אם יורשע, שאול אלוביץ' עשוי לאבד את השליטה בבזק

עם פרוץ חקירת פרשת בזק הורחקו מעבודתם בחברה, מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, ובכירים אחרים בחברה, וכן הורחקו מעבודתם בכירים בחברות הנוספות המעורבות בפרשה. ההרחקה נעשתה על רקע החשש מפני תיאומי עדויות ושיבוש מהלכי חקירה. אולם, במהלך החודשים שחלפו חזרו הבכירים לעבודה. בתום החקירה היום (ב'), ולאור המסקנות החד-משמעיות של רשות ניירות ערך, לפיהן נמצאה תשתית ראייתית להעמדה לדין של בעל השליטה, שאול אלוביץ'; בנו, אור אלוביץ'; הנדלר, ובכירים נוספים בקבוצת בזק - עולה השאלה, מה יקרה עם החשודים מעתה ואילך.

כאשר בוחנים את לוחות הזמנים, ניתן להניח שלמרות העבודה המאומצת של הרשויות, יעברו חודשים רבים עד שהפרקליטות תסיים לבדוק לעומק את חומרי החקירה הרבים שנאספו ותגבש החלטה את מי מהמעורבים להעמיד לדין ובאילו עבירות. לאחר שהחלטה כזו תתקבל, יוזמנו החשודים לשימוע בפני הפרקליטות, שבמהלכו ינסו לשכנע שאין להעמידם לדין. אם הם ייכשלו בכך, הם יועמדו לדין פלילי בבית המשפט. ניסיון העבר בחקירות אחרות מלמד שגם התהליך הזה ייקח חודשים ארוכים; ובמלים אחרות, גם אם יוחלט בסופו של דבר להעמיד לדין את אלוביץ', הנדלר וחבריהם זה יקרה רק בעוד שנה או יותר.

בטווח הזמן הזה, גורלם התעסוקתי-ניהולי של בכירי בזק החשודים, אינו ברור. השאלה אם הם יכולים להמשיך לכהן בתפקידיהם הרמים בחברה הציבורית הנסחרת בבורסה, תלויים בכמה גורמים. בחוק היבש אין שום איסור מובהק וחד-משמעי על המשך כהונה של מנכ"ל או בעלים של חברה ציבורית שנחקרים בחשד לביצוע עבירות פליליות. לאור עקרון חזקת החפות וזכות היסוד לחופש עיסוק של נחקרים בפלילים, על פניו, הם יכולים להמשיך בעבודתם.

אולם, קשה לראות מצב שבו בכירי בזק החשודים בעבירות כה חמורות, ימשיכו בתפקידיהם כאילו לא היה כלום. זה לא ראוי ציבורית, זה לא נכון לחברה ולציבור בעלי המניות, זה לא טוב לשוק ההון ולא לממשל התאגידי. יש דברים שלא יכולים להיעשות.

מי שצריך לומר את דברו בסיטואציה הזו הם החברה עצמה ובעלי מניותיה, שוק ההון ומשרד התקשורת, בתמיכה של רשות ניירות ערך.

בחוק הרשות השנייה ובחוק הבזק יש הוראות שמכוחן ניתן לשלול או לבטל את רישיונות השידור או את רישיונות החברות בקבוצה. בין היתר, לפי החוק "לא יינתן רישיון לשידור כבלים אלא אם כן מבקש הרישיון לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל עניין בתאגיד לא הורשע". במקרה הנדון, אלוביץ' והבכירים האחרים לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות ויש לקוות בשבילם כי יצאו נקיים מרבב. עם זאת, הסעיף הזה בחוק מבהיר כי עבריינים לא יכולים לנהל גופים כמו בזק.

מי שיכול בתוך החברה להביא לפיטורי מנהליה, הוא הדירקטוריון; אלא שהדירקטוריון נשלט בידי חלק מהחשודים. מחזיקי המניות מטעם הציבור יכולים לדרוש כינוס אסיפה כללית כדי שתדון במצב ולדרוש את הפסקת הכהונה של החשודים או חלקם. בנוסף, יש לבחון אם לחברה יש כללי ממשל תאגידי שקובעים אמות מידה לכהונה של נושאי משרה בה.

באפריל 2008, הודיעה בזק שהיא מאמצת חלק ניכר מההמלצות של ועדת גושם לממשל תאגידי. בין היתר, הודיעה בזק כי היא מאמצת את ההמלצה, לפיה נושאי משרה הכפופים למנכ"ל, לא יכהנו כדירקטורים. כן הודיעה אז בזק כי דירקטוריון החברה ידון באישור תוכנית העבודה השנתית, באישור התקציב הכולל של התאגיד ויבצע מעקב שוטף אחרי הביצוע בפועל של תוכנית התקציב. עוד נקבע, בין היתר, כי כל דירקטור ידווח לחברה על הכישורים שיש לו למילוי תפקידו - האם יש לו כשירות מקצועית או מומחיות חשבונאית ופיננסית. אף אחד בבזק לא דמיין באותו שלב שבכירי החברה יהיו חשודים בעבירות פליליות הקשורות בפעילותה.

דבר אחד בטוח - ממשל תאגידי ראוי לא יכול להתקיים במקום שבו בכירים בחברה ציבורית החשודים בפלילים, נאחזים בקרנות המזבח ולא מתפטרים מתפקידיהם, עד שתתברר אשמתם, או חפותם. 

 בזק

ושוב, מקורבים לנתניהו מסובכים עד צוואר: הידיד האישי אלוביץ' ואיש האמון פילבר

אחת השאלות שעלתה כשארי הרו, לשעבר ראש הסגל של ראש הממשלה חתם על הסכם עד מדינה עם הפרקליטות בתחילת אוגוסט - הייתה אם ההסכם נועד רק לחזק את הראיות בתיק 2000 העוסק ביחסים המושחתים לכאורה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, או שמא יוליד המידע שסיפק הרו, חקירה של פרשה חדשה.

באותה עת הגיע ל"גלובס" מידע, לפיו הרו עשוי למסור למשטרה מידע לא רק על יחסי מוזס-נתניהו, אלא גם על יחסיו של נתניהו ושאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק. גורם המקורב מאוד להרו אמר ל"גלובס" כי "אם הרו יפתח פה על אלוביץ', הוא עשוי לסבך אותו עוד יותר". עוד אמר כי "כולם מדברים על מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, בהקשר של אלוביץ' - אבל מ-הרו הוא צריך לחשוש". אלוביץ' טען וטוען עדיין כי מדובר ב"קשקוש מוחלט".

לנתניהו לא חסרות דאגות, אבל עד היום הוא הצליח, אולי בצדק, להרחיק מעליו את הרבב שדבק במקורבו אלוביץ' ובאיש אמונו פילבר. בפוסט שהעלה לפייסבוק עם פרוץ פרשת בזק, כתב נתניהו: "ביחס לאלוביץ' היו לי יחסי ידידות ולא מעבר לזה... כל ההחלטות שהתקבלו על-ידו ביחס לשוק התקשורת היו רק בהתאם להמלצות של גורמים מקצועיים, כשטובת הציבור בלבד עומדת לנגד עיניו".

היום המליצה רשות ניירות ערך להעמיד את אלוביץ' ופילבר לדין, בין היתר, בשל "קידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת, תוך ביצוע עבירות". החשד המרכזי נגד פילבר הוא שקידם במשרד התקשורת את האינטרסים העסקיים של בזק ושל אלוביץ' על חשבון האינטרס הציבורי. עם תום החקירה, התברר סופית שגם הרשות סבורה שבפרשת בזק, למרות קשריו עם אלוביץ' ועם פילבר, נתניהו לא מעורב.