התקדים שעשוי לעלות לקוקה-קולה מאות מיליונים

מה הקשר בין החברה המרכזית למשקאות (יצרנית קוקה-קולה בישראל) לחברת משקאות ספרדית שהפסידה במחלוקת מול רשויות המס במדינה האירופאית? במסגרת אותה מחלוקת חויבה החברה הספרדית במס על תמלוגים ששילמה לחברה זרה, שסיפקה לה את התמציות לייצור המשקאות שמכרה. לכאורה אין קשר בין החברה הישראלית לספרדית, ובכל זאת סיפורה של החברה האירופאית מככב בימים אלה מאחורי הקלעים במחלוקת בין רשות המסים לקוקה-קולה ישראל, סביב דרישת הרשות כי החברה תשלם למדינה מס בהיקף של כ-154 מיליון שקל.

המחלוקת בין קוקה-קולה ישראל לרשות המסים נוגעת לשומת מס שהוצאה לחברה לשנים 2010-2011. בשומה נכלל תשלום מס בגין "תמלוגים" ששילמה החברה הישראלית לחברה/ מפעל באירלנד. החברה בארץ טענה, כי שילמה את הכספים בגין רכישת "תמציות" משקה (בסיס המשקה) בלבד, ולכן היא אינה חייבת במס בגינם.

לעומת זאת, הרשות טענה כי חלק מהכספים ששילמה החברה הישראלית לחברה האירית, מיועדים בפועל לחברת קוקה-קולה העולמית שבארה"ב, בעלת הקניין הרוחני והסימן המסחרי העומד מאחורי המותג "קוקה-קולה". לפי עמדת הרשות, חלק מהתשלומים שהעבירה החברה הישראלית למפעל האירי מהווים הכנסה חייבת במס של חברת קוקה קולה ארה"ב שהופקה בישראל, ולכן ניתן לגבות את המס בגין אותם תשלומים ע"י שומת ניכויים (ניכוי מס במקור) שתוצא לחברה הישראלית.

עיקרה של מחלוקת המס שנחשפה ב"גלובס", הוא אופן סיווג התשלומים שמעבירה קוקה-קולה ישראל לקוקה-קולה העולמית, דרך החברה האירית - האם מדובר בתמלוגים של החברה האמריקאית החייבים במס בישראל או בתשלום על רכישת "תמציות" משקה בלבד, שאינו חייב במס בארץ.

פיקוח הדוק

המענה לשאלת סיווגם לצורכי מס של התשלומים מקוקה-קולה ישראל לחברה האירית, נעוץ בפרשנות של "מערכת היחסים" בין החברה הישראלית לחברת קוקה-קולה העולמית שבארה"ב. מערכת יחסים זו החלה ב-1 בפברואר 1992, אז התקשרה החברה בישראל ב"הסכם בקבוק" עם קוקה-קולה ארה"ב. החברה האמריקאית עוסקת בייצור ובמכירת תמציות ובסיס משקאות לפי נוסחה סודית, והיא הבעלים של סימני המסחר "קוקה-קולה", "קינלי", "ספרייט" ועוד. אותה נוסחה סודית נמנית על המותגים הבינלאומיים המובילים.

בהסכם עם החברה הישראלית, נקבע כי זו תרכוש תמציות של משקאות קלים מהחברה האמריקאית או מספק מוסמך על-ידה (דוגמת המפעל באירלנד), ותייצר, תארוז, תחלק ותמכור את המשקאות. ההסכם כולל מחויבויות שונות של החברה הישראלית, אבל בעיקר חושף פיקוח הדוק, צמוד ולוחץ של החברה האמריקאית על כל תהליך ההכנה, האריזה, השיווק והמכירה של המשקאות הקלים בחברה הישראלית.

כפי שנחשף ב"גלובס", ההסכם לא כולל כול התייחסות לתמורה שתשולם לחברה האמריקאית - אפילו לא בגין מכירת תמציות המשקה או בגין שימוש בסימני המסחר שלה; להיפך, ההסכם קובע מפורשות שאין כל תמורה בגין תמלוגים, וכי לחברה הישראלית יש רק "הרשאה זמנית" לשימוש בסימני המסחר. ההסכם עומד בלב המחלוקת בין רשות המסים לקוקה-קולה ישראל.

התמלוגים הספרדיים

במאבק שניהלה קוקה-קולה ישראל נגד חיובה במס בגין התשלומים למפעל האירי, טענה החברה בפני פקיד השומה, כי לא ידוע לה בכל פעילות קבוצת קוקה-קולה העולמית על תקדים של סיווג תשלומים עבור תמציות משקה כתמלוגים. ל"גלובס" נודע, כי רשות המסים ביצעה עבודת מחקר בנושא, ודווקא מצאה תקדים שיכול לסייע לה להכריע את הכף המשפטית לטובתה. זאת, אם המחלוקת תגיע לביהמ"ש.

התקדים המשפטי אותר במאגרי מידע בינלאומיים, ועניינו פסיקה שניתנה בבית המשפט בספרד בנסיבות דומות מאוד לנסיבות המחלוקת בין קוקה-קולה ישראל לרשות המסים. עקב חובת הסודיות שמה של החברה הספרדית לא פורסם בפסק-הדין, ואולם העובדות והטענות המפורטות במלואן בפסק-הדין זהות כמעט לעובדות ולטענות העולות בפרשת קוקה-קולה ישראל.

במקרה הספרדי, רשויות המס במדריד ערכו שומה לחברה ספרדית שעסקה בביקבוק, בייצור ובמכירת משקאות קלים בדרך של ניכוי מס במקור, בגין חלק מהתשלומים שמעבירה החברה לחברות זרות בגין רכישת "תמציות משקה" - היינו אותם תשלומים סווגו כתמלוגים החייבים במס בספרד. בדומה למקרה של קוקה-קולה ישראל, גם במקרה של החברה הספרדית, לא נקבעה בהסכם ההתקשרות של החברה הספרדית בעניין המשקאות שהיא משווקת, כל תמורה בגין תמלוגים - וזאת על אף שניתנה לחברה זכות שימוש בגין סימני מסחר וקניין רוחני.

בית המשפט בספרד אישר את סמכותה של רשות המס בספרד לסווג מחדש חלק מהתמורה ששילמה החברה הספרדית - כתמלוגים, ולהתעלם מהוראות החוזה המפורש בעניינם. ביהמ"ש הספרדי הניח, כי הערך של המשקאות הקלים עולה כתוצאה מהשימוש בסימן המסחרי, וכי התמורה בגין התמציות כוללת תמורה בגין השימוש בסימן המסחרי של המשקאות, ובהתאם קבע כי יש לחלק את התמורה (התשלומים שהעבירה החברה הספרדית עבור תמציות המשקה) לפי רכיביה השונים - כאשר חלק מהתשלומים סווגו כתמלוגים עבור השימוש בסימן המסחר, החייבים במס. בנוסף, דחה ביהמ"ש הספרדי את טענת החברה הספרדית, לפיה השימוש בסימן המסחרי טפל, וזאת בין היתר בשל הערך הגבוה של הסימן המסחרי וניצולו בשיווק המשקאות.

העובדות והקביעות המשפטיות המעוגנות בתקדים הספרדי מתאימות ככפפה לכף יד לאלו של רשות המסים בישראל בעניין קוקה-קולה ישראל. בשומה שהוצאה לחברה הישראלית בדצמבר 2015 לשנות המס 2010-2011, סווגו מחדש התשלומים שהעבירה קוקה-קולה ישראל לחברה האירית עבור תמציות המשקה (בסך-הכול הועברו למפעל האירי תשלומים בגבוה של כ-16.9% ממחזור המכירות), כאשר הרשות קבעה כי שיעור של 10% ממחזור המכירות של קוקה-קולה ישראל יסווג כתשלום תמלוגים לחברת קוקה-קולה ארה"ב, ויחויב במס בישראל. זאת, בדרך של ניכוי מס במקור בשיעור של 15% מסך התשלומים שסווגו על-ידי פקיד השומה כתמלוגים מהחברה הישראלית. שיעור המס של 15% נקבע לאור הוראות אמנת המס בין ארה"ב לישראל.

יש לציין כי שיעור התמלוגים עבור תמציות משקה המקובל בענף המשקאות, עומד על 8% ממחזור המכירות, אך מאחר שקוקה-קולה הוא מותג מוביל, קבעה רשות המסים שיעור תמלוגים של 10% ממחזור המכירות. השומה חושבה באופן שמרבית התמורה שששילמה החברה הישראלית לחברה האירית - יוחסה למרכיב התמלוגים.

קוקה-קולה ישראל טוענת כי היא אינה משלמת כל תמלוגים לחברה בארה"ב בגין שימוש בסוד המסחרי שלה, וכי כל תשלומיה לספקיות קוקה-קולה משולמים כתמורה עבור תמצית המשקה. לעומת זאת, רשות המסים טוענת כי חלק גדול מהתשלומים מהווים הכנסה חייבת במס של קוקה- קולה ארה"ב שהופקה בישראל, ולכן ניתן לגבות את המס בגינה באמצעות שומת ניכויים לחברה הישראלית. כעת עומד לרשות הרשות"התקדים הספרדי" התואם את עמדתה. האם קוקה-קולה ישראל תצליח לשכנע כי המקרה הספרדי שונה מעניינה? ימים - או ביהמ"ש - יגידו.

מהחברה המרכזית למשקאות ומקוקה-קולה העולמית מסרו כי הן בוחרות שלא להתייחס לנושא בתקשורת. מרשות המסים נמסר: "בשל חובת הסודיות לא נוכל להתייחס לנושא".

האם תכנון המס של חברת קוקה-קולה ארה"ב עובר דרך מקלט המס הפופולרי באיי קיימן?

נדמה כי המחלוקת בין רשות המסים לחברה המרכזית למשקאות (קוקה-קולה ישראל) לא פוסחת על אף מוקש מיסויי.

כך, בנוסף לטענה הבסיסית בתיק, לפיה החוזה בין קוקה-קולה העולמית בארה"ב לקוקה-קולה ישראל מהווה תכנון מס לא לגיטימי על-מנת לאפשר לקוקה-קולה ארה"ב להתחמק מתשלום מס על תמלוגים להם היא זכאית - עלתה במסגרת הפרשה גם השאלה אם החברה האירלנדית (המפעל האירי ממנו רוכשת קוקה-קולה ישראל את תמציות המשקה) המקבלת את התשלומים מקוקה-קולה ישראל, היא בעצם סניף של חברה באיי קיימן - מקלט מס ידוע עבור כספים בינלאומיים.

אחת השאלות שהוצבו בפני רשות המסים בבואה לחייב את קוקה-קולה ישראל במס על אותו חלק של תשלומיה למפעל האירי, שסווג כ"תמלוגים" (כלומר כהכנסה מתמלוגים של קוקה-קולה העולמית המופקת בישראל, ולא כתשלום של החברה הישראלית עבור "תמציות" המשקה למפעל באירלנד) - היא מהו שיעור המס שיחול על התמלוגים. ברשות התלבטו האם יש להחיל את שיעור המס בהתאם לאמנה בין ישראל לארה"ב - שיעור של 15% או בהתאם לאמנה בין ישראל לאירלנד - לפיה חל מס בשיעור 10%.

ברשות בחרו באופציה ב' שבה שיעור המס הגבוה יותר; ואולם, בדרך התברר כי ייתכן שהשאלה מורכבת יותר, כיוון שלפתע פתאום, בנוסף לארה"ב ולאירלנד, השתרבב לפרשה שמה של מדינה נוספת - איי קיימן. זאת לאחר שהתברר, כי על החשבוניות של התשלומים של קוקה-קולה ישראל לחברה האירית, נכתב כי מדובר בחברה שהיא סניף של חברה באיי קיימן.

ברשות המסים התלבטו אם להיכנס לפינה הזאת. לרישום באיי קיימן יש משמעות לעניין החיוב במס של התמלוגים. מאחר שישראל אינה חתומה על אמנת מס עם איי קיימן (בניגוד לקיומן של אמנות מס עם אירלנד וארה"ב), שיעור המס שיחול במקרה כזה ייקבע על-פי הדין הישראלי. אולם, הרשות לא מיצתה את הבדיקה של הרישום באיי קיימן וקבעה כי החייבת במס על התמלוגים היא קוקה-קולה ארה"ב, ולכן שיעור המס שיחול על התמלוגים יעמוד על 15%- בהתאם לאמנת המס בין ישראל לארה"ב.

קוקה-קולה חשראל טענה מצדה, כי כל ההתנהלות שלה נעשית מול החברה האירית, ספקית התמציות, לרבות הסכמות בעל-פה - ולא מול החברה האמריקאית. באשר למחיר התמציות (ממנו נגזר שיעור התמלוגים הנטען) ציינה קוקה-קולה ישראל, כי מדובר במחיר שנקבע לפי נוסחה שלוקחת בחשבון אחוז ממחיר המכירה של המוצר המוגמר, ולא מכמות המכירות לצרכן הסופי.

עוד טענה חברת המשקאות, כי החברה האירית בלתי-קשורה לחברה האמריקאית, ובעלת היקף פעילות משמעותי. לפיכך, לדבריה, החברה האירית היא בעלת הזכות לכל התשלומים המועברים לה, ולפיכך האמנה עם ארה"ב אינה רלבנטית כלל. עוד נטען, כי לא ברור על מה מתבססת הטענה, לפיה חברה תושבת איי קיימן (המפעל האירי) היא הזכאית לקבל את התשלומים.

הרשות דחתה כאמור את הטענות בעניין הזכות של החברה האירית לקבל את התשלומים, בין היתר לאחר שקבעה כי לא הוצגו לה כל מסמכים או ראיות להוכחת החבות של החברה הישראלית לחברה האירית. באשר לטענות בנוגע לרישום של החברה באיי קיימן, רשות המסים זנחה לעת עתה את הבירור העובדתי הסופי של הרישום האמור, מאחר שמבחינתה הוא אינו רלבנטי למחלוקת. זאת, לאחר שהיא קבעה כי שיעור המס הרלוונטי לתמלוגים הוא זה הקבוע בדין האמריקאי.

קוקה קולה

שנת ייסוד: 1968

שייכות: החברה המרכזית למשקאות

דור המייסדים: איש העסקים המנוח מוזי ורטהיים

בעלים נוכחי: יורשיו של ורטהיים, הבן דודי (63%) והבת דרורית (37%)

המותגים של החברה: קוקה-קולה, קוקה-קולה זירו, דיאט קוקה-קולה, ספרייט, ספרייט זירו, פאנטה, פיוז-טי וקינלי סודה

מנכ"ל הקבוצה: יורם שגיא

עיקרי הפרשה

- לאורך השנים עורכת רשות המסים ביקורות מס בקוקה-קולה ישראל

- בשלהי 2015 עורכת רשות המסים ביקורת נוספת בקוקה-קולה

- בדצמבר 2015 מוציאה רשות המסים שומת מס ודורשת מהחברה כ-154 מיליון שקל

- השומה מוצאת בגין תשלומים ששילמה קוקה-קולה לחברה באירלנד בשנים 2011-2010. במסגרת הליכי השומה רשות המסים בודקת אם החברה באירנלנד מהווה סניף של חברה הרשומה באיי קיימן

- קוקה-קולה טוענת כי מדובר בתשלום בגין "תמצית" המשקה שאינו חייב במס

- הרשות טוענת כי מדובר בתמלוגים שמיועדים לחברת קוקה-קולה האמריקאית, שחייבים במס

 -בינואר 2016 מגישה קוקה-קולה ישראל השגה על השומה - וההשגה נדחית

 -נובמבר 2017: רשות המסים מצטיידת בפס"ד ספרדי שתואם את עמדתה במחלוקת מול קוקה-קולה

המותג "קוקה-קולה": מכירות של 4.5 מיליארד ש' בשנה

"החברה המרכזית למשקאות" (קוקה-קולה ישראל) היא חברה פרטית בבעלות יורשיו של איש העסקים המנוח מוזי ורטהיים, המהווה לגורם הדומיננטי בתחום המשקאות הקלים בישראל. למעשה, מדובר ב"פרת המזומנים" הגדולה בישראל האחראית לשני שלישים ממכירות המשקאות בישראל והמוכרזת כמונופולין. החברה עברה לידי דודי ורטהיים (בנו של מוזי) ב-2013, לאחר שאביו החליט לחלק את הירושה עוד בחייו. ורטהיים הבן קיבל 63% ממניות החברה, ואילו הבת דרורית קיבלה 37%. מאז מכהן הבן כיו"ר תאגיד המשקאות, ואילו הבת כדירקטורית.

הקבוצה מחזיקה בבעלות מלאה על החברות "טרה", "פריגת", "נביעות" ו"מבשלות בירה ישראל" המשווקת את מותגי הבירה קרלסברג, טובורג, סטלה ארטואה, גינס ועוד. בנוסף, לקבוצה יש פעילות ברומניה הן בתחום המשקאות והן בתחום מוצרי החלב עם המותג מולר.

המותג המרכזי "קוקה-קולה" הוא מותג חזק ובעל כוח שוק, ובזכותו נחשבת החברה לאחת החברות החזקות בישראל ולשחקנית הגדולה ביותר בשוק המשקאות. בקטגוריית משקה הקולה השחור יש לחברה מונופול מובהק.

אחד "הסודות" השמורים ביותר בישראל הוא כמה מרוויחה קוקה-קולה. מאחר שהחברה אינה ציבורית, ביצועיה אינם חשופים לציבור. אולם לפי ההערכות, מחזור המכירות של החברה נע בין 3-5 מיליארד שקל בשנה.

במסגרת השומה שנערכה לקוקה קולה בגין "התמלוגים האיריים", נחשפה הערכת רשות המסים בנוגע להיקף המחזור של קוקה-קולה, שממנו גזרה הרשות את המס שהטילה על החברה.מהנתונים שהגיעו לידי "גלובס" עולה, כי רשות המסים מעריכה את המחזור השנתי של קוקה-קולה לשנים 2010-2011 בסך של מעל 4.5 מיליארד שקל לכל שנה, לא כולל מחזור המכירות של הסודה ומשקאות אחרים שמשווקת החברה המרכזית, אך אינם קשורים לקבוצת קוקה-קולה.