שאלת השאלות: כמה תעלה לנו הרפורמה בחברת החשמל?

 1. כמה זה יעלה? זו שאלת השאלות. מי שישלם על הרפורמה, במישרין ובעקיפין, יהיה הציבור. 8.7 מיליון תושבי ישראל ואלה שיוולדו במהלכה.

כמה מיליארדים טובים יממנו את הפרישה המוקדמת של אלפי עובדי החברה (4,000-3,000) שכבר שנים נחשבים חסרי-מעש (אבטלה סמויה). רובם ככולם אנשי דור א', בגילאי 55-60, שמועסקים בתנאים הכי טובים בארץ, כשהמשכורת היא רק החלק הקטן של כל הטוב הזה. למשל, עד לפני כמה שנים גם אלמנות גמלאי ועובדי החברה שהלכו לעולמם קיבלו העלאה בדרגה בכל שנתיים, על התוספת הכספית שבה.

"ההסכמה" ו"החתימה" של הוועד בראשות מיקו צרפתי וההסתדרות בראשות אבי ניסנקורן, עוד יעלו לנו מיליארדי שקלים כפיצוי (שלא ברור על מה הוא) לאלפים הרבים שימשיכו לעבוד בחברה בתנאים מצויינים. נראה שרק במדינת ישראל נהוגה עדיין השיטה לפיה הממשלה חייבת "לשלם" לעובדים על כל שינוי מבני שבא לטובת המשק, על כל צעד התייעלות שנועד להוריד את יוקר המחיה, על כל מעבר למשרדים חדשים או שיפוצים או חקיקה חדשה או הכנסת טכנולוגיות חדשות.

ומה מבקשים העובדים? כבר נחשפה הדרישה לתוספת נכבדה לפנסיה. ישנה גם דרישה לתשלום במזומן בגין ההסכמה לרפורמה. ובנוסף - כנראה גם סעיף שנדרש בדיוני רפורמה קודמים, ישנה בקשה "להלבין" את כל חריגות השכר בחברה. כלומר, הסכמה שכל התשלומים הלא חוקיים מהם נהנים עובדי החברה - יהפכו לחוקיים.

הנה תזכורת קטנה: חריגות השכר שזכו בהן כל עובדי נמלי הים "הולבנו" תמורת "הסכמה" שלהם לרפורמה בנמלים ב-2005-2006. הם קיבלו גם תוספת במזומן של 50 אלף שקל לכל עובד ביום החתימה. ומה יצא מזה? הם קיבלו את הכסף ואת הלבנות השכר, אבל הרפורמה, שנועדה לפתיחת תחרות בנמלים, הנפקת מניות והפרטת מזחים - מעולם לא הוחלה.

2. בכמה זה יסתכם בסופו של דבר? אפשר שאף אחד, כולל כל הבכירים, בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד, שמנהלים את המו"מ מול עובדי חברת החשמל המתוגברים - לא יעז לעשות את החשבון האמיתי. וזאת משום שהסכום אדיר - ואם ייחשפו כל פרטיו תתעורר מהומה ציבורית אדירה.

ושוב, קצת היסטוריה: שאלת המחיר נותרה ללא תשובה גם בתוכנית ה"רפורמה" הקודמת, מלפני כמה שנים, שהוכנה ידי צוות בראשות אורי יוגב, אז מנהל רשות החברות. שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, דרש לקבל תשובה ברורה על מחיר הרפורמה ועל מקורות המימון שלה. הוא שאל, למשל, בכמה יעלה תעריף החשמל ולאורך כמה שנים. משלא קיבל תשובה - לא יכול היה לאשר את התוכנית.

האם שר האוצר, משה כחלון, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, יתנו לציבור דיווח שקוף על עלות הרפורמה? ספק גדול. סביר להניח שהם לא יקבלו את המספר הסופי האמיתי, גם מאחר שהם לא הנחו את מנהלי המו"מ לגבש שורה תחתונה וגם, בעיקר, כי הם מעדיפים לא לדעת. לא חשוב מתי יתקיימו בחירות - אי אפשר ללכת אליהן עם הידיעה שתעריף החשמל זינק רק בגלל כניעה נוספת ויקרה במיוחד לוועד עובדי חברת החשמל, האיגודים המקצועיים וההסתדרות.

נתניהו לא יכול להרשות לעצמו את זה אידיאולוגית. כחלון, עד כמה שיספר לנו שהוא חברתי, רחום, חנון ודואג לעובדים - לא יוכל לבוא לציבור ולהצדיק מחיר כבד לחשמלאים ללא תמורה נראית לעין ובטח לא לכיס.

3. איך תמומן הרפורמה? המימון הישיר, החוקי והשקוף, יכול לבוא בדרך של העלאה בתעריף החשמל. אבל אז זו תהיה העלאה דרמטית, לאורך שנים, והציבור לא יהיה מוכן לעמוד בה.

אפשרות אחרת היא העלאה מתונה בתעריף והיתר בהזרמה מסיבית של כספי ציבור דרך משרד האוצר והתשתיות באמצעים יצירתיים (לעיתים שקופים יותר, לעיתים פחות). למשל, כבר מדברים במשרד החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, על רכישת נכסי נדל"ן שנמסרו בעבר הרחוק מאוד לחברה ואין בהם שימוש. מדברים על נדל"ן באזורי ביקוש, אבל אזורי ביקוש זה כל מדינת ישראל. את המחיר יקבעו השמאי של החברה, השמאי הממשלתי ואולי שמאי נוסף. איך נדע שמחירי הרכישה לא מופקעים ולא נועדו לסבסוד שקט של הרפורמה? לא נדע.

ושוב חוזרים להיסטוריה: אמצע 1995, חברת החשמל, עם כמה וכמה מנהלים מושחתים ומקבלי שוחד בראשם השופט בדימוס עו"ד דן כהן, קיבלו החלטה לרכוש כ-400 דונם קרקע באשדוד מחברת רוגוזין הבורסאית, אז בשליטת עזרא הראל המנוח. המחיר אז: 62.5 מיליון דולר. שנתיים קודם הוצעה אותה קרקע לחח"י בשליש מחיר, אבל אז קבעה החברה כי איננה זקוקה כלל לקרקע.

היום, 22 שנים אחרי - הקרקע ריקה, חסרת שימוש, אין לחברה מה לעשות בה. האם גם אותה תרכוש המדינה מחח"י?

דרך אלגנטית לחמוק מדיווח על עלות הרפורמה היא הודעה שהחברה תממן אותה בעצמה. כלומר חברת החשמל לישראל תממן פנסיות גישור לאלפי עובדים שיפרשו. היא תממן את דמי ההסכמה, את מלוא חופן הסוכריות הנוספות שיקבלו העובדים שיישארו וגם את המשך ניפוח קרן הפנסיה.

מאיפה יבוא הכסף? מהודעה לרשות החשמל על התייקרות העלויות ו/ או תוספת מיליארדים לחוב הכולל הענק של החברה, שנאמד היום ב-75 מיליארד שקל, שהיא גוררת זה שנים בגין פעילות מונופוליסטית לא יעילה, בזבזנית, ומאיימת שנתמכת בממשלות, שרים ורגולטורים חלשים במיוחד.

אחרי הכל, חוב של חברה ממשלתית הוא חוב של בעליה - הציבור. אז בכל מקרה אנחנו נממן.

4. מי צריך רפורמה בחברת החשמל? התשובה היא אחת: עובדי חברת החשמל, האיגודים המקצועיים שמייצגים את המונופולים הממשלתיים-ציבוריים וראשי ההסתדרות. אלא, שאלה מתנהלים כאילו הם עושים לנו טובה - וזה נעשה גם בעזרת השרים והפקידים הבכירים שניהלו ומנהלים את המו"מ.

כבר 20 שנה שמדברים על רפורמה, על שינוי מבני במערך החשמל שמטרתו היא כניסת יצרני חשמל חדשים, על שינויים באופן קביעת התעריף (למשל - אפשרות לתעריף זול לחשמל ביתי, אפילו עסקי, לשימוש בערב ובלילה), על הגברת התחרות והוזלת מחיר החשמל - שתביא להורדה ברורה ביוקר המחיה.

רפורמה אמנם לא נחתמה, אבל משק החשמל כבר השתנה ובדרך להמשך שינוי. 30% מהחשמל כבר מיוצר בתחנות כוח פרטיות. במקביל קיים חוק שקובע כי לחברת החשמל אסור להקים תחנות כוח נוספות. אף תחנה - לא פחמית לא גזית ולא משולבת. לפיכך, אם חח"י לא תזדרז לחתום על "רפורמה" היא יכולה למצוא את עצמה בעתיד במצב של היחלשות הכוח והמונופול.

הבעיה היא, שלמרות שיש תחרות בייצור חשמל - אין תחרות על המחירים והתנאים. יצרנים פרטיים חייבים למכור חשמל לחברת החשמל או בתנאי תעריפי חברת החשמל. את התופעה הזאת ניתן לשנות בהוראות ותקנות ממשלה.

בנוסף, ההסתדרות וחברת החשמל נאלצו להבין שלא כל המחלוקות מגיעות לבתי הדין לעבודה, שפסיקותיהם איכשהו מיטיבות עם הוועדים החזקים. איתותים שיצאו מהדיון בבג"ץ לפני כחודש וחצי בעתירה של משרדי האוצר והתשתיות, בהובלת מובילי המו"מ שי באב"ד ושאול מרידור, מטילים ספק גדול בזכותם עובדי המונופול להשתמש בסנקציות, כמו שביתה ועיצומים, כדי למנוע מהמדינה שינויים מבניים לטובת המשק.

הצדדים אמנם נשלחו להמשך שיחות, אבל בחח"י ובהסתדרות חוששים מהפסיקה.

5. ממשלה יכולה לכפות שינוי מבני לטובת המשק והציבור בדיוק כפי שעשתה רטרואקטיבית בעניין מיסוי על הגז (ועדת ששינסקי), למרות חוקים וחוזים שנחתמו שנים קודם מול יצחק תשובה והחברות הציבוריות והפרטיות שהשקיעו בגז. היא לא רק יכולה - אלא חייבת. זו החובה נוכח העובדות הידועות ואלה החדשות שמתגלות וחושפות בכל פעם מחדש גם את חברת החשמל וגם את הרגולציה הממשלתית בשיא עליבותם.

אתמול חתמה יצרנית החשמל דוראד על רכישת גז טבעי מחברת אנרג'יאן היוונית, שמחזיקה בקידוחי כריש ותנין במחיר הנמוך בכ-30% מהמחיר (היקר במיוחד) עליו חתמה לפני כמה שנים הנהלת חברת החשמל עם שותפות תמר.

היום התפרסמה הסקירה הכלכלית השבועית של הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה, שבה נבחנה הרגולציה הישראלית בהקשר של קבלת חיבור לחשמל על פי הדוח הבינלאומי של עשיית עסקים ל-2017, שבו דורגה ישראל במקום הנמוך של 31 מתוך 35 מדינות ה-OECD.

וכך כתוב: "מהשוואה של התהליך בישראל לתהליך במדינות המובילות עולה כי בישראל קיימים מספר פרוצדורות שאינן נהוגות במדנות המובילות, וכי משך הזמן הנדרש לביצוע עבודות חיצוניות על ידי חברת החשמל גבוה משמעותית מהמקובל במדינות אלו...".

6. מנכ"ל האוצר באב"ד, שמוביל את המו"מ לרפורמה מול ההסתדרות וועד עובדי חברת החשמל, השיב היום לשאלות "גלובס" ואמר: "בסוף התהליך ניתן תשובות מסודרות ומלאות על מנת לתת לציבור שיקוף מלא של הרפורמה ומשמעויותיה. ככל שתהיה רפורמה היא תהיה לתועלת הציבור".