על קיר משרדו הפינתי של סאטיה נאדלה, בקומה החמישית של בניין 34 במטה מיקרוסופט ברדמונד, וושינגטון, מקובע מסך מגע ענק - Surface של 84 אינץ' - אבל אפילו הוא אינו מצליח לתפוס את תשומת לבם של המבקרים, הנודדת מאליה אל מספרם העצום של הספרים הגודשים את החדר, ממלאים מדפים על גבי מדפים ונערמים לגובה על שולחן ארוך הניצב לצד שולחן העבודה של נאדלה. יותר מאשר לשכתו של מנכ"ל החברה השלישית בשוויה בעולם (אחרי אפל ואלפבית-גוגל), הנסחרת לפי שווי של למעלה מ-645 מיליארד דולר, החדר נראה כמו חנות ספרים שכונתית. "אני קורא עמוד פה ועמוד שם", אומר נאדלה בצניעות אופיינית. "כמובן שיש כמה ספרים שצריך לקרוא מהתחלה ועד הסוף, אבל אני לא יכול לחיות בלי ספרים".
הוא יושב בכורסה בצבע טורקיז וגרביו הצבעוניים מבצבצים מעל הנעליים החומות הפשוטות. בערימות שסביבו ניתן לאתר כמה כתבים מרחיבי דעת כמו "ביונומיקה" ו"כיצד יסתיים הקפיטליזם?", אבל יש לו טעם אקלקטי. במהלך השיחה הוא מזכיר דברים שכתבה וירג'יניה וולף על מחלה, ובהזדמנות אחרת, את תיאורי הקריקט של הסופר הטרינידדי סי. אל. אר ג'יימס. כשהוא מבקש לתאר את תרומתה של קורטנה, העוזרת האישית מבוססת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, הוא לא מדבר על נתח שוק, אלא על שייקספיר: "אם הייתה לאותלו את קורטנה, הוא היה מצליח להבין מי זה באמת יאגו?".
אחד הדברים הראשונים שעשה נאדלה לאחר מינויו למנכ"ל מיקרוסופט במקומו של סטיב באלמר בפברואר 2014, היה לבקש מן ההנהלה הבכירה של החברה לקרוא את חיבורו של פרופ' מרשל רוזנברג "תקשורת לא-אלימה", העוסק בשיתוף פעולה אמפתי. נאדלה עודד את 124 אלף עובדי החברה להפנים את מה שהוא מכנה "סקרנות ללמוד הכול" (בניגוד לעמדה המסורתית בחברה, "לדעת הכול"). המחווה הבהירה שנאדלה מתעתד לנהל את החברה אחרת מכפי שעשו זאת קודמיו ולטפל במוניטין הכוחניים שיצאו לה בתור קן של סכסוכים פנימיים.
ב-2011 הפליא המתכנת/קריקטוריסט מאנו קורנט להציג את תרבותה של מיקרוסופט בדמות תרשים ארגוני שהקבוצות השונות שבו מאיימות זו על זו באקדחים שלופים. "משימת הקריאה הייתה אינדיקציה ברורה ראשונה לכך שסאטיה יתמקד לא רק באסטרטגיה העסקית, אלא גם בתרבות הארגונית", אומר בראד סמית, נשיא מיקרוסופט והאחראי על ההיבטים המשפטיים של פעילות החברה, שבה הוא עובד זה 24 שנה.
כשנאדלה קיבל לידיו את ניהול מיקרוסופט, הן בוול סטריט שבמזרח ארצות-הברית והן בעמק הסיליקון שבמערבה ראו בחברה ארגון ההולך ומתפוגג בענן של אי-רלוונטיות. תעשיית הטכנולוגיה הייתה בעיצומו של מעבר ממחשבים שולחניים אל טלפונים חכמים - ממערכת חלונות של מיקרוסופט אל האייפונים של אפל והאנדרואיד של גוגל (נתח השוק של ווינדוס בתחום הטלפונים צנח אל מתחת לקו ה-4%). שוויי השוק של אפל ושל גוגל הגיעו לערכי שיא, בעוד מניית מיקרוסופט לא נסקה גם בימיו של באלמר, בשנים 2000-2014, גם כשהכנסותיה שולשו ורווחיה הוכפלו. השוק פשוט לא האמין בה.
כשבאלמר הודיע על הכוונה לפרוש מתפקידו, באוגוסט 2013, ההזדמנות להחליף אותו לא נתפסה כמציאה גדולה במיוחד. מאמר שפרסמה סוכנות בלומברג בנושא אפילו זכה לכותרת "למה אתם לא רוצים להיות המנכ"ל הבא של מיקרוסופט".
נאדלה, שהצטרף למיקרוסופט בשנת 1992, כשהיה בן 25, לא נתפס כמועמד מוביל אף שכבר ניהל את תחום הענן בה ("אין שום שאלה, אני בהחלט מגיע מתוך החברה", הוא אומר בנימה מרדנית עליזה, "ואני גאה בזה! אני תוצר של מיקרוסופט"). כאשר הודיעו על המינוי, היו שטענו כי מדובר בהחלטה כושלת.
אלא שמאז הצליח נאדלה לשקם את הרלוונטיות של מיקרוסופט, ולא זו בלבד, אלא שבתוך שלוש שנים וחצי השיג גם עלייה של יותר מ-250 מיליארד דולר בשווי השוק שלה - יותר מאשר השיגו באותה תקופה אובר ו-Airbnb, נטפליקס וספוטיפיי, סנאפצ'ט ו-WeWork - ולמעשה, יותר מכולן יחד. מעטים המנכ"לים שהשיגו תוצאות מרשימות כאלה, והרשימה כוללת אישים כמו ג'ף בזוס, טים קוק ומארק צוקרברג. לא זו בלבד שמניית מיקרוסופט שבה לערכי השיא שלה מימי בועת הדוט.קום, היא אפילו התעלתה עליהם. "נאדלה", אומר מייסון מורפיט, נשיא ואחראי מידע ראשי בקרן הגידור האקטיביסטית ValueAct, המשמש כיום חבר מועצת המנהלים של מיקרוסופט, "התעלה על כל הציפיות שלי. הלוואי שיכולתי להגיד שצפינו את כל זה, אבל זה לא ממש נכון".
"מקור של שמחה"
יום שישי, שמונה בבוקר. צוות ההנהלה הבכירה של מיקרוסופט מתכנס סביב שולחן בצורת פרסה הניצב בחדר ישיבות לא רחוק ממשרדו של נאדלה. עוד ועוד מנהלים נכנסים, מצוידים בהתקני Surface. נאדלה, בטי-שירט שחורה של בית הספר לבינה מלאכותית של מיקרוסופט, צונח אל הכיסא שבמרכז השולחן ומנשנש ענבים ופיסות אננס מאחת הצלחות.
בפתיחת הישיבה, כתמיד, מתקיים מה שנאדלה מכנה "חוקר במופלא" - זמן המוקדש לדבר-מה מעורר השראה המתרחש בחברה. ביום האמור, בשלהי יוני, מהנדסים ממיקרוסופט טורקיה, היושבים באיסטנבול, מצטרפים לישיבה בשיחת וידיאו כדי להציג אבטיפוס של יישום הקראת ספרים שיצרו עבור לקויי ראייה. לאחר פתיחה מרוממת רוח כזו, הישיבה השבועית עשויה להימשך אפילו שבע שעות. הפגישות הללו - שאותן יזם במקור באלמר, בשלהי תקופתו כמנכ"ל - מפליאות לגלם את גישתו של נאדלה לניהול החברה. מבחינתו, מדובר בקבוצה. בנבחרת. הוא מבקש לשמוע את דעתם של המשתתפים ומספק פידבק חיובי. בשלב מסוים, הוא מהנהן בעוז לשמע דבריו של אחד המשתתפים ואוחז את כוס הקפה החד-פעמית שלו בין השיניים, כך שידיו יישארו פנויות להחוות.
האווירה הנינוחה בישיבה שונה לחלוטין בהשוואה לימים שבהם שיתוף פעולה בין אנשי מיקרוסופט כלל בעיקר תצוגות תכלית נרחבות של חריפות שכל. פעם, אומר נשיא החברה, סמית, "כל מי שגדל פה ידע שהוא חייב להתכונן טוב-טוב לכל ישיבה. וזה בסדר גמור, אלא שהכוונה הייתה לנסות לנסח מראש את התשובות שתיתן ואז להיבחן עליהן. ביל (גייטס) וסטיב (באלמר) השתמשו בזה לעיתים קרובות כדי לפרק את המקומות שחייבו לטעמם חשיבה יותר מתקדמת".
אני מבקש מנאדלה לספר על חוויית העבודה שלו עצמו עם קודמיו, והוא אינו מהסס. "ביל הוא לא בחור מהסוג שנכנס אליך למשרד ואומר, 'היי, עבודה טובה'", הוא אומר. "יותר, 'בתור התחלה, תן לי לספר לך על 20 דברים שאתה עושה לא בסדר היום'". כך, פחות או יותר, נהג גם באלמר. נאדלה נזכר בכל זה וצוחק, ואז מבקש להדגיש שהישירות הזו "מרעננת" בעיניו (עם מינויו למנכ"ל, נאדלה ביקש מגייטס - המשמש עדיין יועץ טכנולוגי לחברה - להגדיל את מספר השעות שהוא מקדיש למתן פידבק לצוותי המוצר).
נאדלה עצמו נוקט גישה עדינה יותר. הוא מאמין שבני אדם נוטים לאמפתיה מעצם טיבם, וכי היא נחוצה לא רק כדי ליצור הרמוניה במקום העבודה, אלא גם כדי להפיק מוצרים שימצאו את מקומם אצל הלקוחות. "אתה חייב להיות מסוגל להבין מאיפה מגיע האיש שמולך, מה מפעיל אותו ולמה הוא מתרגש או מתוסכל מול משהו שקורה - בין שמדובר במשהו מתחום המחשוב או בעניין אחר לגמרי".
ניתן להתחקות אחר שורשיה של התפיסה הזו עד לאחד האירועים המכוננים בחייו הפרטיים. בשנת 1996 נולד בנו הבכור, זאין, עם שיתוק מוחין חמור - ושינה מן הקצה אל הקצה את החיים נטולי הדאגות שלו ושל רעייתו, אנו*. במשך שנתיים או שלוש נאדלה ריחם על עצמו. ואז - בעיקר בזכותה של אנו, שוויתרה על קריירה בארכיטקטורה כדי לטפל בבנם - תפיסתו השתנתה. "אם בכלל", הוא זוכר שחשב אז, "אני צריך לעשות הכול כדי לראות את עצמי בנעליים של בני, בהתחשב בפריבילגיה שלי להיות מסוגל לעזור לו". האמפתיה הזו, אומר נאדלה - שמזהיר מפני הנטייה לעשות במילה שימוש יתר - "היא חלק גדול מאוד ממי שאני היום [...] אני זוכר בדיוק מי הייתי קודם ומי אני מאז", הוא אומר. "אני לא אומר שהייתי צר אופקים או אנוכי או משהו, אבל משהו חסר לי".
זאין, שבאוגוסט מלאו לו 21, הוא כיום "כזה מקור של שמחה", והוא מספק לנאדלה השראה מתמשכת. "כל דבר אחר בחיים שלי נכנס לפרופורציה ברגע שאני חושב על איך שהוא התמודד עם כל האתגרים שניצבו בפניו. יש לו יכולת להביע דבר אחד: כשאני קרוב אליו, הוא מחייך. זה עושה לי את היום ואת החיים".
החיים המורכבים עם בנו יכולים להסביר גם מדוע נאדלה נחוש להבטיח כי מיקרוסופט תספק נגישות לבעלי מוגבלויות הן במוצריה והן במשרדיה. זמן רב לפני מינויו למנכ"ל לקח תחת חסותו את הקבוצה הקהילתית של מיקרוסופט לעובדים בעלי מוגבלויות; כיום הוא נפגש איתה מדי רבעון ונושא דברים בכנס היכולת השנתי שלה, שזכה בשנת 2017 ל-850 משתתפים. "גיליתי שהוא לומד, סקרן, מקשיב והחלטי מאוד כשצריך", אומרת ג'ני ליי-פלרי, אחראית נגישות ראשית בחברה. "הוא מזיז עניינים בצורה שיתופית מאוד".
"ג'ף בזוס ניסה למשוך אותו"
נאדלה גדל בהיידראבאד שבהודו, ובצעירותו אהב גם מחשבים וגם קריקט. הוריו, בני המעמד הבינוני, רכשו לבנם היחיד ערכת מחשב מבנגקוק כשהיה בן 15. ביום הולדתו ה-21 הגיע לארצות-הברית ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי. לאחר סיום לימודיו עבד שנתיים בסאן מיקרוסיסטמס - עד שמיקרוסופט פיתתה אותו להצטרף אל שורותיה. אלה היו שנות הנסיקה הגדולות שלה, שנות ה-90, ונאדלה זכה בקידום לאחר קידום. "זאת המלכודת הכי גרועה, להגיד, 'טוב, אני אחכה לתפקיד הבא שלי ושם אני כבר אתפקד הכי טוב שאפשר", הוא אומר. "אם תגיד במקום זאת, 'העבודה הנוכחית שלי היא כל מה שאני יכול לרצות', החיים הרבה יותר פשוטים".
דאג ברגום, שעמד בראש קבוצת הפתרונות העסקיים של מיקרוסופט ומשמש כיום מושל מדינת דקוטה הצפונית, הפך למנטור שלו. "כבר בהתחלה, ג'ף בזוס ניסה למשוך אותו", מספר ברגום. "התפקיד שלי היה להחזיר אותו". באותה תקופה כבר התחילה אמזון להתרחב, אבל ברגום הצליח לשכנע את נאדלה שמיקרוסופט תוכל להציע לו אפשרויות מרחיקות לכת יותר מאשר כל עסק למכירת ספרים. "טעיתי באופן שבו תיארתי את אמזון", מודה ברגום, "אבל צדקתי כששכנעתי את סאטיה להישאר".
ברגום טיפח את נאדלה כדי שבבוא היום יתפוס את מקומו שלו. ב-2007, בכנס הלקוחות האחרון שלו במיקרוסופט, ברגו הילל את נאדלה בפני אלפי המשתתפים והטיל עליו לשאת את נאום הפתיחה. ואולם, מיד לאחר הכנס התערב באלמר וארגן את הסגל מחדש. הוא החליט שנאדלה יועיל יותר בראש קבוצה אחרת: חטיבת ההנדסה של Windows Live Search, שנודעה לימים בשם בינג.
היה ברור לכול שתחום החיפוש הוא הזדמנות מוצלחת יותר מאשר תחום הפתרונות העסקיים, שהיה כרוך באחריות על המאזן. "סטיב היה מאוד בהיר בנושא", נזכר נאדלה, שהרגיש אז שאינו יכול לסרב להצעה. "הוא פשוט אמר, 'תבין, זה האתגר הכי חשוב שיש לי. אני חושב שאולי זאת אפילו לא ההחלטה החכמה מבחינתך, אבל אני רוצה שתעשה את זה. תחשוב על זה טוב ואז תחליט, ואגב, אם תיכשל, אין שום מצנח. זה לא שאני מתכונן לבוא להציל אותך ולהחזיר לך את התפקיד הקודם".
בתחום החיפוש, מיקרוסופט פיגרה אחרי גוגל, וכדי להצליח להתחרות בה, מיקרוסופט נדרשה לפעול בצורה חופשית יותר מכפי שנהגה בתחומים אחרים. "אני זוכר שפעם, רוב הצוות הבכיר של בינג הגיע לפגישות עם אייפדים", אומר מארק ג'ונסון, שהגיע לחברה כאשר רכשה מיקרוסופט את הסטארט-אפ שבו עבד קודם לכן, וכיום משמש מנכ"ל של מעבדת דקארט, המספקת נתונים גיאוגרפיים. "זה נראה ממש מגניב, בשעתו. סמל של התרסה מול המכונה המיקרוסופטית".
נאדלה הגיע לבינג עם פרספקטיבה של משקיף מבחוץ - יכולת שאף השתכללה כאשר ריד הייסטינגס, מנכ"ל נטפליקס שהיה אז חבר מועצת המנהלים של מיקרוסופט, הזמין אותו לצפות בישיבות בנטפליקס, כפי שעשה מעת לעת במשך כשנה. "אלוהים, כמה שאני למדתי", נזכר נאדלה. "אחד הדברים שהרגשתי שממש מגבילים אותי, היה שגדלתי במיקרוסופט, ולכן אף פעם לא ראיתי שום חברה אחרת".
נאדלה הפסיק להגיע לישיבות של נטפליקס ברגע שקיבל לידיו את אז'ור (Azure) - חטיבת כלי הרשת והענן של מיקרוסופט, המתחרה באמזון - אך התקופה הזו שירתה אותו בבואו להציג את יכולותיו כמנכ"ל פוטנציאלי. "נטפליקס ערוכה לשנות כיוון מהר מאוד בתגובה לנתונים חדשים", אמר אז למורפיט, שמעיד כי "נאדלה חשב כבר אז שזה מעניין בהשוואה למנגנון הביורוקרטי שהקימה מיקרוסופט".
מחיקת נוקיה, רכישת לינקדאין
מבחינתה של מיקרוסופט, עלייתו של נאדלה לצמרת החברה הייתה הזדמנות להציג את עצמה מחדש לעולם. הופעתו הפומבית הראשונה של נאדלה כמנכ"ל התקיימה שמונה שבועות לאחר כניסתו לתפקיד, במסיבת עיתונאים צנועה במתכוון בסן פרנסיסקו. בימי באלמר, "לעיתים קרובות היית מגיע לאירועים של מיקרוסופט ומוצא באנרים ולוגואים גדולים של מיקרוסופט, אורות ומוזיקה חזקה", אומר סטיב קלייטון, המופקד בחברה על תדמיתה הציבורית. "אמרנו שהאירוע הזה צריך לשקף את סאטיה. זה ממש לא הסגנון שלו".
נאדלה יצא לבמה לבוש בשחור, נלהב אך רגוע ומעט ינשופי למראה במשקפיו השחורים ועבי המסגרת. לכל הנוכחים היה ברור מיד ההבדל בינו לבין באלמר, שנטה לבומבסטיות - וכל זאת עוד לפני שתיאר את יעדיה של מיקרוסופט בסיוע פרפראזה על המשורר טי.אס אליוט: "לעולם בל נחדול מן החקר, ובאחרית החקר נגיע למקום שממנו יצאנו ונדע את המקום ההוא לראשונה".
במהלך האירוע הודיע נאדלה על גרסת האופיס הראשונה לאייפד של אפל. זו הייתה דרך הרת משמעות להבהיר שמדובר בפתיחתו של עידן חדש למיקרוסופט, אף שהתוכנה עצמה נכנסה לתהליכי פיתוח זמן רב לפני שנכנס לתפקידו. "אנחנו לא עומדים להגיד, 'תשתמשו רק בהתקן הזה'", אומר נאדלה, שמתייחס לטאבלט Surface ולהתקני ווינדוס אחרים. אחת משאיפותיה היסודיות של החברה הייתה לשלוט באקוסיסטמה שלה; העובדה שהציגה גרסאות שאפתניות של וורד, אקסל ופאואר-פוינט עבור הטאבלט של אפל - עוד לפני שהיו לה גרסאות דומות להתקני מסך מגע עם מערכת ווינדוס - העידה על כך שמיקרוסופט פונה לכיוון חדש.
"נאדלה מביא את מיקרוסופט לסביבת המחשוב הפתוחה והמשולבת יותר של ימינו", אומר סקוט מק'ניילי, מייסד-שותף ולשעבר מנכ"ל סאן מיקרוסיסטמס, שהייתה אחת מיריבותיה המרכזיות של מיקרוסופט בשנות ה-90 כמו גם מקום העבודה הראשון של נאדלה. "הוא מכניס לשם נדבך של דיפלומטיה".
המסר הובהר ביתר שאת ב-2014, כאשר גייס את פגי ג'ונסון מקוואלקום. ג'ונסון, שמונתה לסגנית נשיא בפועל לענייני פיתוח עסקי, הופקדה על חיזוק קשריה של מיקרוסופט עם עמק הסיליקון ועל פיתוח עסקאות עם חברות שפעם נתפסו כיריבות גרידא, כמו למשל Box או דרופבוקס. "סאטיה כבר נהג לבקר בעמק באופן קבוע, וזה היה דבר חדש בשביל מנכ"ל מיקרוסופט", אומרת ג'ונסון. "והוא אמר לי, 'אני רוצה שתסתובבי מחוץ לרדמונד לא פחות מאשר בתוך רדמונד'". כמה מן הסטארט-אפים שהיו בוחרים בעבר בשירותי הרשת של אמזון כברירת מחדל בוחרים כיום באז'ור, שאומנם עדיין משתרכת בעקבות המתחרה, אבל ברבעון האחרון כבר הצליחה להפגין גידול של 93% בהכנסותיה.
נאדלה הציג גם גרסה מעודכנת להצהרת התכלית של מיקרוסופט - זו שנוסחה בעבר בידי ביל גייטס במילים "מחשב אישי על כל שולחן בכל בית, ועליו תוכנה של מיקרוסופט". ההצהרה החדשה היא מנטרה מודרנית יותר ברוחה: "להעצים כל אדם וכל ארגון על פני כדור הארץ כדי שיוכלו להשיג יותר".
תחת שרביטו, פעולותיה של החברה מתנהלות בהתאם. מיקרוסופט כבר לא מתעקשת על דריסת רגל בכל טרנד חדש בתעשייה (לעיתים קרובות בהצלחה חלקית ומטה, והדוגמה הקלאסית היא Zune, נגן המדיה של החברה, ששמו הפך למילה נרדפת לכישלון). נאדלה מבקש להשקיע יותר בתחומים שגלומה בהם הבטחה אסטרטגית (Surface, HoloLense), ומקצץ ביוזמות בעלות אופק צנוע יחסית, ובהן למשל הצמיד Microsoft Band, שאותו ענד בגאווה בפגישתנו הראשונה בנובמבר 2014, בארוחת צהריים במסעדה טוסקנית לא רחוק ממשרדי מיקרוסופט. כאשר ראה לראשונה את פרויקט HoloLense הסודי בהחלט, עוד לפני מינויו למנכ"ל, "זה היה המעבר הכי מהיר שראיתי מ'אני לא מבין מה זה' אל 'זה עתיד המחשוב'", אומר אלכס קיפמן, אחראי תחום המציאות המעורבת בחברה. "מאז הוא עומד מאחורינו".
נאדלה רשם את רכישת נוקיה - עסקה בסך 7 מיליארד דולר, שיזם באלמר - כהפסד, וחיסל למעלה מ-20 אלף משרות בידיעה שבעתיד הנראה לעין, ווינדוס אינה עתידה לסגור את הפער מול אייפון ואנדרואיד בתחום המובייל. במקום לדבוק בווינדוס, החברה הוציאה יותר מ-100 אפליקציות ל-iOS ואפילו שלחה ידה בלינוקס, יריבתה בעלת הקוד הפתוח. פעם לא היה אפשר אפילו להעלות על הדעת שיבוא יום ומיקרוסופט תצטרף לקרן לינוקס (קל וחומר אם נזכור כי באלמר כינה את לינוקס "סרטן"). ואי אפשר שלא להזכיר את עסקת 26 מיליארד הדולר של נאדלה לרכישת לינקדאין. רוב המשקיעים ראו את המהלך בעין יפה: השילוב בין חצי מיליארד אנשי המקצוע המשתמשים בלינקדאין לבין 85 מיליון משתמשי אופיס 365 מעמיד לרשות מיקרוסופט מאגר נתונים אדיר, שממנו היא יכולה לגזור תובנות רבות, משמעותיות וחסרות תחליף.
נאדלה הבין שטעה - והתנצל
נאדלה, כך נראה, לא נותן לכל ההישגים האלה לעלות לו לראש. "כשכולם חוגגים, אתה צריך ממש לדאוג", הוא אומר. תפיסת עולמו הניהולית הושפעה עמוקות מספרה של פרופ' קרול דווק מאוניברסיטת סטנפורד, "Mindset", המציגה שני סוגים של חשיבה. מצד אחד ניצבים אלה הפועלים מתוך הלך מחשבה קבוע, וסביר יותר שידבקו בפעילויות העושות שימוש במיומנויות שכבר רכשו, ולא יסתכנו במבוכה שיביא עליהם כישלון בתחום חדש. מן הצד השני נמצא את אלה המתמקדים בצמיחה, ושמים להם למטרה ללמוד דברים חדשים בידיעה שלא בכולם יצליחו. אנו, רעייתו, הפנתה אותו אל הספר כמה שנים לפני שהפך למנכ"ל. הם מצאו שהקווים המנחים שהוא מציג מועילים להם בתפקידם כהורים, אבל קל לראות מדוע נאדלה שמח להחיל את הרעיונות שהציגה פרופ' דווק גם במיקרוסופט - חברה שהפילוסופיה שלה הייתה בעבר מקובעת עד כדי כך, שהאנליסטית קרולינה מילאנסי סיכמה אותה במילים "הכול צריך לרוץ על ווינדוס, ואוי ואבוי לנו אם נעשה משהו שעובד גם בפלטפורמה אחרת".
לאחר שהתמנה לתפקיד המנכ"ל, ובעודו שוקד על מניפסט חדש לעובדי מיקרוסופט, נאדלה נועץ בדווק ושילב במניפסט סוגיות שהעסיקו אותה במלאכתה האקדמית. "אנחנו צריכים תרבות שתאפשר לנו להתרענן ולחדש כל הזמן", הוא מסביר. דווק, מצדה, ציינה שמיקרוסופט היא דוגמה "מדהימה" של ארגון גדול הצמא לידע חדש. "ראיתי הרבה מקומות עם מנהיגים שמדברים על הלך מחשבה מכוון צמיחה, אבל לא מאמצים אותו בעצמם", היא אומרת. "זה דבר שלא קל להבין וליישם, בייחוד לא בתרבות של מדענים, שנוטים להעריץ יכולות טבעיות".
נאדלה מודה שכמה מן המנהלים במיקרוסופט לא הבינו כהלכה את הלכי המחשבה המדוברים. במקום לראות בהם דפוסי התנהגות, הם ראו בהם תכונות אופי בלתי משתנות. כמה מעמיתיו, הוא מספר, אפילו ניסו למיין את חברי הצוות שלהם לשתי הקטגוריות. ועם זאת, הוא סבור שרוב האנשים מבינים במה מדובר. "אין במיקרוסופט אף אחד שאימץ הלך מחשבה מכוון צמיחה בגלל המנכ"ל סאטיה נאדלה", הוא אומר, "אלא רק בגלל מה שזה אומר להם בתור הורים טובים יותר, בני זוג טובים יותר, חברים טובים יותר לעבודה".
נאדלה מדגיש שהתמיכה באימוץ גורף של הלך מחשבה כזה כרוכה גם באחריות, ובכלל זה "מתן גיבוי לאנשים ברגע שהם נכשלים". כך קרה למשל במארס 2016, כאשר חוקרים במעבדות FUSE במיקרוסופט הציגו את Tay, צ'טבוט מבוסס בינה מלאכותית שלמד לשוחח בסלנג של אישה אמריקאית בת 18-24.
טרולים בטוויטר גילו שהם יכולים להפציץ את החשבון של Tay בביטויי גזענות, סקסיזם ושנאה בכלל - תרחיש שלא עלה על דעתה של מיקרוסופט - וללמד אותה להשתמש בהם בעצמה. הטרולים הקדישו יום שלם כדי לשטוף את מוחו של הבוט, שצייץ 96 אלף טוויטים שרמתם הלכה והידרדרה. הניסוי שאמור היה לתת פומבי ליכולותיה של מיקרוסופט בתחום הבינה המלאכותית הסתיים בהשפלה. "בבוקר זה היה נהדר, אבל בערב כבר לא ממש", אומרת לילי צ'נג, מנהלת מעבדות FUSE. "סאטיה היה כזה חמוד", היא מחייכת כשהיא נזכרת בתגובתו. הוא כתב ליוצרי Tay אימייל מעודד: "תמשיכו לחתור קדימה ודעו שאני איתכם". וכך עשו: בדצמבר השיקה מיקרוסופט את Zo, בוט דומה ל-Tay, אך בעל עמידות משופרת בפני טרולים (את Zo ניתן למצוא בפייסבוק מסנג'ר וב-Kik, אך בינתיים לא בשכונות מסוכנות כמו טוויטר).
גם המנכ"ל עצמו קיבל שיעור לא קל בצמיחה שמונה חודשים לאחר שנכנס לתפקידו. הוא הוזמן להשתתף בפגישת שאלות ותשובות באירוע השנתי על שם גרייס הופר לכבוד נשים בתחום המחשוב, ושם אמר לקהל (הנשי ברובו) כי נשים בתעשיית הטכנולוגיה צריכות להפסיק לבקש העלאות שכר, ולסמוך על המערכת שתתגמל אותן כראוי. התגובה הייתה שלילית ומיידית - הנוכחות מיהרו אל הטוויטר והבהירו בדיוק מה דעתן בנושא.
נאדלה הבין שטעה, והתנצל כבר למחרת. "התשובה שלי לשאלה הזאת הייתה שגויה לגמרי", כתב במייל לעובדי מיקרוסופט. היום הוא אומר שתגובתו דאז הייתה "תשובה מטופשת של בחור פריבילגי". נאדלה לא הסתפק בהכאה על חטא, וניגש לבחון את ההטיות והדעות הקדומות שלו. הוא נתן דוגמה לחברה כולה: כולנו טועים, אבל יכולים ללמוד ולהשתפר.
ראש בראש עם סטיב באנון
בכנס המפתחים Build של מיקרוסופט, במאי האחרון, נדרש נאדלה פומבית להשלכות המורכבות של הבינה המלאכותית. במרוצת הדקות הראשונות של דבריו, שהיו הנאום המרכזי בכנס, הציג על המסך את כריכות "1984" של ג'ורג' אורוול ו"עולם חדש מופלא" של אלדוס האקסלי, והתריע מפני כמה מן האפשרויות האפלות שצופנת הטכנולוגיה. לכשעצמי, ישבתי בקהל וניסיתי לשוות בעיני רוחי את מארק צוקרברג מפייסבוק או את סונדאר פיצ'אי מגוגל מדברים בפומבי על נושא כה מטריד. לא הצלחתי.
לאחר מכן פגשתי את נאדלה מאחורי הקלעים של מרכז הכנסים בסיאטל, ושאלתי אותו מדוע החליט להציג כך את חששותיו מתחום הבינה המלאכותית. "כל התעשייה שלנו צריכה להכיר בעובדה שלטכנולוגיה יש השלכות לא מתוכננות", הוא אומר, רוכן לפנים וצוחק ביובש. "הזהות של החברה שלנו מבוססת ביסודה על יצירת טכנולוגיה שמאפשרת לאחרים ליצור עוד טכנולוגיה, וחשוב שישתמשו בה כדי להעצים עוד אנשים".
תחושת האחריות של נאדלה, הן ביחס למיקרוסופט והן באשר לחברה בכללותה, זכתה השנה גם לביטוי בתחום הפוליטי. בינואר, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על צו ההגירה המקורי שלו, מיקרוסופט כינתה אותו "צעד שגוי ומהותי לאחור", ונאדלה עצמו מתח עליו ביקורת והזכיר גם את ניסיונו שלו כמהגר: "בחברה שלנו אין מקום לקנאות ולדעות קדומות".
אף על פי כן, בחודש יוני הגיע נאדלה לוושינגטון הבירה, להשתתף בפגישתה הראשונה של מועצת הטכנולוגיה האמריקאית - קבוצה שבראשה עומדים ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא, וכריס לידל, לשעבר מנהל הכספים הראשי של מיקרוסופט, ותכליתה לבחון דרכים לבצע מודרניזציה של השירותים הממשלתיים. נאדלה - ולצדו טים קוק, ג'ף בזוס ואחרים - פגשו את טראמפ בחדר האוכל הממלכתי של הבית הלבן והשתתפו בפגישות בנושא.
ארבעה ימים לאחר מכן, נאדלה ואני נפגשים במשרדו. אני מספר לו שהעורך שלי ואני תהינו לפשר הבעות פניו כפי שהופיעו בצילומים מן האירוע, שבהם הוא יושב לשמאלו של טראמפ בראש מורכן ועל פניו חצי חיוך. תהינו על מה הוא חשב, הסברתי לנאדלה, שממהר להגיב בהצהרה בשבח מועצת הטכנולוגיה האמריקאית - וניטרלית לגבי טראמפ. "זה הנושא הכי חשוב שאנחנו יכולים לדון עליו עם הממשלה, ואני די נרגש לקחת בזה חלק", הוא אומר. "האמת היא שלא מדובר בממשל כזה או אחר ולא במפלגה כזאת או אחרת. מדובר בכושר התחרות האמריקאי, ואני שמח לראות שהממשל הנוכחי נדרש לעניין".
רוב המנכ"לים הבולטים בתחום הטכנולוגיה לא ששו לתקוף את הממשל, אף שיש בתעשייה קולות הגורסים כי על מהגרים בולטים כמו נאדלה מוטלת החובה לשאת את קולם, בייחוד לאור דברים שאמר האסטרטג הראשי לשעבר של הבית הלבן, סטיב באנון, במהלך קמפיין טראמפ אל הבית הלבן - הוא ציין כי הוא מודאג לנוכח מספרם של הבכירים האסייתיים והדרום-אסייתיים בעמק הסיליקון.
בספרו החדש "Hit Refresh", הכורך יחד ממואר אישי ועתידנות בתחום הטכנולוגיה, נאדלה רומז לדבריו של באנון בלי לנקוב בשמו. הוא כותב ש"גם כאשר אנשים מסוימים בעמדות כוח ציינו שיש בתעשייה יותר מדי מנכ"לים אסייתיים, התעלמתי מהבורות שלהם". הוא מוסיף ש"מרתיח" אותו לחשוב שהילדים שלו וחבריהם נדרשים להתמודד עם עלבונות גזעניים. הוא מסתפק בזאת. "אף אחד לא בחר אותי", הוא מסביר, "אז חשוב לי להבטיח שלא נתנהג כאילו קיבלנו מנדט".
אלא שנאדלה בפירוש הרוויח את המנדט שלו במיקרוסופט. לאחר המהומות הניאו-נאציות בשרלוטסוויל, וירג'יניה, באמצע אוגוסט, הוא הציג את חזון המנהיגות שלו בהקשר הלאומי, ובכך הבהיר כמה גדול כוחה של הגישה שאימץ. בהודעת אימייל ששלח לסגל הבכיר בחברה ולעובדים תחתיו ביום שני שלאחר אירועי סוף השבוע האלימים וגדושי הגילויים הגזעניים, נאדלה ציין את "ההשפעה העמוקה" של האירוע "המחריד" עליו עצמו.
"בזמנים כאלה", כתב, "יש רק שני דברים משמעותיים בעיניי כמנהיג. הראשון הוא שנעמוד בתוקף על ערכינו הנצחיים, ובכללם הגיוון וההכללה. והשני הוא שנהיה אמפתיים לכאב שסביבנו. אנחנו במיקרוסופט שואפים לעמוד על ההבדלים, לשמוח בהם ולהזמין אותם אל קרבנו. התרבות שלנו, שמעודדת הלך מחשבה של צמיחה, דורשת מאיתנו להבין ולחלוק באמת את רגשותיו של הזולת. יחד אנחנו צריכים להעלות על נס את האנושיות המשותפת לנו ולשאוף ליצירת חברה שיש בה כבוד, אמפתיה והזדמנויות לכולם".
כתבות
ני"ע
