס ב-13 באוקטובר: "איש לא אמר לי מדוע אינני מקבל אשרה. האמריקאים לא מסרו שום סיבה ואין לי שום דרך למצוא את הסיבה... נראה לי משונה שאחרי שביקרתי בארה"ב 1000 פעמים ואפילו חייתי שם תקופה מסוימת, פתאום אומרים לי לא לבוא".

אחד ממקורבי וייס אמר, שווייס פגש את נוזט "בקושי פעם או פעמיים...". המקורב אמר, כי וייס לא קיבל את נוזט לעבודה וההיכרות שלו אתו הייתה "שטחית ויבשה". מעולם לא נאמר לתע"א או לגורמים רשמיים בישראל שיש בעיה עם נוזט, ציין המקורב.

במענה לפניית "גלובס" אמר המנכ"ל הקודם, יצחק ניסן: "אני לא מודע לכך אם יש לי או אין לי אשרה לארה"ב". הוא נמנע מלהכחיש או לאשר שהוא מסורב אשרה. לדבריו, אחרי שפרש מתע"א ב-2012, הוא ניגש לשגרירות ארה"ב בתל-אביב לחדש את האשרה, אך הוא היה שקוע ביזמה חדשה, הקמת מטאור אירוספייס, חברה שעוסקת בפיתוח מערכות בלתי מאוישות, ולא טרח לבדוק מה עלה בגורל פנייתו.

"לא ידוע לי שמנעו ממני ויזה ולא ניסיתי להגיע לארה"ב, כי אנו עובדים עתה בשווקים אחרים", הוא אמר. "אין לי קשרים עם האמריקאים כרגע. אני שקוע לגמרי בפיתוח מל"ט חדש".

ניסן מציין, כי שמע "רסיסי רכילות" והתרשם ש"ליוסי ואולי לעוד כמה אנשים יש בעיות עם ויזה לאמריקה". הוא מציין, כי בביקור במשרד תע"א בארלינגטון, וירג'יניה, בערך בשנת 2000, הוא פגש באקראי את נוזט והתרשם ש"האיש הזוי לחלוטין". לדבריו, הוא הבין שהצוות המקומי שכר את שירותי המדען. הוא הודיע אפוא למשרד בווירג'יניה לסיים את העסקתו של נוזט, לימים התברר לו שמישהו בישראל חידש את העסקתו של המדען.

מייקל קאביק, עו"ד בוושינגטון שמתמחה בענייני הגירה, אמר ל"גלובס", כי טענת וייס שהוא אינו יודע מדוע הוא נפסל לקבל אשרה - אינה בהכרח תמוהה. "פקידים קונסולריים אינם מנדבים הסברים על דחיית בקשות", הוא אומר. "זה נוהג מקובל משכבר הימים. לדבריו, לו הוא היה במקומו של וייס, הוא היה חוזר ומגיש בקשות לשינוי הסטטוס שלו. ככל שחולף זמן רב יותר, כן משפרים סיכוייו של המבקש.

בראיונות עם גורמים בוושינגטון ובישראל מצטייר אפוא כמעט קונסנסוס: וייס, ניסן וכנראה מעט אחרים משלמים את מחיר העסקת נוזט בתע"א. אך צריך להדגיש את המילה "כמעט". שני בכירים בחברה, אחד בהווה ואחד בעבר, טוענים שפרשת נוזט אינה קשורה בהכרח לשלילת האשרות. לטענתם, קיימת אפשרות שתע"א ושני מנהליה בהווה ובעבר נפלו קרבן לקמפיין של תעשיות ביטחוניות בארה"ב, שלא ראו בעין יפה את פעילות תע"א בתחומים שונים, למשל הסבת יעוד מטוסים, וביקשו להקשות על תפקודה בארה"ב באמצעות הרחקת מנכ"לה מאחד מהשווקים המרכזיים של החברה.

"אין לי אינדיקציה שפרשת נוזט קשורה לוויזות", אמר אחד מהבכירים. "יש מקום לחשוב שמדובר בשיקולים עסקיים של חברות אמריקאיות, שלא כל כך אוהבות את תע"א. אני יכול לומר לך שמתחרים אמריקאיים נלחמו בתע"א באמצעים מכוערים מאוד. כשהמטרה שלך לפגוע ביריב קשה אתה מכה מתחת לחגורה. האמריקאים יודעים להיות נחמדים מאוד, אבל כשצריך, הם יודעים להיות מאוד לא נחמדים".

אבל, כאמור, רוב המרואינים מצביעים על הקשר בין נוזט לתע"א כמקור הצרות של מסורבי האשרה. הם מתייחסים בביטול לטענות שהתעשיות הביטחוניות מתנכלות דווקא לתע"א. מה עם אלביט? רפאל? תעש? - אמר אחד המקורות. אחר ציין, שרק לפני כשבועיים הגיעה לתערוכת הנשק הענקית AUSA בוושינגטון משלחת גדולה של חטיבת היבשה של תע"א, בראשות גדי שמני, לשעבר נספח צה"ל בוושטינגטון, שבאה לקדם מכירות בארה"ב. "איש לא הציב מכשולים בדרכה", ציין המקור.

איך החלה פרשת המרגל ההזוי? ד"ר סטוארט דייוויד נוזט, בן 60, מצ'ווי-צ'ייס, מרילנד, פרבר של וושינגטון, קיבל דוקטוראט באסטרונומיה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. לפי הביוגרפיה שלו שפורסמה בזמנה באתר האינטרנט של נאס"א, הוא מילא תפקיד מרכזי בפיתוח מכ"ם הידוע בשם המקצועי Clementine Bistatic Radar. מכ"ם זה גילה מים בקוטב הדרומי של הירח וניתן לעשות בו שימוש למעקב אחר טילים בליסטיים. חוקרי FBI צדו אותו במבצע העוקץ לאחר שהוא דיבר בפומבי על יכולתו למכור מידע מסווג למדינות זרות.

בכתב האישום נגדו נאמר, כי נסיון הריגול שיוחס לו מתמצה בכך שהוא ניסה, ביודעין ובמכוון, ליצור קשר עם אדם שהחשוד האמין שהוא איש מודיעין ישראלי, ולהעביר לידיו מידע מסווג הקשור לביטחון הלאומי של ארה"ב.

לפי כתב האישום, ב-3 בספטמבר 2009 התקשר לנוזט בטלפון אדם שהציג עצמו כאיש מודיעין ישראלי. למעשה זה היה סוכן סמוי של אף.בי.איי. במהלך השיחה הסכים נוזט להיפגש עם המטלפן בבית מלון בוושינגטון. הפגישה אכן התקיימה, לטענת כתב האישום, ונוזט הביע במהלכה הסכמה לעבוד למען המודיעין הישראלי.

החשוד אמר לבן שיחו, לפי כתב האישום, שהוא מחזיק בסיווג ביטחוני גבוה ביותר ושיש לו גישה למידע על לווייניים אמריקאים. הוא אמר, שיהיה מוכן לענות על שאלות בנושא זה תמורת תשלום.

סוכן אף בי.איי אמר לו, לדברי המסמך, שהמוסד ידאג לקבוע הסדר התקשרות שיאפשר לנוזט יוכל להעביר מידע לתיבת דואר של המוסד. נוזט הסכים להעביר למוסד מידע באופן סדיר ושוטף וביקש לקבל, נוסף לכסף, גם דרכון ישראלי, כי הוריו יהודיים, לפי כתב האישום.

נוזט אמר לבן שיחו, לפי כתב האישום, שהוא מחזיק בסיווג ביטחוני גבוה ביותר ושיש לו גישה למידע על לווייניים אמריקאים. הוא אמר, שיהיה מוכן לענות על שאלות בנושא זה תמורת תשלום.

סוכן אף בי.איי אמר לו, לדברי המסמך, שהמוסד ידאג לקבוע הסדר התקשרות שיאפשר לנוזט יוכל להעביר מידע לתיבת דואר של המוסד. נוזט הסכים להעביר למוסד מידע באופן סדיר ושוטף וביקש לקבל, נוסף לכסף, גם דרכון ישראלי, לפי כתב האישום.

ב-10 בספטמבר, הפקידו סוכני אף.בי. איי. בתיבת הדואר המוסכמת מכתב שבו התבקש נוזט לענות על שורת שאלות הקשורות בלוויינים אמריקאים. נאמר עוד בכתב האישום. הסוכנים אף מסרו לחשוד 2000 דולר במזומנים. המספר הסידורי של השטרות תועד.

ב-16 בספטמבר צולם נוזט במצלמת וידיאו כשהוא מניח מעטפת מנילה בתיבת הדואר המוסכמת, נאמר עוד בכתב האישום. הסוכנים מצאו במעטפה מסמך בן עמוד אחד שבו היו תשובות לשאלות שהחשוד קיבל קודם לכן, וכן כונן זעיר מוצפן של מחשב. לפי כתב האישום, אחת מהתשובות הכילה מידע שמסווג כסודי ושעוסק ביכולות של אב טיפוס של מערכת לאיסוף מידע מלוויינים. נוסף לכך, נוזט הציע לגלות מידע סודי נוסף על נשק גרעיני, לוויינים צבאיים ומערכות נשק חשובות אחרות.

ב-17 בספטמבר השאירו סוכנים בתיבת הדואר סדרת שאלות נוספת וכן 9000 דולר במזומן, לפי כתב האישום. ב-1 באוקטובר, הניח החשוד בתיבת הדואר מעטפה ובה לתשובות לשאלות החדשות. התשובות, לפי כתב האישום, הכילו מידע שמסווג כ'סודי' ו'סודי ביותר' על לוויינים אמריקאים, מערכות אתראה מוקדמת, אמצעי הגנה מפני התקפה גדולה, אמצעי גמול על התקפה כזו וכן מידע על רכיבים משמעותים באסטרטגיה הביטחונית של ארה"ב.

מדוע בחרו חוקרי אף.בי.איי בישראל ובמוסד כפיתיון לנוזט? בגלל עבודתו הקודמת בתע"א, על פי מסמכים שהופקדו בבית-המשפט בוושינגטון. לפי מסמכים אלה, עבד נוזט כיועץ לתעשיה ביטחונית ('חברה אירו-חללית' במינוח האמריקאי), בבעלות ממשלת ישראל, בין השנים 1998 ו-2008. לפי המסמכים, סיפק נוזט תשובות לשאלות טכנולוגיות שהציגו לו מעסיקיו פעם בחודש. הוא קיבל שכר קבוע שהסתכם ב-225 אלף דולר בשנה.

כאמור, ב-2013, בעקבות עסקת טיעון, נדון נוזט ל-13 שנות מאסר בניכוי השנתיים שבהן היה כלוא מאז שנעצר, ב-2011.

פרשת נוזט - כתב בעל הטור ג'.ג'. גודלברג ב-2009 בעיתון היהודי האמריקאי "פורוורד" - אינה אלא "פסיכו-דרמה על הפחד חסר הגבולות של שירותי המודיעין האמריקאים מפני מרגלים ישראליים... מאז פולארד, רדופים אנשי סוכנויות המודיעין האמריקאיות ע"י פחדים שפולארד לא היה אלא בורג קטן במכונת ריגול ישראלית ענקית ובלתי חדירה". אחד מהקרבנות של הפחד הזה היא תע"א.