בעוד כחודשיים ימלאו 15 שנים למהלך הפיטורים המפורסם שהיה בבנק הפועלים, אז הוחלט לפטר 900 עובדים. למרות שלאורך השנים התבצעו לא מעט גלי פיטורים בחברות, הפיטורים הללו חקוקים היטב בתודעה הציבורית בכלל ובענף הבנקאות בפרט. בעיקר משום שהם הובילו לגל מחאה וביקורת כנגד הבנק ובעלת השליטה שלו שרי אריסון, ואף לשביתת מחאה בכלל המערכת הבנקאית. מאז, המילה פיטורים נחשבת למילה גסה במערכת הבנקאית. הבנקים אמנם הוציאו אלפי עובדים לפרישה מוקדמת בשנים האחרונות, אך תמיד טרחו להדגיש כי מדובר בפרישה מרצון והתחלחלו כאשר המילה "פיטורים" השתרבבה לדיווח כזה או אחר.
15 שנים לאחר אותו מהלך פיטורים, והמילה פיטורים חוזרת למערכת הבנקאית: בנק אגוד, הבנק השישי בגודלו, צפוי להתמודד עם עזיבה של מאות עובדים בעקבות המגעים למיזוגו עם בנק מזרחי טפחות. במחאה על המהלך הצפוי קיימו היום (ג') שלושת ועדי העובדים בבנק שביתה, והבנק היה סגור. לפי הערכות, הסיכוי שהשביתה תימשך גם מחר הוא נמוך, אך בעתיד צפויים לא מעט שיבושים ומאבקים. "גלובס" ממפה את האינטרסים והשחקנים השונים במאבק הצפוי:
1. מזרחי טפחות
המועמד היחיד לרכוש את בנק אגוד. הבנק, בניהולו של אלדד פרשר, מוכן לשלם עבור בנק אגוד כ-1.4 מיליארד שקל, המהווים מכפיל של 0.6 על הון הבנק. הפערים בין מזרחי טפחות לאגוד בכל הקשור להוצאות שכר ויעילות מהותיים: מזרחי טפחות הוא הבנק היעיל ביותר במערכת עם יחס יעילות של פחות מ-60%, בעוד שבבנק אגוד יחס היעילות עומד על 85%-90%, כלומר, שורת ההוצאות בולעת כמעט את כל ההכנסות. בבנק כ-1,200 עובדים, כאשר הוצאות השכר השנתיות עומדות על קרוב לחצי מיליארד שקל.
על רקע הנתונים הללו מוכן מזרחי טפחות לבלוע את בנק אגוד, בתנאי מרכזי אחד: הוא יקלוט לתוכו רק חלק מהעובדים, ואת העבודה השחורה של הגעה להסכמות עם הוועד יעשו בעלי השליטה הנוכחיים. בוועד העובדים של אגוד אמנם אומרים כי ישנה כוונה לפטר כ-70% מהעובדים, כלומר, מעל ל-700, אולם הערכות הן שמזרחי טפחות מוכן לקלוט אליו 700 עובדים, כלומר ש-500 עובדים יילכו הביתה. הפיצויים שאמורים לקבל העובדים המפוטרים אמור להתבסס על הפיצויים בתוכניות הפרישה מרצון הקיימות בבנקים, סדר גודל של 230%. לעובדים מבוגרים שקרובים לגיל הפרישה מדובר אמנם בחבילה נאה בהיקף של מיליון שקל בממוצע, אך עובדים צעירים יותר יקבלו סכום נמוך יותר משמעותית.
מזרחי טפחות יבחר אילו עובדים ייקלטו בבנק הממוזג לפי שיקוליו, אך את תפוח האדמה הלוהט של הדיונים עם הוועד על היקף הפורשים והפיצויים שיתקבלו, הוא משאיר כאמור לבעלי השליטה הנוכחיים באגוד - שלמה אליהו, משפחות לנדאו ומנור וד"ר יעל אלמוג זכאי.
2. ועד עובדי אגוד
ועד העובדים לא מוכן בשלב זה לשבת לשיחות עם בעלי השליטה. "לא נכשיר את השרץ", אומר גורם המקורב לוועד. מבחינת הוועד, המחשבה שהוא יחתום על הסכם שיביא לפיטורי עובדים, וכן יביא לכך שהעובדים שיישארו יעברו להסכם הקיבוצי של מזרחי טפחות ויוותרו על ההסכם שקיים בבנק אגוד - היא בלתי נתפסת. ועד העובדים מתכוון להיאבק בכל כוחו בכדי למנוע את העסקה, ומבחינתו עד אשר העסקה לא תאושר רשמית ולא ניתן יהיה יותר למנוע אותה, אין עילה לקיים שיחות.
מלבד העיצומים ושיבוש הפעילות בבנק, הוועד מרכז מאמצים גם בזירת הרגולטורית והציבורית. בנק ישראל כבר הודיע על תמיכה במיזוג, ולכן העיניים מופנות לרשות ההגבלים שלא מתכוונת לספק תשובות עד אשר תוגש בקשה רשמית לעסקה. אלא שכאמור, מזרחי טפחות לא מוכן לחתום על עסקה ללא שהושגו הבנות עם העובדים, כך שעל פניו נראה שהעסק קצת תקוע ועלול להגיע למלחמת התשה.
נציין, כי בעלי השליטה בבנק אגוד נחושים לממש את החזקותיהם בבנק. אם העסקה עם מזרחי טפחות לא תצא אל הפועל, הם עשויים לקדם מהלך למכירת נכסי הבנק בחלקים, שכן לטעמם זהו צעד ריאלי יותר מאשר מכירת המניות הסובלות מנזילות דלה בבורסה. אם תרחיש כזה יקרה, הרי שכלל עובדי הבנק יפוטרו שכן הבנק לא יתקיים, והם יקבלו פיצויים רגילים בלבד.
3. שר האוצר משה כחלון
דמות מפתח נוספת אליה ינסו להגיע בוועד העובדים ולהפעיל לחץ הוא שר האוצר, משה כחלון. באופן פורמלי משרד האוצר לא אמור לאשר את עסקת המיזוג, אך לאור העובדה שנושא התחרות במערכת הבנקאית וריבוי השחקנים קרוב לליבו של כחלון, תהיה לאמירתו בסוגיה משקל מהותי לאישורה.
קשה לראות את רשות ההגבלים מאשרת את המיזוג אם כחלון יפעיל את כובד משקלו ויתנגד לה.
בינתיים גם כחלון שומר את הקלפים קרוב לחזה. אמנם מקורביו התנגדו לעסקה, אך הוא עדיין לא התבטא לגביה באופן רשמי. עם כל הכבוד לבנק אגוד, לא נראה שהוא באמת מאוד מטריד את כחלון. עם זאת, לאור ההתלהבות של בנק ישראל לקדם את המיזוג, לא נתפלא אם כחלון יפעיל לחץ על בנק ישראל שישתף איתו פעולה בנושאים אחרים שיסייעו לו להציג הישגים, ובתמורה הוא לא "יקלקל" להם את המיזוג בין הבנקים.
עובדי בנק אגוד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.