קרירות, שלכת אדמדמה והרבה שקט: טיול סתיו בניו אינגלנד

בית הקפה Java Babas בלאדלו (Ludlow) שבוורמונט, שעות הבוקר המאוחרות. אני יושבת ליד שולחן צדדי ומתקתקת במרץ במחשב הנייד, כשלצדי ספל ענק של קפה הפוך, כמו שמגישים רק באמריקה. זה היו*ז'וא*ל שלי. כולם כבר מכירים אותי, זקני העיירה אפילו מזהים אותי בדואר ובסופרמרקט. בשולחן הארוך שלידי יושבת חבורת נשים, הוועד לענייני משהו חשוב מאוד, והן דנות במרץ בסוגיה העיקרית שעל סדר היום - קישוטים להלואין בחזיתות הבתים. הן מסכימות על שילוב הצבעים הנכון לשנה זו, מתלוננות על קומץ השכנים הסוררים שמסרבים להיכנס לאווירה של עונת החגים, ובאופן כללי מתייחסות לטיפוח סביבתי ולשימור המסורת בעיירה הקטנה שלהן באורח מעורר התפעלות אצל לבנטינית כמוני, שרק מעמידה פני ורמונטיאנית אמיתית, לפחות לכמה חודשים.

והיו עוד אינספור רגעים קטנים כאלה, כמו טיול במעבה היער על מצע של עלים מרשרשים בגוונים של אדום-זהב-כתום, גילוי של חנות ספרים נפלאה עם אח מבוערת, מציאות שמצאתי בחנויות וינטג' והמון נסיעות ארוכות בין נופים משגעים, ששימשו השראה לגדולי הסופרים והמשוררים של אמריקה. ניו אינגלנד במיטבה.

בכלל, כמה חודשים של שהות באותו חבל ארץ מזמנים שלל הרפתקאות, וגם היכרות מעמיקה עם המקומיים וחוויות שאף תייר-לרגע לא מספיק לחוות.

אחת מאותן חוויות של פעם בחיים, במיוחד עבור עירונית כמוני, הייתה ההזמנה לארוחת ערב בחווה קטנה בוורמונט. אם חשבתי שהוזמנתי רק לארוחה, טעיתי בגדול, כי עוד לפני כן ציפתה לי מלאכה רבה: האכלתי עגלים בני יומם מתוך בקבוק חלב גדול, עזרתי לנקות את הרפת ולכנס את הפרות מהמרעה הסמוך, נמלטתי כל עוד נפשי בי מהצחנה בתוך הלול וחבצתי חמאה. כן, כן, חבצתי חמאה. רק אז התיישבנו לארוחה אמריקאית כהלכתה, כולל מק אנד צ'יז תוצרת בית, תבשיל שעועית ותירס חם עם אותה חמאה כה צהובה וכה טעימה. היה ערב מושלם.

אנגליה החדשה: קווים לדמותה

ניו אינגלנד, ערש ההתיישבות הקולוניאלית בארצות-הברית של ימינו, מורכבת משש המדינות רוד איילנד, קונטיקט, מסצ'וסטס, ורמונט, מיין וניו המפשייר שבצפון-מזרח המדינה. יש בה משהו, בפיסת הארץ הזאת, שמעודד חירות מחשבתית, יצירתיות ואפילו מרדנות, והיא ידועה כמעוז הליברליות האמריקאית - ביתן של האוניברסיטאות הטובות במדינה - וכמולדתה של הספרות האמריקאית לדורותיה. זו ארצם של רוברט פרוסט והרמן מלוויל, של אמילי דיקנסון ואדית וורטון. עבורי, כבוגרת לימודי ספרות אנגלית באוניברסיטה וכמתרגמת ספרות זה שנים, זו אחת הסיבות העיקריות לחיבה העזה שלי לניו אינגלנד. את אחד מאותם רגעים קטנים שהופכים עבורי כל ביקור למרגש חוויתי בב*ר*נדו*ן (Brandon) שבוורמונט, עיירה קטנטנה של רחוב אחד ובה מקבץ של גלריות מעניינות, פינות חבויות (לכו בעקבות רעש המים ותגלו מפלים נסתרים) וגם חנות מגניבה בשם The Inside Scoop - שילוב של גלידרייה, חנות עתיקות ומערת אוצר - כשקניתי שם מהדורה ראשונה של "אחרון המוהיקנים" מאת ג'יימס פנימור קופר, מהספרים האהובים עליי.

ניו אינגלנד ידועה כשילוב מרתק בין עיירות עתיקות שצריחי כנסיות לבנות מבצבצים מעליהן לגורדי השחקים של בוסטון; בין חנויות כפריות עם מיטב התוצרת של פעם, לקמפוסים מטופחים ושוקקי חיים; בין אגמים צלולים למרגלות הרים נישאים, למגרשי גולף ובד-אנד-ברקפסט יוקרתיים. ויותר מכול, היא מפורסמת בשלכת המרהיבה שצובעת את כל הנופים הללו בגוונים עזים מאמצע ספטמבר ועד סוף אוקטובר, רגע לפני שחוגגים כאן את הלואין (ליל כל הקדושים) במלוא תפארתו - והרי אין מקום מושלם יותר לחגיגה שכזו מניו אינגלנד.

בסיס הא*ם: ההרים של ורמונט

אין כמו ורמונט בסתיו, כשההרים הירוקים בוערים בשלל צבעים, את שבילי היער מכסה מצע של עלים מרשרשים, וכמעט בכל עיירה מתקיימים ירידי אוכל, עתיקות, ניסור פסלים מעץ או בלונים פורחים. אם גם אתם מחובבי הטיול האיטי והנינוח (Slow travel) ומעדיפים לחרוש אזור קטן אחד על משעוליו, על תנובתו האורגנית, על עיירותיו ועל נופיו המרהיבים, אני ממליצה בחום על רואד טריפ לאורכו של VT 100, במיוחד בעונת השלכת.

תוכלו להתמקם בעיירה אחת ולצאת לטיולי כוכב (כפי שעשיתי אני), או ליצור לעצמכם מסלול נסיעה ולדלג בין מקומות לינה. כל עיירה שתבקרו בה בדרך תתגלה כפנינה של ממש. העיירה הציורית ווסטון (Weston), לדוגמה, היא ורמונט בהתגלמותה: מדשאה גדולה עם בימת תזמורת, התיאטרון המקומי שמארח בין השאר גם ירידי או*מנות ומלאכות יד, וכמובן גם ערימות של נוסטלגיה (וגם קצת קניות) בבית הכלבו המפורסם Vermont Country Store, המתאפיין באווירה ובקטלוג של פעם - מגטקעס ושלייקעס, דרך כלי בית מיוחדים וצעצועים שיזכירו לכם נשכחות, ועד סירופ מייפל, ממתקים וגבינות מקומיות.

אחרי לאדלו (Ludlow), עיירה של רמזור אחד שהייתה הבסיס שלי לטיולים באזור, תוביל אתכם פנייה ימינה אל אחד הקטעים הציוריים ביותר ב-VT 100, ולאורכו שורה של אגמים ציוריים, בתי נופש יפים וחנויות לעתיקות. אחד האגמים היפים ביותר בקטע הכביש הזה הוא אגם א*קו* (Echo Lake). לשפת האגם משתרע פארק קאמפ* פ*לימו*ת' (Camp Plymouth State Park), ואפשר לבלות כאן שעות בין המדשאות ואזורי הפיקניק, לשכור קיאק ולשוט באגם או לגלות את שבילי ההליכה הקלים והמאתגרים (מהחניון יש שביל שנכנס לתוך היער ומטפס אל מרומי ההר, לנוף מרהיב של האזור). סמוך לחניון, שימו לב גם לבית הקברות העתיק והציורי, מקום מנוחתם האחרון של החלוצים שהתגוררו באזור וחיפשו בו זהב.

המשיכו לוודסטוק (לא זו של הפסטיבל הידוע), ולפני שתגיעו לעיירה עצמה, אל תוותרו על ביקור בשוק האיכרים המקומי (Woodstock Farmers' Market). תוכלו לקנות כאן מצרכים לפיקניק ולהמשיך בדרככם אל תוך העיירה, שנחשבת מהיפות בניו אינגלנד. יש כאן מלון יוקרה ושלל בד-אנד-ברקפסט, רחוב ראשי עמוס מסעדות, חנויות וגלריות, וגם פארק היסטורי לאומי מארש-ב*ילינגז-רוקפלר (Marsh Billings Rockefeller National Historical Park) ובו חווה פעילה, מוזיאון מרתק ושבילי הליכה נהדרים - המקום המושלם לשלוף בו את סלסילת הפיקניק שקניתם. במרחק של כמה קילומטרים מחוץ לעיירה תגיעו לערוץ צר ועמוק עם גשר שנמתח גבוה מעליו, בפארק קוויצ'י (Quechee State Park). המראה מהגשר מרשים ביותר, ויש גם מסלול הליכה של כשני קילומטרים שמוביל מטה אל תוך הערוץ (רק זכרו שאחרי הירידה צפויה לכם גם עלייה).

אימה: מכשפות ורוחות רפאים

קשה לחזות מתי בדיוק מתחילה ונגמרת השלכת, אך לקראת סוף אוקטובר סביר להניח שהיערות הקדומים של פארקים לאומיים כמו אכדיה (Acadia National Park), במיין הצפונית שנושקת לגבול עם קנדה, יקדמו את פניכם עירומים מעלים. זו ארצו של סטיבן קינג, מלך סופרי האימה, אך אם תרצו לבקר באזור בתקופת השלכת, מומלץ לעשות זאת מוקדם יותר. אבל זה לא אומר שלא תוכלו לשלב בין השלכת היפה לאווירת הלואין במקומות אחרים, הרי ניו אינגלנד רוויה בסיפורי אימה ובאתרים מסתוריים ומאיימים - מבתי קברות עתיקים ועד פונדקים רדופי-רוחות, מביתה של הרוצחת ליזי בורדן בפול ריב*ר (Fall River) שבמסצ'וסטס ועד הגשר של אמילי בסטו*או* (Stowe) שבוורמונט, שם שומעים המקומיים זה שנים רבות זעקות וקולות משונים.

גם בוסטון הנפלאה עשירה בסיפורי אימה וזוועה: במלון Omni Parker House העשיר בהיסטוריה תלויה בקומת הביניים מראה שמשתקפת בה דמותו של דיקנס, כך לפחות מספרים; וממש כמו בסיפור של סטיבן קינג, אחד מחדרי המלון רדוף רוחות ונעול תמיד. אבל לא חייבים ללון שם כדי לשמוע שלל סיפורים על עברה העקוב מדם של בוסטון. כל שעליכם לעשות הוא להצטרף לסיור רוחות של חברת Ghosts and Gravestones, ותיהנו מנסיעה לילית בקרון חשמלית ישן, בליווי מדריכים מחופשים ומשעשעים, מביקור בכמה בתי קברות ומשפע סיפורים פיקנטיים על רוחות רפאים ועל רוצחים מפורסמים כמו החונק מבוסטון.

וכמובן שאם אתם מחובבי הז'אנר, אסור לכם להחמיץ ביקור בסיילם (Salem) שבמסצ'וסטס, לא הרחק מבוסטון. בעיירה השלווה התרחשה בסוף המאה ה-17 אפיזודה קצרה של היסטריית מכשפות, שהובילה לתלייתם של 19 גברים ונשים שהואשמו בכישוף. הסיפור המרתק הונצח בקולנוע ובספרות (מומלץ לקרוא את "ציד המכשפות" של המחזאי הנודע ארתור מילר, שמספר את סיפורה של סיילם כאלגוריה לעידן מקארתי), וכיום נדמה שתושבי העיירה מתפרנסים בעיקר מקדחת המכשפות הזו.

אבל יש בסיילם הרבה יותר ממוזיאון מכשפות מצוין שמספר את הסיפור בעזרת מצגת אורקולית, וגם משלל חנויות שמזכירות תצוגה של ליל כל הקדושים. יש כאן מוזיאון מומלץ לאמנות (Peabody Essex), אדריכלות ג'ורג'יאנית מרשימה, טיילת יפה ובית מכס שבו עבד הסופר נתניאל הותורן. אהבתי במיוחד את הסיור המודרך בבית שבעת הגמלונים (House of the Seven Gables), בית עתיק מעץ שהנציח הותורן בספר בשם זה. הסיור מלווה במדריכה בלבוש תקופתי, והוא כולל הפתעה - עלייה בגרם מדרגות סודי וצר שמטפס אל הקומה השנייה. בחוץ, תוכלו לתפוס שלווה בגן הקסום שמשקיף אל קו המים.

היסטוריה: מתעוררת לחיים

ניו אינגלנד מזמנת לא מעט אתרים מרתקים שמתאימים גם לשוחרי היסטוריה וגם למשפחות עם ילדים. מחוץ לב**רלינגטו*ן שבוורמונט כדאי לבקר במוזיאון הפתוח ש*לב*ורן (Shelburne), המשתרע על שטח נרחב ובו מקבץ נאה של בתים עתיקים שהועתקו בשלמותם ורוהטו בסגנון תקופתי, תצוגה נפלאה של קרקס מיניאטורי, כרכרות ושאר כלי רכב עתיקים, מגדלור עם נוף מרהיב וקרוסלה עתיקה.

במיסטיק שבקונטיקט (כן, זו מהסרט מיסטיק פיצה), אל תוותרו על ביקור במוזיאון הפתוח מיסטיק סיפ*ו*רט (Mystic Seaport), שחזור נפלא של כפר דייגים מהמאה ה-19 כולל נפחייה וחנות מכולת, כנסייה ובית דפוס מאותם ימים, ומדריכים שמסתובבים בין הבתים לבושים בלבוש תקופתי. ויש גם נמל עם מגדלור וספינות מפרש מקוריות, ומוזיאון המתעד את ההיסטוריה הימית של ארצות-הברית, זו מימי מובי דיק וציד הלווייתנים. הסתובבו בכפר, הצטלמו על סיפונה של ספינת מפרש, והתרשמו מהנופים המרשימים שמסביב, במיוחד בתקופת השלכת. פיסת היסטוריה נוספת שאסור לפספס - למטיילים באזור פ*יטספילד וגבעות ב**רקש*ייר שבמסצ'וסטס - היא המוזיאון הפתוח והמרתק של כפר השייקרים הנקוק (Hancock Shaker Village).

נמשיך במסענו אל סטו*קב*רידג' (Stockbridge) שבמסצ'וסטס, באזור גבעות ב**רקש*ייר. השלכת מגיעה לכאן מאוחר יותר, ותספיקו ליהנות ממנה גם בסוף אוקטובר. כמו רבות אחרות, זו עיירה פצפונת של רחוב אחד, עם כמה מסעדות וחנויות שכיף לנבור בהן שעות, ובכל זאת ביקרתי כאן כבר פעמיים, בין השאר כדי ללון ב-Red Lion Inn, פונדק דרכים היסטורי ויפהפה שמגלם בתוכו את תמצית החוויה של ניו אינגלנד. הפונדק היוקרתי אירח בעבר שישה נשיאים, אינספור דיפלומטים, אמנים וסופרים.

לסיום, יוביל אותנו מסענו דרומה ומזרחה אל ניופורט, רוד איילנד, עיירת נופש יוקרתית ואלגנטית שנוסדה כנמל דיג, ובה מקבץ מרשים במיוחד של "קוטג'ים" מפוארים שנבנו לאורך Bellevue Ave. בדרך אל העיירה כדאי לעצור גם בבית צנוע יותר המשקיף אל מפרץ נ*ר*גאנס*ט, במיוחד בסתיו. יש כאן גן צורני בשם "חיות ירוקות" (Green Animals Topiary Garden), שהעניק למקום את שמו בזכות שיחים הגזומים בצורת בעלי חיים, מדשאות המשתפלות אל המפרץ ובית ויקטוריאני נאה, המרוהט בסגנון תקופתי ובו גם תצוגה של משחקים, צעצועים ובתי בובות. זה עוד מקום נפלא לבילוי של שעתיים-שלוש עם כל המשפחה, וכמו בכל מקום כמעט בחבל הארץ היפה הזה, אין הנאה גדולה יותר מישיבה בכיסא נדנדה או בכיסא אדירונדק מעץ במרפסת הפתוחה וצפייה בנופים המופלאים שהפכו את ניו אינגלנד לארץ חמדה.

מידע מעשי

יש טיסות ישירות של אל על לבוסטון, ומשם תוכלו להמשיך במכונית לכל פינה בניו אינגלנד או בטיסת פנים לערים הגדולות באזור.

ככלל, מומלץ מאוד לקנות כרטיסים מראש באינטרנט, כי אז תיהנו ממחירים מוזלים, בין היתר, בהרטפורד תוכלו לקנות כרטיס מוזל לביקור בבית של מארק טוויין וזה של הרייט ביצ'ר סטואו. בניופורט, כדאי לקנות כרטיס כניסה משולב (אפשר גם דרך האתר www.newportmansions.org) אם תרצו לראות כמה מבתי הפאר של משפחות ההון האמריקניות בניופורט, וגם את הגן הצורני "חיות ירוקות".