חברת חקירות של בוגרי המוסד ריגלה אחרי קורבנות ויינסטיין

המפיק ההוליוודי הארווי וויינסטיין, שעשרות נשים מאשימות אותו באונס ובהטרדות מיניות, שכר חברות חקירות, ובכללן חברת החקירות הישראלית בלק קיוב (Black Cube) מיסודם של בוגרי המוסד, כדי לרגל אחר קורבנותיו ואחר עיתונאים במאמץ להחניק האשמות פוטנציאליות נגדו. כך חושף המגזין "ניו-יורקר" בכתבת תחקיר שכותרתה היא: "צבא המרגלים של הארווי וויינסטיין".

התחקיר נשען על עדויות של 7 אנשים שהיו מעורבים ישירות במיזם הריגול של המפיק, ועשרות דפי מסמכים. חברת חקירות אחרת שגייס וויינסטיין היה קרול (Kroll), אחת מחברות המודיעין התעשייתי הגדולות בעולם.

לדברי "ניו-יורקר", מנהלים את בלק קיוב בעיקר בוגרי המוסד וסוכנויות מודיעין ישראליות אחרות. החברה מחזיקה סניפים בתל-אביב, לונדון ופריס ומציעה ללקוחותיה שירותי עובדים, שמתוארים כסוכנים "מנוסים ביותר, שהוכשרו ביחידות עילית של צה"ל ובגופי מודיעין ממשלתיים", על-פי מידע שמספקת החברה ללקוחות פוטנציאליים.

המגזין כותב כי שני חוקרים פרטיים של בלק קיוב, אישה וגבר, שהשתמשו בזהויות בדויות, נפגשו עם השחקנית רוז מקגואן במאמץ לחלץ מפיה מידע (לימים אכן האשימה מקגואן את וויינסטין באונס). האישה בצמד החוקרים הציגה את עצמה כפעילה למען זכויות נשים והקליטה בחשאי לפחות ארבע משיחותיה עם השחקנית.

אותה חוקרת נפגשה פעמיים גם עם עיתונאית במאמץ להוציא מפיה מידע על זהות נשים שמתכננות לדבר עם התקשורת ולחשוף את מעללי המפיק. בשיחה עם העיתונאית השתמשה החוקרת בזהות בדויה אחרת ורמזה שהיא בעצם אחת מהקורבנות של וויינסטין, מגלה "ניו-יורקר". על-פי הדיווח, היו מקרים שעיתונאים, שקיבלו הנחיות מוויינסטין, "ראיינו" נשים מסוימות ודיווחו לוויינסטיין על תוכן השיחות.

המטרה המפורשת של החקירות - כפי שפורטה בחוזה עם בלק קיוב, שנחתם ביולי - הייתה למנוע פרסום האשמות נגד וויינסטין. בסופו של דבר, האשמות אלה פורסמו בתחקירים ב"ניו-יורק טיימס" וב"ניו-יורקר". במהלך השנה, הורה וויינסטיין לחברות החקירות ששכר לקבץ מידע על עשרות נשים ולהכין דיוקנאות פסיכולוגיים שלהן. לעיתים התמקדו דו"חות אלה בחיי המין של הנחקרות או בפרטים אחרים של חייהן האישיים.

בדיווח של חדשות 2 נמסר הערב, כי ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק הוא שהביא את בלק קיוב לידיעתו של וויינסטיין. בתגובה מ"סביבתו של ברק" לדיווח זה נאמר: "לפני יותר משנה נשאל ברק על-ידי הארווי וויינסטיין האם הוא מכיר חברת אבטחה ישראלית מסוימת שדבר קיומה הגיע לאוזניו ושמסוגלת לסייע לו בנושאים עסקיים. ברק אישר לוויינסטיין, שהחברה שעליה שמע היא כנראה בלק קיוב ושהיא אכן עובדת מישראל. ברק אינו מכיר אישית את החברה או את העומדים בראשה, אך העביר לוויינסטיין פרטים להתקשרות עמה. ברק לא היה מודע עד הבוקר שהחברה אכן נשכרה על-ידי וויינסטייין ואף לא למטרות או לפעילות שלשמן היא נשכרה על-ידו".

על-פי הדיווח החדש ב"ניו-יורקר", פיקח וויינסטיין אישית על התנהלות החקירות. הוא אף גייס אנשים שעבדו למענו בהפקות בעבר ואלה ליקטו בעבורו מידע ואף ניהלו שיחות טלפוניות עם נשים, שלדברי כמה מקורות נשאו אופי מאיים.

בכמה מקרים, התנהל מיזם החקירות באמצעות פרקליטיו של וויינסטיין. אחד מהם הוא עורך הדין הנודע דייוויד בויז, שייצג בזמנו את את המועמד הדמוקרטי לנשיאות אל גור במחלוקת עם המועמד הרפובליקאי, ג'ורג' בוש, על תוצאות הבחירות ב-2000. (גור הפסיד). בויז חתם אישית על החוזה עם בלק קיוב במאמץ לחשוף מידע עם פוטנציאל למנוע את פרסום התחקיר על וויינסטין ב"ניו-יורק טיימס". (במקביל, אגב, ייצג המשרד של בויז את "ניו-יורק טיימס" בפרשות אחרות, לרבות תביעה על הוצאת דיבה נגד העיתון).

בויז אישר, כי משרדו אכן חתם על ההסכמים עם בלק קיוב ועם קרול, שילם את שכרן וקיבל את הדיווחים של אחת מהן והעבירם לוויינסטין. בויז הודה, שמעורבות המשרד שלו בפרשה הייתה טעות. "לא היינו צריכים לחתום על הסכמים עם חוקרים פרטיים שלא אנו בחרנו ושלא ניהלנו את מאמציהם", הוא אמר ל"ניו-יורקר".

על-פי "ניו-יורקר", הגישה בלק קיוב חשבון בסך 600 אלף דולר עבור שירותיה. ב-28 באוקטובר העביר המשרד של בויז לחברה תשלום ראשון בסך 100 אלף דולר, אם כי לא ברור האם החשבון נפרע במלואו.

המגזין מפרט כיצד אחת מהסוכנות של בלק קיוב חדרה לחייה של מקגואן. במאי 2017, קיבלה השחקנית אי-מייל מחברת לייצוג סופרים שנועד להציג לפניה את את "דיאנה פיליפ, סגנית מנהל חברת ראובן קפיטל פארטנרס, חברה לונדונית לניהול השקעות שמתמחה בפרוייקטים להגנת הסביבה". "פיליפ" סיפרה למקגואן שהיא משיקה יזמה למאבק נגד אפליית נשים במקומות עבודה וביקשה ממקוגאן (שקנתה לה שם כפעילה למען זכויות נשים) לדבר באירוע חגיגי לרגל השקת המיזם. היא הציעה לה 60 אלף דולר תמורת הנאום המתוכנן.

"אני מבינה שיש לנו הרבה מהמשותף", כתבה "פיליפ" למקגואן לפני פגישתן הראשונה. ל"פיליפ" היה טלפון נייד עם מספר בריטי ומקגואן התרשמה שהיה לה מבטא גרמני. בחודשים הבאים, נפגשו השתיים לפחות שלוש פעמים בבארים של בתי-מלון בלוס אנג'לס וניו-יורק. "לקחתי אותה לטיילת בווניס (רובע של לוס אנג'לס) ואכלנו גלידה בעודנו מטיילות", סיפרה השחקנית. היא תיארה את ידידתה החדשה כאישה "נעימה מאוד". הן דיברו באריכות על העצמת נשים. "פיליפ" הודיעה למקגואן שהיא רוצה להשקיע סכום ניכר בחברת ההפקות שלה.

באחת הפגישות שלה עם מקגואן, הציגה "פיליפ" לשחקנית סוכן אחר של בלק קיוב, אדם שהציג עצמו כ"פול", שטען כי הוא עמית של "פיליפ" בראובן קפיטל פרטנרס. המטרה הייתה, לדברי מקורות שמצוטטים ב"ניו-יורקר", להעביר את מקגואן לידי סוכן אחר שינסה להוציא מפיה מידע נוסף.

ב-10 באוקטובר, פרסם ""ניו-יורקר" את התחקיר על וויינסטין, שבו אוזכרה מקגואן. בו ביום כתבה "פיליפ" למקגואן אי-מייל: "היי חמודה שלי, איך את מרגישה? רציתי לומר לך כמה את אמיצה, לדעתי".

למעשה, מדווח עתה "ניו-יורקר", "דיאנה פיליפ" היא קצינה לשעבר בצה"ל, ילידת מזרח אירופה ועובדת של בלק קיוב, לדברי שלושה אנשים שמכירים את הנושא. כתבת המגזין שלחה למקגואן תצלום של "פיליפ" והשחקנית זיתה אותה מיד. היא כתבה באי מייל חוזר: Oh my God. Reuben Capital. Diana Filip. No Fucking way

בתגובה של בלק קיוב לתחקיר ב"ניו-יורקר" נאמר: "מדיניותה של בלק קיוב היא לעולם לא לדון על לקחותיה עם צד שלישי, ולעולם לא לאשר או להכחיש ספוקלציות כלשהן לגבי עבודתה של החברה. בלק קיוב מסייעת לעבודתם של משרדים רבים לעריכת דין ברחבי תבל, במיוחד בארה"ב, באיסוף ראיות להליכים משפטיים סבוכים הקשורים במחלוקות מסחריות, לרבות חשיפת קמפיינים להפצת מידע שלילי... צריך להדגיש שלבלק קיוב סטנדרטים מוסריים גבוהים והיא מקיימת חוקי כל מדינה שבה היא פועלת..."

ומה אירע לחברת ראובן קפיטל פרטנרס? לדביר התחקיר, מאמצים להשיג את החברה טלפונית לא צלחו. האתר המינימליסטי של החברה, שכלל רק מידע בסיסי ביותר וכן אזכור יזמה בשם "נשים במרכז העניינים", נעלם לפני כמה ימים. כתובתה, ליד פיקאדילי סרקוס בלונדון, הייתה משרד של חברה שמשכירה מתחמים לפעילויות של חברות קטנות. החברה הזו לא שמעה מעולם על ראובן קפיטל פרטנרס. והטלפון של "פיליפ? הוא נותק.

ב-28 בינואר 2014 כתבה כתבה אפרת פרץ ב"גלובס", כי בלק קיוב היא מותג רשום (בארץ, באנגליה ובארה"ב) השייך לחברת בי.סי אסטרטגיה בע"מ, שהוקמה ב-2011 על-ידי דן זורלא ושותפו ינוס בני ה-30. בעל המניות העיקרי בחברה הוא זורלא, יוצא יחידת אמ"ן, שעל-פי מקורבים מוגדר כ"בחור מבריק בעל תפיסה מהירה ויכולת אנליטית חדה".

לאחר לימודיו הבין זורלא כי הביון העסקי הוא תחום הצומח במהירות, בעולם אשר צורך ידע כאוויר לנשימה, כתבה פרץ. חברות גדולות, בנקים ואוליגרכים זקוקים לשירותי ביון עסקי כדי לבלוש אחר קולגות ומתחרים בתחום פעילותם לביצוע רכישות, השתלטויות ולמשפטים עסקיים.

מתצהיר של החברה עולה, כי בלק קיוב "מושתתת על קבוצה מובחרת של יוצאי יחידות מיוחדות מקהילת המודיעין הישראלי, אנשים מיומנים בעלי רקע בתחום הפיננסי והמשפטי". בחברה עובדים מעל 50 חוקרים, מתוכם עורכי דין, כלכלנים ואנשי פיננסים, בעלי ידע מקצועי רחב ודוברים שפות זרות רבות.

באתר האינטרנט של החברה ניתן למצוא את הרכב הדירקטוריון ובו: פרופ' אשר טישלר, נשיא המסלול האקדמי של המכללה למנהל, ולשעבר דיקן בית הספר לעסקים ע"ש רקנאטי; גולן מלכה (סא"ל במיל.), לשעבר סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי בנייס; איתיאל מעיין, מנהל פיתוח ב-וריפון, חבר בצוות הייעוץ של מיקרוסופט, לשעבר CTO באגף ה-IT של עיריית תל-אביב; מתי לשם (תא"ל במילואים), זוכה פרס ביטחון ישראל; ופול ריינרס שעבד בחברת הייעוץ המובילה A.T. Kearney.

על-פי התצהיר, "בלק קיוב נותנת שירותים למספר לקוחות מצומצם ואיכותי. מאחר שאין לה מתחרים בעלי יכולות דומות, קיבלה החברה מעמד של ספק יחיד במספר ארגונים גדולים ומשרדי ממשלה".