עכשיו זה רשמי: כך הפכה ישראל למעצמת הימורים מתקדמת

בספרד שוק ההימורים אונליין (הימורים באינטרנט) שמפעילה המדינה באמצעות זכיינים שונים צמח ברבעון שהסתיים שלשום ב-16.6% בהשוואה לרבעון הקודם ו-37.3% יותר מהרבעון המקביל אשתקד; בתי ההימורים במקאו סיימו את אוקטובר עם הכנסות של 3.3 מיליארד דולר - עלייה של 22% בהשוואה לספטמבר למרות שהצפי לעלייה עמד על 14%-18% ובסך-הכול החודש ה-15 ברציפות שבו נרשמת עלייה בהכנסות מהימורים; במדינת נבאדה נרשמו בספטמבר הכנסות של 979.9 מיליון דולר מהימורים - עלייה של 3% בהשוואה לספטמבר 2016. וכך הלאה והלאה.

הרגולציות שמפעילות מדינות על שוק ההימורים (כחלון?) לא מצליח לרסן את השוק הפרוע הזה. הניסיון של משרד האוצר בישראל להגביל את שוק ההימורים גם דרך טיפול בהימורי הספורט הוא לא רלוונטי ולא משמעותי, בעיקר כי הנתונים מראים שהספורט הוא לא מנוע ההימורים העיקרי, אפילו לא קרוב לזה.

בדוח השנתי שהוציא החודש ארגון-הגג של ההימורים וההגרלות באירופה, ה-European Lotteries (EL), שגם ישראל היא אחת מהחברות בו - אפשר לראות שני דברים מהותיים: א'. הימורי הספורט מהווים רק 10.7% מכלל הכנסות ההימורים - 9.33 מיליארד אירו מתוך סך הכנסות של 87.09 מיליארד אירו בשנת 2016 (כאן כדאי לציין כי מתוך 70 הארגונים החברים בארגון רק 39 מציעים הימורי ספורט, ביניהם הטוטו הישראלי); ב. הדוח מציין את ישראל במפורש וקובע כי ישראל היא מדינת הימורים מתקדמת מאוד (תואר מפוקפק למדי): על-פי נתוני הארגון האירופי ממוצע ההימורים פר ראש הוא 44 יורו בשנה, בעוד שבישראל, נורבגיה ושווייץ הממוצע לראש עומד על 100 אירו לשנה. בצד השני של הסקאלה נמצאת רוסיה, עם ממוצע שנתי של אירו אחד לראש. וזה, כאמור, בשני הגופים המורשים בישראל - מפעל הפיס והטוטו, עוד לפני נסיעות של ישראלים להימורים בחו"ל, פוקר, קזינו והימורים לא חוקיים.

 הכנסות מהימורים באירופה ב-2016

"מהמרים רק על ספורט!" לא

ה-European Lotteries כולל 70 ארגונים מ-42 מדינות: 28 מדינות האיחוד האירופי, 10 מדינות אירופיות נוספות ו-4 מדינות מחוץ לגבולות אירופה (ישראל, אזרביג'אן, טורקיה ומרוקו). ישראל מיוצגת על-ידי שני גופים בארגון - הטוטו ומפעל הפיס. ובעצם הוא מציג את המדינות שבחרו להפעיל תוכניות הימורים ממשלתיות, בדומה לישראל. בחלק גדול מהמקרים הזכיינים של הממשלה פועלים במקביל לחברות הימורים פרטיות - מהלך שאולי, במקביל להגעת המשיח, יגיע יום אחד גם לישראל.

אם מנסים לנתח את הפעילות של שר האוצר בישראל בהגבלת שוק ההימורים, הרי שקיים נתון אחד שעומד לזכותו: הדוח האירופי מראה כי הרווח נטו (הכסף המוקצה לטובת הקהילה לאחר ניכוי הפרסים וההוצאות) מסתכם ב-23.5 מיליארד יורו, כלומר שיעור רווח ממוצע של 27%. אצלנו? רווח ממוצע של כ-20% בטוטו, וכ-24% במפעל הפיס.

הנתון הזה של שיעור הרווח הנמוך מהימורים בישראל מסביר אולי את ההתעקשות של משרד האוצר לחייב את הטוטו בחוק להגיע לשיעורי רווח נטו גבוהים יותר, של כ-23%.

למה בעצם שיעור הרווח כל כך נמוך בישראל? ברוך דגון, ששימש במשך כ-15 שנים כמנהל הקשרים הבינ"ל של הטוטו, מסביר ל"גלובס", כי "אחת הסיבות לרווח הנמוך של הטוטו בהשוואה להגרלות אחרות הוא ההפרשה הגבוהה לפרסים, המגיעה לכ-63% בהשוואה לממוצע האירופי שעומד על כ-40%. זה נובע קודם מהשוני בהגרלות מול הימורי ספורט, שבהם שיעור ההחזר הוא גבוה יותר, אבל בעיקר ברצון של הטוטו להיות אטרקטיבי למהמרים בגלל התחרות שלו בהימורים הלא חוקיים".

ובעניין הרגולציה והגבלת שוק ההימורים, הרי שאם רוצים לחתוך את פעילות האזרחים הרי ש"הבעיה" העיקרית היא לא בהימורי הספורט: לפי הדוח האירופי, 88.7% מהכסף שנכנס מהימורים ב-42 המדינות בארגון מגיע מהגרלות מזל שאינן ספורט (הגרלות דוגמת "מפעל הפיס" הישראלי).

הכסף חוזר לקופת האוצר

מה התרומה של ההימורים לקהילה ולספורט? בישראל קיימת תמיד התחושה שרק אצלנו קיים מנגנון שמחזיר את הכסף לספורט ולקהילה ולכן גם אסור לתת לחברות הימורים פרטיות לפעול במקביל לטוטו והפיס. זה רחוק מלהיות נכון. המנגנון הזה פועל גם באירופה. מתוך רווח של 23.5 מיליארד אירו מהימורים בשנת 2016, כסף ש"נותר ביד" אחרי כל הניכויים, הוקצו באירופה קצת פחות מ-2 מיליארד אירו לספורט באופן ישיר. "אבל", אומר דגון, "הרוב המוחלט של ההקצבות האלה ניתן באירופה כתמיכה בספורט הבסיסי, מה שנקרא Grassroots Sport, בניית מתקנים לנוער, תמיכה בספורטאים צעירים מצטיינים. ברוב המדינות אין הקצבות מרווחי הימורי הספורט לספורט המקצועני כמו כדורגל וכדורסל, כפי שקורה בישראל".

בשונה מישראל, באירופה הרווח הכספי נטו מהימורים - הימורי ספורט והימורי הגרלות בכלל - הולך אוטומטית לקופת האוצר של המדינות השונות, ורק שם נקבע לאלו מטרות מיועד הכסף. בשנת 2016 "חילטו" משרדי האוצר השונים באירופה 61.3% מרווחי ההימורים של ארגוני ההימורים הממשלתיים - סכום השווה ל-14.37 מיליארד אירו. בישראל, כזכור, רק החל מ-2017 האוצר כחלק מרפורמת ההימורים שלו התחיל לשים ידיים לראשונה על "הכספים החונים" של הטוטו והפיס, ובשנתיים הקרובות יועברו לרשותו כ-2 מיליארד שקל משני הגופים הללו, מתוך זה כ-600 מיליון שקל מהטוטו בלבד.

במלים אחרות: באירופה (ולאחרונה גם מעט בישראל) ההימורים הם אפיק הכנסה השייך למדינה ונכנס ישירות לקופת המדינה - ומשם מנותב לצרכים שונים, לא בהכרח תרבותיים או ספורטיביים.

האם לכמות הכסף שחוזרת לספורט יש משמעות בהצלחות ובהנחלת תרבות ספורט? הנתונים מראים שכן: בראש המדינות המקצות בחזרה סכומים נכבדים מרווחי ההגרלות וההימורים שלהן עומדות אלו בעלות אוריינטציה ספורטיבית גבוהה - איטליה החזירה ב-2016 סכום של 4 מיליארד אירו מכספי ההימורים לחברה ("money back to society"), צרפת 3.1 מיליארד אירו, בריטניה וספרד 3 מיליארד כל אחת ופינלנד החזירה 2 מיליארד אירו. "בישראל, שכמעט כפולה בכמות התושבים מפינלנד, חזרו פחות מחצי מיליארד אירו מרווחי הטוטו והפיס להשקעה בחברה", אומר דגון, "אז מה הפלא שהספורט הישראלי נראה ככה?"