חברת VBL הישראלית, המפתחת תרופות לטיפול בסרטן המוח (גליובלסטומה) ולסרטן השחלות, נערכת לכניסה לשלב המסחרי של חייה: היא חתמה על הסכם למסחור הטכנולוגיה שלה ביפן, מול חברת ננו-קרייר (NanoCarrier) המקומית.
בתמורה להענקת זכויות השיווק לתרופה ל-NanoCarrier, תקבל וי.בי.אל 15 מיליון דולר כמקדמה ועוד תשלומי אבני-דרך, כך שהיקף התמורה הכולל יגיע עד 100 מיליון דולר. בנוסף תקבל תמלוגים בשיעור דו-ספרתי מן המכירות.
התרופה המובילה של וי.בי.אל נמצאת בשלב III של הניסויים הקליניים (ניסוי יעילות רב מרכזי שעשוי להיות האחרון לפני שיווק) בטיפול בגליובלסטומה, ועומדת לקראת כניסה לניסוי שלב III בסרטן השחלות עד סוף השנה. ננו-קרייר תהיה אחראית על ניסויים ייחודיים ביפן, אם יידרשו כאלה, ועל הליך הרגולציה.
עסקה כזו יכולה לסמן את הפוטנציאל לעסקת מסחור בתרופה בכלל העולם, לאחר שיהיו תוצאות מהניסוי המרכזי, כמובן אם הן יהיו טובות. יפן נחשבת לשוק התרופות השני בגודלו בעולם, אחרי ארה"ב, כאשר השוק האמריקאי יחד עם האירופי גדול בערך פי שלושה מהשוק היפני. צליחת שלב III של הניסויים יכולה להעלות שווי של חברה אפילו בסדר גודל (כלומר עד פי 10). תוצאות ניסוי שלב III בגליובלסטומה צפויות ברבעון הראשון של 2018, וכתלות בטיבן, עשויות לשמש בסיס להגשת בקשת אישור שיווק בארה"ב.
המטרה - הסכמים בארה"ב ובאירופה בשלב יותר מתקדם
חברות ביומד ישראליות כבר השתמשו בעבר בכלי של הסכם מסחור במדינה מסוימת באסיה כדי להשיג מימון לא מדלל בשלב מתקדם של הניסויים הקליניים, אך לפני אישור, כשהמטרה היא לאפשר לדחות את שלב החתימה על הסכם מסחור בארה"ב ואירופה, כדי שהסכמים שם ייחתמו בשלב מתקדם ככל הניתן, ולכן מול שותפים גדולים ככל האפשר ובסכומים גבוהים ככל האפשר.
חברת כן פייט עשתה זאת מול שותף קוריאני, וחברת די פארם עשתה זאת מול שותף סיני. בשני המקרים הללו, הניסויים המתקדמים נכשלו, אך הכסף מעסקאות המסחור המוקדמות האלה החזיק את החברות כמה חודשים באופן שאפשר להן לחשב את המשך דרכן (די פארם בסופו של דבר הפסיקה את פעילותה בתחום התרופות, ואילו כן פייט בחרה לנסות שוב).
לאחרונה נחתמו שתי עסקאות נוספות כאלה - חברת פלוריסטם חתמה על הסכם להקמת מיזם משותף ביפן, תמורת מקדמה של 11 מיליון דולר, 5% מהחברה המשותפת ותמלוגים, וגלמד חתמה על הסכם מסחור בקוריאה, תמורת 2 מיליון דולר מיידית, ובהמשך עד 6 מיליון דולר ותמלוגים.
בקופת VBL היו 33 מיליון דולר בסוף הרבעון השני של 2017. "השוק היפני מהווה הזדמנות שיווקית משמעותית ל-VBL, וההסכם מאפשר לנו גישה לשוק חשוב זה, בזמן שאנו פועלים לקראת שיווקה האפשרי של תרופת VB-111 לטיפול בגליובלסטומה נשנית והתוויות נוספות", אמר פרופ' דרור חרץ, מנכ"ל ומייסד חברת VBL.
"אנו מחפשים כל העת טיפולים חדשים לסרטן, ו-VB-111 הינה תרופה חדשנית, אשר אם תאושר - יכולה להיות בעלת פוטנציאל שוק משמעותי ביפן", ציין ד"ר איקירו נקאטומי, נשיא ומנכ"ל חברת ננו-קרייר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
