מי מאיתנו לא "חוטא" מדי פעם בקניות באינטרנט? יש מי שהדבר הוא שגרת יומו ושמעדיף לרכוש את כל המוצרים שלהם הוא נזקק דרך אתרי האינטרנט, ויש מי שעושה זאת לעתים רחוקות בלבד. הקנייה המקוונת היא קלה ונוחה, אך אליה וקוץ בה - היא טומנת בחובה סכנה לפגיעה בפרטיות של הגולשים שמצבעים את הקניות ונדרשים למלא פרטים אישיים, מספר כרטיס אשראי, וכיוצא באלה, כדי לממש את הרכישה.
מבדיקה שביצעה לאחרונה הרשות להגנת הפרטיות (לשעבר רמו"ט) עולה כי הסכנה לפגיעה בפרטיות לגולשים שעורכים את הקניות ברשתות קמעונאות בארץ, היא גדולה יותר מאשר הסכנה לפגיעה בפרטיות לגולשים שקונים ברשתות זרות. המידע הפרטי והאישי של גולשים באתרים לקניות בישראל, מסתבר, הוא מוגן פחות מאשר המידע הפרטי של גולשים באתרים ברחבי העולם. לפי הבדיקה, למשל, יותר מ95% מרשתות הקמעונאות בארץ לא סיפקו מידע באשר לדרכים למחיקת מידע אישי של גולשים מהאתר או האפליקציה שלהן. זאת, לעומת 51% בלבד מהרשתות בעולם הרחב שאינן מאפשרות מחיקת מידע אישי של גולשים. או במלים אחרות - בעוד שרק 5% מהרשתות בארץ מאפשרות לקבל מידע כיצד למחוק מידע אישי מהאתרים שלהן, 49% מהרשתות בעולם מספקות את המידע החשוב הזה לשם שמירת הפרטיות של הגולשים.
הרשות להגנת הפרטיות ביצעה סקירה של מדיניות הפרטיות ב-21 אתרים ואפליקציות של רשתות הקמעונאות הנפוצות בישראל לקניות מקוונות, במטרה לבדוק באיזו מידה החברות משקפות ללקוחות את הנעשה במידע האישי שלהם, לאיזו מטרה נאסף והאם ישותף עם גורמים נוספים.
לדברי הרשות היום (ב'), סקירת הפרטיות שערכה הרשות להגנת הפרטיות היא חלק מפעילות בינלאומית המתקיימת מדי שנה (המכונה בעולם Sweep) בה השתתפו 24 רגולטורים במסגרת רשת להגנת מידע אישי מרחבי העולם (GPEN - Global Pricey Enforcement Network). במסגרת הפעילות הרגולטורים בחנו סך כולל של 455 אתרי אינטרנט ואפליקציות ממגזרים מגוונים (בהם קמעונאות כספים ובנקאות, נסיעות, מדיה חברתית חינוך ובריאות ועוד), במטרה לבחון האם למשתמש ברור איזה מידע נאסף לגביו, לאיזו מטרה, וכיצד יעשה בו שימוש.
מדיניות הפרטיות באתרים נועדה להבהיר למשתמשים מה נעשה במידע האישי שנאסף עליהם, באיזה אופן ישמר ולאיזו מטרה. ככל שמדיניות השימוש תהיה בהירה, שקופה, מדויקת ומפורטת למשתמשים, כך תהיה להם שליטה רבה יותר על המידע האישי שלהם ויכולת בחירה אמיתית באם למסור פרטים אלו.
במסגרת הסקירה, בחנה הרשות להגנת הפרטיות לעומק את מדיניות הפרטיות שמציגות רשתות ישראליות באתרים ובאפליקציות וכן ביצעה רכישות בפועל, במטרה לעקוב אחר שימוש החברות במידע האישי גם לאחר שלב הרכישה. הבדיקה העלתה כי נדרש שיפור משמעותי בנוגע לשקיפות באשר לשימוש במידע שנאסף אודות משתמשים. בעקבות הסקירה, הרשות להגנת הפרטיות פתחה תיקי אכיפה כנגד שלושה ארגונים שעלה כי לכאורה אינם עומדים בדרישות החוק.
בנוסף, ממצאי הסקירה גילו כי המצב בישראל חמור יותר מזה הבינלאומי. חברות ועסקים שנבדקו בישראל שיקפו ללקוחותיהם בצורה פחות מספקת את האופן בו המידע נאסף, השימוש שנעשה בו ועם מי הוא משותף. להלן עיקר הממצאים: השוואת תוצאות הסקירה בישראל לעומת הבינלאומי:
לפי הסקירה 66.6% מרשתות הקמעונאות בארץ לא סיפקו מידע אם המידע הפרטי של הגולשים אצלן משותף עם גורמים נוספים ואם כן, עם אילו גורמים. זאת, לעומת 51% מרשתות הקמעונאות בעולם שלא סיפקו מידע דומה.
עוד מתברר לדברי הרשות להגנת הפרטיות, כי 28.5% מבין האתרים והאפליקציות של חברות ישראליות שסיפקו תשובות ומידע לשאלה אם המידע הפרטי של הגולשים אצלן משותף עם גורמים נוספים ואם כן, עשו זאת בצורה לא מספקת. זאת בעוד שרק 23% מהחברות מחוץ לישראל סיפקו מידע לא מספק ואילו שאר החברות מחו"ל שהעבירו מידע עשו זאת בצורה שלמה.
כן עולה מהסקירה כי 71.4% מחברות הקמעונאות בישראל לא סיפקו מידע מספק באשר לאופן בו המידע על הגולשים הקונים נשמר ומאוחסן אצלן בעוד ש67% מהחברות בעולם לא סיפקו מידע דומה. כמו כן נמצא, כאמור, כי רק 5% מהרשתות בארץ מאפשרות לקבל מידע כיצד למחוק מידע אישי של גולשים מהאתרים שלהן, לעומת 49% מהרשתות בעולם שמספקות את המידע החשוב הזה לשם שמירת הפרטיות של הגולשים.
ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד אלון בכר, אמר היום כי "על חברות ועסקים להפנים שהמידע המוחזק אצלן אינו בבעלותן וכי יש להן חובות ואחריות כלפי ציבור הלקוחות שלהן. עליהן לשמור את המידע חסוי ומקושר לעסקה הספציפית בלבד. כן מוטלת עליהן החובה להציג ללקוחותיהם בשקיפות ובבהירות מה הן עושות עם אותו מידע, למי יועבר ולקבל את הסכמתם החופשית והמודעת לכל אלו".
יצוין כי הרשות לא הסכימה להעביר לידינו באשר לסקירה האמורה. מהרשות נמסר כי היא אינה יכולה להעביר את פרטי רשתות הקמעונאות שנבדקו בסקירה וכיצד מתנהלת כל אחת מהרשתות שנבדקו.
ההגנה על הפרטיות של גולשים ברשתות קמעונאות ארץ ובחו"ל
* לא סיפקו מידע אם המידע משותף עם גורמים נוספים ואם כן, עם אילו גורמים: 66.6% מהרשתות בישראל, לעומת 51% בעולם.
* לא סיפקו מידע באשר לדרכים למחיקת המידע האישי מהאתר או האפליקציה: 95.2% מהרשתות בישראל, לעומת 51% בעולם.
* מספר האתרים והאפליקציות שלא סיפקו את המידע בצורה מספקת: 28.5% מהרשתות בישראל, לעומת 23% בעולם.
* לא סיפקו מידע מספק באשר לאופן בו המידע נשמר ומאוחסן: 71.4% מהרשתות בישראל, לעומת 67% בעולם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.