בעוד שנה מהיום צפויות להתקיים הבחירות לרשויות המקומיות בישראל. כל מערכת בחירות ברשויות המקומיות היא רוויית יצרים, ספינים, ומאבקים. הנדל"ן, הבנייה ותוכניות פיתוח הם תמיד נושאים מדוברים בבחירות, לצד הניקיון והחינוך. אבל דומה שבבחירות הקרבות הם יהיו חמים פי כמה. התעוררות התושבים ולא מעט ראשי ערים בחודשים האחרונים, במאבקים נגד תוכניות המתאר, נגד תוכניות ותמ"ל (ועדת העל הממשלתית העוקפת את סמכות הוועדות המקומיות באישור מתחמים גדולים) וניסיונות להפעיל לחץ לקידום או הקפאה של יוזמות התחדשות עירונית, צפויות להגיע בחודשים הקרובים לשיא.
מתכוננים לבחירות
הוותמ"ל: ההתנגדות לתוכניות תתגבר
רק בשבוע שעבר כתבנו כאן בהרחבה על הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל), על ההתנגדויות שעולות כנגד חלק מהתוכניות, וגם על כך שבתי המשפט נהיו סבלניים פחות לנושא. כעת, גם תחום זה עשוי לקבל תפנית בעקבות תקופת הבחירות הקרבה.
רבים מעריכים כי בשנה הקרובה היקף ההתנגדויות אינו צפוי לרדת אלא דווקא להתעצם. הפעם, חברי מועצה רבים יהיו להוטים לעזור.
גורמים הבקיאים בנושא מסבירים כי גם ככה היחס בין השלטון המקומי למדינה בכל הקשור לוותמ"ל הוא בעייתי, ולכן ניתן לשער שכניסת הרשויות המקומיות לשנת בחירות תחריף את הטון. לא מן הנמנע שלא מעט ראשי עיר יחליטו לעצור את התהליכים האלו כעת ויבקשו ממטה הדיור לדחות את ההכרזה או את קידום התוכנית לאחרי הבחירות. הבעיה היא שהמדינה אינה חייבת את אישור ראשי העיר לקידום התוכניות, ובאוצר רוצים כמובן להראות גידול במספר הדירות המאושרות.
תמ"א 38: הכי תלויה ברשות המקומית
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתקופה שמתחילה ביולי 2016 ומסתיימת ביוני 2017, החלו להיבנות 3,150 דירות במסגרת תמ"א 38/2 (מסלול הריסה ובנייה מחדש), כ-8% פחות בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שלפניה. 2,080 דירות נבנו במסגרת תמ"א 38 הגרילה (תוספת בנייה על הקיים), עלייה של כ-30% לעומת התקופה הקודמת.
ואיך כל זה קשור לבחירות המקומיות? תמ"א 38 - התוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה בתמורה למתן זכויות בנייה - היא אחת התוכניות היחידות בישראל שקשורה באופן ישיר לרשות המקומית, הואיל ומדובר בתוכנית מכוחה ניתן להוציא היתר בנייה ברשות המקומית ללא צורך בוועדה המחוזית. התמ"א הפכה לכלי משמעותי לבנייה בערי המרכז, ודאי לאחר שתוכנית מחיר למשתכן "הלאימה" את כל מכרזי המדינה ושלחה את הקבלנים והיזמים שאינם משתתפים בתוכנית לאפיק זה.
אולם כמעט בכל עיר קמה אופוזיציה חזקה לפרויקטים, המתנגדת לתכנון הספורדי ולפרויקטים שצצים בכל רחוב, לעתים ללא התחשבות מספקת בעומס על התשתיות.
כעת, כשהרשויות המקומיות ייכנסו לשנת בחירות, תמ"א 38 הרבה יותר משמעותית משהיתה לפני חמש שנים. יש הרבה יותר פרויקטים שיצאו לדרך, יש שינויים ויש כאמור התנגדות רבה. אם ננסה לפשט את הנושא, חברי מועצת העיר יצטרכו להתמודד מול שתי קבוצות עיקריות - התומכים (בדרך כלל בעלי דירות ישנות שרוצים לקדם תמ"א 38) והמתנגדים (שאר תושבי העיר שחוששים מעומס על הכבישים, בבתי הספר וכו'). באמצע יעמדו היזמים והקבלנים שכבר התחילו לקדם פרויקטים ומצפים לראות כמה תשתנה עמדת העירייה בשנה הקרובה.
בחירות 2013 שיעור הצבעה ארצי
יש מקומות שבהם כבר הבינו בעלי דירות שזה הזמן לדבר על קלפי ומנדטים. כך למשל, חברי קבוצת פייסבוק בשם "רמת גן מתחדשת", המונה כ-3,000 תושבי העיר בהובלת עו"ד עמית ארד, ערכו לפני כחודש וחצי כנס והזמינו סקר ממכון המחקר והייעוץ מאגר מוחות שבחן כמה מתושבי העיר בעד קידום התחדשות עירונית. נציגי קבוצת הפייסבוק ניצלו את המעמד והתזמון והסבירו כי: "תמיכה בקידום התחדשות עירונית ברמת גן תסייע משמעותית לניצחון מועמד בבחירות לראשות העיר. מועמד לראשות עיר שיתמוך בהתחדשות עירונית יזכה לתמיכה של תושבים שיניבו לו 6 מנדטים, שיעור הצבעה מכריע בבחירות".
דני מור, סמנכ"ל קרדן נדל"ן, סבור ששנת הבחירות תתאפיין בקושי לקבלת היתרים: "הנטייה של רשויות התכנון היא 'להוריד הילוך' בקצב מתן ההיתרים, כפי שמשתקף כעת למשל ברמת גן. למרות תיקון 3 א', שאושר בשלהי 2016, העירייה מכניסה לדיונים בקשות להיתר רק לפי 'הלכת חורגין' המפחיתה משמעותית זכויות בנייה, כך שפרויקטים רבים תקועים או משהים כניסה לדיון עד להכרעה בערר בנושא".
ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, סבור כי מצד אחד "נראה תהליך של זירוז הביורוקרטיה בעיריות כי יש לחץ כבד מאוד של ועדי שכונות לצאת לדרך של התחדשות עירונית", אבל מנגד, הוא מדגיש, "תחל מגמה של יישור קו לסחיטות לא הגיוניות מצדם של תושבים".
מטה המאבק לבינוי שפוי: מכירים את תמונת המצב הפוליטית
בלי קשר לבחירות המקומיות הקרבות, במהלך השנה האחרונה החלו תושבים להתאגד בחלק לא קטן מהערים, בעיקר באזור המרכז, ולהוציא לפועל מאבקים נגד תוכניות מתאר, נגד תוכניות בנייה וגם נגד פעילות הוותמ"ל, הוועדה לקידום תוכניות מגורים גדולות שעוקפת את הרשויות המקומיות ומקדמת את התוכניות בהליכים זריזים.
מאוחר יותר החליטו הפעילים להתאגד יחד וייסדו את "מטה המאבק לבינוי שפוי". מדובר בקבוצה המונה עשרות ועדי פעולה מ-36 ישובים שונים בהם: אור יהודה, אשדוד, באר יעקב, באר שבע, בת ים, גבעתיים, הוד השרון, הרצליה, חדרה, חיפה, טירת הכרמל, ירוחם, כמה שכונות בירושלים, כוכב יאיר-צור יגאל, כפר סבא, להבים, מיתר, לוד, מבשרת ציון, מצפה רמון, נהריה, נשר, נתניה, עמק חפר, עתלית, פתח תקווה, צור יצחק, קיסריה, קרית אונו, ראש העין, רמת גן, רמת השרון, אופקים, הר אדר, רעננה וכמה שכונות בתל אביב.
ועדי הפעולה מכירים את תמונת המצב הפוליטית ויודעים למי לפנות ובמי להיעזר בקואליציה או באופוזיציה המקומית. כעת, כשמועד הבחירות הולך ומתקרב, צפויים ועדי הפעולה השונים להגביר את הלחץ.
איציק סעדון, ממובילי המאבק בעיר חדרה וממובילי מטה המאבק לבינוי שפוי, אומר: "שנת הבחירות בפתח וזו שעת הכושר שלנו. אנו מעריכים כי נושא התכנון והבנייה יהיה אחד הנושאים המרכזיים שיהיו על סדר היום בבחירות המוניציפליות. ראשי הערים רוצים להיבחר לקדנציה נוספת והם כבר מבינים שיהיה להם קשה מאוד להיבחר בתוך גל ההתקוממויות והמחאות הגדולות שקמו. אנחנו כבר רואים ראשי ערים שהבינו כי עדיף להצטרף למחאות, מאשר להילחם בהן באשקלון, בהרצליה, בפתח תקווה ועוד. בכוונתנו להשתמש בכל מגוון הכלים שעומדים לרשות הציבור בשנת בחירות, מדרישה להטמעת עקרונות בינוי שפוי כחלק מהמצע של כל המתמודדים מכל הקשת הפוליטית, ועד הצטרפות פעילה לתוך מועצות עירוניות בחלק מהמקומות".
"התנגדות התושבים הפתיעה בעוצמתה"
גם עו"ד ענת בירן סבורה שהתנגדויות התושבים יהוו מוקד משמעותי בבחירות הקרובות. "הבחירות יובילו לעיכובים משמעותיים באישורי התוכניות בוועדות המקומיות ובאישורי תוכניות אזוריות. ברמה המקומית, אנחנו נראה יותר התייחסות להתנגדויות תושבים לתוכניות מקומיות, לתוכניות של התחדשות עירונית וכד'. בוועדה המקומית יושבים נציגי ציבור, חלקם מועמדים לבחירות הבאות, ויהיה להם קשה יותר לדחות התנגדויות של תושבים בשל מניעים פוליטיים ולאו דווקא תכנוניים.
"גם בתוכניות גדולות יותר כמו תוכניות המתאר אנחנו רואים כבר היום את השפעת הבחירות המוניציפליות. יש היום מודעות גבוהה יותר לכל נושאי התכנון, ההתארגנויות של התושבים נגד תוכניות המתאר בטענה שראשי הערים מקדמים בנייה בלי לדאוג לתשתיות הפתיעה בעוצמתה ואנחנו רואים היום רשויות ששוקלות מחדש את תוכניות המתאר ואת הסכמי הגג.
"לראשי הרשויות ולנבחרי הציבור יש היום אינטרס ברור להתייחס לטענות התושבים, לפחות עד לאחר הבחירות, והתוצאה בשטח תהיה עיכוב מאות תוכניות קטנות וגדולות".
מחיר למשתכן: לגזור קופון מהנחות לבני מקום
לתוכנית מחיר למשתכן שתי נגיעות משמעויות הקשורות לשלטון המקומי - מתן היתרים ואישור הקלות דוגמת הקלת שבס (תוספת זכויות בנייה לפרויקט), והתחייבות למתן עדיפות לבני מקום במכרזים. ההקצבה לבני המקום היא למעשה קטליזטור משמעותי לראש הרשות לשתף פעולה ולקדם את הפרויקט. מי ש"ישיג" שיעור גדול יותר של דירות לבני מקום, כלומר יותר תושבים שיזכו באפשרות לרכוש דירה בהנחה, סביר להניח שגם יוכל לגזור מכך יתרון במערכת הבחירות מאוחר יותר.
מהצד השני, העובדה שהרשות המקומית היא זו שמאפשרת את מתן היתר הבנייה וגם זו שתקבע האם הפרויקט יקבל הקלת שבס או כל הקלה אחרת, מאפשרת לרשות ולראש העיר להפעיל לחץ הן על מטה הדיור באוצר והן על הקבלנים והיזמים.
כעת, שנה לפני הבחירות, פנייה של זכאי מחיר למשתכן לרשות המקומית, במיוחד אם מדובר בזכאים בני המקום, תקבל התייחסות חמה יותר הן מהרשות, בכל הנוגע לטענות על תכנון למשל, והן מהאופוזיציה ברשות, בכל הנוגע לטענות הנוגעות לאישורים בוועדה המקומית.
בשוהם ובמודיעין זה כבר קורה. בני מקום מפעילים כעת לחץ על הרשות המקומית ועל המדינה למצוא פתרונות לזכאי סדרה ב' שאינם יכולים להשתתף בהגרלה הגדולה, בעוד שזכאי סדרה א', גם הם בני המקום, דוחפים לכיוון השני. ראשי הערים יודעים שמדובר בקלף חשוב מבחינתם, ואם לא הם, אנשי האופוזיציה בעיר יודעים להסביר לזכאים את הנושא.
לא מן הנמנע שתוכנית מחיר למשתכן עוד תושפע גם באופנים אחרים ממערכת הבחירות הקרובה, ולא בטוח שהדבר יטיב עם קצב ההתקדמות של התוכנית כפי שתכננו במשרדי האוצר והבינוי והשיכון.
הסכמי הגג: לחץ של התושבים
מקורם של הסכמי הגג עוד בימי הממשלה הקודמת, ותכליתם קידום בנייה בערים באמצעות התחייבות הממשלה לתקציבים ולמימון, בעוד הרשות המקומית מתחייבת להיתרי בנייה מהירים.
עד כה נחתמו יותר מ-20 הסכמים כאלו, להקמת כ-300 אלף דירות. האבולוציה של ההסכמים שנחתמו בשנים האחרונות הובילה למרמור בקרב הערים שחתמו ראשונות על הסכם עם המדינה. אם בשעתו היה נדמה לראשי הערים כי חתמו על "דיל טוב", הסכמים מאוחרים יותר של רשויות שלמדו את החומר וידעו לדרוש יותר ממשרד האוצר, נראים לאותן הרשויות הראשונות כטובים יותר. נוסף לכך, לאחרונה ניכרת בעיה בחלק מהסכמי הגג. בקרית גת העירייה והמדינה נכנסו לסכסוך בנוגע להתחייבויות שני הצדדים וגם בראש העין התגלו בקיעים ביישום ההסכם.
ארנון פרידמן מנכ"ל אשדר סבור שהתקופה הנוכחית עשויה להיות בעייתית גם בהקשר זה. "כמעט בכל נושא שקשור להסכמי הגג האופוזיציה המקומית יכולה לתקוף. זה הרי הסכם שנחתם בין הרשות המקומית למדינה ותמיד אפשר לבוא בטענות שההסכם שגובש לא מספיק טוב. אני מעריך שראשי רשויות שירצו להימנע מביקורת יבקשו לדחות המו"מ על הסכם הגג ולא ירצו להגיע להסכמות לפני הבחירות".
להערכת אמיר הלר, משנה למנכ"ל קבוצת אלמוג, יש מי שיראה בהסכמי הגג דווקא הזדמנות בשנת בחירות: "רשויות שיידעו למנף את הסכמי הגג אל מול הציבור דווקא יוכלו להרוויח, גם פוליטית, בוודאי בשנת בחירות. התושבים שלהם כבר מבינים ומעורבים, ואם יהיה הסכם גג שטוב לעיר וייתן דברים לעיר, אנשים ידעו להעריך את זה. אבל יכול להיות שיהיה מי שלא יחתום כעת, בגלל התנגדות מבית".
רמי ברדוגו, מהנדס המועצה האזורית דרום השרון, מציין כי "ראשי הרשויות מתקשים להסביר לתושבים את התמורות הרבות, בייחוד כאשר לשיטתם רשות מקרקעי ישראל ומשרד האוצר לא פעם 'שופכים את המים עם התינוק'. הצעדים לאיחוד כלל הכוחות במשק הנדל"ן תחת סמכות אחת, אותם מקדם שר האוצר, יכולים להוביל לייעול העבודה הביורוקרטית, בתנאי שייעשו בשיתוף הציבור וראשי רשויות, ודאי בתקופה לחוצה כמו שנת בחירות".
ועדות גבולות וועדות גיאוגרפיות: אי אפשר להחליט לפני הבחירות
עוד נושא טעון הוא ועדות הגבולות, או בצורתן המשודרגת שש הוועדות הגיאוגרפיות, שעוסקות בשינויי גבולות, בחלוקת הכנסות ובשינוי מעמד מוניציפלי. אם לא איחוד רשויות, לפחות חלוקה צודקת יותר של הכסף.
כבר שנים ארוכות שוועדות גבולות מתכנסות, לעתים אף ממליצות על דרכי פעולה, אך הדרג הפוליטי נמנע מלאשר אותן. בשנת בחירות הופך כמובן הנושא לטעון בהרבה. גורמים במשרד הפנים מציינים כי אין כל הגבלה חוקית על פעילות הוועדות הגיאוגרפיות בשנת בחירות, אף כי ברור לכל העוסקים במלאכה שהחלטות על איחוד יישובים ושינוי מודל הכנסות לא יכולות להתקבל חודשים ספורים לפני מערכת בחירות.
"אנחנו ממשיכים כרגיל בכל נושא שנמצא במנדט שלנו", אומר גורם במשרד הפנים, "ההקמה של הוועדות הגיאוגרפיות מאפשרת לנו להעמיק יותר בכל נושא וגם לקצר את לוחות הזמנים. אנחנו נפגשים כל שבוע. בכל מה שקשור למערכות הבחירות, יכול להיות שרשויות תימנע מלגשת לוועדות או להגיש בקשות, או להיפך, דווקא יגישו יותר כדי להעיד על פעולה חיובית בתוך העיר".
נכון להיום שני נושאים של איחוד רשויות נמצאים על השולחן, ובמשרד הפנים מנסים להגיע להמלצות מהירות עוד לפני שהבחירות תתקרבנה. מדובר באיחוד צור יצחק (כיום בתוך המועצה האזורית דרום השרון) עם כוכב יאיר-צור יגאל, ואיחוד היישובים אלקנה, עץ אפרים, שערי תקוה ואורנית.
במקרה של איחוד תל אביב-יפו עם בת ים השכנה דווקא התקבלה החלטה: ועדת הגבולות החליטה להמליץ על האיחוד האמור. שר הפנים אריה דרעי אישר את האיחוד, אך הדגיש כי עמדת משרד הפנים היא שמדובר בתהליך ארוך שצפוי להתרחש, אם יבשיל, רק ב-2023 - בבחירות הבאות. בעיריית תל אביב הגיבו אז על עמדת משרד הפנים בזעם וטענו כי דחייה בהליך משמעותה שהאיחוד לא יצא בסופו של דבר לפועל.
פינוי בינוי: פוטו-אופ עם טרקטור
בניגוד לתמ"א 38, בכל הקשור לפינוי בינוי שנת בחירות יכולה להיות זרז משמעותי להוצאה לדרך של פרויקטים. אין ראש עיר מכהן שלא ישמח להתהדר באישור סופי של מתחם התחדשות עירונית גדול בעיר ויודע שצילום עם הטרקטור שמגיע להרוס את הבניינים הישנים או צילום עם דיירי הדירות הישנות המאושרים שווה זהב במערכת בחירות. מצד שני, פרויקט מסוג פינוי בינוי כולל עבודה מקדימה מאומצת מול בעלי הדירות, ותקופה זו מהווה כר פורה לדרישות חדשות או אמצעי להפעלת לחץ על הרשות המקומית, לחץ שבשנת בחירות יכול להיות מתורגם גם להתנגחויות במועצת העיר.
"עיריות נמנעות מקבלת החלטות בתקופה כזו של טרום בחירות", אומר ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר, "הרי ברור לראשי הרשויות וחברי הקואליציה והאופוזיציה שכל החלטה יכולה להיות טובה לחלק אחד ורעה לחלק אחר. אני זוכר ממערכות בחירות קודמות שתוכניות בניין עיר (תב"ע) שהיינו צריכים לקדם בוועדה המקומית התעכבו, כי אמרו לנו שהתוכנית טובה אבל אי אפשר לדון בה כעת וצריך להמתין עד אחרי הבחירות. במקביל, בתוכניות שכן הגיעו לדיון, יש פתאום הרבה תקיפות מצד גורמים שונים. זה יכול להיות רק בגלל שמדובר בתוכנית שזוכה לתמיכת הקואליציה למשל, או תוכנית שראש העיר המכהן תומך בה. המצב הזה מקצין בתקופת בחירות. חברי האופוזיציה הרי צריכים להזכיר שהם קיימים ותוקפים כמעט כל תוכנית, אז חלק גדול מהרשויות מעדיפות בכלל לא להביא לדיון תוכניות חדשות".
פרידמן מוסיף כי גם לאחר הבחירות, במקרה שיש חילופי ראש עיר, התקופה שבה מתקשים לקבל החלטות מתארכת: "כשיש נבחרי ציבור חדשים, הם עוצרים 'ללמוד את הנושא'. יצא לנו להיתקל במצבים בהם רק עד שהשלטון החדש נכנס ולמד מה קיבלו קודמיו עברה שנה או שנה וחצי".
לדברי אמיר הלר, משנה למנכ"ל קבוצת אלמוג, "ישנן רשויות בהן אפשר כבר לראות תחילת ניצני בלימה, איטיות במענה לשאלות ותוכניות ומריחת זמן, וזו טעות. בפתח תקווה, למשל, אם הם חושבים שיבלמו בנייה וישיגו את אהדת הציבור לדעתי הם שוגים, כי האינטרס של התושבים הוא לראות את העיר מתפתחת ולא עומדת במקום. יש ביקוש מצד הדור השני לגור בסביבת ההורים ובנייה חדשה, גם התחדשות עירונית, תאפשר את זה. אנשים היום רוצים שייבנו ושייחדשו תשתיות".
יהודה כתב, יו"ר הוועדה להתחדשות עירונית בארגון קבלני תל אביב-יפו-בת ים ומנכ"ל נאות אמיר, חושש דווקא מעודף הבטחות פופוליסטיות שיופרחו לאוויר בחודשים הקרובים. "לקראת הבחירות המוניציפליות נשמעות התבטאויות מעודדות בכל מה שקשור להתחדשות עירונית בקרב ראשי הערים. החשש שלי כיזם שזהו מצג שווא. ראשי הערים מתבטאים בחיוב, עורכים כנסים עירוניים, מקימים מנהלת להתחדשות עירונית, והכל יתפוגג מיד בתום הבחירות".
"להפריד בין האחריות על התכנון והרישוי"
נוכח הצפי לשיתוק ולניגודי אינטרסים בכל הנוגע לאישור או לעיכוב בנייה ופיתוח בערים בשנת בחירות, גוברים הקולות הקוראים ליישם הפרדה בין הפוליטיקה לבין תכנון ואישור התוכניות. "ברמת התכנון והרישוי, אנו עדים כרגע לפרדוקס", אומר יגאל צ'ודנר, מנכ"ל ומייסד חברת נתיבי הקמה העוסקת בניהול הליכי רישוי והליכים סטטוטוריים. "מהנדס העיר, שהוא מינוי מקצועי ותפקידו לתכנן באופן שייטיב עם רווחת תושבי העיר, כפוף להחלטתם של נבחרי הציבור, יושבי הוועדה המקומית שבראשה פעמים רבות ראש העיר עצמו.
"בשנת בחירות עלול שיקול הדעת של הוועדה המקומית להיות מוטה עוד יותר לטובת מי שבחר בה, חלקם גורמים בעלי אינטרסים שאינם רואים לעתים את טובת כלל הציבור וטובת העיר בעתיד הרחוק. ייתכן שנראה בשנה זו יותר החלטות להקלות בנייה או לשימושים חורגים.
"זו התוצאה כשאין הפרדה בין הגורם האחראי על תכנון לגורם האחראי על הרישוי. במדינות אחרות קיימת הפרדה מובהקת בין הליכי התכנון ואישור התב"ע לבין הליכי הרישוי, ואין בסמכות הגורם האחראי על הרישוי לשנות דבר שנקבע בתב"ע. סיטואציה זו מנטרלת את השיקולים הפוליטיים ותפקוד הוועדה המקומית מתייעל".
צ'ודנר מעריך כי "ללא ספק צפויה בשנה הקרובה הטיה של מהות הפרויקטים שיאושרו או יתעכבו או יוקפאו עד לאחר הבחירות, ונראה אישור יותר פרויקטים בעלי נראות גבוהה - כמו שבילי אופניים, מבנים הכוללים כיתות גן, שכונות מגורים וכדומה. זאת, בעוד פרויקטים בעלי חיוניות לעיר או לחברה אך עם חשש לזיהום סביבתי למשל, יידחו על הסף. מעניין יהיה לבחון כיצד לראשונה לאחר תיקון החוק לפי סעיף 101 תתנהלנה אותן ועדות מקומיות מוסמכות, כמו עיריית הרצליה או תל אביב, שלראשונה יפעלו תחת הלחצים של שנת בחירות".
רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ, מסכים שהמצב בעייתי: "כל בוחר צריך לקבל תשובה ברורה על תוכניות המועמדים בנושא התחדשות העירונית והכאוס בוועדות המקומיות.
"לא ייתכן שהציבור ויזמי הבנייה לא יכולים לקבל תשובה ברורה לגבי תוכניות ועדה מקומית באיזור שבו הם גרים או מתכננים לבנות. המצב כה חמור עד שגם בעיריות שאישרו מסמכי מדיניות לתכנון בעיר הותירו את ההחלטה אם אם לקיים את המדיניות בסמכות הוועדה המקומית. מה שמשאיר סימן שאלה גדול על ההיתכנות שהמדיניות הזו בכלל תיושם".
פרויקט מיוחד - שנה לבחירות ברשויות המקומיות
■ הקריות קוראות תגר על מעמדה של חיפה כעיר המרכזית בצפון
■ "משרד האוצר מחזיר את הערים לעידן הוועדות הקרואות"
■ "שרי הליכוד מחרימים את בית שאן כי העזתי לנצח את ג'קי לוי"