Cash Management - הטכנולוגיה הפיננסית שמשדרגת את הארגון

העולם העסקי מושפע רבות מהשינויים הטכנולוגים הרבים המציפים את חיינו בעידן החדש. חברות עסקיות, המתחרות בסביבה מקומית או גלובאלית, נדרשות לקבל החלטות משמעותיות ברמה יום יומית, המחייבות הסתמכות על מידע עסקי זמין ומהימן. ככל שהמידע העסקי עליו נשען הארגון מקיף יותר, מעודכן ומפורט יותר, כך גם עולה הסבירות שהחלטות המתקבלות על ידי הנהלת החברה תהיינה מדוייקות יותר.

אחד האתגרים המשמעותיים הניצבים בפני מקבל ההחלטות בארגון הוא ריכוז ועיבוד המידע הפיננסי. חטיבות הכספים נדרשות לנהל ולרכז קשת רחבה של תחומי פעילות: ניהול יומיומי של הקשר עם המערכת הבנקאית, פיקוח על מנגנון העברת וקבלת כספים מול ספקים וחייבים, העמדת אשראי במידת הצורך, ניהול תכנון התקציב אל מול ההוצאה בפועל, תשלום משכורות, ביצוע השקעות וכן הלאה.

המידע הפיננסי מפוזר, כאמור, על פני מקורות רבים וקיימת חשיבות רבה להימצאותם של כלים היודעים להתממשק למקורות המידע השונים ולריכוז המידע עבור מקבלי ההחלטות במקום אחד. הביקוש שנוצר מצד העסקים לקבלת תמונה פיננסית באופן מיידי ובזמן אמת הוביל בעשורים האחרונים לפיתוח סל שירותים טכנולוגים מתקדמים בשם Cash Management (CM).

מי שהובילו את פיתוח סט המוצרים של ה-CM בתחילת הדרך היו בעיקר הבנקים הגדולים, אשר התמקדו במוצרים שמסייעים ללקוחות לרכז את המידע הפיננסי במקום אחד ולנהל את תזרים המזומנים. בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה ותעשיית הפינטק, חברות הזנק החלו לפתח מוצרים בתחום במטרה לשנות את השוק ולהתחרות במערכת הבנקאית על ליבו של הלקוח.

עד לא מזמן, שירותי ריכוז המידע המתקדמים יותר הוצעו דווקא על ידי שחקנים מחוץ למערכת הבנקאית, בעיקר באמצעות טכנולוגיה שנקראת Screen scraping. הפלטפורמות העסקיות הנשענות על טכנולוגיה זו מאפשרות ריכוז רחב יותר של מידע פיננסי עבור הלקוח בהשוואה לפלטפורמות עיסקיות מפוקחות. אולם קיימים חילוקי דעות לגבי השימוש ב-Screen Scraping, בעיקר סביב סוגיות של אבטחת מידע. המוצרים המקבילים שהציעו הבנקים נשענו, בעיקר, על פרוטוקול הסוויפט ופרוטוקולים מקומיים נוספים.

היישום המובהק ביותר של ריכוז מידע מאפשר למנהל הכספים לעבוד מול פורטל אחד שמונגש אל הלקוח בממשק אינטרנטי (דיגיטלי) ומרכז את כל החשבונות השונים, בבנקים השונים על פני ארצות שונות ואף מעניק סיכום כללי שלהם, בשערוך לפי המטבע הנבחר ולסיכום מראה את התמונה הפיננסית בכל אחד מהם בנפרד. כל זאת, כתחליף להליך כניסה מסורבל ומייגע הכולל התממשקות לעשרות חשבונות בנק.

מוצר ה-CM, מרגע שעלה על המדף, עובר מסכת שדרוגים מתמדת, הכוללת תוספות ופיצ'רים מהותיים, ביניהם תחזית תזרים מזומנים. הבנקים משקיעים רבות בטכנולוגיה ומפתחים מנועי תחזית תזרים מזומנים עבור לקוחותיהם וגם במקרה זה, כמו באגרגציה של מידע, יש תנועה ערה ותחרות הולכת וגדלה מצד חברות פינטק שמנסות לייצר מוצרים דומים או מתקדמים יותר. רוב מוצרי תחזית תזרים המזומנים בנויים על שכבה ראשונה של ריכוז נתונים באמצעות טכנולוגיה כזו או אחרת ועל גבי המידע שמגיע מתבצעת "פרשנות" מסוימת בכדי שניתן יהיה לייצר תחזית לתזרים המזומנים הצפוי לתקופה מסוימת עבור הלקוח. המערכת מציגה את התקבולים הצפויים להיכנס ואת ההון שצפוי לצאת ממקורות המידע השונים ומסייעת למנהל הכספים בארגון לחזות מה יהיה תזרים המזומנים בכל רגע נתון, בהתחשב בנתונים אלו.

שירותים מתקדמים יותר מציעים, בנוסף, גם ניוד כספים וביצוע פעולות באותו הפורטל, כמו למשל העברת כספים מחשבון לחשבון או ביצוע תשלומים לניהול יומי של תזרים המזומנים, קבלת התראות על חריגות צפויות בהתאם להתניות פיננסיות שנקבעו על ידי הלקוח באשראי, ניהול הרשאות שונות עבור בעלי תפקידים שונים בארגון ועוד.

כאמור, שירות CM נשען על מספר ערוצי תקשורת, הנפוץ ביותר הוא ה-SWIFT - התשתית להעברת המידע בין מוסדות פיננסיים. לקוח המעוניין לרכז את כל המידע הפיננסי שלו בפורטל אחד של נותן שירותי ה-CM, צריך קודם כל לעדכן את כל הבנקים שבהם הוא מחזיק חשבונות ולהנחות אותם להעביר SWIFT יומי (או בכל תדירות אחרת) של יתרות ותנועות בחשבון לנותן שירות ה-CM. המערכת קולטת את כל הדיווחים האלה ויודעת להציג אותם ללקוח בצורה מרוכזת.

הנגשת שירותים לארגון

שירותי CM ניתנים ללקוחות השונים בתשלום וזהו מקור הרווח הראשוני מהם. התהליך כרוך במספר שלבים, ביניהם פגישת אפיון שכוללת מיפוי צרכי הלקוח; איתור השירותים שעשויים להתאים לו; הטמעה של המערכות השונות; ולבסוף מתן תמיכה שוטפת מצד הגוף שמספק את שירות.

ההשקעה בשירותים הללו נובעת מן הרצון של גופים עסקיים שונים, בעיקר הבנקים, לייצר ערך מוסף עבור לקוחות - לתרום לפיתוח העסקי שלהם ולשדרג אותם. במילים אחרות, הבנקים מעוניינים שלקוחות עסקיים ייראו בהם ספקי שירות כולל, המעניק מעטפת רחבה לכל שלב של ניהול העסק.

מאחר ששירותי CM מאפשרים לרכז בזמן אמת את יתרות המזומן של הארגון וכן לנהל את תזרים המזומנים בצורה נכונה יותר, יש להם שורה של יתרונות לתאגידים, חברות וארגונים שמשתמשים בהם. ראשית, הם מעניקים למנהלי הכספים דרך להבין טוב יותר את מצב הנזילות של החברה. כך, ניתן לעבוד נכון יותר מול מקורות המימון השונים; יתרון כלכלי נוסף טמון בקבלה מיטבית של החלטות שיש להן השלכות מימוניות, כגון רכישות, פיתוח עסקי, ניהול הון חוזר ושרשרת ההספקה, תשלום דיבידנדים ועוד. מערכות CM המאפשרות לקבל תחזית של תזרים המזומנים בכל רגע נתון בעתיד, מקנות תזמון נכון יותר של החלטות מסוג זה.

בישראל פעילים כיום שלושה שחקנים פיננסיים בתחום, שניים מהם בינלאומיים, Citi Bank ו-HSBC. בנק לאומי הוא הבנק הישראלי היחיד ברשימה, שם השיקו את מוצר ה-CM הראשון כבר לפני שנתיים. כאמור, גופים נוספים, אשר אינם מפוקחים על ידי הפיקוח על הבנקים, בעיקר חברות הזנק מתחום הפינטק, פעילות גם כן בתחום ונשענות על ערוצי תקשורת אלטרנטיביים ל-SWIFT, אשר הרגולציה לא מאשרת לשימוש על ידי הבנקים, ככל הנראה על רקע סוגיות אבטחת מידע. מאחר שהתחום נמצא, לפחות בישראל, עדיין בחיתוליו, היקף הפעילות עדיין לא ידוע. עם זאת, ההערכה היא כי מדובר בתחום אסטרטגי שצפוי להתפתח רבות בשנים הקרובות מבחינה טכנולוגית, מבחינת היקף הלקוחות וגם באספקט הרגולטורי.

"השירות שלנו מיועד לכל חברה במגזר העסקי. אנחנו מגיעים לשולחן מתוך תפיסה של שותפות עסקית אמיתית"

למרות שבבסיסם, שירותי Cash Management - תהליכי ניהול הנזילות בארגונים ואיסוף המידע הפיננסי - יכולים להינתן על ידי מגוון של חברות שאינן תאגידים בנקאיים, כמו גם על ידי מספר חברות מתעשיית הפינטק, מי שהסתערו על התחום בשני העשורים האחרונים הם הבנקים בעולם. זאת לאור היתרונות שיש לאחרונים עבור לקוחותיהם ועל מנת לייצר ערך מוסף בשבילם. בסקר השנתי האחרון שערך מגזין Euromoney (לשנת 2016), וכלל למעלה מ-300 בנקים ברחבי העולם, ענו למעלה ממחצית מהנשאלים, שייצגו 32 אלף תאגידים ו-2,200 מוסדות פיננסיים, כי הם משתמשים בשירותי ה-Cash Management של HSBC (11,041) ו-Citi Bank (7,389). בעשירייה המובילה היה ייצוג לבנקים גלובליים נוספים, כמו דויטשה בנק, ג'יי.פי מורגן, מריל לינץ' ועוד. בישראל החל התחום להתעורר בשנת 2015, עם השקת פעילות ה-Cash Management של בנק לאומי. לדברי גורמים בבנק, המהלך התבשל "בתוך הבית" כבר משנת 2012 ועבר התאמות לשוק המקומי.

מי שמוביל את הפעילות המדוברת בלאומי ברמה הניהולית הוא יואב אורון, ראש אגף למימון מורכב וסחר בינלאומי בחטיבה העסקית-מסחרית (תחת ניהולו של קובי הבר). אורון מספר כי במהלך השנתיים שבהן פועלים שירותי ה-Cash Management מול הלקוחות השונים, הורחבו ערוצי ריכוז המידע שלהם שזמינים ללקוחות. "הטכנולוגיה עשתה כברת דרך ארוכה", הוא אומר. "אם בעבר הפרוטוקול המרכזי שדרכו זרם המידע הפיננסי היה ה-SWIFT, הרי שכיום לקוחות יכולים ליהנות מפרוטוקולים נוספים של העברת מידע, כמו למשל EDI, אשר מאפשר להעביר מידע לבנק בתדירות יומית. הטכנולוגיה הופכת להיות יציבה יותר, טובה יותר, מהימנה יותר וכך גם תהליכי העבודה מול הלקוחות, שהולכים ומשתפרים. אנחנו מעניקים כיום שירותים מתקדמים יותר מבעבר". מה החשיבות של פעילות ה-Cash Management לבנק?

אורון: "לאומי מנהל מנעד רחב מאוד של לקוחות עסקיים במשק הישראלי ואנחנו בודקים את צרכיהם הפיננסיים באופן תדיר. כשבחנו, למשל, את חברות המידל מרקט (חברות בסדר גודל בינוני, נ.ס.), ראינו שהן אינן מכירות את שירותי ה-Cash Management. גילינו עד כמה המוצר הזה אטרקטיבי ורלוונטי לניהול היומיומי בארגון ועד כמה הוא מסייע למנהל הכספים לראות את 'התמונה הכוללת' של העסק ולקבל החלטות מושכלות בזמן אמת. למוצרים האלה יש ביקוש רב אצל הלקוחות. הדבר מסייע לנו להרחיב את מעטפת השירותים עבורם ולהעמיק את שיתוף הפעולה שלנו איתם.

"קיימת משמעות גדולה לשיח המקצועי שמתמקד בכל העולם הטרנזקציונלי מול הלקוח העסקי. לפני חמש שנים, קיבלנו החלטה אסטרטגית ב'לאומי' שאנחנו לומדים ומפתחים את התחום הזה בישראל. העובדה כי מדובר פה בסל כולל של מוצרים שנשענים על יכולת טכנולוגית מוכחת רק מחזקת ומגוונת את הצעת הערך שלנו. העולם מתקדם והבנקאות חייבת להישאר רלוונטית מול הלקוח העסקי. יש לנו תחרות מצד גופים פיננסיים אחרים ויש גם גידול משמעותי בפעילות של תעשיית הפינטק, שמתמקדת אומנם בשווקים גדולים מחוץ לישראל, אבל עשויה להוות בעתיד אתגר גם במסגרת השוק המקומי.

"בעולם משתנה ומורכב שכזה, הבנקאות צריכה לבחון דרכים להמציא את עצמה מחדש ולבדוק כל העת מהו הערך המוסף שהיא יכולה לספק ללקוחות עסקיים. טכנולוגיה היא כלי מאוד משמעותי. אנחנו מעוניינים לחזק את השותפות שלנו עם הלקוחות, לבחון את צרכיהם המשתנים ולצעוד יחד איתם; וזאת, לא רק בפיקדונות ואשראי, אלא גם בליווי החלטות עסקיות יומיומיות של יחידות הכספים בחברות, העמדת כלים ושירותים המסייעים בניהול הנזילות, תשלומים, סחר בינלאומי, הנגשת ניהול הכספים ביצוע פעולות בערוצים ישירים והכל תוך ייצור ערך לעסקים".

לקבל את התמונה הפיננסית המלאה

לדברי אורון, "המשק הישראלי עובר שינויים בשנים האחרונות בכל מה שקשור לניהול ידע ובנק לאומי ממשיך להשקיע בריכוז מידע עסקי שימושי עבור לקוחות עסקיים. המטרה היא לייצר ממשק ידידותי המאפשר למנהל הכספים לקבל ולתחקר את המידע בחתכים שונים ועל פי מאפיינים נבחרים. לדוגמה: רשת חנויות עם פריסה ארצית תוכל ליצור קבוצת חשבונות לצפייה, כאשר כל קבוצה מייצגת מחוז כזה או אחר. כך היא תוכל לבחון תקבולים ותשלומים על פי פריסה גיאוגרפית.

"המערכת שלנו מאפשרת לכל משתמש להגדיר קריטריון ולקבל את רשימת החשבונות העומדים בקריטריון שהוגדר בזמן הצפייה. בדרך זו, ניתן ליצור, למשל, רשימה בשם 'חשבונות בחובה', אשר תתעדכן באופן דינאמי, באותם חשבונות שנמצאים בחובה בזמן נתון והמערכת תציג יתרה סוכמת של כלל היתרות".

אורון מוסיף כי "יש חשיבות גדולה ליציבות ואמינות טכנולוגית על מנת שלקוחות יוכלו להסתמך על המידע המוצג להם בפורטל של לאומי בקבלת החלטות עסקיות. אמינות ויציבות המידע המגיע חשובים גם לבנק בבואו לפתח מוצרים מתקדמים יותר בעולם ה-CM, אשר נשענים על יתרות ותנועות בחשבון הלקוח - תחזית תזרים מזומנים לדוגמה".

- איך עובד מוצר תחזית תזרים מזומנים?

"מבחינתנו מדובר בקפיצת מדרגה שכן מדובר פה על מוצר שבבסיסו אלגוריתמיקה, שמייצרת תחזית תזרים מזומנים לטווח הקצר של עד שנה. המוצר שואב נתונים כגון: תנועות עתידיות שנקלטו באתר לאומי, תנועות ויתרות מחשבונות הבנקים, קבצים שנטענים ממערכת הנהלת החשבונות. המערכת אף מאפשרת להזין ידנית הלוואות והתניות פיננסיות של החברה. השירות מותאם אישית לענף המשק אליו משתייכת החברה ומאפשר ניתוחים מורכבים של אשראי לקוחות והשוואה אוטומטית של תחזית יומית אל מול הביצוע בפועל".

- איך מנהלים נכון תהליך של הטמעת שירותי Cash Management בקרב הלקוחות?

"ראשית, חשוב לציין ששירות זה מיועד לכל חברה במגזר העסקי - פרטית או ציבורית, מתאגידי ענק ועד עסקים קטנים יותר. לכל חברה התמהיל הנכון שמתאים לה. אנחנו לא באים בגישה של מכירת 'מוצר מדף' אחיד לחברות שונות, אנחנו מגיעים לשולחן מתוך תפיסה של שותפות עסקית אמיתית - מבינים את הדרישה העסקית מצד הלקוח, בונים יחד איתו את סל המוצרים המתאים לו ומתחילים בתהליך ההטמעה בבית העסק.

"חשוב להבין כי Cash Management אינו מוצר שמטמיעים בשלוש דקות. המוצר הזה בהחלט דורש מחוייבות מצד הלקוח ואנחנו שם, ביחד איתו, לאורך כל הדרך. תהליך ההטמעה מצריך מהלקוח התאמה מערכתית - החל מבנייה של קודי תזרים עבור כל פעולות המזומן וכלה בשינוי של תהליכי העבודה הפנימיים, וזאת כדי שיוכל להפיק את מירב התועלת מהמערכת".

- מה הצעדים הבאים של לאומי בשוק הזה?

"שרטטנו מפת דרכים שבה שירותי ה-Cash Management הם חלק ממסלול ליווי ארוך ומשותף שאנחנו בונים מול הלקוחות. יש הבנה בבנק שהפעילות הזו מושתתת על מודל רב-שכבתי: בכל פעם מקימים שכבה נוספת על זו הקיימת. השכבה הראשונה מתבססת על הפעילות העסקית בערוצים הישירים של לאומי דיגיטל ועליה נוצקות השכבות האחרות, המורכבות יותר, שאליהן נדרש בית העסק בפעילותו מול המערכת הבנקאית בארץ ובעולם. לצד השיפורים הטכנולוגיים אנחנו ממשיכים להדק את פונקציית ניהול המוצר ברמת הבנק, כמו גם את תהליכי העבודה העסקיים שנבנו מול הלקוח, כאשר מה שעומד לנגד עינינו הם צרכיו המשתנים וטובתו".

יש לי מושג/ Cash Management

מדובר על סל של שירותים טכנולוגיים, אשר מאפשרים לחברות וארגונים לנהל את הכספים שהם מחזיקים בחשבונות שונים בארץ ובעולם ולקבל עליהם תמונה מלאה. שירותי Cash Management מאפשרים למשתמשים בהם לרכז במקום אחד את המידע הפיננסי של החברה הנמצא בחשבונות נפרדים בבנקים, וכן לנהל ממנו את תזרים המזומנים שלהם. שירותים נוספים שפותחו בשנים האחרונות כוללים גם תחזית תזרים מזומנים של החברה בכל רגע נתון, ניוד כספים בין חשבונות וקבלת התראות על הנעשה בחשבונות השונים

היתרונות של Cash Management

- ריכוז יתרות מזומן בשערוך לפי מטבע

- מעקב אחר הנזילות בחברה בזמן אמת

- ייעול תהליכי קבלת החלטות מימוניות

- תזמון נכון של החלטות עסקיות

- תחזית תזרים מזומנים עדכנית ומהירה