"למה שמפעיל ישקיע כדי למסור את זה בסוף? אין בזה היגיון"

את הכתבה הבאה אפשר ואולי צריך לפתוח בסקירה על מה שנעשה בעולם בנושא הסיבים האופטיים, בעיקר משום שנדמה שבישראל לא נעשה דבר. בזמן שבעולם מחליפים את תשתיות התקשורת המסורתיות, אצלנו זה פשוט לא קורה - אולי בגלל שהרגולציה יצרה תמריץ שלילי להשקעות.

בשל היותו בעל רוחב פס בלתי מוגבל, הסיב האופטי מאפשר העברת כמויות עצומות של מידע ועלייה במהירויות הגלישה, והדוגמאות ליתרונות בו לא חסרות (שירותי רפואה מרחוק, חינוך, עבודה מהבית ועוד). כדי להבין לעומק איך עושים את זה באירופה, שוחחנו עם רונאן קלי, יו"ר מועצת הסיבים האירופית (FTTH Council Europe) - ארגון ששם לו למטרה לקדם את הנושא באופן עצמאי וללא עזרה ממשלתית. לדברי קונאן, לא כל מפעיל שרוצה להצטרף לארגון יכול, בעיקר משום שהמועצה מקבלת כחברים רק מפעילים או חברות שהולכות עם הסיב עד הבית ולא מחפשות פתרונות ביניים וטכנולוגיות חליפיות.

 בישראל מפגרים אחרי האיחוד האירופי

"אנחנו לא ארגון למטרות רווח ואנחנו לא מקבלים תרומות מהאיחוד האירופי, אלא מתקצבים את עצמנו מדמי החבר", אומר קלי בראיון מיוחד ל"גלובס". "12 שנים שאנחנו פועלים ומוגדרים כארגון חברים. המטרה שלנו היא להרחיב את מגוון החברים לכיוון של חברות השקעה או משקיעים פוטנציאליים".

 - למה אתם מחפשים משקיעים שיהיו חלק מהמועצה?

"אם המשקיעים יהיו חברים במועצה, הם יראו את הפוטנציאל בכל מה שקשור לפריסת סיבים עד הבית ויהיה להם קל יותר לתמוך בעתיד בהשקעות בתחום. זה לא אומר שמפעילים שיש להם רשתות קיימות לא יכולים להיות חברים במועצה, אבל אנחנו צריכים לראות שהפוקוס שלהם ממוקד בפריסת סיבים אופטיים ובנכונות לוותר על התשתית המסורתית".

 - אם דויטשה טלקום תרצה להיות חברה במועצה היא תוכל להצטרף?

"דויטשה טלקום לא מתאימה לפרופיל שלנו בגלל שהיא לא מתמקדת בפריסת סיבים עד הבית".

 - מה לגבי מפעילים מסורתיים אחרים?

"קח למשל את אורנג'. אם אתה מסתכל על מדיניות ההשקעות שלהם אז הם הולכים לסיבים אופטיים ומשתפים פעולה עם הממשלה הצרפתית בנושא. לכן, מבחינתנו, ברגע שהם ממוקדי מטרה בסיבים הם יכולים להיות חברים במועצה".

 - מה המטרה שלכם בעצם? אתם רוצים לראות את אירופה מרושתת בתאריך מסוים בקצב מסוים?

"אחד הדברים שאנחנו נמנעים ממנו הוא לדבר על מהירות. אנחנו רוצים לקדם את ההשקעה בסיב, אבל אנחנו לעולם לא מדברים על מהירות. העיקר שתהיה התשתית הנכונה ושהמדיניות הרגולטורית תבטיח את הסביבה המתאימה כדי שמשקיעים פרטיים יעשו את זה. יש לנו גישה למוסדות האיחוד ואנחנו מדברים איתם ישירות על ההטמעה של הטכנולוגיה, אבל אנחנו עצמאיים במדיניות ובהחלטות שלנו".

 - אתה חושב שממשלות צריכות לסייע בצורה אקטיבית למפעילים בפריסת סיבים?

"אחד האתגרים של התעשייה הזו הוא שהחזר ההשקעה בתחום התשתיות נחשב לארוך טווח, זה לא קורה תוך 5 שנים. אתה גם לא רוצה ליצור מונופול ממשלתי, לכן הדרך היחידה לעודד את ההשקעה היא להבטיח תחרות בשוק ושלכולם תהיה נגישות לסיבים".

 - השוק הסיטונאי בארץ לא כל־כך הצליח. מה אתה חושב שיקרה אם יכריחו את החברות למסור את התשתית שלהן בסיבים למתחרים?

"למה שמפעיל ישקיע כדי למסור את זה למישהו אחר? זה לא יוצר היגיון".

 - אתה רואה השקעות משותפות באירופה?

"כן, זה נעשה ברפובליקה הדומיניקנית בין חברת התשתיות של בריטיש טלקום ו-וודאפון. יש לנו דוגמאות גם בספרד שמשקיעים משתפים פעולה ביחד בהנחת סיבים. עסקאות כאלה נעשות וייעשו רבות".

לא ליצור פער דיגיטלי

 - בוא נחזור רגע לשאלת סיוע הממשלתי. אתה שולל כל סיוע או שיש אמצעים שממשלות כן יכולות לנקוט כדי לסייע לתעשייה? הרי מדובר בהשקעות כבדות שהחזר ההשקעה עליהן לא ברור לגמרי.

"את הרוב המכריע של ההשקעות בתשתיות בסיבים אופטיים צריך וניתן לממן באופן מסחרי באמצעות כסף לא ציבורי. אנחנו מאמינים (מועצת FTTH - ג.פ) שצריך להתמקד בשילוב הנכון של הנעת השקעה פרטית באזורים מאוכלסים בצפיפות, לצד הזרמת כספים ציבוריים להשקעות בתשתיות עמידות בפני התיישנות באזורים שאינם כדאיים מבחינה מסחרית. חיוני לא להתמקד אך ורק בערים ולכסות אותן ברשתות סיבים, ובמקביל להשתמש בטכנולוגיה נחותה וזולה יותר באזורים כפריים, מכיוון שהתנהלות כזו תיצור בטווח הארוך פער דיגיטלי".

 סקנדינביה, פורטוגל, ספרד וצרפת כבר ניצבות בראש הרשימה במונחי פריסת רשתות סיבים אופטיים

 - איך המועצה רואה את מדיניות השוק הסיטונאי שהונהגה באירופה ובמדינות רבות בעולם?

"לדעתנו, תחרות מבוססת תשתיות עצמאיות היא המנוע הטוב ביותר להשקעות, ואנו רואים מספר רב של שחקניות קיימות שפונות למסלול של סיבים אופטיים - גם בשל התחרות מצידן של שחקניות אחרות שקיימות בשוק. מדינות כמו סקנדינביה, פורטוגל, ספרד וצרפת כבר ניצבות בראש הרשימה במונחי פריסת רשתות סיבים אופטיים. הניסיון באירופה מוכיח שהגורמים להצלחה הם שלושה: קביעת יעדים לפריסת סיבים אופטיים; צעדים להקטנת עלויות הפריסה; ויצירת תמריצים להשקעה - בדרך כלל באמצעות התמקדות בתחרות מבוססת תשתיות עצמאיות".

 - המועצה מאמינה שהשקעות משותפות של שחקניות קיימות וחדשות יקדמו פריסת רשתות של סיבים?

"ההצעה החדשה של נציבות האיחוד האירופי (עד שנת 2025, 50% מתוך 210 מיליון משקי בית יוכלו לקבל קצב של עד 1 גיגה - ג.פ) מכירה לראשונה בגישה ובשימוש בקישוריות בקיבולת גבוהה מאוד כיעד רגולטורי, לצד היעדים הקיימים של קידום התחרות, תרומה לשוק האינטרנט וקידום האינטרסים של האזרחים. מועצת FTTH אירופה מקדמת בברכה הכרה זו ביעד ההשקעה. לדעתנו, הרגולציה צריכה להיות מותאמת באופן שהיא תעודד השקעות ברשתות חדשות, כולל מודלים עסקיים חדשים כדוגמת המודל הסיטונאי וההשקעות המשותפות - ולא להרתיע באמצעות האיום של רגולציה כבדה. אירופה זקוקה לשינוי משמעותי בהשקעות, וניתן להשיג זאת באמצעות הצפת כוחם של שווקים חופשיים ותחרותיים".

לסיכום ניתן לומר שכל המפעילים בעולם מצויים בשלבים מתקדמים של גיבוש מפת דרכים טכנולוגית ופריטתה למשמעויות אופרטיביות, הערכת לוחות זמנים ואומדן עלויות השקעה. סיב עד הבית הוא פרויקט כבד מאוד גם במונחים של מדינה קטנה כמו ישראל. השקעה מצידן של הוט או בזק בפרויקט כזה עשויה להגיע למיליארדי שקלים בטווח של שנים. מספיק להיזכר ביוזמה שכשלה להקמת מיזם הסיבים האופטיים על גבי חברת החשמל, "אנלימיטד", כדי להבין את הקושי שכרוך בפרויקט כזה והעלויות הכבדות שמתלוות אליו.