מחר (ג') בבוקר יתכנס בג"ץ בהרכב מורחב של 7 שופטים כדי לדון בעתירה שהגיש תאגיד השידור (וגופים נוספים) נגד התיקון לחוק השידור הציבורי שהתקבל ערב עלייתו לאוויר. לפי התיקון, התאגיד יפוצל לשני גופים, כך שתחום האקטואליה והחדשות ייצא מתחום האחריות של התאגיד ויסופק על-ידי תאגיד ייעודי שיוקם לצורך העניין.
מי שמייצג את התאגיד בהליך הוא עו"ד אביגדור (דורי) קלגסבלד, שנבחר לכך באפריל השנה, וכפי שנחשף ב"גלובס" ביוני, יגבה שכר של עד 200 אלף שקל עבור ההליך כולו, לפי חישוב של 600 שקל בשעה.
בעקבות בחירתו של קלגסבלד פנו בעמותת "הצלחה" לתאגיד כדי שזה יחשוף כיצד התבצע הליך הבחירה בו. זאת, בין היתר על רקע העובדה שלטענת העמותה הבחירה מעלה "חשש אפשרי לכשל בתהליך קבלת ההחלטה הנוגעת להתקשרות זו". כידוע, עו"ד קלגסבלד ייצג בהליכים משפטיים גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבלחצו הכבד התקבל אותו תיקון בחוק השידור הציבורי שנגדו עותר כעת התאגיד.
מהפרוטוקול שהועבר לידי העמותה ונחתם באפריל 2017, עולה כי בתאגיד בחרו לפנות לארבעה משרדים. הפנייה דווקא לארבעה הללו אינה מוסברת ובפרוטוקול נכתב כי "לאחר שלא נמצא מאגר קיים מתאים נערכה פנייה לארבעה יועצים בתחום".
הארבעה הם: אלקס הרטמן (שותף בכיר במשרד ש. הורביץ), אייל רוזובסקי (שותף במשרד מיתר ליקוורניק גבע), יעקב (קובי) שרביט (הרצוג פוקס נאמן), ועו"ד קלגסבלד, בעל משרד הנושא את שמו. שרביט הודיע כי לא יוכל לקחת חלק בייצוג התאגיד, ושלושת עורכי הדין האחרים העבירו הצעות מחיר, שהיו דומות מאוד מבחינת העלויות.
הרטמן הציע לגבות עד 200 אלף שקל עבור כל ההליך, לפי מחיר שעתי של 1,000 שקל (עבורו) ו-200 שקל (למתמחה); רוזובסקי הציע לגבות עבור ההליך עד 210 אלף שקל, לפי מחיר שעתי של 600 שקל.
כפי שהסביר בעבר ל"גלובס" גורם הבקיא בשוק עורכי הדין, במשרדים מסוג זה "שכר הטרחה גבוה בדרך כלל לפחות פי שניים, שלושה ואף יותר מהשכר שנקבע בהסכם עם התאגיד". להערכתו, המחירים ברמות הנמוכות יחסית שהוצעו במקרה זה נפוצים "במקרים שבהם מדובר באישי ציבור או במקרים שבהם הם רואים בתיק אלמנט של שליחות עם קורטוב שיווק".
ואכן, בפרוטוקול ועדת המכרזים נכתב כי קלגסבלד ציין כי "המחיר שניתן הינו מחיר מיוחד הנובע מהחשיבות שהוא מוצא בייצוג התאגיד במקרה זה", וכי על רקע זה הוא אף ביקש ש"מחיר ההתקשרות, שאינו מייצג את מחיריו, יישמר כסוד מסחרי".
עם זאת, הבחירה מעלה שאלות נוספות. בפניית עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של "הצלחה", ליו"ר התאגיד, גיל עומר, נכתב כי קלגסבלד "עלול למצוא את עצמו בניגודי עניינים", על רקע העובדה ששימש בעבר כעורך דינו של ראש הממשלה, ומייצג את שלדון אדלסון ואת "ישראל היום".
"בנסיבות אלה", נכתב, "מתקיים קונפליקט מהותי שיש קושי ליישבו בין זהות המיוצגים השונים והעניינים המקודמים על-ידם". זאת, לטענת עו"ד מן, בעיקר על רקע העובדה שנתניהו הוא "ממובילי מהלך החקיקה הנוכחי", ובשל סיבות נוספות שמפורטות אף הן בפנייה.
ממסמכי הפרוטוקול שהועברו לבסוף עולה כי חברי הוועדה לא התייחסו לסוגיות הללו, והבחירה בקלגסבלד נומקה בכך שהיא הייתה "האטרקטיבית ביותר" (מבחינה פיננסית). בדיון אחר שנערך בנושא, ב-18 באפריל, הוסיף עומר כי קלגסבלד הוא "מעורכי הדין המובילים והנחשבים בישראל, והנושא שלנו בתחום ההתמחות שלו".
עו"ד קלגסבלד והתאגיד בחרו היום שלא להתייחס לדברים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.